הסכם קרלוביץ

המשא ומתן בהסכם קרלוביץ

הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Karlovački mir ,Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Sremski Karlovci ,Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית.

הסכם זה סיים את מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) אשר הוכרעה צבאית לטובתה של אוסטריה כבר בקרב זנטה ב-11 בספטמבר 1697. בעקבות קונגרס בן חודשיים בין האימפריה העות'מאנית מצד אחד והליגה הקדושה של 1684 מהצד השני, נחתם ההסכם ב-26 בינואר 1699.

במסגרת ההסכם נאלצו העות'מאנים לעשות ויתורים טריטוריאליים נרחבים:

• רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלאבוניה נמסרו לאוסטריה.
• פודוליה הועברה לשליטת פולין.
• דלמטיה ומוראה (הפלופונסוס של ימינו) נמסרו לוונציה.

הסכם קרלוביץ סימן את תחילת סופה של ההגמוניה העות'מאנית בדרום-מזרח אירופה, ואת הפיכתו של בית הבסבורג לכוח הדומיננטי באזור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסכם קרלוביץ בוויקישיתוף

• הסכם קרלוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• English text of treaty

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.