הנקרופוליס של תבאי

הנקרופוליס של תבאי
מבט אווירי על הנקרופוליס של תבאי
מבט אווירי על הנקרופוליס של תבאי
מבט אווירי על הנקרופוליס של תבאי
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
חלק מתוך תבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה מעל פני הים 227 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מצריםמצרים מצרים
קואורדינטות 25°43′15″N 32°36′36″E / 25.720833333333°N 32.61°E / 25.720833333333; 32.61
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנקרופוליס של תבאי במצרים, הוא שטח על הגדה המערבית של הנילוס, מול העיר העתיקה תבאי במצרים העליונה. אזור זה שימש במשך שנים רבות לאזור קבורה למלכי מצרים, במיוחד בתקופת הממלכה החדשה שכללה את השושלות 18, 19 ו-20, באותה עת שימשה תבאי עיר הבירה של מצרים העתיקה. בשטח הנקרופוליס נמצאים מקדשי מתים שהוקמו על ידי הפרעונים, קברי מלכים ומלכות, קברי אצילים וקברי בעלי המלאכה שעסקו בבניית המבנים והקברים.

תבאי העתיקה שכנה על הגדה המזרחית של הנילוס, במקום בו שוכנת העיר המודרנית לוקסור, לידה נמצא האתר הארכאולוגי כרנך שהוא אתר מקדש לאל אמון.

כבר בעת העתיקה האזור סבל משוד קברים ועתיקות. המלכים המצריים הסתירו את קבריהם בניסיון למנוע זאת. קברים רבים בעמק המלכים נמצאו ריקים. במאה ה-19 עם התגברות ההתעניינות באירופה ובארצות הברית בתרבות המצרית העתיקה, נוצר שוק גדול לממצאים מהקברים. היו משפחות שהתפרנסו משוד עתיקות, בין הרוכשים הגדולים היו מוזיאונים באירופה ובארצות הברית ששלחו סוכנים למצרים בחיפוש מציאות. תבאי והנקרופוליס שלה הפכו ליעד העיקרי של שוד קברים. אחד ממנהלי המאבק הגדולים בשודדי העתיקות היה האגיפטולוג הצרפתי גסטון מספרו שניהל כנגדם מאבק עיקש.

שמות האתרים השונים הם שמות מודרניים של האזורים בהם נמצאו השרידים הארכאולוגים.

הנקרופוליס של תבאי הוכרז בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית.

מקדשי מתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הנקרופוליס של תבאי

נקרופוליס מלכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמק המלכים - כולל 63 קברים שהתגלו של מלכים מצריים ואצילים, מהשושלות ה-18 ועד ה-20 בין המאות ה-16 ועד 15 לפנה"ס.
  • עמק המלכות - כולל מעל 70 קברים שהתגלו עד כה של מלכות מצריות, נסיכים ונסיכות מהשושלות ה-18 ועד ה-20 בין המאות ה-16 ועד 15 לפנה"ס.

נקרופוליס של אצילים כוהנים בעלי מלאכה ופועלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט כללי על הגדה המערבית בעת הזריחה בלוקסור. מצד שמאל למטה פסלי הענק של ממנון, מימין לו מקדש רעמסאום, מצד ימין הכביש לעמק המלכים
מבט כללי על הגדה המערבית בעת הזריחה בלוקסור. מצד שמאל למטה פסלי הענק של ממנון, מימין לו מקדש רעמסאום, מצד ימין הכביש לעמק המלכים