הסדר מרכז

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר.

מקור השם מישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.

היסטוריה

על התחלת הסדר מרכז סיפר הרב יעקב אריאל שבעקבות מבצע קדש בין בחורי הישיבה במרכז הרב הובעה חוסר נוחות מכך שהם לא שותפים ללחימה. בעקבות זאת, הרב צבי יהודה קוק ניהל משא ומתן עם הצבא והמחזור הראשון של הסדר מרכז התגייס כשנתיים אחרי מבצע קדש. המגוייסים עברו אימון בסיסי בלבד ולא עברו אימונים של יחידות שדה קרביות.

בשנות ה-60 נוסד מסלול מקוצר של כשלושה חודשים בתמיכתו של חבר הכנסת בנימין שחור אליו התגייסו תלמידי הישיבה בהם הרב יצחק בן שחר, הרב ירחמיאל ויס ואחרים והשתלבו ביחידות הלוחמות של צה"ל ולחמו במלחמת ששת הימים.

לאחר מלחמת יום כיפור 3 בחורים בישיבת מרכז הרב, בהם הרב אליקים לבנון, החליטו שהם רוצים לשרת בצה"ל בשירות קצר יותר על מנת שיוכלו ללמוד בישיבה וגם לעזור למדינה, הם פנו לזבולון המר, שקבע להם פגישה עם ראש מרכז גיוס בצה"ל. הבחורים ביקשו מראש מרכז גיוס צה"ל להתגייס לחצי שנה ואחר כך לחזור לישיבה והתנו זאת בכך שיהיה רק גיוס לקרב, ובקשתם התקבלה.

מאוחר יותר פנה הרב לבנון אל הרב צבי יהודה הכהן קוק וסיפר לו על ההסכם שקיבלו. הרב צבי יהודה אמר לו ש"לא מצווה לפרסם" את דבר קיום ההסדר, כיוון שאז מצב התורה היה ירוד והוא רצה שיישארו יותר ללמוד.

השירות

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לתלמידי ישיבות מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26 בכל מקרה. בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} התנאים שונו, וישנם קריטריונים אחרים לכך.

נכון ל-2019, לאחר סיום השירות הפעיל (אם לא הוחלט לשחררו מיד בסוף השירות הפעיל בעקבות המצב המשפחתי) החייל יהיה במעמד דח"ש. תקופת הדח"ש מסתיימת כאשר עוברים 17 חודשים מיום הגיוס. בסיום תקופת הדח"ש החייל משתחרר מצה"ל. חייל ששירת 17 חודש משתחרר מיד בסוף השירות הפעיל ללא צורך בתקופת דח"ש, שכן השחרור הסופי מהתכנית הוא 17 חודשים מיום הגיוס.

משך השירות תלוי ביחידה אליה בוחר החייל להתגייס.

במידה והחייל רוצה להאריך את משך שירותו הפעיל הוא צריך להחתים את הישיבה, את איגוד הישיבות הגבוהות, ואת המפקד הישיר של החייל בדרגת סגן אלוף על טופס הארכת שירות פעיל. בטופס הוא צריך לכתוב את התאריך שבו הוא רוצה לסיים את השירות הפעיל.

הבדלים בין מסגרות שירות שונות לתלמידי ישיבות

	הסדר רגיל	חוק טל	הסדר מרכז
גיל מינימום	סוף שיעור א'	גיל 22	שיעור ד' או גיל 22 (לתוכנית של 6 חודשים בתותחנים - גיל 23)
מעמד לפני השירות	של"ת	תורתו אומנותו	תורתו אומנותו
שיבוצים ליחידות	שיבוץ על ידי מדור בני"ש ברוטציה בין הישיבות	שיבוץ כלל צה"לי, ניתן לבקש שירות לא קרבי	החייל משובץ לתוכנית שאליה הוא משויך
אורך השירות בפועל	17 חודשים	17 חודשים	תלוי באופי השירות
מעמד לאחר השירות	של"ת	אזרח חופשי	הסדר מרכז
שחרור סופי	4 שנים לאחר ההתחיילות	בתום השירות	בעבר גיל 26, כיום 17 חודשים מיום הגיוס
מענק שחרור והטבות נוספות	נחשב כשירות של שלוש שנים	נחשב כשירות של 16 חודשים	מי שלא משרת 12 חודשים לא מקבל מענק שחרור והטבות של חיילים

כיום השירות מופעל על ידי ישיבת מרכז הרב ומרבית תלמידי הישיבה מתגייסים דרך שירות זה. השירות בישיבה מופעל גם לשאר הישיבות הגבוהות מהציונות הדתית ביניהם: ישיבת בית אל, ישיבת אלון מורה, ישיבת הר המור, ישיבת מצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת תורת החיים, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת עטרת נחמיה, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת נתיבות ישראל בבת ים, ישיבת לנתיבות ישראל, ישיבת איילת השחר, ישיבת קדומים ועוד.

שונות

בשנת 1988 ראשי ישיבות ההסדר ראו בדאגה את המגמה של הצטרפות רבים מבוגרי הישיבות התיכוניות למסגרת "הסדר מרכז" והידלדלות שורות תלמידיהם, ולכן השפיעו על רשויות צה"ל, שלא תהיה אפשרות במסגרת "הסדר מרכז", להתגייס לצבא למטה מגיל 22, דבר שהביא לכך שצעירים שרצו להקדים את גיל גיוסם, עברו למסגרת של ישיבות הסדר^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• תורתו אומנותו
• דחיית שירות
• ישיבת הסדר

קישורים חיצוניים

• דו"ח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשות השופט טל, אתר הכנסת