הסכם טרום-נישואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תיאור של הסכמי טרום-נישואין בדתות אחרות בישראל, וכן במסורות משפטיות אחרות בעולם. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תיאור של הסכמי טרום-נישואין בדתות אחרות בישראל, וכן במסורות משפטיות אחרות בעולם. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הסכם טרום-נישואים או הסכם קדם-נישואין הוא הסכם בעל תוקף משפטי הנערך בין בני זוג לפני הנישואים, ומטרתו להסדיר בהסכמה בין בני הזוג עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים ביניהם.

פרטי ההסכם בישראל בין הרשומים כיהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם טרום-נישואים עוסק בהיבטים שונים של אפשרות סיום הנישואים, בעיקר במקרה של גירושים:

  • משמורת: קביעת הסדר משמורת על ילדי בני הזוג. מאחר שהוא משליך על צדדים שלישיים, הוא כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט[1].
  • חלוקת רכוש: בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע חזקה לפיה כי כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש שהביא עמו ובנוסף למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. ההסכם מאפשר לבני הזוג להתנות על כלל זה או לפרט את הנכסים שהביאו עימם.
  • מזונות: סעיף זה מגדיר מי מבני הזוג ישלם למי דמי מזונות וכמה, במקרה של גירושין, או פטירה (מזונות מעיזבון). אפשרויות בסעיף זה הן: הגבר ישלם לאישה, האישה לגבר, או בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה. חשוב להדגיש, כי הכוונה למזונות שישלם מי מהצדדים לצד השני, אולם לא למזונות ילדים, לגביהם לא ניתן להסכים מראש במסגרת הסכם ממון טרום-נישואים, שכן אין תוקף משפטי ביחס למזונות ילד שטרם נולד.
  • בית משותף: להסכם ממון טרום-נישואים חשיבות בהגנה על דירת מגורים. שכן, אם לאחד מבני הזוג יש דירה בבעלות מלפני הנישואין, הסכם ממון מהווה כלי משפטי חיוני להגנה על זכויותיו של אותו צד ביחס לאותה דירה. לפי פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות (ע"ע הלכת קנובלר), בנסיבות מסוימות (כגון: מגורים משותפים לאורך זמן, הולדת ילדים וכו') עשויה לחול חזקה משפטית הקרויה "חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים", לפיה הצד השני יוכל לתבוע מחצית מן הזכויות בדירת בן הזוג, אלא אם כן הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון, הקובע שהבעלות בדירה תיוותר של הצד שהיה בעליה ערב הנישואין.
  • מניעת סרבנות גט: לפי ההלכה, אשר ענייני נישואים וגירושים של יהודים הנערכים בישראל מתבצעים לפיה, גירושים תלויים בהסכמת האיש והאישה לסידור גט, או בהתקיים עילה הלכתית המספיקה לכך, באכיפתו באמצעות בתי הדין הרבניים. מחוץ לישראל, כלל אין אפשרות חוקית לאכוף גט. יש הסכמי טרום-נישואים, כגון ההסכם של הסתדרות הרבנים דאמריקה[2], שנוסחו עבור בני זוג יהודים ונועדו לחייב את הבעל לקבל את מרות בית הדין לעניין מתן גט לאשתו, על בסיס התחייבות שלו לתשלום כספי לאישה, מעת הפרידה והפעלת ההתחייבות, ועד לסיום הנישואים, אלא אם בית הדין יחליט אחרת. ההסכם לכבוד הדדי, כמו גם ההסכם מאהבה של רבני צוהר, נועדו לאפשר לבני הזוג לחייב זה את זה בגט אף ללא פסק דין רבני[3]. חלק זה של ההסכמים אינו מקובל על רובו של העולם הרבני האורתודוקסי, וחשובי הרבנים והדיינים פסקו כי גט הנעשה על ידו הוא פסול, הרבנות הראשית לישראל בראשות הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו יצאה בקריאה נגד ההסכם, ופסקה כי גיטין הנעשים על ידו - פסולים. בין הרבנים שהכריזו על התנגדותם להסכם ופסילת הגיטין הנעשים על ידו ניתן למצוא את הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם דב אוירבך, הרב דוב ליאור, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב אביגדר נבנצאל אשר אף קבע שאין לסמוך על שום הוראה של רב העורך הסכם כזה[4] כתחליף, הציעו חלק מהמתנגדים את ההסכם לכתובה הדדית, שגם הוא הסכם קדם נישואין הבא לפתור את תופעת סרבנות גט, אך מתנה את הקנס הכספי בקבלת מרות בית הדין וכן בתנאים נוספים שלדבריהם מבטיחים את כשרותו של הגט[דרוש מקור].
  • חלק מההסכמים מגדירים את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג גם במהלך חיי הנישואים.

ההליך המשפטי בישראל בין הרשומים כיהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק בישראל, על מנת שלהסכם ממון טרום-נישואים יהיה תוקף משפטי לאחר שבני הזוג חותמים עליו הם גם חייבים לאשר אותו באופן פורמלי. הסכם ממון טרום-נישואים ניתן לאשר בחתימתו של נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. ניתן לאשר הסכם כזה גם לאחר הנישואים, אך אז יש צורך באישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, מכיוון שלהסכם יש תוקף משפטי של הסכם גירושים.

כאשר בני זוג מבקשים הכרה חוקית בהיותם ידועים בציבור, עריכת הסכם כזה היא דרך לקבלת הכרה כזו מצד המדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yoel Shilo, "Prenuptial Agreements in Ketubot from Italy", The Jews in Italy, Academic Studies Press, Boston 2019, pp. 214-227

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכם טרום-נישואים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "האם יש חשיבות לתניות הגירה בהסכמי משמורת ילדים?". חדשות ודעות מעולם המשפט. 2017-05-17. נבדק ב-2017-10-09.
  2. ^ אתר ההסכם
    "הסכם קדם נישואין - תשובות הפוסקים", דיון בפורום אוצר החכמה ובו קישורים לחוות דעת בעניין הסכם הסתדרות הרבנים בארצות הברית וקנדה;
    המכתב שיסעיר את בתי הדין בארצות הברית, פרסום באתר קול חי ובו מכתב מאת 11 פוסקי הלכה המתנגדים להסכם של הסתדרות הרבנים בארצות הברית וקנדה;
  3. ^ הרב אלישיב קנוהל, הכתובה והסכמי ממון בנישואין, תחומין כא, ‏תשס"א
  4. ^
    רבנים נגד הסכם קדם נישואין: גורם לפסילת הגט, כתבה באתר סרוגים;
    גם הרב ליאור: הסכם קדם נישואים פוסל את הגט, באתר סרוגים;
    הגר"א נבנצל מצטרף לפסק: "רב העורך הסכם קדם נישואין אין לסמוך על הוראותיו", באתר כל הזמן