הנגשה למוגבלים בתנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הוראות שלא ברור מה מקור תוקפן.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הוראות שלא ברור מה מקור תוקפן.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מעלון לכיסאות גלגלים בכניסה לבניין בהמבורג שבגרמניה

נגישות בנייה או הנגשה היא נגישות בניינים ומעברים להולכי רגל עבור אנשים עם מגוון רחב ככל האפשר של לקויות. משתמשי כיסאות גלגלים נתקלים בבעיות נגישות בסביבות בנויות רבות ומגוונות וההנגשה עבורם היא מן היקרות הקיימות, בעוד עיצוב סביבה נגישה עבורם מלכתחילה אינה תמיד יקרה במיוחד.

משתמשי כיסאות גלגלים צריכים דירות פרטיות נגישות ובנייני ציבור נגישים עם ריהוט נגיש נגישות למעליות, למסדרונות, לדלתות, לחדרי שירותים, לאולמות הרצאה, לתיאטרון ולקולנוע, לחדרי אוכל, שולחנות עבודה ועוד. הם צריכים גם מדרכות נגישות, מעברי חצייה נגישים, תחנות אוטובוס ורכבת נגישות, גנים ציבוריים נגישים ועוד.

בניינים ציבוריים שנבנו אחרי חקיקת חוקים בנושא, חייבים להיות נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים. ברוב המדינות בהן חוקקו חוקים אלה אין חובה להפוך כל בנייני הציבור הישנים לנגישים לאלתר. יש חובה להפוך לנגישים את אגפי הבניינים העומדים לשיפוץ, כאשר הם עומדים לשיפוץ. יוצאים מן הכלל הם בניינים לשימור בעלי ערך היסטורי שיש להתפשר בין הנגשתם לבין שמירת ערכם המוזואולוגי.

חוקי נגישות בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהחוקים העוסקים בנגישות או בבנייה, במדינות רבות בעולם, עוסקים גם בנגישות בנייה. חלק מכללי נגישות הבנייה נקבעים בחוקים אלה בפרוטרוט בידי המחוקק עצמו וחלק מורה המחוקק לשר הממונה לתקן בתקנות, או מותיר בידי השופטים לקבוע בפסקי דין תקדימיים. למשל, בחוק האמריקני Americans with Disabilities Act of 1990, המחוקק קובע מפורשות שכל מבנה ציבור שנבנה אחרי חקיקת החוק חייב להיות נגיש ושכל מבנה ציבור או אגף ממבנה ציבור ששופץ אחרי חקיקה זו חייב להיות נגיש, כל זמן שפעולות הנגשה אלה אינן גורמות לקושי בלתי סביר בבנייה או בשיפוץ. החלטות כמו קביעת רוחבו המינימלי של מסדרון המאפשר מעבר משתמשי כיסאות גלגלים או אחוז תאי השירותים הנגישים המינימלי הדרוש במבנה ציבור נגיש נותרות בידי השר הממונה. פירוש המושג "קושי בלתי סביר" נותר בידי השופטים. ככלל, חוקי הנגישות עוסקים בנגישות רשות הכלל ולא בנגישות רשות הפרט והם עשויים להחמיר יותר עם מגזרים מסוימים מאשר עם אחרים. החוק עשוי להחמיר יותר עם בניין של משרד ממשלתי או רשות מקומית שמשרת את הציבור הרחב ואמור להעסיק עובדים מן הציבור הרחב מאשר עם בניין של עסק פרטי, להחמיר עם בניין של עסק פרטי יותר מאשר עם בניין שמשרת רק חיילים מיחידת שדה. בבניית בית משותף שמכיל רק דירות פרטיות סביר שדרישות חוקי הנגישות יהיו קלות ביותר, למשל דרישה למעלית רק בבניינים משותפים שבהם יש יותר מארבע קומות, כאשר מעלית זו לא חייבת להיות רחבה מספיק עבור משתמשי כיסאות גלגלים. בבניית בית מגורים פרטי לחלוטין, ייתכן שחוקי הנגישות לא יבואו בדרישות כל שהן.

חוקי נגישות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיקון לחוק התכנון והבנייה שתוקפו החל מ-1 באפריל 1972 נקבע כי כל מבנה ציבורי שנבנה בישראל חייב לכלול אמצעים שיאפשרו גישה לנכים. הרחבה ופירוט של עיקרון זה נעשו בתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ה'תשנ"ח-1998 שנעשה בשנת 2005. ההבנה שנגישות פיזית גוררת נראות של אנשים עם מוגבלויות במסגרות קהילתיות רבות ושנראות זו גורמת למודעות להם, להכרות עמם ולהורדת סטיגמות ונתינת הזדמנויות להם[1], הייתה מנימוקי תיקון החוק כך שיכיל את מושג הנגישות בכלל ונגישות הבנייה בפרט[2].

פרק הנגישות בחוק השוויון מגדיר נגישות כך: ”אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.”

פרק הנגישות של החוק קובע את החובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות הניתן לציבור לאנשים עם כל סוגי המגבלות. לפי חוק זה, כל משרדי הממשלה, בתי המשפט ובתי העסק, לרבות בתי קולנוע, מסעדות פארקים ובתי מלון, חייבים בנגישות. חובת הנגישות מדברת על בעלי המוגבלות הפיזית ומוגבלויות אחרות. את רוב פתרונות ההנגשה, אמורות לספק הרשויות המקומיות. כמו כן, מעניק החוק כלים לאכיפתו, כגון מערך פקחים בנציבות השוויון לבעלי מוגבלות אשר יוסמכו להוציא צווי סגירה נגד מקומות שאינם נגישים.


כל מבנה ציבורי חדש כהגדרתו בחוק, חייב להיות נגיש לכלל הציבור, כל יזם שמבקש להקים מבנה שישמש את הציבור (עירייה, אוניברסיטה וגם יזם פרטי שרוצה להקים מבנה משרדים שישמש משרדים שיאוכלסו על ידי משרתי ציבור) מחויב להעסיק יועץ נגישות כבר בשלב תכנון ראשוני ועד קבלת היתר בניה, כולל ליווי תהליך הבניה עצמו עד לקבלת טופס גמר ואישור אכלוס .

במהלך השנים האחרונות, נעשה ממאמץ מרוכז ומשולב בפיקוח של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (גוף ששייך למשרד המשפטים) שהקים ועדות טכניות שכללו נציגים מהגופים הבאים : איגוד לשכות המסחר, הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה, המועצה הישראלית לצרכנות, התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים בישראל, לשכת המהנדסים והאדריכלים, מינהל התכנון משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, משרד הבינוי והשיכון נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, עמותת נגישות ישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות.

עבודה משותפת של גופים אלה הניבה מערך תקנים תחת הכותרת "תקן ישראלי ת"י 1918 נגישות הסביבה הבנויה " התקן עצמו מחולק למספר תקנים שכל אחד מתייחס להבט שונה של מוגבלי נגישות לפי הפרוט הבא :

חלק 1 - עקרונות ודרישות כלליות.[3], חלק 2 - הסביבה שמחוץ לבניין.[4], חלק 3.1 - פנים הבניין – דרישות בסיסיות[5], חלק 3.2 - פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים[6], חלק 4 - תקשורת[7], חלק 5.1 - יחידות אכסון מיוחדות[8], חלק 5.2 - יחידות דיור נגישות ויחידות דיור בנות התאמה[9]

חלק 6 - אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה[10]

יכולתו הפיזית של ציבור משתמשי כיסאות הגלגלים היא מגוונת, כמו גם התכונות הפיזיות של כיסאות הגלגלים עצמם. מטרתו העיקרית של תכנון הבנייה הנגיש היא לאפשר למגוון רחב ככל האפשר של משתמשי כיסאות גלגלים להשתמש במבנה בדרך נוחה ומכובדת ככל האפשר ודומה ככל האפשר לזו של המשתמשים חסרי הלקות. דוגמאות: מבנה שמשתמשי כיסאות גלגלים יכולים להיכנס אליו רק דרך אחת הדלתות שלו הוא מבנה נגיש פחות ממבנה שדרך כל הדלתות שלו יכולים להיכנס משתמשי כיסאות גלגלים. מבנה שבו משתמשי כיסאות גלגלים ידניים (משתמשים שידיהם חסרות לקות) יכולים לפתוח בו בכוחות עצמם כל דלת הוא נגיש יותר מכזה שבו משתמשי כיסאות גלגלים ידניים צריכים עזרה בפתיחת חלק הדלתות (למשל דלתות שאין לידן מרווח תמרון מספיק עבור משתמשי כיסאות גלגלים). מבנה שבו לכל הדלתות יש מתג פתיחה חשמלי שמאפשר פתיחה עצמאית שלהם על ידי משתמשי כיסאות גלגלים ממונעים (משתמשים בעלי יכולת מוגבלת גם בידיהם) הוא אפילו נגיש יותר.

מנגד שיפור הנגישות יש לשקול נושאים נוספים כמו מחיר (מתג חשמלי נוח לתפעול בידי אדם עם כושר תנועה מוגבל ליד כל דלת עולה הרבה כסף) או ערך מזואולוגי (בניין שאחת מחזיתותיו הוגדרה כמבנה לשימור יכול להכיל דלתות נגישות רק בחזיתותיו האחרות).

נגישות מסדרונות ודלתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלת נגישה עם מכשור גביית תשלום אלקטרוני בחתנת רכבת בסן לזר שבצרפת

מסדרונות ומשקופי דלתות נגישים חייבים להיות ברוחב מספק כדי שמרבית כיסאות הגלגלים יוכלו לעבור דרכם. תקן הרוחב למשקופי דלתות צר יותר מזה של המסדרונות מתוך מחשבה שמעבר דלת הוא מעבר רגעי ולכן פחות חשוב להותיר בו מרחב תפעול עבור ידיהם של משתמשי כיסאות הגלגלים הידניים.

ישנם מספר טיפוסי דלתות נגישות שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות הן בתחום הנגישות והן בתחומים אחרים. הדלת הנגישה ביותר היא בעלת חיישן שפותח אותה באופן אוטומטי כאשר אדם מתקרב אליה. דלת כזו מתאימה למקום אליו נכנס כמעט כל מי שעובר לידה אולם היא אינה מתאימה לחדר שמעט אנשים נכנסים אליו הניצב ליד מסדרון שבו עוברים אנשים רבים. במקרה כזה, הדלת לא תאפשר פרטיות וריכוז בעבודה באותו חדר.

דלת נגישה מקובלת יותר היא דלת עם מתג פתיחה חשמלי הנוח לתפעול על ידי אנשים עם יכולת תנועת ידיים מוגבלת. מיקום מתג הפתיחה החשמלי במקומה של ידית הדלת מקל על אנשים את מציאתו (זה חשוב בעיקר עבור אנשים עם לקות ראייה או לקות אינטלקטואלית). אולם, אם לפני הדלת אין התרחבות של המסדרון המאפשרת תמרון למשתמשי כיסאות גלגלים, יהיה קשה לחלק משתמשי כיסאות הגלגלים להגיע אל הידית. לכן מקובל למקם שני מתגים משני צידי הדלת וזה מהם שממוקם במסדרון מצוי במרחק מה מהדלת.

מסדרונות ארוכים באופן מיוחד צריכים שיהיו בהם מקומות רחבים מספיק כדי לאפשר לשני משתמשי כיסאות גלגלים לחלוף זה על פני זה.

מעליות, מעלונים ורמפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלון בתחנת אוטובוס בברזיל
  • בין מעלית נגישה לבין מסדרון נגיש אין לחצוץ במדרגות או במכשול בלתי נגיש אחר.
  • דלת המעלית הנגישה חייבת לעמוד בתקן רוחב הדלתות. בתוך המעלית הנגישה צריך להיות מספיק מרחב כדי לאפשר למרבית כיסאות הגלגלים לעשות סיבוב מלא. זאת משום שכדי לתפעל מעלית בנוחות יש להיכנס אליה בנסיעה קדימה, להסתובב בה, לתפעל את כפתורי הלחיצה, להביט החוצה כשהדלת נפחת, לוודא המצאות בקומה הנכונה ולצאת בנסיעה קדימה.
  • כפתורי המעלית חייבים להיות בגובה המאפשר לחיצה על כולם בעת ישיבה על כיסא גלגלים.
  • כפתורי העצירה והאזעקה צריכים להיות הנמוכים ביותר - בהישג יד של אדם שלא מצליח לקום מהרצפה.
  • מנסיבות נגישויות שאינן קשורות בשימוש בכיסאות גלגלים:
    • עדיף שהמעלית תיתן משוב קולי על פעולתה.
    • כפתור קומת הכניסה צריך להיות מסומן בכוכב לצד שם קומת הכניסה.
    • תוויות כפתורי המעלית צריכות להיראות בקלות על ידי אנשים עם לקות ראייה וצריך להיות מסומנים גם בכתב ברייל.
  • רמפה (מדרון עולה) צריכה להיות בזווית שאינה גדולה יותר מזווית תקנית מסוימת, כי אחרת העלייה בה על ידי משתמשי כיסאות גלגלים ידניים דורשת מאמץ בלתי סביר.
  • אם הרפמה ארוכה, יש לסדר בה משטחים מקבילים לקרקע שבהם יוכל משתמש כיסא הגלגלים הידני לנוח ומקומות בהם שני משתמשי כיסאות גלגלים יוכלו לחלוף זה על פני זה.
  • במקומות בהם אין אפשרות להתקין מעלית או רמפה שתקשר בין מפלס למפלס כתחליף לעליית מספר מדרגות, יש להתקין מעלון לשם הנגשת המקום.

נגישות חלונות ואביזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלפונים ציבוריים בפולין, הנמוך נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים

יש לתת את הדעת על הנגשת אביזרים שונים בבניין כך שגם משתמשי כיסאות גלגלים יוכלו להשתמש בהם. דוגמאות לאביזרים כאלה: חלונות שאפשר לפתוח תוך ישיבה על כיסא גלגלים, טלפונים ציבוריים נגישים (בשורה של מכשירי טלפון ציבוריים מקובל להנמיך אחד מהמכשירים), ברזיות, מכונות מכירה, שֶלָט מיזוג האוויר, מתגי התאורה והשקעים החשמליים.

נגישות חדרי שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסלה נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים
ערך מורחב – שירותים נגישים

בכל בניין ציבור חדש חייב להיות לפחות תא שירותים נגיש אחד למשתמשי כיסאות גלגלים. ככל שבבניין יש תאי שירותים רבים יותר, כך צריכים להיות בו יותר תאים נגישים (התקנות קובעות מספרים קונקרטיים). בכל מקרה, רוב תאי השירותים בבניין אינם צריכים להיות נגישים כשם שרוב החניות במגרש החניה אינן צריכות להיות נגישות.

עדיף להנגיש חדרי שירותים שמכילים תא שירותים אחד ואינם מוגדרים דווקא כשירותי נשים או דווקא כשירותי גברים. חדרי שירותים כאלה מאפשרים לנכה הזקוק למסייע אנושי לקבל סיוע בשירותים מאדם שאינו מהמגדר שלו.

דלתות הכניסה לחדר השירותים ולתא השירותים צריכות לעמוד בתנאי הנגישות לדלתות. מעברי השירותים צריכים לעמוד בתנאי הנגישות למסדרונות. מלבד זאת יש להשאיר בתוך חדר השירותים מקום מספיק כדי להסתובב עם כיסא גלגלים ולא לאלץ את המשתמש בכיסא לצאת מהחדר בנסיעה לאחור ולאפשר למשתמש בכיסא לתמרן בתוך חדר השירותים.

בתוך חדר השירותים יש להנגיש את האסלה, הכיור, מתקן ייבוש הידיים, המראה, מתג האור (אם כל מבקר אמור להשתמש בו), השקע למכונות גילוח חשמליות (אם יש כזה), ווי תליה למעילים, החלון (אם כל מבקר מורשה לפתוח ולסגור אותו) וכל התקן אחר שכל מבקר מורשה להפעיל.

הנגשת האסלה דורשת את היותה בגובה מסוים (על פי רוב מעט גבוהה מהמקובל), התקנת מוט אחיזה או ידיות רחבות על קירות תא השירותים, שמאפשרות למשתמש כיסא הגלגלים לאחוז בהן כשהוא עובר לשבת על האסלה והנגשה של ידית הורדת המים ומתקן נייר הטואלט.

הנגשת הכיור כוללת הגבהה שלו שמאפשרת לגשת אליו בכיסא גלגלים כך שלרגלי המשתמש בכיסא יהיה מקום תחת הכיור. אפשרות גישה לברז המים ולסבון. ההנגשה דורשת גם בידוד תרמי של הצינורות המובילים מים חמים אל הברז ושל הצינורות המובילים מים מהכיור אל הביוב. הבידוד מונע כוויות מרגלי המשתמש; מי שרגליו משותקות לא מתגונן היטב מכוויה.

הנגשת המראה מחייבת הצטיידות במראה ארוכה ולא הנמכה או הטיה של המראה הקיימת. הנמכה או הטיה מקשות את השימוש במראה על אנשים שאינם משתמשים בכיסאות גלגלים.

נגישות חדרי רחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדרי רחצה נגישים נמצאים ברשות הפרט, במלתחות של בריכות שחיה ציבוריות וחדרי כושר ציבוריים, במכוני פיזיותרפיה, בתי מרחץ, חדרים נגישים בבתי מלון וכיוצא בזה. על חדר הרחצה הנגיש חלים כל החוקים הרלוונטיים לחדרי שירותים נגישים וחוקים נוספים.

חדרי רחצה נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים יכולים להכיל סידורי נגישות זולים יחסית, כמו מוטות אחיזה, עבור משתמשי כיסאות גלגלים בעלי מוגבלות קלה יותר או מנופים להשמת משתמש כיסא הגלגלים באמבט, עבור משתמשי כיסאות גלגלים בעלי מוגבלות רבה. האמבט או המקלחת בחדר רחצה נגיש יכול להכיל כיסא ישיבה (עמיד בפני מים) עבור משתמשי כיסאות גלגלים המצליחים לשבת בלא תמיכה. כל הברזים צריכים להיות בהישג יד של משתמש כיסא גלגלים ושל מתרחץ המתרחץ בישיבה על רצפת האמבט או על כיסא באמבט.

כל צינורות המים החמים וצינורות הביוב צריכים להיות מבודדים תרמית משום שחלק נכבד ממשתמשי כיסאות הגלגלים אינם חשים כאב ברגליהם והדבר מקשה עליהם את ההתגוננות מכוויות קשות. מאותה סיבה רצוי שיהיו בחדר רחיצה נגיש מד חום המורה את חום המים וסידורים המפסיקים את זרם המים במקרה של התחממות או התקררות קיצונית ופתאומית.

ריהוט נגיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסאות גלגלים הם כיסאות גבוהים ורחבים יותר מכיסאות רגילים ולכן יש להגביה את השולחנות כדי להנגישם לכיסאות גלגלים ולדאוג שיהיה מקום ישיבה רחב ופנוי מכיסאות רגילים עבור משתמש כיסא הגלגלים. עבור משתמשי כיסאות גלגלים ממונעים דמויי קטנוע טילון, יש לפנות מקום רחב בהרבה.

במקומות בהם יש כיסאות המקובעים לשולחנות או לרצפה יש לפנות מספר כיסאות כאלה מראש ובעזרת מכשור מלאכה לצורך ההנגשה.

הנגשת כונניות מדפים למשתמשי כיסאות גלגלים מהווה אתגר לא פשוט. משתמשי כיסאות גלגלים בעלי תפקוד ידיים תקין אינם יכולים להגיע את המדפים הגבוהים שבכוננית והנגשת הכוננית עבורם דורשת ויתור על שטח אחסון רב. השמה של חפצים חשובים פחות על המדפים העליונים, גם היא אינה תמיד אפשרית. בספריה, למשל, מדפי הספרים אינם מסודרים על פי חשיבותם והערכת חשיבותו של כל ספר וספר אינה הערכה שפשוט לבצע.

שרשרת נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרשרת נגישות היא מושג המושאל מנגישות תחבורה. במקורו מושג זה מסביר שאמצעי תחבורה נגיש חייב להוביל ממקום נגיש אל מקום נגיש כדי שיהיה טעם בנגישותו. למשל: אין טעם בהנגשת רכבת פרוורים כאשר התחנה היחידה שלה שאינה נגישה היא זו שבמרכז העיר הגדולה – אף אחד לא יעלה מתחנה נגישה בפרוור אל רכבת נגישה כשהוא לא יכול לרדת בתחנת היעד.

באותו אופן, בבנייה נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים, אין טעם שחדר שירותים נגיש יהיה בקצה מסדרון שאינו נגיש, או שריהוט נגיש יהיה בחדר שדלתותיו אינן נגישות. על פי רוב, אין תקציב להנגשת כל פריט ופריט בבניין לשימושם של משתמשי כיסאות הגלגלים. על כן יש להקפיד ליצור שרשרת נגישות בין חלקי הבניין ופרטיו הנגישים.

דרישה נוספת היא ששרשרת הנגישות תאפשר הגעה מהירה ככל האפשר בין חלקי הבניין הנגישים. הדבר דרוש הן מסיבות נגישויות (קשה מבחינה פיזית להקיף את הבניין שוב ושוב כשמשתמשים בכיסא גלגלים ידני) והן מסיבות תקציביות (זה מאפשר הנגשה של מסדרונות קצרים יותר). על כן חשוב שחניית הנכים תהייה בסמוך ככל האפשר לדלת כניסה נגישה ושדלת הכניסה הנגישה תהיה קרובה ככל האפשר לחדרים הנגישים. פריטים כמו ברזיה נגישה, טלפון ציבורי נגיש ומכונות מכירה נגישות יש למקם במסדרון הנגיש, קרוב ככל האפשר לדלת הכניסה הנגישה ולחדרים הנגישים.

נגישות מדרכות ומעברי חציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרכה ומעבר חציה נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים ולכבדי ראיה באשטונוויל שבצפון קרולינה
אביזר בגן הזואולוגי של באר שבע המונע מגלגליהם של כיסאות גלגלים ועגלות תינוק מלהיתקע בין סורגי תעלת הניקוז

במדרכה נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים צריך להיות מקום פנוי ורצוף ברוחב המאפשר מעבר למרבית כיסאות הגלגלים ומרחב מספק לתנועות ידיהם של משתמשי כיסאות גלגלים ידניים. מקום פנוי זה אינו יכול להכיל עמודי חשמל, עצים, תיבות דואר, פחי אשפה, בורות ניקוז מרושתים שגלגלי כיסאות הגלגלים יכולים להינעץ ברווחיהם וכיוצא בזה. מכשול אחד מסוג זה הופך מדרכה שלמה לבלתי נגישה. במושגים של נגישות תחבורה, מכשול כזה קרואי "שבירת שרשרת נגישות" משום שהוא מוציא מכלל שימוש את כלל פעולה את שאר סידורי הנגישות שבמסלול התחבורה של האדם בעל הלקות.

במקומות בהם שפת מדרכה נגישה גובלת במעבר חצייה, שפת המדרכה צריכה להיות מונמכת למפלס הכביש. סידור זה חשוב ונוח גם לעוברי דרך אחרים כמו אנשים שדוחפים עגלות תינוק או עגלות אספקה של סחורה. אם מעבר החצייה מרומזר והרמזור מצויד כפתור לחיצה לזירוז הגעת האור הירוק להולכי רגל, כפתור זה צריך להיות בהישג יד של משתמשי כיסאות גלגלים ידניים.

מדרכה נגישה חייבת להכיל גם מקומות בהם שני משתמשי כיסאות גלגלים יכולים לחלוף זה על פני זה.

במקומות שבהם מצטבר שלג רב על המדרכות ויש לפנותו באופן יזום, יש לפנות את השלג כך שהמדרכה תחזור להיות נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים ולא באופן שבו רק אנשים חסרי לקות ייהנו מפינוי השלג. פינוי מסלול הליכה צר או מסלול בלתי רציף אינו תקין. יש לפנות גם את התרחבויות המסלול שבהן משתמשי כיסאות גלגלים יכולים לחלוף זה על פני זה וגם מסלול גישה לכפתורי הלחיצה של הרמזורים.

משתמשי כיסאות גלגלים בבניינים בעיתות חרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון בנייה צריך לקחת בחשבון גם שיקולי נגישות בפינוי המבנה במצב חירום. פינוי משתמשי כיסאות גלגלים מבניין בן קומות אחדות בזמן שרפה עשוי להיות בעייתי מאוד, מכיוון שמומלץ שלא להשתמש במעליות בזמן שרפה, ולרוב אסור לעשות כך. בנוסף, פינוי משתמש כיסא גלגלים במדרגות (עם או בלי הכיסא שלו) עשוי לחסום את דרכם של המפונים האחרים. הפתרון המקובל הוא דרישה ממשתמש כיסא הגלגלים שימתין לחילוץ של כוחות ההצלה בפינה מוגנת מאש שהוגדרה לצורך זה בכל קומה.

לקיחת אירועי חירום בחשבון בתכנון גורדי שחקים עשויה להיות מסובכת הרבה יותר משום שהם מכילים הרבה יותר אנשים בכלל והרבה יותר משתמשי כיסאות גלגלים ומשום שפינוי יעיל של אדם מגורד שחקים דורש כושר גופני גבוה. מעט מאוד אנשים יכולים לרדת בקלות עשרות קומות ברגל אפילו אם חדרי המדרגות אינם אפופי עשן. הפינות המוגנות אינן מוגנות לחלוטין מסכנות השרפה אלא רק מוגנות באופן יחסי. אם משתמש כיסא הגלגלים ימתין בפינה המוגנת עד שכל שאר האנשים יפונו מהבניין הוא עשוי להמתין שם במשך שעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הכנסת, מרכז המחקר והמידע(2008).
  2. ^ פלדמן, ד', שפר, נ', רופמן, ל' (2007). מצוינים בשטח: נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות. משרד המשפטים, עמ' 97.
  3. ^ וועדת מומחים בהרכב זה:, יעקב אדיב, שמואל חיימוביץ (יו״ר), דוד כהנא, גליה שפנאוף, מכון התקנים הישראלי
  4. ^ וועדת מומחים בהרכב זה:, אילנה א ופיר, חנה זיו(יו״ר), שמואל חיימוביץ׳, סליח יונג, סרג'יו רוזנפלד, מכון התקנים הישראלי
  5. ^ ועדת מומחים, נורית איבנצקי, חנה זיו ז"ל, שמואל חיימוביץ (יו"ר), סליח יונג, עמוס לבנת, דני פריגת., מכון התקנים הישראלי
  6. ^ וועדת מומחים, נורית איבניצקי, שמואל חיימוביץ (יו״ר), דוד ילין, ליאורה לבקוביץ-זיידמן, מכון התקנים הישראלי
  7. ^ ועדת מומחים ועדת משנה, אילנה אופיר, גבי בלום, איקי בר־היים, צבי גור, גיודי ווין, חנה זיו(יו״ר), שמואל היימוביץ׳, סליה יונג, ארנה ערן, יגאל רוזנטל, סרג׳יו רוזנפלד, אופיר רוזנר., מכון התקנים הישראלי
  8. ^ וועדת מומחים 11721, ישראל אבן זהב, יעקב אדיב, חמוטל בן יעקב, שמואל חיימוביץ (יו"ר), דניאל כהנא, דני מורן, גליה שפנאוף, מכון התקנים הישראלי
  9. ^ וועדת מומחים 11721, ישראל אבן זהב, יעקב אדיב, חמוטל בן יעקב, שמואל חיימוביץ (יו"ר), דניאל כהנא, דני מורן, גליה שפנאוף, מכון התקנים הישראלי
  10. ^ ועדת מומחים 11715, אריה בלפרמן, ראובן ברון, שמואל חיימוביץ, משה משרקי, נוורית נוי (יו"ר), יהושע ציפרוט, דני שניידר (יו"ר), מכון התקנים הישראלי, מכון התקנים הישראלי