הנס אלכסנדר
 | |
| לידה |
17 במאי 1917 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 2006 (בגיל 89) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
גרמניה, הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
  | |
הנס אלכסנדר (באנגלית: Hanns Alexander; 6 ביוני 1917 – 23 בדצמבר 2006) היה קצין יהודי יליד גרמניה בצבא הבריטי, שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה לכד את רודולף פרנץ הס מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ.
ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס הרמן אלכסנדר נולד בברלין בשנת 1917 למשפחה יהודית. אביו ד"ר אלפרד אלכסנדר (Alfred Alexander) היה רופא שכיהן כנשיא אגודת הרופאים של ברלין ועסק בחקר מחלת סרטן הדם, הלוקמיה. הנס היה אחד מארבעת ילדיו, שתי בנות ושני בנים שאחד מהם היה אחיו התאום של הנס.
לאחר עליית הנאצים לשלטון נאלץ הנס, שהיה אז בן 17, לעזוב את בית הספר שבו למד. אביו התכוון להעבירו לבית ספר יהודי פרטי, אך הנס החליט לנטוש את הלימודים ונכנס לעבוד בבנק שנוהל על ידי חבר של הוריו.
בשל התגברות רדיפות הנאצים נמלטו בני המשפחה בשנת 1936 ללונדון. שם החל הנס לעבוד כפקיד מתלמד בבנק השייך לקרובי משפחתו.
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה ב-3 בספטמבר 1939, התנדבו הנס ואחיו התאום לשרת במחנה אימונים המיועד לאנשים שאינם אזרחים בריטיים. בינואר 1940 הם הוצבו לפלוגת עזר בלתי לוחמת שסייעה לכוחות הלוחמים.
במאי 1940 נשלחה הפלוגה לצרפת אך הפליגה חזרה לאנגליה ב-7 ביוני. אז קיבל הנס רשות להחליף בתעודת החייל שלו את שמו הפרטי מ"הנס הרמן" ל"הווארד הארווי". מטרת החלפת השם הייתה למנוע את זיהויו על ידי הנאצים כיהודי יוצא גרמניה אם יפול בשבי.
הנס ואחיו היו מאוכזבים מכך שהועסקו רק במסגרת כוח עזר רצו להשתתף בלחימה. משאלתם התמלאה כאשר בשנת 1943 הוצבו לקורס קצינים ובסיומו זכו לדרגת סגן. ביוני 1944 פלוגתם השתתפה בנחיתה בנורמנדי.
בחקירת פשעי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה הוצב אלכסנדר ב- 'צוות לחקירת פשעי מלחמה' (War Crimes Investigation Team ) של הצבא הבריטי שמפקדו היה סגן-אלוף ליאו גן, יהודי שלימים עתיד להתפרסם כשחקן קולנוע. הנס אלכסנדר, שהיה אז כבר בדרגת סרן, הגיע ב-12 במאי 1945 למחנה הריכוז ברגן-בלזן. בזכות בקיאותו בגרמנית הוא מונה למתורגמן שעזר לחוקרים הבריטיים לחקור את קציני האס אס שנשבו במחנה. לאחר מכן השתתף בחקירתם של אנשי הסגל של מחנה ההשמדה אושוויץ. בחקירתם אישרו הנחקרים את הזוועות שהתבצעו במחנה אך טענו כי הם לא השתתפו בפשעים ולא צייתו לפקודות. יוזף קרמר, שקודם להיותו מפקד ברגן-בלזן היה מופקד על תאי הגזים והמשרפות באושוויץ, הכחיש בחקירתו את קיומם של תאי הגזים במחנה, אך מפקדיו ואסיריו לשעבר אישרו את קיומם. מחקירות אלה התברר כי האחראי הראשי לפשעי אושוויץ היה רודולף פרנץ הס. לכידתו הפכה בעיני הנס אלכסנדר ומפקדיו למטרתם הראשית.
אחת החקירות עליהן הופקד אלכסנדר הייתה חקירתו של גוסטב סימון (Gustav Simon) מי שהיה הגאולייטר, המושל מטעם המפלגה הנאצית, של לוקסמבורג תחת הכיבוש הגרמני. לאחר המלחמה הוא הסתתר. אלכסנדר גילה את מקום מחבואו באמצעות לחץ שהפעיל על קרובי משפחתו והוא נעצר ב-10 בדצמבר 1945. כשבוע לאחר מכן מצא סימון את מותו בכלא, בנסיבות לא ברורות לגביהן יש מספר גרסאות.
לכידתו של מפקד אושוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימים האחרונים של המלחמה, יעץ ראש האס אס היינריך הימלר להס להתערב בקרב אנשי הקריגסמרינה - הצי של גרמניה הנאצית, שהיו מעורבים פחות בפשעי המלחמה, ולהתחזות כאחד מהם. מאוחר יותר החל לעבוד כגנן בחווה עיירה קטנה בצפון גרמניה וקרא לעצמו בשם פרנץ לאנג. במשך עשרה חודשים לא הצליחו אנשי יחידתו של ליאו גן, שחיפשו אחריו, לגלות את מקום הימצאו, עד אשר בראשית חודש מרץ 1946 נעצרה אשתו הדוויג הס. אלכסנדר נכנס אליה לתא המעצר במטרה לדלות ממנה מידע על מקום מחבואו של בעלה. הוא פנה אליה בגרמנית ושאל על מקום הימצאו של בעלה. היא שמרה על שתיקה יהירה. הנס החליט לנקוט בדרך אחרת. הוא נסע לבית בו התגוררה לפני מעצרה, בו נותרו חמשת ילדיה. הילדים גם הם סירבו לענות על שאלתו ולגלות לו את מקום הימצאו של אביהם. הנס עצר את הבן הבכור קלאוס בן השש עשרה ולקח אותו לתא המעצר של אמו. האם הייתה המומה למראה בנה, אך המשיכה בסירובה לגלות את מקום המצאו של בעלה וטענה כי הוא מת. אלכסנדר הודיע לה כי הרכבת שחלפה זה עתה ליד הכלא עומדת לקחת את בנה לסיביר, ואיים כי לא תראה אותו יותר לעולם. הוא הותיר בתא פיסת נייר ועיפרון. כשחזר ראה כי על הדף רשומים מקום הימצאו של הס ושמו הבדוי פרנץ לאנג.
אלכסנדר מיהר להרכיב קבוצה של 25 חיילים בריטים, רובם יהודים יוצאי גרמניה, ויצא עמם בשיירה של משאיות וג'יפים אל העיירה בצפון גרמניה בה הסתתר הס. ב-11 במרץ 1946 נכנסה השיירה לחווה. אלכסנדר יצא מהג'יפ עם הרופא והנהג, והורה לאחרים להישאר מאחור ברובים שלופים. הוא ניגש לאסם ונקש בדלת. הס התעורר בבהלה. אלכסנדר תחב לפיו אקדח, והורה לרופא לחפש על גופו ציאניד, מחשש שיתאבד. הוא הציג עצמו ודרש מהס שיגיש לו את תעודותיו. הס הושיט לו את מסמכי הזיהוי המזויפים עם השם פרנץ לאנג. הנס הראה לו תצלום שלו, אך הס המשיך לטעון כי הוא איננו האיש. אז עלה בדעתו של אלכסנדר כי בטבעת הנישואים של הס יימצא סימן לזהותו האמיתית. הוא דרש מהס להסירה והס ענה כי איננו יכול לעשות זאת כי הטבעת תקועה על אצבעו שנים. אלכסנדר השיב לו כי אין בעיה והוא יכרות את אצבעו ושלף סכין. אז הסיר הס את הטבעת מאצבעו. אלכסנדר התבונן בטבעת וראה את השמות "רודולף" ו"הדוויג" חרוטים בצדה הפנימי. אז הכו אותו אלכסנדר ואנשיו עם ידיות גרזן והוא הודה בפניהם כי הוא אכן רודולף פרנץ הס מפקד אושוויץ.
בטרם העבירו אותו לכלא, עצרו אלכסנדר ואנשיו ליד פונדק. הס נותר במשאית תחת משמר, בשעה שהחיילים נכנסו כדי לחגוג את המאורע. כששבו למשאית, הוציאו את הס מהרכב ואילצו אותו ללכת עירום לבית הסוהר הסמוך. כמה ימים לאחר מכן הועבר הס לכלא של הצבא הבריטי, שם החלה חקירתו היסודית. ב-16 במרץ 1946 השמיע באוזני החוקרים הצהרה לפיה הוא עצמו ארגן, לפי הוראות אשר התקבלו מהימלר במאי 1941, את ההמתה בגז של שני מיליון בני אדם. במהלך משפטי נירנברג הופיע כעד במשפטם של גדולי הפושעים הנאצים.
ב-25 במאי 1946 נמסר הס לידי הפולנים, וב-2 באפריל 1947 נידון למוות בתלייה. העונש הוצא לפועל ב-16 באפריל 1947 ברחבה שלפני הכניסה לקרמטוריום במחנה הריכוז אושוויץ I.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 באפריל 1946 השתחרר הנס אלכסנדר מן הצבא הבריטי וזמן קצר לאחר מכן קיבל אזרחות בריטית. ב-19 במאי 1946 הוא נשא אישה בבית כנסת. הוא עבד בבנק והקדיש הרבה מזמנו לבית הכנסת של קהילתו. הנס אלכסנדר הלך לעולמו בלונדון ב-23 בדצמבר 2006 והוא בן 89 שנים במותו.
"הנס ורודולף"[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתונאי והסופר הבריטי תומאס הרדינג (Thomas Harding), הנכד של אחותו של הנס אלכסנדר, נכח בהלווייתו של דודו. לאחר אמירת קדיש נשאו שניים מאחייניו של המנוח דברי הספד. אז למד תומאס הרדינג שדודו היה האיש שלכד את מפקד אושוויץ והביא להעמדתו לדין. התגלית הניעה את הרדינג לחקור את העניין. במשך שש שנים. הוא עבר בין ארכיונים, מכוני מחקר ומוזיאונים, עיין במכתבים, האזין להקלטות וקרא ראיונות עם ניצולי השואה. תוצאת מחקרו הניבה את הספר "הנס ורודולף - המצוד אחר מפקד אושוויץ" (Hanns and Rudolf) שראה אור בשנת 2013 ולאחר מכן הופיע גם תרגומו לעברית. הספר זכה לביקורות חיוביות ומחברו זכה למספר פרסים ספרותיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס ורודולף - המצוד אחר מפקד אושוויץ, באתר "ע-ברית".
עופר אדרת, האיש שלכד את מפקד אושוויץ, באתר הארץ, 25 בינואר 2014- הנס אלכסנדר. באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
- האם דודי היה ציד נאצים ? באתר עיתון הגרדיאן באנגלית.
- ציד הנאצים. סיפורו של הפליט היהודי האחראי ללכידתו של מפקד אושוויץ באתר העיתון דיילי מייל באנגלית.
