גיאואינפורמטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנדסת מיפוי וגאו אינפורמציה

גיאואינפורמטיקה או הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה היא תת-תחום הנדסי של הנדסה אזרחית, העוסקת בקביעת מיקום על פני כדור הארץ ובחלל, ובניתוח ועיבוד מידע מרחבי.

מהווה את הבסיס למערכות מודרניות למיפוי, לניהול ופיתוח תשתיות הבינוי, התחבורה, הטלקומוניקציה והאנרגיה ולפיתוח מערכות מדויקות למודיעין ושליטה. נגישות המידע המרחבי, ההנדסי והגאוגרפי ומערכות המחשוב המהיר והאינטרנט הפכו מידע זה לאלמנט חשוב בתעשיות המידע המודרני. חשיבות זו באה לידי ביטוי הן בתחום הפצת המידע והן בתחום פיתוח יישומים. פיתוחים מעין אלה מבוצעים כיום באמצעות מהנדסי מיפוי וגאו-אינפורמציה בחברות ההיי טק בישראל ומחוצה לה. גיאואינפורמטיקה הוא אחד מענפי המחקר הבינתחומיים של אינפורמטיקה.

הכשרת מהנדס מיפוי וגאו-אינפורמציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדס המיפוי וגאו-אינפורמציה (הנקרא גם גאודט) מקבל הכשרה יסודית בתחומי הבסיס כגון: מתמטיקה, כימיה, מחשבים, אנגלית, פיזיקה וכדומה, הכשרה במקצועות בסיס הנדסיים כגון: סטטיסטיקה, כלכלה הנדסית, שימוש בשיטות נומריות וכדומה וכן את הכשרה בתחומי המיפוי והגאו-אינפורמציה, כגון: גאודזיה, מדידות שדה, פוטוגרמטריה, קרטוגרפיה, מיפוי ממוחשב וכדומה. לקראת סיום הכשרתו נדרש המהנדס להתמחות בתחומי המיפוי והמידע המרחבי (עיבוד תמונה לצורכי מיפוי, מודלים ספרתיים של פני השטח, מערכות מידע גאוגרפי ועוד) או לחלופין בתחום המדידות הגאודטיות וההנדסיות (רשתות בקרה, מדידות GPS ועוד). בנוסף מקבל המהנדס הכשרה בתחומי "רוחב" כגון הנדסה אזרחית וסביבתית ובינוי ערים (מיפוי ימי, חישה מרחוק, תכנות מערכות, תורת הגרפים, תכנון אזורי ועוד).

שימושים בגאו-אינפורמציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות רבים נהנים מגאו-אינפורמציה: תכנון עירוני ושימוש בקרקע, מערכות ניווט לרכב, גלובוסים וירטואליים, בריאות הציבור, ניהול תיקונים מקומיים וארציים, מודלים וניתוח סביבתי, צבא, תכנון רשתות תחבורה, חקלאות, מטאורולוגיה ואקלים, מידול הים והאוויר, תכנון מיקום העסק, ארכיטקטורה ושיקום ארכאולוגי, טלקומוניקציה, קרימינולוגיה וסימולציה לפשע, תעופה, שימור המגוון הביולוגי ותחבורה ימית. בניטור ומידול נושאים שונים ובעיות הקשורות לניהול בר קיימא של משאבים טבעיים הגיאואינפורמציה הופכת לטכנולוגיה חשובה מאוד למקבלי ההחלטות במגוון רחב של תחומי דעת, בתעשייה, במסחר, בסוכנויות לאיכות הסביבה, בממשלות, במחקר ואקדמיה, בארגוני סקר ומיפוי לאומיים, בארגונים בינלאומיים, באו"ם, בשירותי חירום, בשירותים ציבוריים ושירותי בריאות, אפידמיולוגיה, מיפוי פשעים, תחבורה ותשתיות, תעשיות טכנולוגיות מידע, חברות ייעוץ של GIS, סוכנויות ניהול סביבתי, תעשיית תיירות, חברות כלי עזר, ניתוח שוק ומסחר אלקטרוני, חיפושי משאבים מתכלים ועוד. הגיאואינפורמציה עוזרת להשתמש בנתונים מרחביים לניהול הפעילויות היומיומיות שלהם.

לימודי הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה או גיאואינפורמטיקה נלמדים במוסדות הבאים:

הנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הטכניון, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה, במסגרת שני מסלולי לימודים; מסלול ארבע שנתי לתואר B.Sc בהנדסת מיפוי וגאו-אינפורמציה ומסלול תלת-שנתי לתואר BA במיפוי וגאו-אינפורמציה (לא תואר בהנדסה).
  • אוניברסיטת אריאל שבשומרון, הפקולטה להנדסה, המחלקה להנדסה אזרחית, מסלול מדידות וגיאו-אינפורמציה. הלימודים נמשכים 4 שנים בסיומם מקבלים תואר B.Sc בהנדסה אזרחית.

גיאואינפורמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיאואינפורמטיקה בוויקישיתוף