הפארק הלאומי סקוויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי סקוויה
"יער הענקים", החורשה המפורסמת ביותר של עצי סקוויה ענקית שעל שמם נקרא הפארק
"יער הענקים", החורשה המפורסמת ביותר של עצי סקוויה ענקית שעל שמם נקרא הפארק
מידע כללי
תאריך הקמה 25 בספטמבר 1890
מבקרים בשנה 1,229,594[2] (נכון ל־2018)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 1,635[1] קמ"ר
מיקום
מדינה קליפורניה, ארצות הברית
מיקום מחוז טולארי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°26′0″N 118°41′0″W / 36.43333°N 118.68333°W / 36.43333; -118.68333
www.nps.gov/seki
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעבר קאווייה בשביל סיירה הגבוה באזור רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה
מינרל קינג

הפארק הלאומי סקוויה (אנגלית: Sequoia National Park) הוא פארק לאומי השוכן בדרום רכס הסיירה נבדה שבקליפורניה, ארצות הברית. הפארק הוקם ב-25 בספטמבר 1890, והיה השני מסוגו לאחר הפארק הלאומי ילוסטון. שטחו של הפארק הוא כ-1,635 קמ"ר,[1] והוא נועד להגן על שטח הררי מיוער, שבו הפרש הגובה בין המקום הנמוך ביותר לגבוה ביותר מגיע ל-4,000 מטרים. הפארק כולל את הר ויטני שהוא ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרציפות בגובה 4,421 מטרים מעל גובה פני הים. הפארק שוכן דרומית לפארק הלאומי קינגס קניון וגובל בו; שני הפארקים מנוהלים על ידי שירות הפארקים של ארצות הברית, כיחידה אחת המכונה "הפארק הלאומי סקוויה-קינגס קניון". ארגון אונסק"ו הכריז על אזורים אלו כביוספירה בשם "סקוויה-קינגס קניון".[3]

הפארק ידוע בשל עצי הסקוויה ענקית הגדלים בו, הכוללים גם את העץ גנרל שרמן שהוא האורגניזם הגדול ביותר בעולם. העץ "גנרל שרמן" גדל ביער המכונה "יער הענקים" (Giant Forest), הכולל חמישה מתוך עשרת העצים הגדולים ביותר בעולם. יער הענקים מקושר למטע גנרל גרנט (General Grant Grove) שבפארק קינגס קניון, הכולל את העץ גנרל גרנט, באמצעות כביש מהיר הקרוי "כביש הגנרלים" (Generals Highway). יערות עצי הסקוויה הענקיים בפארק הם חלק מיערות ראשוניים בשטח של 819 קילומטרים רבועים המשותפים לפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון.[4] הפארקים משמרים נוף שעדיין דומה לדרום סיירה נבדה לפני ההתיישבות האמריקנים ממוצא אירופי.[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי סקוויה שוכן על שטח של 1,635 קילומטרים רבועים, כ-320 קילומטרים צפונית ללוס אנג'לס וכ-320 קילומטרים דרומית-מערבית לסן פרנסיסקו. אל הפארק אפשר להגיע משתי הערים בנסיעה בת ארבע שעות. מבקרים רבים נכנסים לפארק הלאומי סקויה דרך הכניסה הדרומית הנמצאת כ-55 קילומטרים מזרחית לוייסייליה ובסמוך לעיירה תרי ריוורס (Three Rivers) המכונה כניסת הר אש (Ash Mountain Entrance) בגובה 518 מטרים. מצפון גובל הפארק בפארק הלאומי קינגס קניון ובמונומנט הלאומי הסקוויה הענקית (Giant Sequoia National Monument), מדרום הוא גובל ביער הלאומי סקוויה, וממזרח הוא גובל ביער הלאומי איניו. אזור הטבע הבראשיתי דינקי לייקס (Dinkey Lakes Wilderness) שוכן מצפון ואזור הטבע הבראשיתי גולדן טראוט (Golden Trout Wilderness) שוכן מדרום.

גובה פני הפארק נע מ-418 ל-4,421 מטרים מעל גובה פני הים. רכס ההרים של הסיירה נבדה מהווה את הגבול המזרחי של הפארק. בין מספר הפסגות מעל גובה של 4,000 מטרים נמצא ההר הגבוה ביותר בארצות הברית מחוץ לאלסקה, הר ויטני בגובה 4,421 מטרים.

רוב שטחי פארק זה ופארק קינגס קניון (84%) מוגדרים כאזור טבע בראשיתי ללא דרכים, ובשטחי הפארק אין דרכים החוצות את הסיירה נבדה. אל האזורים הללו ניתן להגיע רק באמצעות הליכה רגלית או רכיבה.[6]

בחלקים הפנימיים של הפארק יש אזור אלפיני גבוה נרחב. הפארק משתרע על האזורים הגבוהים ביותר בסיירה נבדה, כולל הר ויטני, ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרצופות, סמוך לגבול המזרחי של הפארק. אל ההר ניתן להגיע דרך יער הענקים באמצעות שביל סיירה הגבוה (High Sierra Trail), שאורכו 56 קילומטרים. שביל זה חוצה קטע של יער הררי באורך 16 קילומטרים לפני שהוא מגיע לאתר המחנאות בכר העשב ברפואו (Bearpaw Meadow), השוכן במרחק קצר מרכס קו פרשת המים המערבית הגדולה (Great Western Divide), הרכס השני בגובהו של הרי הסיירה.

תוך כדי הליכה לאורך שביל סיירה הגבוה וחציית רכס קו פרשת המים במעבר קאווייה (Kaweah Gap) עוברים מאגן הניקוז של הנהר קאווייה המאופיין על ידי עמקי V, אל אגן הניקוז של נהר קרן (Kern River) שבו סייע העתק קדום לקרחונים ביצירת הקניון בצורת עמק U במהלך עידן הקרח האחרון. הקניון ישר כמעט לגמרי לאורך של כ-30 קילומטרים. בקרקעית הקניון נמצא מעיין חם (Kern Canyon hot spring) שעל מנת להגיע אליו דרושים כיומיים של הליכה, והוא נחשב לאתר תיירות פופולרי. מקרקעית הקניון מטפס שביל הסיירה הגבוה עד לפסגת הר ויטני. בהר ויטני נפגש שביל הסיירה הגבוה עם שביל ג'ון מיור ועם שביל הרכס הפסיפי, הממשיך צפונה לאורך קו הרכס של הסיירה ולתוך האזור הבראשיתי של הפארק הלאומי קינגס קניון.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור הגובה בפארק נע מ-418 ל-4,421 מטרים מעל פני הים. הפרשי גובה אלו יוצרים שלושה אזורי אקלים: מרגלות ההרים, יערות ההררים באמצע הגובה ואזור אלפיני בשיא הגובה. בכל אזור אקלים יש מערכת אקולוגית ייחודית המותאמת לאקלים המקומי.[7]

  • מרגלות ההרים (Low-elevation foothills) – עד גובה 1,400 מטרים. האקלים הוא ים-תיכוני, כשחורפים גשומים ונוחים והקיצים לוהטים נטולי גשם. הגשמים יורדים בדרך כלל מאוקטובר עד אמצע מאי וגשם בקיץ הוא אירוע נדיר. כמות המשקעים הממוצעת היא כ-650 מילימטרים.
שלג משחק תפקיד חשוב בפארק
אקלים במרגלות ההרים בפארק הלאומי סקוויה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 14 16 18 21 26 32 36 36 33 27 19 14
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 2 4 5 8 11 16 20 20 11 6 3 2
מקור: Weather
  • יערות הרריים באמצע הגובה (Mid-elevation montane forests) – מגובה 1,400 עד 2,700 מטרים. יערות מחטניים שולטים בחלק האמצעי, כולל חורשות הסקוויה הענקית. בדומה למרגלות ההרים הגשמים יורדים בדרך כלל מאוקטובר עד אמצע מאי. עם זאת אזור זה מקבל בממוצע כמות משקעים גדולה בהרבה כ-1,140 מילימטרים. שלג נפוץ בחודשי החורף בשל הטמפרטורות הנמוכות יותר.
אקלים ביער הענקים באזור היערות הרריים באמצע הגובה בפארק הלאומי סקוויה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 6 7 8 11 14 20 24 24 22 16 10 7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -4 -4 -3 -1 2 7 11 10 7 3 -1 -3
מקור: Weather
  • אזור אלפיני בשיא הגובה (High-elevation alpine mountains) – מעל גובה 2,700 מטרים. קו העצים משתרע בין 2,700 ל-3,300 מטרים, כשהעצים האחרונים על המדרון הם אורן לבן-קליפה ואורן בלפור (Pinus balfouriana). עצים צומחים לעיתים נדירות מעבר לקו העצים והצמחייה מוגבלת לעשבים ושיחים. רוב המשקעים הם בצורת שלג ובשנים שבהן יורד שלג רב הוא נשאר על הקרקע כל השנה.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליטת סלע ליד הכניסה הדרומית לפארק

הפארק הלאומי סקוויה מכיל חלק משמעותי מרכס סיירה נבדה, הרכס הארוך ביותר בארצות הברית הכולל את ההר הגבוה ביותר בארצות הברית מחוץ לאלסקה. רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה מקביל לקו הרכס המזרחי (Sierran crest) וההרים בו מתרוממים מעל לגובה של 3,600 מטרים. מרבית ההרים והקניונים בסיירה נבדה בנויים מסלעי גרניט דיוריט ומונזוניט שנוצרו כאשר סלע מותך התקרר עמוק מתחת לפני הקרקע בקרטיקון, לפני כ-100 מיליון שנים. ההתכה הייתה תוצאה תהליכי הפחתה טקטוניים. הלוח הפסיפי נחת מתחת לצפון-מערב הלוח הצפון-אמריקאי ועובר התכה. לסלעי הגרניט יש מראה מנומר דמוי מלח ופלפל הנובע ממגוון המינרלים בסלע, כולל קוורץ, פצלת השדה ונציצים.[8]

לפני 17 מיליון שנים גרמו תנועות טקטוניות הקשורות לפרובינציית אגן ורכס להתרוממות ולמתיחה של החלק המערבי של יבשת אמריקה הצפונית. לפני 10 מיליון שנים החל להתרומם רכס סיירה נבדה כאשר התחיל בלוק מקרום כדור הארץ בין רכס החוף לפרובינציית אגן ורכס לנטות כלפי מערב כיוון שהחום מההתמתחות של אגן ורכס גרם לחלק המזרחי של הבלוק להיות דק יותר ולכן בעל כושר ציפה גדול יותר מהצד המערבי. קו ההעתקים המזרחי, שכיום מהווה את רכס ההרים הגבוה לאורך הגבול המזרחי, התרומם בכמה אלפי מטרים. הקצה החשוף עבר סחיפה מהירה והבתוליתים והסדנים שבעומק נחשפו בחלקם. נהרות התחתרו לעומק שכבות הסלעים המתרוממות ויצרו עמקי נהרות צרים ועמוקים.

במהלך 10 השנים האחרונות התחוללו לפחות 4 עידני קרח וההרים התכסו בשכבת קרח עבה. קרחונים נוצרים ומתפתחים בתקופות ארוכות של מזג אוויר קר ולח. קרחונים נעים לאט מאוד דרך ההרים, כשהם הופכים את עמקי הנהרות הקיימים הצרים לעמקי U, חוצבים עמקים עמוקים ופסגות טרשים. ההיסטוריה הנרחבת של הקרחונים בתוך הרכס והאופי העמיד בפני סחיפה של הסלעים הגרניטיים המרכיבים את רוב סיירה נבאדה יצרו יחד נוף של עמקים תלויים, מפלים, פסגות טרשים, אגמים אלפיניים וקניונים קרחוניים.[8]

בחלקים קטנים יש אזורים של סלעים מותמרים. סלעים אלו הם שרידים של איים געשיים שצורפו ליבשת אמריקה הצפונית לפני התרוממות הסיירה נבדה. הם כוללים סלעים געשיים מותמרים, שיסט, קוורציט, פיליט ושיש.[8]

ספלאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצורות קלציט במערת הקריסטל

בשטח המאוחד של הפארק הלאומי סקוויה והפארק הלאומי קינגס קניון נתגלו לפחות 275 מערות, והמספר הולך וגדל כיוון שמערות חדשות מתגלות מפעם לפעם. כך למשל בספטמבר 2006 התגלתה מערה שזכתה לכינוי הדובה הקטנה (Ursa Minor).[9] המערות נמצאות בעיקר בשליש המערבי של הפארקים ברצועה צרה של שיש.[10] מערת לילברן (Lilburn Cave) שאורך סך כל המעברים שנחקרו בה הוא 27 קילומטרים, היא המערה הארוכה ביותר בקליפורניה.[8] בנוסף התגלו מערות שרק קבוצת מומחים קטנה רשאית לגשת אליהן על מנת לחקור את הגאולוגיה והביולוגיה שלהן. המערה היחידה שנותרה פתוחה לציבור היא מערת קריסטל (Crystal Cave), השנייה באורכה בפארק (5.5 קילומטרים), שהתגלתה ב-28 באפריל 1918. המערה, המצויה במצב שימור טוב ביחס למספר התיירים המבקרים בה בכל שנה, נגישה לסיורים מודרכים בלבד ושוררת בה טמפרטורה קבועה של 9 °C.

המערות בפארק, כמו מרבית המערות בסיירה נבדה של קליפורניה, הן בעיקר מערות המסה. כאשר מים הזורמים על פני השטח חודרים לעומק הם ממיסים את השיש בהיותם מעט חומציים. סלע השיש הוא בעיקרון אבן גיר שעברה התמרה כתוצאה מהחום והלחץ של יצירת והתרוממות הבתולית של הסיירה נבדה. ההתרוממות המהירה של הבתולית ב-10 מיליון השנים האחרונות גרמה לסחיפה מהירה של הסלעים המותמרים באזורים הגבוהים, וחשפה את הגרניט שמתחתם; לכן, רוב המערות בסיירה נבדה נמצאות באזורים הבינוניים והנמוכים (סביב 2,100 מטרים), אם כי ישנן מערות הנמצאות בגובה 500 מטרים ומערות בגובה של 3,000 מטרים, כדוגמת "מערת הצ'יף הלבן" (White Chief cave) ו"מערת הקרקס" (Cirque Cave) בעמק מינרל קינג בדרום הפארק. כתוצאה מכך הטמפרטורות במערות משתנים על פי הגובה ממעל ל-15 °C ועד נקודת הקיפאון. פתחי המערות במקומות הנמוכים ביותר מצויים בינות לאלונים ושיחים והמעברים יבשים, חמימים ומאובקים, ובניגוד לכך במערות באזור האלפיני יש קרקעית או קירות של קרח.[10] המערות הללו נחצבו בסלע על ידי הנחלים העונתיים השופעים הזורמים בפארק. ברוב המערות הגדולות שבפארק יש (או היו) נחלים הזורמים דרכן.

במערות יש מגוון של ספלאותמים כולל מסכים, זקיפים ארוכים, בריכות עם אבני שוליים, נטיפים שלהם יש תעלה מרכזית שממנה מתפצלים ענפים או ספירלות שנראה כאילו הם קוראים תיגר על כוח המשיכה הקרויים הלקטיטים. כמו כן יש במערות מקבצים מגוונים של מינרלים היוצרים משקעים לאורך הקירות, התקרות והקרקעית בשלל גוונים: כחול, ירוק, שחור, לבן, כתום ואדום. במערות שוכנים בעלי חיים שחלקם אנדמיים לפארק.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dasysyrphus creper, מין של רחפן בפארק

הפרש הגובה בין האזור הנמוך ביותר לאזור הגבוה ביותר שמגיע לכ-4,000 מטרים ממורדות הסיירה נבדה ועד לפסגות הגבוהות מקיים מגוון בתי גידול של צמחים ובעלי חיים ואורגניזמים אחרים. הפארק מוכר כשמורת ביוספרה בינלאומית בשל התפקיד החשוב שהוא ממלא בשימור המגוון הביולוגי.

מערכת אקולוגית ייחודית קיימת במערות הרבות בפארק. מאז 1965 התגלו לפחות 40 מינים חדשים של חסרי חוליות, רבים מהם אנדמיים לשטח הפארק. בחלק מהמקרים הם קיימים רק באגן ניקוז בלבד או אפילו במערה אחת. בסך הכל תועדו 58 מינים כולל עכבישים, עקרבים, דמויי-עקרב, נדלים, רבי-הרגליים, זבובים, אקרית וסוגים רבים נוספים של חסרי חוליות. במערת קלוף (Clough Cave) התגלו שלושה מינים של חסרי חוליות אנדמיים, ארבעה מיני עטלפים, דביבון, מכרסם ונחש.[10]

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט למטה כלפי מעלה על גנרל שרמן, סקוויה ענקית הגדולה ביותר

במגוון הטופוגרפי של הפארק יש 1,200 מינים של צמחים וסקולריים בעשרות חבורות צומח ייחודיות. אלו כוללות לא רק את החורשות המפורסמות של הסקוויה הענקית, אלא גם אזורים נרחבים של יערות הרריים, בתי גידול אלפינים וחורשות אלונים ובתה.

העושר של מיני הצמחים בפארק משקף את עושר מיני הצמחים בקליפורניה כולה. מתוך כ-6,000 מינים של צמחים וסקולריים המתועדים במדינה, מעל ל-20% מהם מצויים בשטחי הפארק הלאומי סקוויה והפארק הלאומי קינגס קניון.[11]

אתר הפארק מחלק את הצמחייה לארבעה אזורים:

  • מרגלות ההרים (Foothills) – במורדות הר אש נמצאת המערכת האקולוגית היחידה בפארק מסוג "מורדות הרי קליפורניה" (California Foothills) המוגנת על ידי שירות הפארקים. במערכת נכללים חורשות עצי מין האלון Quercus douglasii (באנגלית Blue Oak), חורשת בתה של מרגלות ההרים (צ'פארל), ערבת דשא, צמחי יוקה. באזור זה נמצא המגוון הגדול ביותר של צמחים בפארק.[12] אלון שחור קליפורני (Quercus kelloggii) הוא מין מפתח לאזור המעבר בין אזור הבתה לאזור יער המחטניים הגבוה יותר.[13]
  • יערות הרריים (Montane forests) – בגובה שבין 1.7 קילומטר ל-2.7 קילומטרים מאופיין הנוף של הפארק בחגורת יער מחטנית. באזור מצויים אורן הזפת, אורן ג'פרי, אורן מפותל ואורן הסוכר בנוסף לשפע עצי קלוצדרוס מפושק, אשוח לבן ואשוח אדום, וכן את עצי הסקוויה הענקית, העצים המסיביים ביותר בעלי גזע בודד בכדור הארץ היכולים לחיות מעל ל-3,200 שנים. התפוצה שלהם מוגבלת, ומשקפת את דפוסי האקלים באלפי השנים האחרונות. פעם הם היו נפוצים יותר, אבל בימינו הם צומחים באופן טבעי רק בסיירה נבדה. ככל הנראה מגבילות טמפרטורות קרות את תחום התפוצה הנוכחי שלהם לגובה וגשמים מעטים את ההתפשטות שלהם למרגלות ההרים. גם לסוג הקרקע יש חשיבות. עצי הסקוויה מעדיפים אדמת חמרה חולית שהיה לחה יותר, חומצית פחות, עשירה יותר בסידן ופחות בנתרן מאשר הקרקעות שבהם גדלים מחטניים אחרים שכנים. בין העצים זורמים לעיתים פלגי מים הנוצרים מהפשרת השלגים באביב ובקיץ הנפרשים לכרי עשב שופעים ועם זאת עדינים מאוד. במקומות הגבוהים יותר שולטים עצי האשוח האדום ואורן הזפת.[14]
  • יערות תת-אלפיניים (Subalpine forests) – יערות אלו מגדירות את האזור הגבוה שבו גדלים עצים בסיירה נבדה. גובה העצים באזור יכול לנוע מ-22 מטרים ועד התצורה הכפופה והמעוותת המכונה קרומהולץ. אף שמיני העצים באזור זה מצויים לעיתים יחד עם אשוח אדום ואורן הזפת בחלק העליון של החורשות של היערות ההרריים הם גדלים בדרך כלל בגובה בין 2,900 ל-3,600 מטרים בדרום רכס הסיירה. סוגי העצים הגדלים באזור זה הם צוגה הררית, אורן לבן-קליפה ואורן בלפור (Pinus balfouriana). עצים בגובה רב זה חייבים להיות מסוגלים לסבול תנאים קשים, כולל טמפרטורות קרות, רוחות עזות ועונת גדילה קצרה. משום שמינים אלו הם העצים היחידים באזור התת-אלפיני הם משחקים תפקיד חשוב בוויסות הפשרת השלגים ומי הפלגים ומספקים את בית הגידול והמזון לעופות וליונקים.[15]
  • האזור האלפיני (Alpine) – קרוב למחצית משטח הפארק מצויה בגובה 3,000 מטרים ומעלה ולכן בתי הגידול של גובה רב שולטים בו. באזור האלפיני הסלעי, מקום שבו עונת הגדילה קצרה ותנאי החורף קשים במיוחד מונעים אפשרות להתפתח מלבד הצמחים העמידים ביותר, מתחלפים העצים המעוותים בשיחים רב-שנתיים. באזור זה הצמחים יוצרים מרבדים חובקי קרקע על מנת לנצל את טמפרטורת פני השטח החמים יותר. בחורף מגנה שכבת השלג העבה על הצמחים בפני הרוחות המייבשות והטמפרטורות שמתחת לנקודת הקפאון. במהלך הקיץ הקצר יש פריחה עזה בניסיון לייצר זרעים לפני שובו של החורף. וכך, ל}מרות התנאים הקשים, האזור האלפיני עשיר ביולוגית. גדלים בו 600 מינים של צמחים וסקולריים, כשלפחות 200 מהם גדלים רק באזור האלפיני. 32 מיני צמחים מוגדרים במעמד מיוחד (Special status plants).[16]
  • אורן בלפור בפארק
    אורן בלפור בפארק
  • פריחה של Erythranthe norrisii בפארק
    פריחה של Erythranthe norrisii בפארק
  • מרבד של שרכים בפארק
    מרבד של שרכים בפארק
  • שקיעה בביטל רוק בפארק
    שקיעה בביטל רוק בפארק
  • מנזניטה, שיח ממשפחת האברשיים בפארק
    מנזניטה, שיח ממשפחת האברשיים בפארק

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:

שונר מצוי בפארק
דוב שחור אמריקני בפארק

בדומה לצמחייה מסווגים בעלי החיים בפארק על פי חגורות האקלים והצמחייה הנקבעים מהפרשי הגובה.[22]

היסטוריה של האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הראשונים באזור שבו שוכן הפארק כיום היו ילידים בני שבט המונאצ'י (Monachee), שהתגוררו בעיקר באזור אגן הניקוז של נהר קאווייה באזור מרגלות ההרים שבפארק, אם כי על סמך עדויות שנמצאו ייתכן והם התגוררו גם באזורים גבוהים יותר כגון יער הענקים. בעונת הקיץ חצו האינדיאנים את הרכס דרך המעברים ההרריים הגבוהים, על מנת לסחור עם שבטים שהתגוררו מזרחית אליהם. במספר אתרים ברחבי הפארק ניתן למצוא פיקטוגרפים ששרדו מאותה תקופה, בייחוד בסלע הוספיטל (Hospital Rock) ובפוטווישה (Potwisha), כמו גם מכתשים שנחצבו בסלע ששימוש לעבד בלוטים, מזון בסיסי לילידי המונאצ'י.

בקתת גזע הסקוויה של ת'ארפ

עם הגעתם של המתיישבים האירופים הראשונים הגיעו לאזור החלה התפשטות של מחלת האבעבועות השחורות, שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית האינדיאנים. האירופי הראשון שהתיישב באזור באופן קבוע היה הייל ת'ארפ (Hale Tharp), שהתפרסם בשל כך שהצליח לבנות את ביתו מגזע חלול של עץ סקוויה ענקית שנפל ביער הענקים סמוך לאחו המכונה לוג מדואו (Log Meadow). ת'ארפ נהג לרעות את הבקר שלו באחו, אך במקביל הביע את הערכתו ליופיו של היער וניהל את המאבקים הראשונים באזור כנגד כריתת העצים. ת'ארפ היה מיודד עם ג'ון מיור שביקר בביתו מספר פעמים. מקומה של הבקתה לא השתנה מאז שת'ארפ בנה אותה ביער הענקים, וניתן לבקר בה גם כיום.

אולם, ניסיונותיו של ת'ארפ לשמר את עצי הסקוויה ענקית לא נחלו הצלחה רבה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 הקימו מתיישבים לבנים את מושבת קאווייה (Kaweah Colony), מתוך שאיפה ליצור אוטופיה סוציאליסטית, וביססו את כלכלתם על סחר בעצי סקוויה. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי עצי הסקוויה ענקית מתבקעים בקלות (בניגוד לעצי סקוויה נאה), ולפיכך הם אינם ראויים לשמש כחומרי גלם, אך עד שהגיעו למסקנה זו נכרתו אלפי עצים.

שירות הפארקים הלאומיים סיפח את יער הענקים לפארק ב-1890, השנה שבה הוקם הפארק, ובכך נפסקה באופן סופי כל פעילות הכריתה ביער הענקים. במשך השנים הפארק התרחב מספר פעמים עד שהגיע לגודלו הנוכחי; אחת ההרחבות האחרונות התרחשה ב-1978, כאשר פעילות נמרצת של תנועות שורשיות בהובלת מועדון סיירה הכשילה את ניסיונה של חברת וולט דיסני לרכוש אתר כרייה לשעבר בגובה רב בדרום הפארק כדי להפוך אותו לאתר נופש וסקי. אתר זה סופח לפארק ונקרא בשם מינרל קינג (Mineral King). מקור שמו ("מלך המינרלים" בעברית) מ-1873 כאשר כורים באזור הקימו את "נפת הכרייה מינרל קינג" (Mineral King Mining District).[23] זהו האתר הגבוה ביותר בפארק שעבר תהליכי פיתוח במשך השנים, ונחשב ליעד פופולרי למטיילים הנוהגים ללון בשטח.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון יער הענקים
כר העשב המכונה "אחו הסהר" (Crescent Meadow - "קרסנט מדואו") ביער הענקים שכונה על ידי ג'ון מיור "אבן החן של הסיירה"
מכונית עוברת דרך קורת המערה
סלע מורו

גישה ולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפארק מבקרים מעל למיליון תיירים מדי שנה. לפארק יש שלוש כניסות:

  • הכניסה הראשית לפארק קרויה כניסת הר אש (Ash Mountain Entrance) והיא שוכנת בגבול הדרום-מערבי של הפארק. מגיעים אליה דרך כביש 198 של קליפורניה מוייסייליה (כ-55 קילומטרים מזרחית לפארק) דרך העיירה תרי ריוורס (Three Rivers).
  • מצפון אפשר להגיע לפארק מפרסנו באמצעות כביש 180 דרך הפארק הלאומי קינגס קניון ודרך הכביש המקשר בין שני הפארקים המכונה "כביש הגנרלים" (Generals Highway) אל הכניסה הצפונית המכונה "כניסת הגדם הגדול" (Big Stump Entrance). מעבר לכניסה הכביש נמשך דרומה אל יער הענקים ובהמשך פונה מערבה אל כניסת הר אש.
  • כשלושה קילומטרים ממזרח לכניסת הר אש מתפצל מכביש 198 דרומה כביש צר ומתפתל שבחלקו אינו מכוסה אספלט הקרוי כביש מינרל קינג (Mineral King Road). כביש זה מוביל אל כניסת נקודת לוקאוט (Lookout Point Entrance) לפארק והוא ממשיך עד אזור עמק מינרל קינג. רק שבילי הליכה מחברים את מינרל קינג עם חלקי הפארק האחרים. הכביש פתוח ממאי עד אוקטובר בלבד.

בפארק פועלים בקיץ קווי הסעות חינם בין האתרים המרכזיים.

בפארק פועל בית מלון, "ווקסצ'י לודג'" (Wuksachi Lodge), הכולל מסעדה ואולמות כינוסים.[24] אפשרויות לינה נוספות הם בשבעת אתרי המחנאות המפוזרים בשטח הפארק: באזור מרגלות ההרים יש שלושה אתרים: פוטווישה (Potwisha‏ – 42 מקומות), באקאיי פלאט (Buckeye Flat‏ – 28 מקומות) וסאות פורק (South Fork‏ – 10 מקומות); באזור יער הענקים שני אתרים: לודג'פול (Lodgepole‏ – 214 מקומות) ודורסט קריק (South Fork‏ – 204 מקומות); ובאזור מינרל קינג יש שני אתרים: אטוול מיל (Atwell Mill‏ – 21 מקומות) וקולד ספרינגס (Cold Springs‏ – 40 מקומות) .[25]

מרכזי מבקרים ומבני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפארק יש שלושה מרכזי מבקרים:[26]

  • מרכז המבקרים מרגלות ההרים (Foothills Visitor Center) – כקילומטר וחצי אחרי כניסת הר אש. פתוח כל השנה. מציע מידע, קבלת היתרים למחנאות בשטח, ספרים ומוצרים.
  • מוזיאון יער הענקים (Giant Forest Museum) – כ-25 קילומטרים מכניסת הר אש. פתוח כל השנה. בניין היסטורי זה נבנה ב-1928 בתכנון של האדריכל גילברט סטנלי אנדרווד (Gilbert Stanley Underwood). המוזיאון מציע מידע בדגש על הסקוויה הענקית וההיסטוריה האנושית של המקום, כמו כן אפשר לקבל מידע על הסביבה ולרכוש ספרים.[27]
  • מרכז המבקרים אורן הזפת (Lodgepole Visitor Center) - כ-34 קילומטרים מכניסת הר אש ו-3 קילומטרים צפונית לעץ גנרל שרמן. נכון ל-2019 המרכז סגור.

פעילויות ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מציע שפע פעילויות: סיורים בהדרכת שומרי הפארק, ביקור בחורשות הסקוויה הענקית, סיורים רגליים בשבילי הפארק, צפייה בבעלי החיים, מחנאות ולינה בשטח, צפייה בנופי ההרים, צפייה בכוכבים, סיור במערת קריסטל, סקי ומשחקים בשלג בחורף, טיפוס צוקים, רכיבה על סוסים, שיט בקיאקים ודיג.[28]

האתרים הבולטים בפארק:

  • מערת קריסטל (Crystal Cave) – מערה מוגנת מאז 1918, והיחידה מבין המערות הפתוחה לציבור בפארק.[29]
  • שביל גנרל שרמן (Sherman Tree Trail) – שביל אספלט באורך של כקילומטר היורד ממגרש החנייה לבסיס העץ גנרל שרמן ומתפתל דרך חורשת עצי הסקוויה.
  • קורת המנהרה (Tunnel Log) – עץ סקוויה ענקית באורך 84 מטרים ובקוטר 6.4 מטרים שנפל על הכביש ב-1937 מסיבות טבעיות. שנה אחר-כך ניסר צוות מעובדי הפארק בגזע מנהרה בגובה 2.4 מטרים וברוחב 5.2 מטרים, מה שאפשר שוב מעבר כלי רכב.[30][31][32]
  • אחו הסהר (Crescent Meadow) – אחו קטן מוקף בעצי סקוויה ענקית באזור יער הענקים. כר דשא זה מסמן את הקצה המערבי של שביל הסיירה הגבוה (High Sierra Trail), המשתרע מהאחו לרוחב רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה אל הר ויטני. הייל ת'ארפ, המתיישב הראשון בשטח הפארק בנה את ביתו באחו לוג מדואו הסמוך. איש שמירת הטבע ג'ון מיור ביקר במקום פעמים רבות ושיבח אותו תוך כינויו כ"אבן החן של הסיירה". האחו שוכן בקצה כביש אספלט באורך 5 קילומטרים המתפצל מכביש הגנרלים סמוך למוזיאון יער הענקים.
  • מפל טוקופה (Tokopah Falls) – השביל אל מפל טוקופה מתחיל מרחק קצר מגשר מרבל פורק (Marble Fork Bridge) באתר המחנאות לודג'פול באזור יער הענקים. זוהי הליכה קצרה (שניים וחצי קילומטרים) לאורך היובל מרבל פורק של הנהר קאווייה אל צוקי גרניט מרשימים ומפל המים של קניון טוקופה. מפל טוקופה הוא בגובה 360 מטרים ומרשים במיוחד בתחילת הקיץ.
  • סלע מורו (Moro Rock) – הוא כיפת גרניט השוכנת במרכז הפארק בקצה של נקיק מורו (Moro Creek) בין יער הענקים לאחו הסהר. גרם בן 400 מדרגות שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי חיל השימור האזרחי, נחצב בסלע כך שמבקרים יכולים לטפס לפסגה. "גרם המדרגות סלע מורו" (Moro Rock Stairway) רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. התצפית מפסגת הצוק מקיפה את מרבית הפארק, כולל רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה. גובה הפסגה 2,050 מטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ Sequoia NP
  3. ^ "UNESCO - MAB Biosphere Reserves Directory".
  4. ^ Bolsinger, CL; Waddell, KL (1993). "Area of old-growth forests in California, Oregon, and Washington" (PDF). United States Forest Service, Pacific Northwest Research Station. Resource Bulletin PNW-RB-197.
  5. ^ Franklin, Jerry, F; Fites-Kaufmann, Jo Ann (1996). "Status of the Sierra Nevada" (III: Biological and Physical Elements of the Sierra Nevada ed.). Sierra Nevada Ecosystem Project. Final Report to Congress. pp. 627–71. אורכב מ-המקור ב-2012-12-12.
  6. ^ "Sequoia and Kings Canyon Wilderness". Sierra Nevada Wilderness Education Project. אורכב מ-המקור ב-2008-10-12.
  7. ^ Climate
  8. ^ 1 2 3 4 Geology overview
  9. ^ Squatriglia, Chuck (24 בספטמבר 2006). "Magical underground world". sfgate.com. San Francisco Chronicle. אורכב מ-המקור ב-2007-11-03. נבדק ב-2020-05-29. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Cave / Karst Systems
  11. ^ Plants
  12. ^ Foothills
  13. ^ Hogan, C. Michael (2008). Stromberg, Nicklas (ed.). "California Black Oak: Quercus kelloggii". GlobalTwitcher.com. אורכב מ-המקור ב-2012-02-18.
  14. ^ Montane forests
  15. ^ Subalpine forests
  16. ^ Alpine
  17. ^ 1 2 Amphibians and Fish
  18. ^ Reptiles
  19. ^ birds
  20. ^ Mammals
  21. ^ California Grizzly Bear
  22. ^ animals Animals
  23. ^ Making History: Preserving Mineral King's Mining History
  24. ^ Wuksachi Lodge
  25. ^ Camping
  26. ^ Visitor Centers and Facilities
  27. ^ Giant Forest Museum
  28. ^ Things To Do
  29. ^ Crystal Cave
  30. ^ "Destination drive through trees". OhRanger.com.
  31. ^ "Where is the tree you can drive through?" (PDF). United States Forest Service.
  32. ^ "The Myth of the Tree You Can Drive Through". Sequoia & Kings Canyon. National Park Service. The Wawona Tree was the second standing sequoia to be tunneled (the first, a dead tree, still stands in the Tuolumne Grove in Yosemite).
תמונה פנורמית של אגם קולומבין עם שחר
תמונה פנורמית של אגם קולומבין עם שחר


הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
אוורגליידס • אולימפיק • איי הבתולה • איי התעלה • אייל רויאל • אינדיאנה דונס • אקדיה • ארצ'ס • בדלנדס • ביג בנד • ביסקיין • ברייס קניון • גליישר • גליישר ביי • גרייט סמוקי מאונטיינז • גרנד טיטון • גרנד קניון • דנאלי • דריי טורטוגס • האגן הגדול • הדיונות הגדולות • הוט ספרינגס • הליאקלה • הר ריינייר • הרי גוואדלופה • הרי הגעש של הוואי • הקניון השחור של הגניסון • הרי הרוקי • ווֹיאז'וּרס • וייט סנדס • וינד קייב • יוסמיטי • ילוסטון • ימת קלארק • לאסן • מסה ורדה • מערות קרלסבד • מערת מאמות' • סגווארו • סמואה האמריקנית • סקוויה • עמק המוות • עמק קויאהוגה • עמק קובוק • עץ יהושע • פטריפייד פורסט • הפיורדים של קינאי • פינקלס • ציון • צפון רכס קסקייד • קונגארי • קטמיי • קינגס קניון • קניונלנדס • קניון ניו ריבר • קפיטול ריף • קרייטר לייק • קשת השער • ראנגל-סנט אליאס • רדווד • שננדואה • שערי האזור הארקטי • תאודור רוזוולט

מחלקת הפנים של ארצות הברית • שירות הפארקים • משטרת הפארקים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_סקוויה&oldid=38223295"