הערכת מקורות

הערכת מקורות (או הערכת מידע) היא תהליך הערכת מקור מידע, כלומר מסמך, הרצאה, תמונה, תצפית או כל דבר המשמש לצורך הצגת מידע. הערכת התוקף, הרלוונטיות והמהימנות של מקור מידע מתבצעת ביחס למטרה של דרישת המידע. באופן כללי, "הערכת מקורות" היא המחקר הבינתחומי של האופן בו מעריכים מקור מידע עבור משימה מסוימת.

משמעות

בראשית המאה ה-21, הערכת מקורות היא תחום הולך וגדל בתחום הספרייה ומדעי המידע. בהקשר זה הערכת מקורות נחקרת מנקודת מבט רחבה יותר מזו של חקר ההיסטוריה או לימודי מקרא.

רמות של הכללה

חלק מהעקרונות של הערכת מקורות הם אוניברסליים, וחלק אחר מתייחס רק לסוגים מסוימים של מקורות מידע.

אין כיום הסכמה לגבי הדמיון וההבדלים בין הערכת מקורות במדעי הטבע ומדעי הרוח. פוזיטיביזם לוגי טען כי כל תחומי הידע התבססו על אותם עקרונות. חלק גדול מהביקורת על הפוזיטיביזם הלוגי מתייחס לפוזיטיביזם כאל הבסיס למדעים, ולהרמנויטיקה כאל הבסיס של מדעי הרוח. זו הייתה, למשל, עמדתו של יורגן הברמאס. עמדה חדשה יותר, לפי להנס-גאורג גאדמר ותומס קון, רואה במדע ובמדעי הרוח משהו שנקבע על ידי ההבנה והפרדיגמות של החוקרים. ומכאן שהרמנויטיקה היא תיאוריה אוניברסלית. ההבדל הוא, שמקורות מדעי הרוח הם בעצמם תוצרים של תחומי עניין אנושיים והשקפות עולם, ואילו המקורות למדעי הטבע אינם כאלה. מדעי הרוח הם אפוא "הרמנויטיים כפליים".

עם זאת, מדעני הטבע משתמשים גם בתוצרים אנושיים (כמו מאמרים אקדמיים) שהם תוצרים של השקפות עולם (ויכולים להוביל, למשל, להונאה אקדמית).

תחומי דעת תורמים

אפיסטמולוגיה

תיאוריות אפיסטמולוגיות הן התיאוריות הבסיסיות לגבי אופן קליטת הידע ולכן הן התיאוריות הכלליות ביותר לגבי הערכת מקורות המידע.

• אמפיריזם מעריך מקורות באמצעות בחינת התצפיות (או התחושות) עליהם הם מבוססים. מקורות שלא מבוססים תחושות או מראות אינם תקפים.
• הרציונליזם נותן עדיפות נמוכה למקורות המבוססים על תצפיות. כדי שהתצפית תהיה בעלת משמעות, יש לספק רעיונות או מושגים ברורים שמסבירים אותה. המבנה ההגיוני וההגדרה המדויקת הם שנבחנים בתהליך הערכת מקורות המידע.
• היסטוריזם מעריך מקורות מידע לפי האופן שבו הם משקפים את ההקשר החברתי-תרבותי ואת התפתחותו התאורטית.
• פרגמטיזם מעריך מקורות לפי הערך והתועלת שלהם להשגת תוצאות מסוימות. פרגמטיזם ספקן ביחס למקורות מידע שמוצגים כנייטרלים.

הערכת ידע או מקורות מידע לא יכולים להיות ודאיים יותר מבניית הידע. אם נקבל את עקרון הפליביליזם, נקבל גם שהערכת מקורות לא יכולה לאמת באופן מוחלט טענות שמבוססות על ידע. כפי שנראה בהמשך, הערכת מקורות קשורה באופן הדוק לשיטות מדעיות .

איתור כשל לוגי בטענות של מקור היא סוג אחר של קריטריון פילוסופי להערכת מקורות. כשלים לוגיים מוצגים אצל וולטון (1998). בין הכשלים ניתן למצוא את אד הומינם (שימוש במתקפה אישית כדי לנסות לערער או להפריך את טיעונו של אדם) ואת איש הקש (כאשר טוען אחד מסלף את עמדתו של האחר כדי להפריך אותה).

שיטות מחקר

שיטות מחקר הן שיטות המשמשות לייצור ידע אקדמי. השיטות המשמשות להפקת ידע משמשות גם להערכת הידע.

חקר המדע

מחקרים שמתייחסים לתהליכי הערכת איכות של מקורות, כמו ביקורת עמיתים וביקורות ספרים ולקריטריונים המקובלים להערכת מחקר אקדמי.

במאמר שפורסם בכתב העת nature בינואר, 2020, Avenell, Grey & Bolland מתארים מקרה שבו שני חוקרים בתחום בריאות העצם פרסמו עשרות מאמרים שהתבססו על נתונים מפוברקים. בשנת 2013 Avenell ועמיתיה פנו לכתבי העת האקדמיים שפרסמו את המאמרים והתריעו על הכשלים הלוגיים שעלו מהנתונים. אך רק בשנת 2015 החלו כתבי העת להסיר את המאמרים המפוברקים מפרסומיהם ותהליך הסרת המאמרים נמשך עד שנת 2018. Avenell ועמיתיה מצאו שבמהלך השנים שבהן פורסמו המאמרים המפוברקים, לאחר שהתקבלה ההתרעה שלהם, הם צוטטו למעלה מ-600 פעמים. מקרה זה גרם ל-Avenell ועמיתיה לפרסם רשימת קריטריונים להערכת מקורות.

הערכת טקסט

הערכת טקסט (מונח רחב: פילולוגיה של טקסט) היא חלק מהפילולוגיה, שלא מוקדשת רק לחקר הטקסטים, אלא גם לעריכה ולהפקה של "פרסומים מדעיים", "פרסומים אקדמיים", "פרסומים סטנדרטיים", "פרסומים היסטוריים", "פרסומים מהימנים","טקסטים מהימנים","פרסומי טקסט" או "פרסומי ביקורת". פרסומים אלה הם תוצר של מחקר קפדני שנועד להבטיח שהמידע המפורסם בהם קרוב ככל האפשר לכוונות המחבר (ומאפשר לקורא להשוות ולבקר הבדלים בין פרסומים).

במילים אחרות, ההנחה היא שרוב הפרסומים גדושים ברעש ובטעויות שתורמים המוציאים לאור בתהליך הכנת היצירה לפרסום, ולכן חשוב לפרסם "פרסומים אקדמיים". התהליך של פילולוגיה של הטקסט הוא חלק חשוב מהערכת המקורות במדעי הרוח.

ספרייה ומדעי מידע

הערכת מקורות נלמדת בבתי ספר לספריות ומדעי מידע כחלק מהתחום ההולך וגדל של אוריינות מידע. בתחום זה, המונח הערכת מקורות מתייחס לרלוונטיות, לסוגי מסמכים ותכונותיהם ולמדדי איכות של מסמכים. קיימים קריטריונים להערכת תוכן של מקור (למשל, שמירה על שפה נייטרלית), ולצידם קריטריונים להערכת פורמט (למשל, הקפדה על כללי ציטוט). לצד הקריטריונים הללו, קיימים מדדי השפעה המבוססים על ספירת ציטוטים. כלים לדירוג כתבי עת אקדמיים מודדים את השפעתם של מאמרים וכתבי עת בשיטות שונות. הערכת ספרים אקדמיים מתבצעת באמצעות ביקורות של מומחים בתחום.

ספריות אקדמיות נהגו ללמד הערכת מקורות באמצעות רשימות של קריטריונים לבדיקה, ובהן רשימות CRAAP. רשימות אלה ספגו ביקורות רבות ובשנת 2016 פרסם איגוד ACRL מסגרת עבודה הקוראת להפסקת השימוש ברשימות והחלפתן בהקניית יכולות המאפשרות הערכה מורכבת יותר של מקורות.

אתיקה

הערכת מקורות נוגעת גם להתנהגות ותרבות אתית המאפשרת למקבלי המידע לקבל החלטות מושכלות (ראו כלים לבדיקת עובדות כמו המשרוקית).

רשימת מקורות

• American Library Association (1994) Evaluating Information: A Basic Checklist. Brochure. American Library Association
• Anderson, Richard C. (1978). Schema-directed processes in language comprehension. IN: NATO International Conference on Cognitive Psychology and Instruction, 1977, Amsterdam: Cognitive Psychology and Instruction. Ed. by A. M. Lesgold, J. W. Pellegrino, S. D. Fokkema & R. Glaser. New York: Plenum Press (pp. 67–82).
• Anderson, Richard C. & Pichert, J. W. (1977). Recall of previously unrecallable information following a shift of perspective. Urbana, Il: University of Illinois, Center for the Study of Reading, April. 1977. (Technical Report 41). Available in full-text from: http://eric.ed.gov/ERICDocs/data/ericdocs2sql/content_storage_01/0000019b/80/31/83/58.pdf
• Bazerman, Charles (1995). The Informed Writer: Using Sources in the Disciplines. 5th ed. Houghton Mifflin.
• Bee, Ronald E. (1983). Statistics and Source Criticism. Vetus Testamentum, Volume 33, Number 4, 483–488.
• Beecher-Monas, Erica (2007). Evaluating scientific evidence : an interdisciplinary framework for intellectual due process. Cambridge; New York: Cambridge University Press.
• Bernheim, Ernst (1889). Lehrbuch der Historischen Methode und der Geschichtsphilosophie [Guidebook for Historical Method and the Philosophy of History]. Leipzig: Duncker & Humblot.
• Brundage, Anthony (2007). Going to the Sources: A Guide to Historical Research and Writing, 4th Ed. Wheeling, Illinois: Harlan Davidson, Inc. (3rd edition, 1989 cited in text above).
• Chesney, T. (2006). An empirical examination of Wikipedia's credibility. First Monday, 11(11), URL: http://firstmonday.org/issues/issue11_11/chesney/index.html
• Encyclopædia Britannica (2006). Fatally Flawed. Refuting the recent study on encyclopedic accuracy by the journal Nature. http://corporate.britannica.com/britannica_nature_response.pdf Nature's response March 23, 2006: http://www.nature.com/press_releases/Britannica_response.pdf
• Engeldinger, Eugene A. (1988) Bibliographic Instruction and Critical Thinking: The Contribution of the Annotated Bibliography. Research Quarterly, Vol. 28, Winter, p. 195–202
• Engeldinger, Eugene A. (1998) Technology Infrastructure and Information Literacy. Library Philosophy and Practice Vol. 1, No. 1
• Fritch, J. W., & Cromwell, R. L. (2001). Evaluating Internet resources: Identity, affiliation, and cognitive authority in a networked world. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 52, 499–507.
• Gerhart, Susan L. (2004). Do Web search engines suppress controversy?. First Monday 9(1).
• Giles, J. (2005). Special Report: Internet encyclopaedias go head to head. Nature, 438, 900–901. Available: http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/full/438900a.html Supplementary information: http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/extref/438900a-s1.doc
• Gudmundsson, David (2007). När kritiska elever är målet. Att undervisa i källkritik på gymnasiet. [When the Goal is Critical Students. Teaching Source Criticism in Upper Secondary School]. Malmö, Sweden: Malmö högskola. Full text (בסלובנית)
• Hardtwig, W. (2001). Ranke, Leopold von (1795–1886). IN: Smelser, N. J. & Baltes, P. B. (eds.) International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences. Amsterdam: Elsevier. (12738–12741).
• Harris, Ben (1979). Whatever Happened to Little Albert? American Psychologist, 34, 2, pp. 151–160. link to full text
• Harris, Ben (1980). Ceremonial versus critical history of psychology. American Psychologist, 35(2), 218–219. (Note).
• Healy, Jack (2008). Was the Dear Leader Photoshopped In? November 7, 2008, 2:57 pm [President Kim Jong Il, North Korea]. http://thelede.blogs.nytimes.com/2008/11/07/was-the-dear-leader-photoshopped-in/?scp=7&sq=Kim%20Jong-il&st=cse
• Hjørland, Birger (2008). Source criticism. In: Epistemological Lifeboat. Ed. by Birger Hjørland & Jeppe Nicolaisen.
• Howell, Martha & Prevenier, Walter (2001). From Reliable Sources: An Introduction to Historical Methods. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-8560-6ISBN 0-8014-8560-6.
• Katzer, Jeffrey; Cook, Kenneth H. & Crouch, Wayne W. (1998). Evaluating Information: A Guide for Users of Social Science Research. 4th ed. Boston, MA: McGraw-Hill.
• King, David (1997) The Commissar Vanishes: the falsification of photographs and art in Stalin's Russia. Metropolitan Books, New York.
• Langlois, Charles-Victor & Seignobos, Charles (1898). Introduction aux études historiques [Introduction to the Study of History]. Paris: Librairie Hachette. Full text (בצרפתית). Introduction to the Study of History Full text (English)
• Leth, Göran & Thurén, Torsten (2000). Källkritik för internet . Stockholm: Styrelsen för Psykologiskt Försvar. (Retrieved 2007-11-30).
• Loftus, Elizabeth F. (1996). Eyewitness Testimony. Revised edition Cambridge, MA: Harward University Press. (Original edition:1979).
• Lorenz, C. (2001). History: Theories and Methods. IN: Smelser, N. J. & Baltes, P. B. (eds.) International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences. Amsterdam: Elsevier. (Pp. 6869–6876).
• Mathewson, Daniel B. (2002). A critical binarism: Source criticism and deconstructive criticism. Journal for the Study of the Old Testament no98, pp. 3–28. Abstract: When classifying the array of interpretive methods currently available, biblical critics regularly distinguish between historical-critical methods, on the one hand, and literary critical methods, on the other. Frequently, methods on one side of the divide are said to be antagonistic to certain methods on the other. This article examines two such presumed antagonistic methods, source criticism and deconstructive criticism, and argues that they are not, in fact, antagonistic, but similar: both are postmodern movements, and both share an interpretive methodology (insofar as it is correct to speak of a deconstructive methodology). This argument is illustrated with a source-critical and a deconstructive reading of Exodus 14.
• Mattus, Maria (2007). Finding Credible Information: A Challenge to Students Writing Academic Essays. Human IT 9(2), 1–28. Retrieved 2007-09-04 from: http://www.hb.se/bhs/ith/2-9/mm.pdf(הקישור אינו פעיל)
• Meola, M (2004). Chucking the checklist: A contextual approach to teaching undergraduates web-site evaluation. Portal: Libraries and the Academy, 4(3), 331–344. Downloaded 2008-10-23 from: http://muse.jhu.edu/journals/portal_libraries_and_the_academy/v004/4.3meola.pdf
• Mintz, Anne P. (ed.). (2002). Web of deception. Misinformation on the Internet. Medford, NJ: Information Today.
• Müller, Philipp (2009). Understanding history: Hermeneutics and source-criticism in historical scholarship. IN: Dobson, Miriam & Ziemann, Benjamin (eds): Reading primary sources. The interpretation of texts from nineteenth and twentieth-century history. London: Routledge (pp. 21–36).
• Olden-Jørgensen, Sebastian (2001). Til Kilderne: Introduktion til Historisk Kildekritik (in Danish). [To the sources: Introduction to historical source criticism]. København: Gads Forlag. ISBN 978-87-12-03778-1ISBN 978-87-12-03778-1.
• Reinfandt, Christohp (2009). Reading texts after the linguistic tturn: approaches from literary studies and their implementation. IN: Dobson, Miriam & Ziemann, Benjamin (eds): Reading primary sources. The interpretation of texts from nineteenth and twentieth-century history. London: Routledge (pp. 37–54).
• Rieh, S. Y. (2002). Judgment of information quality and cognitive authority in the Web. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 53(2), 145–161. https://web.archive.org/web/20090731152623/http://www.si.umich.edu/rieh/papers/rieh_jasist2002.pdf
• Rieh, S. Y. (2005). Cognitive authority. I: K. E. Fisher, S. Erdelez, & E. F. McKechnie (Eds.), Theories of information behavior: A researchers' guide . Medford, NJ: Information Today (pp. 83–87). https://web.archive.org/web/20080512170752/http://newweb2.si.umich.edu/rieh/papers/rieh_IBTheory.pdf
• Rieh, Soo Young & Danielson, David R. (2007). Credibility: A multidisciplinary framework. Annual Review of Information Science and Technology, 41, 307–364.
• Riegelman, Richard K. (2004). Studying a Study and Testing a Test: How to Read the Medical Evidence. 5th ed. Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins.
• Savolainen, R. (2007). Media credibility and cognitive authority. The case of seeking orienting information. Information Research, 12(3) paper 319. Available at https://web.archive.org/web/20180416064908/http://www.informationr.net/ir///12-3/paper319.html
• Slife, Brent D. & Williams, R. N. (1995). What's behind the research? Discovering hidden assumptions in the behavioral sciences. Thousand Oaks, CA: Sage Publications. ("A Consumers Guide to the Behavioral Sciences").
• Taylor, John (1991). War photography; realism in the British press. London : Routledge.
• Thurén, Torsten. (1997). Källkritik. Stockholm: Almqvist & Wiksell.
• Walton, Douglas (1998). Fallacies. IN: Routledge Encyclopedia of Philosophy, Version 1.0, London: Routledge
• Webb, E J; Campbell, D T; Schwartz, R D & Sechrest, L (2000). Unobtrusive measures; revised edition. Sage Publications Inc.
• "Wikipedia: Testsieg und Verschwörungen" [Sterns test of Wikipedia]. Heise Online (בגרמנית). 5 בדצמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
• Wilkinson, G.L., Bennett, L.T., & Oliver, K.M. (1997). Evaluation criteria and indicators of quality for Internet resources. Educational Technology, 37(3), 52–59.
• Wilson, Patrick (1983). Second-Hand Knowledge. An Inquiry into Cognitive Authority. Westport, Conn.: Greenwood.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הערכת מקורות בוויקישיתוף