הערבה

הערבה

מידע כללי
סוג	מדבר
נתונים ומידות
אורך	166 ק"מ
מיקום
מדינה	ישראל, ירדן
קואורדינטות	30°25′01″N 35°09′05″E

נוף טיפוסי באזור הערבה

הנוף ממצפה השלום לכיוון חצבה, בצפון הערבה

הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. אורכה של הערבה כ-175 ק"מ מצפון לדרום. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר.

השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. לאורך הערבה עובר קו הגבול בין ירדן לישראל.

גאוגרפיה

הערבה היא חלק מהבקע הסורי-אפריקני. הטופוגרפיה שלה מישורית בעיקרה, ומשתפלת משיא גובהה - גב הערבה, ברום של כ־205 מ' מעל פני הים (מדרום לנחל חיון) לצפון לכיוון ים המלח ולדרום לכיוון מפרץ אילת.

אגני ניקוז ונחלים

אגן הניקוז הראשי בערבה הוא זה של נחל הערבה המתנקז לכיכר סדום. נחל הערבה קולט אליו מי שיטפונות המגיעים משטחים נרחבים בהר הנגב ובהרי אדום.

היובל העיקרי של נחל הערבה בתחומי ישראל הוא נחל פארן (למעשה, זהו הערוץ הראשי, אך לפי השמות העבריים, נחל פארן נחשב כיובל של נחל הערבה). יובלים גדולים נוספים הם נחל חיון, המנקז את דרום הנגב, ונחל נקרות המנקז את אזור מכתש רמון. שני ערוצים חשובים נוספים בתחומי ישראל, המתנקזים ישירות לכיכר סדום, הם נחל אמציהו ונחל צין.

משיא הגובה ועד למפרץ אילת, אין אגן ניקוז מרכזי אחד, ובערבה הדרומית יש ארבע מלחות (אגמים של מים מליחים) בולטות המהוות אגני ניקוז ללא מוצא: קע א-סעידין (צפונית ליהל, רובה המכריע בתחום ירדן), מלחת יטבתה, מלחת עברונה ומלחת אילת (האחרונה מנוקזת למפרץ אילת כיום).

הנחלים הבולטים בערבה הדרומית הם נחל רודד, נחל רחם ונחל שעלב (באזור יהל - גרופית).

ישובים

בקצה הדרומי של הערבה, לחוף מפרץ אילת נמצאות שתי הערים הגדולות בערבה - עקבה, המשמשת כנמל והמוצא היחידי לים של ירדן, ואילת. לאורך הערבה פזורים ישובים קטנים רבים העוסקים בעיקר בחקלאות.

בערבה שני נמלי תעופה - נמל התעופה רמון ונמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין.

ישובים ישראליים

מטע תמרים ישראלי בערבה על רקע הרי אדום.

בצד הישראלי של הערבה מתגוררים כ-63,000 תושבים, כשרובם (53,000) גרים באילת. שאר יישובי הערבה נמצאים רובם ככולם בתחום שיפוט המועצה האזורית הערבה התיכונה והמועצה האזורית חבל אילות. שני היישובים הצפוניים ביותר בערבה, נאות הכיכר ועין תמר, נמצאים בכיכר סדום ושייכים למועצה האזורית תמר.

מרבית היישובים הם יישובים חקלאיים, והענף החקלאי הנפוץ בהם הוא גידול ירקות חממה לייצוא ולשיווק מקומי. בהכשרת השטחים החקלאיים נעשה שימוש רב במצע חולי, הנדיר בצד הישראלי של הערבה ונפוץ בצד הירדני, למרגלות הרי אדום. כתוצאה מכך, במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, התפתחה החקלאות הישראלית בעיקר בשטחים שנכבשו על ידי צה"ל במזרח הערבה לאחר מלחמת ששת הימים.

עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בוצעו חילופי שטחים שהשאירו את רוב שטחי החקלאות בתחום ישראל. באזור מושב צופר, שם השטחים החקלאיים חדרו לעומק 4 ק"מ בתחום ירדן, הוחכר השטח ל-25 שנה למדינת ישראל, בדומה לאזור נהריים. חכירה זו לא חודשה עם סיומה.

אילת אילות באר אורה אליפז סמר יטבתה גרופית

קטורה לוטן יהל פארן צוקים צופר ספיר

עין יהב חצבה עין חצבה עיר אובות עידן עין תמר נאות הכיכר

בנוסף ליישובים אלו ראויים לציון חוות הבודדים, באר מנוחה, וחוות ע'רנדל והיאחזות הנח"ל לשעבר שיטים.

יישובים נוספים משתייכים למועצה האזורית חבל אילות, אך מבחינה גאוגרפית אינם ממוקמים בבקע הערבה אלא בדרום הנגב:

נווה חריף נאות סמדר שחרות

ישובים ירדניים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• עקבה
• פייפה
• א-סאפי
• אל-מזרעה

היסטוריה

הערבה בעת העתיקה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ערוב של מידע ממקורות מקראיים במידע ממקורות היסטוריים.

מימים קדומים עברו בערבה דרכים חשובות ממרכז הארץ ומהר הנגב אל מפרץ אילת ואל עבר הירדן מזרחה. על פי המקרא, בימי השופטים שלטו בה בני אדום עד שנכבשה בידי דוד המלך, שלמה המלך הקים נמל באילת וחצב נחושת בערבה. משנפרדה הממלכה, חזרו בני אדום והשתלטו על הערבה, עד שסולקו על ידי הנבטים.

בתחילתה של המאה ה-2 השתלטו הנבטים על הערבה וגם הקימו בה מבצרים ותחנות משמר לאבטחת הדרכים והאזור. אחרי הכיבוש הערבי והתנוונותן של מדינות האזור, איבדה גם הערבה את חשיבותה כמעט עד ימינו.

הערבה בעת המודרנית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חוסר סדר.

בהפרדת עבר הירדן משטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל המערבית, חולקה גם הערבה כאשר הגבול הוגדר לאורך נחל הערבה וקו הנקודות הנמוכות ביותר הממשיכות אותו דרומה עד מפרץ אילת.

הערבה יועדה להיכלל במדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם. קטע קטן באזור סדום הוחזק בידי מפעלי ים המלח במהלך מלחמת העצמאות ושוחרר במבצע לוט. חלקה העיקרי של הערבה נתפס בידי ישראל במסגרת מבצע עובדה בסוף מלחמת העצמאות ומאז עלתה חשיבותה מחדש.

נקודות המחלוקת העיקריות בשיחות על הסכם השלום בין ירדן לישראל היו: שטח של כ־380 קמ"ר בערבה, שהירדנים טענו כי ישראל סיפחה במהלך השנים, וחלוקה במשאבי המים של נהר הירדן, שרוב מימיו נעצרו בסכר דגניה והוטו למפעל המוביל הארצי. ישראל הסכימה להחזיר את רוב השטח (כ-380 קמ"ר) ולהקצות מים ממקורותיה לירדן, ובכך למעשה נפתרה הסוגיה הטריטוריאלית בהסכם השלום.

נמל התעופה רמון נפתח ב-21 בינואר 2019.

בלילה שבין 3 בדצמבר ל-4 בדצמבר 2014 כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו מקו צינור אילת-אשקלון באזור היישוב באר אורה. הנפט הגולמי זרם לשמורת ערבת עברונה הסמוכה וגרם לאסון אקולוגי חמור בתוכה.

באוקטובר 2018 הודיעה ממלכת ירדן כי עקב מחאה ציבורית חריפה כי היא לא מאריכה את סעיף החכירה של מובלעת צופר. שנתיים לאחר מכן אכן הועברה מובלעת צופר לשליטה בלעדית של ירדן.

נקודות עניין

פארק תמנע

דישון מקראי על רקע נוף ערבה אופייני בחי-בר יטבתה

אתרים ארכאולוגיים

האתרים הארכאולוגיים הבולטים בערבה הם:

• תל אל ח'ליפה – עציון גבר המקראית, בצמוד ממזרח לגבול ישראל-ירדן בראש מפרץ אילת.
• מכלול בארות שרשרת במלחת עברונה.
• נווה יטבתה.
• מואה.
• מצד חצבה.
• פינון - למרגלות הרי אדום, בתחום ירדן (אתר כריית נחושת).
• תל חוג'יירת אל-ע'וזלאן אתר מהתקופה הכלקוליתית 4 ק"מ מצפון לעקבה.

פרט לאתרים אלו, יש בערבה שרידים רבים של דרכים עתיקות (למשל, דרך הבשמים חוצה את הערבה באזור מואה) ואתרים נוספים, בעיקר בקרבת מעיינות ומקורות מים אחרים.

אתרי טבע

• עין רדיאן
• חולות סמר
• בקעת תמנע
• שמורת עברונה
• נחל קטורה

אטרקציות תיירותיות

• חי-בר יטבתה
• חוות התנינים קרוקולוקו
• חוות האנטילופות בערבה
• קיר טיפוס גריפ בערבה

לקריאה נוספת

• יאיר גלעדי (עורך), ערבה אין קץ, הוצאת ערבה, עין יהב, אוגוסט 2012
• לירון שני, שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות, סדרת "ישראלים", למדא עיון ומכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, 2021

קישורים חיצוניים

בול דקל הדום - עמק הערבה, 1970

• עיתון ערבות גיליון 38 הוצאת המועצה האזורית הערבה התיכונה, דצמבר 2009
• תיירות בערבה התיכונה
• יורם גביזון, השוק הרוסי התרסק, ולא נשאר למי למכור פלפלים, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2015
• חגי עמית, "במיליון שקל אתה בונה פה טירה", באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2015
• שרי מקובר-בליקוב, ערבה בסתיו, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוקטובר 2018
• גילי מלניצקי, 200 אלף שקל ויש לכם בית קטן בערבה, כולל קנאביס. קניתם?, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2019
• יורם גביזון, ההימור של חקלאי הערבה הפך אותם לעשירים - אבל בקרוב החלום עלול להפוך לסיוט, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2021
• הערבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)