המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1999
ממשלה ממשלת ישראל
שר דודי אמסלם
תאריך כניסה 28 במרץ 2023
מנכ"ל גלעד שדמון
שמות קודמים המשרד לפיתוח אזורי
http://www.morc.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (או המשרד לפיתוח אזורי) הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על תכנון וקידום מיזמים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות, מדינות אגן הים התיכון, מדינות הבלקן, מדינות המפרץ וכן טורקיה, בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, חינוך, תרבות וספורט, תיירות, איכות הסביבה ועוד. במסגרת "פרוטוקול פריז", נקבעה הקמתה של הוועדה הכלכלית המשותפת בין ישראל לרש"פ (The Joint Economic Committee), המצויה באחריות המשרד. הוועדה אחראית על קידום נושאים כלכליים והתרת חסמים לצורך חיזוק כלכלת הרש"פ ברובד האזרחי. בנוסף המשרד אחראי על פעילותן של כלל החברות הממשלתיות ועל חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים. השר הנוכחי לשיתוף פעולה אזורי הוא דודי אמסלם.

הרקע להקמת המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד נוצר לאחר בחירתו של אהוד ברק לראש ממשלת ישראל ב-1999, והשר הראשון במשרד היה ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס. לצד המשרד פעלה ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי שהוקמה באמצע אוקטובר 1999. עם הקמתו הופקד המשרד על עבודת המטה לגיבוש עמדת ישראל בנושא שיתוף הפעולה האזורי, ייזום פרויקטים אזוריים ובעקבות אישורם על ידי ראש הממשלה, תיאום ביצועם על פי העניין.

פעולות המשרד עם הקמתו והיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד עסק ברשימה ארוכה של פעולות בתחום המדיניות והפרויקטים. מבין הפרויקטים יש לציין את: תעלת הימים - 'מובל השלום' מים סוף לים המלח שלווה על ידי הבנק העולמי וכן ועדה משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית; פרויקט דרך הבשמים (ישראל) שהסתיים בהכרת הערים העתיקות בנגב כמורשת עולמית בשנת 2005; פרויקט המעבר הקבוע שעדיין נמצא ברשימת הנושאים להסכם עם הפלסטינים; הסכמי Qualified Industrial Zones (בראשי תיבות QIZ) עם ירדן ומצרים. לפי הסכמים אלה יזמים המקימים מפעלים ליצוא לארצות הברית באזורי תעשייה מסוימים פטורים ממכס בארצות הברית, אם עומדים בתנאים של רכישה של תשומות בהיקף מסוים מישראל (מעיין שדרוג לרעיון אזורי הסחר המיוחדים). בראש אזורים אלו עומד מיזם "אזור התעשייה שער הירדן", שצפוי לשמש כאזור תעסוקה ותעשייה משותף בין ישראל לירדן על הגבול צפונית לטירת צבי.[1] לפי הסכמים אלה מעסיקים המפעלים המורשים עשרות אלפי עובדים בירדן ובמצרים ומייצאים סחורות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. בנוסף לפרויקטים הגדולים בוצעו עשרות פרויקטים קטני היקף המתקיימים עד היום כמו: הסדרי עבודה של מאות עובדים יומיים ירדניים באילת; שיתוף פעולה בין חקלאי הערבה ועמק הירדן בירדן ובישראל בנושאי גידולים חקלאיים, בארות מים והגנת הצומח כולל על ידי הדברה ביולוגית באמצעות הזבוב הים תיכוני ותנשמות;[2] שיתוף פעולה עם חקלאי עזה בנושאי וטרינריה, הגנת הצומח, איכות התוצרת, שיווק ויצוא תוצרת חקלאית וכולי; 'הצל ליבו של ילד' - מפעל של ניתוחי לב של ילדים פלסטינים עם מומים מולדים מעזה;[3] שיתוף פעולה עם ירדן בנושא ניקוי הירדן הדרומי.[4]

בשנים הראשונות לפעילות המשרד נתקל שיתוף הפעולה האזורי בקשיים שהאטו את היקף וקצב שיתוף הפעולה. תהליך השלום לא חלחל מלמעלה למטה והרעיונות לפרויקטים היו של מתכננים לא מהעולם העסקי הפרטי והציבורי. לא בכל המקרים היו אינטרסים ברורים שהיו זקוקים לפרויקטים בטווח הבינוני והקצר. היו גורמים בולמים נוספים ביניהם: גורמים פוליטיים שהיו חסרי אמון בתהליך השלום ונחיצותו; גורמים ביטחוניים שחששו מפני החשיפה לסיכונים המתלווה לפעילות כלכלית משותפת או פתיחה חופשית יותר של הגבולות; אינטרסים משוריינים של עובדים או גורמים בענפים שהיו נחשפים לתחרות עם גורמים כלכליים מעבר לגבול; פעילות סיכול מוגברת של משרדי הממשלה שבטריטוריה שלהם היו הפרויקטים והיעדר יכולת פוליטית להתגבר על הקשיים ולגיס את המשאבים המתאימים; ופעילות סיכול מוגברת של משרד האוצר שחשש מהפריצה התקציבית האפשרית מפרויקטים חדשים. הבלימה של התפתחות הפרויקטים הייתה משני צידי הגבול. הגורמים השותפים מעבר לגבול נבלמו: על ידי הדעה שהפרויקטים מקדמים נורמליזציה עם ישראל לפני שהבעיה הפלסטינית נפתרת; על ידי גורמים כמו האחים המוסלמים שהתנגדו לתהליך השלום ונלחמו עם מבצעי הפרויקטים; ועל ידי הבירוקרטיה.[5]

בעשור האחרון חל שינוי משמעותי בהיקף פעילותו של המשרד, הפרויקטים שהוביל וכן היקף המדינות עימן בוצע שיתוף פעולה. פעילות המשרד הורחבה גם למדינות אגן הים התיכון, מדינות המפרץ, מדינות צפון אפריקה, מדינות הבלקן וחלקן של מדינות מזרח אירופה. עם חתימת "הסכמי אברהם" ב-2020 לכינון היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין,[6] וכן הסכם הנורמליזציה עם מרוקו,[7] החל המשרד בקידום פעילויות מול מדינות אלו באופן נרחב. בין הפעילויות השונות, יזם וכונן המשרד את הפורום האזורי למלחמה בסוכרת והשמנת יתר בישראל ומדינות האזור שהושק בוועידת ה-'אקספו' בדובאי, בשנת 2022.[8] תוכנית זו הורחבה ב-2023, וכיום מקצה המשרד 5 מיליון ש"ח לטיפול בינלאומי-אזורי בנושא; קידום הקשרים התרבותיים בין ישראל למרוקו באמצעות משלחות ופעילויות גומלין לחיזוק היחסים;[9] יזם וייסד את פורום נשים מובילות, המפגיש נשות תקשורת מישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לצורך העלאת נושאים רוחביים על סדר היום האזורי וחיזוק קולן של נשים במרחב כמובילות שינויים ותהליכי עומק בישראל והמרחב; כינון הסכם שיתוף הפעולה בין לשכות עורכי הדין בישראל ובמרוקו,[10] ועוד.

בשנים האחרונות הגביר המשרד באופן משמעותי את תמיכתו ברשויות, מוסדות אקדמיים וכן מוסדות ציבור, המקיימים פעילויות שמקדמות שיתופי פעולה אזוריים, באמצעות קולות קוראים ומבחני תמיכה. תמיכה זו זכתה להצלחה גדולה ולהגברת הפעילות של הגופים הנתמכים, שהביאו לחיזוק הקשרים והעמקת היחסים בתחומי מחקר, בריאות,[11] חינוך,[12] תיירות,[13] אנרגיה,[14] חדשנות,[15] חקלאות,[16] אקלים וסביבה,[17] תרבות וספורט,[18][19][20][21][22][23] ועוד.

מבנה המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתו מחדש בשנת 2009 בעקבות הקמת הממשלה ה-32 וכן בממשלה ה-33, מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היה אחראי גם כמנכ"ל רשמי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, זאת מכיוון שהשר סילבן שלום עמד בראש שני המשרדים. בממשלה ה-34 המשרדים הופרדו מבחינת האחריות המיניסטריאלית, ומונה מנכ"ל נפרד למשרד. החל מחודש ינואר לשנת 2023, משמש גלעד שדמון מנכ"ל המשרד. למשרד הוקצב תקציב של כ-100 מיליון ש"ח. כיום מונה המשרד שני אגפים מרכזיים, ובהם תחום פרויקטים וכלכלה (בכולל בתוכו מחקר ופיתוח) ואגף קשרי חוץ ומיזמים בינלאומיים. במשרד כ-45 עובדים. בנוסף, החל מאפריל 2023 המשרד אחראי על רשות החברות הממשלתיות[דרוש מקור].

שרי המשרד לשיתוף פעולה אזורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת הממשלה ה-29 מונתה לתפקיד ציפי לבני. עם הצטרפות מפלגת המרכז לקואליציה, מונה רוני מילוא לתפקיד, ולבני נאלצה לכהן כשרה ללא תיק, עד מינויה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר. עם הקמת הממשלה ה-30 בוטל המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עמד המשנה לראש הממשלה שמעון פרס. עם הקמת הממשלה ה-31 נשמעו קולות להחזרת התפקיד, ואף בחודשים הספורים בהם כיהן ראלב מג'אדלה כשר בלי תיק הוא הופקד על שיתוף הפעולה האזורי כשר בלי תיק. עם הקמת הממשלה ה-32 המשרד הוקם שנית, ובראשו עמד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, שכיהן בו גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 השר הממונה על המשרד היה ראש הממשלה בנימין נתניהו תחתיו כיהן ח"כ איוב קרא כסגן שר במעמד שר. בינואר 2017 החליפו השר צחי הנגבי. ביולי 2020 מונה השר אופיר אקוניס. ביוני 2021 מונה לתפקיד השר עיסאווי פריג'. למשרד הוקצו כ-40 עובדים. בדצמבר 2022 מונה השר יואב קיש. באפריל 2023 מונה השר דוד אמסלם.


השרים לשיתוף אזורי בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 שמעון פרס

(1923-2016)

ישראל אחת
העבודה 		כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
2 ציפי לבני

(1958-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א י' באלול ה'תשס"א 7 במרץ 2001 29 באוגוסט 2001 העשרים ותשע
3 רוני מילוא

(1949-)

מפלגת המרכז י' באלול ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 29 באוגוסט 2001 28 בפברואר 2003
הליכוד
המשרד פורק בשנת 2003 והוקם מחדש בשנת 2009
4 המשנה לרה"מ

סילבן שלום

(1958-)

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט כ"ה באייר ה'תשע"ה 31 במרץ 2009 14 במאי 2015 השלושים ושתיים
הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד

השלושים ושלוש
הליכוד
5 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

כ"ה באייר ה'תשע"ה כ"ו בכסלו ה'תשע"ז 14 במאי 2015 26 בדצמבר 2016 השלושים וארבע
6 צחי הנגבי

(1957-)

כ"ו בכסלו ה'תשע"ז כ"ג באייר ה'תש"ף 26 בדצמבר 2016 17 במאי 2020
7 גלעד ארדן

(1970-)

כ"ג באייר ה'תש"ף י"ג בתמוז ה'תש"ף 17 במאי 2020 5 ביולי 2020 השלושים וחמש
8 אופיר אקוניס

(1973-)

י"ג בתמוז ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 5 ביולי 2020 13 ביוני 2021
9 עיסאווי פריג'

(1963-)

מרצ ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
10 יואב קיש

(1968-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג ו' בניסן ה'תשפ"ג 29 בדצמבר 2022 28 במרץ 2023 השלושים ושבע
11 דוד אמסלם

(1960-)

ו' בניסן ה'תשפ"ג מכהן 28 במרץ 2023 מכהן

סגני שרים במשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
איוב קרא
(1955-) 		הליכוד כ"ה באייר ה'תשע"ה כ"ה בטבת ה'תשע"ז 14 במאי 2015 23 בינואר 2017 השלושים וארבע

מנכ"לי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 אבי גיל 1999 2001
2 מג'לי והבה 2001 2001
3 אורלי יחזקאל 2009 2009
4 אורנה הוזמן-בכור 2009 2015
5 האשם חוסיין 2015 2017
6 יוסף דרזנין 2017 2020
(מ״מ) האשם חוסיין 2021 2021
7 רוני אלון 2021 2022
(מ״מ) דרור סורוקה 2022 2023
8 גלעד שדמון 2023 מכהן

מיזמים של המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום פעילויות ספורט חוצות גבולות לנוער מישראל ומדינות האזור - המשרד מקדם פעילויות ומיזמים בתחום הספורט כגשר לשיתופי פעולה וחיזוק היחסים. בשנים האחרונות פועל המשרד בשיתוף מועדון הכדורגל ריאל מדריד, להפעלת מחנה אימונים בחודשי הקיץ, המפגיש בין נוער מישראל למדינות האזור.[24]
  • הקמת מרכזי חדשנות - המשרד משקיע יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ורשות החדשנות, סך כולל של 75 מיליון ש״ח בהקמה ותפעול חמישה מרכזי חדשות בפריפריה, במטרה לעודד יזמות ותעסוקת היי-טק, שתחזק את הכלכלה המקומית והלאומית, תסייע לגיוון התעסוקתי בהיי-טק, ותגביר את שיתופי הפעולה בין ישראל למדינות האזור.[25]
  • שיתוף פעולה בין ישראל לירדן לקידום חקלאות ידידותית לסביבה - המשרד מוביל פרויקט צפרות משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, שמטרתו לסייע לחקלאים בצד הישראלי והירדני, לעודד חקלאות ידידותית לסביבה ולהגביר את התיירות בצפון.[26]
  • פורום אזורי למלחמה בהשמנת יתר ומחלת הסוכרת - המשרד יזם והקים את הפורום האזורי לטיפול בהשמנת יתר ומלחמה בסוכרת. במסגרת הפעילות, הקצה המשרד חמישה מיליון ש"ח לקידום תוכנית רב שנתית לטיפול בנושא. התוכנית כוללת מפגשים ומחקרים משותפים של מומחים מישראל ומדינות האזור, קידום פעילויות למודעות ותזונה נכונה בבתי הספר והגנים, פיתוח אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם המחלה עבור חולי הסוכרת ועוד.[27]
  • הוועדה הכלכלית המשותפת ישראל רש"פ - במסגרת "פרוטוקול פריז", נקבעה הקמתה של הוועדה הכלכלית המשותפת בין ישראל לרש"פ (The Joint Economic Committee), המצויה באחריות המשרד. הוועדה אחראית על קידום נושאים כלכליים והתרת חסמים לצורך חיזוק כלכלת הרש"פ ברובד האזרחי.[28]
  • פרויקט שיקום נהר הירדן הדרומי - המשרד, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וממלכת ירדן, מקדם פרויקט לשיקום נהר הירדן, כאשר בשלב ראשון ישוקם הקטע המשותף לשתי המדינות, ובהמשך כל מדינה תגבש תוכנית ממוקדת יותר לצד שלה.[29]
  • פרויקט תעלת הימים - המשרד אחראי על הפרויקט המכונה "תעלת הימים", שמטרתו להוביל מים מהים התיכון (ומים סוף) לים המלח וזאת במטרה לייצב את מפלס ים המלח, לייצר חשמל ולהתפיל מי ים.[30]
  • מימון כבאיות להתנחלויות - בשנת 2011 העביר השר שלום תקציבים לרכישת 12 רכבי כיבוי אש והצלה למעלה אדומים, אריאל, גבעת זאב, בית אל, אפרת, גוש עציון, מועצה אזורית בנימין ובקעת הירדן.[31]
  • פרויקט שער הירדן - פרויקט תשתיתי-קרקעי בין ישראל וממלכת ירדן, המוקם מכוח החלטת ממשלה 4705 (נג/36) מיום 31 במאי 2012,[32] ובהמשך להסכם הבילטרלי בדבר אזורי תעשייה מוכרים מיום 16 בנובמבר 1997 ובהתאם להסכם השלום שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994 והחלטת ממשלה מס' 1036 מיום 11.12.13.[33] מטרתו - הידוק הקשרים הכלכליים בין המדינות, באמצעות הקמת אזור תעשייה, מסחר ותעסוקה, הממוקם משני צדי הירדן ומחובר באמצעות גשר,[34] אשר יקדם פעילויות מסחר וכלכלה בין ישראל וירדן, בין ישראל ומדינות ערב ובין ירדן ואירופה, והכול באמצעות הסקטור הפרטי.[35]
  • שיפוץ והרחבת מעבר אלנבי - בשנת 2018 הורחב מעבר הגבול בגשר אלנבי, במסגרת השיפוץ הוקם משקף מכולות למעבר, הכפלת יכולת הבידוק של המכולות העוברות במחסום מ-100 ל-200 ביום, תכנון טרמינל נכנסים חדש והרחבת חדר האוכל לעובדי המסוף, שיפוץ והרחבת שני אולמות היוצאים במעבר.[36]
  • הקמת טרקליני עסקים בגבולות - הקמת 3 טרקליני עסקים במעבר שער אפרים, במעבר תרקומיא ובמעבר גלבוע. בכל אחד מהמעברים צפויים לקום אודיטוריום וחדרי ישיבות.[37]
  • קולות קוראים ומבחני תמיכה - המשרד מפעיל קולות קוראים ומבחני תמיכה בהיקף מיליוני שקלים מידיי שנה לתמיכה ברשויות, מוסדות אקדמיים ומוסדות ציבור, בתחומי ספורט, חינוך וספורט.[38]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, אחרי 25 שנות עיכוב: אזור תעשיה משותף ישראלי-ירדני יובא בקרוב לאישור הממשלה, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2022
  2. ^ יובל בגנו, ‏מיזם פורץ דרך: הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2023
  3. ^ מיטל יסעור בית-אור, "התשובה שלנו למשט - להציל ילדים מעזה", באתר ynet, 21 ביוני 2010
  4. ^ [1] המשרד לשיתוף פעולה אזורי 1999-2001
  5. ^ שמיר ש. עלייתו ושקיעתו של השלום החם עם ירדן, תל אביב 2012
  6. ^ ישראל חתמה על הסכמי שלום עם איחוד האמירויות ובחריין, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2020
  7. ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
  8. ^ איתמר רז, ממר למתוק: האם ריפוי מסוכרת הוא השלב הבא במלחמה במגפה?, באתר ynet, 21 בנובמבר 2022
  9. ^ דויד פרץ, פלא אנדלוסי: כשפייטנים יהודים ומוסלמים פותחים שולחן, באתר ישראל היום, 10 בנובמבר 2022
  10. ^ טובה צימוקי, עורכי דין מישראל ומרוקו חתמו על הסכם שיתוף פעולה: "אנחנו חברים", באתר ynet, 25 במאי 2022
  11. ^ שגריר מרוקו בישראל: "יש רצון גדול להעמיק את השלום בינינו", באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2023
  12. ^ Boaz, נשר זכתה בקול קורא למימון תכנית ייחודית לחיזוק קשרי ישראל-מרוקו, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2022-06-22
  13. ^ קרני אלדד, ‏סוד המנזר הנעלם, בעיתון מקור ראשון, 8 ביולי 2019
  14. ^ אבי בליזובסקי, מייסדי SESAME, ובהם פרופ' אליעזר רבינוביץ זכו בפרס הדיפלומטיה המדעית של ה-AAAS, באתר הידען, ‏2019-02-05
  15. ^ שינוי גישה: 5 מרכזי חדשנות יוקמו בפריפריה בעלות של 75 מיליון ש"ח, באתר www.b7net.co.il
  16. ^ איתי נבו, תנשמת במקום יונת שלום, באתר ynet, 7 במאי 2022
  17. ^ העיר אילת זוכה להציג את עשייתה בוועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם המתקיימת בימים אלה בשארם א-שייח., באתר חדשות אילת | רד סי אילת
  18. ^ מהברנבאו לירושלים: מחנה הכדורגל של ריאל, באתר ynet, 21 באוגוסט 2022
  19. ^ יובל בגנו, ‏לראשונה: מיזם שמנגיש נגינה לצעירים עם צרכים מיוחדים, באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2022
  20. ^ דו-קיום: 88 ילדים פלסטינים ובני משפחותיהם הגיעו לפסטיבל בכפר סבא (וידיאו), באתר mynetkfarsaba, ‏2019-10-16
  21. ^ פסטיבל האופניים גראן פונדו ערבה הבינלאומי
  22. ^ קולנוע מהמזרח התיכון וארצות האיסלאם בשיתוף המשרד לשיתוף פעולה אזורי - סרטים בערבה, באתר www.aravaff.co.il
  23. ^ גם אונליין וגם בדרייב אין - פסטיבל 'סרטים בערבה' יוצא לדרך!, באתר www.yeshuvnik.net
  24. ^ ריאל תקיים מחנה לבני נוער מישראל ומדינות האזור, באתר ONE‏, 5 ביולי 2023
  25. ^ 75 מלשח יושקעו בהקמת מרכזי חדשנות בפריפריה, באתר www.news1.co.il
  26. ^ יובל בגנו, ‏מיזם פורץ דרך: הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2023
  27. ^ רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות, "מישראל תבוא הבשורה: נאבקים בסוכרת ובהשמנת יתר", רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות
  28. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, המשרד לשיתוף פעולה אזורי יקים ועדה כלכלית עם הרשות הפלסטינית, באתר הארץ, 6 ביולי 2021
  29. ^ ynet, ישראל וירדן משתפות פעולה: לשקם את הירדן, באתר ynet, 9 ביוני 2015
  30. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, נחתם הסכם "תעלת הימים" בין ישראל לירדן; ארגונים ירוקים: יש פתרון פחות בזבזני, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015
  31. ^ נתנאל כ"ץ, כבאיות חדשות נרכשו לישובים ביו"ש, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2011
  32. ^ חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם ממלכת ירדן - פארק תעשייה ותעסוקה שער הירדן | מספר החלטה 4705, באתר GOV.IL
  33. ^ חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם ממלכת ירדן - פארק תעשייה ותעסוקה "שער הירדן" | מספר החלטה 1036, באתר GOV.IL
  34. ^ "גשר שער הירדן - דוחקים למזרח תיכון חדש". CivilEng - הפורטל הישראלי הנדסה אזרחית בנייה סביבה. 2018-02-07. נבדק ב-2018-03-04.
  35. ^ דרור פויר, ‏ישראל וירדן החלו כמעט בחשאי לבנות אזור סחר חופשי, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
  36. ^ אישור הצעת תקציב הפיתוח לפעילות מסופי הגבול של רשות שדות התעופה לשנת 2019, באתר Gov.il, ‏3 בינואר 2019
  37. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, בראשונה: ייפתח טרקלין עסקים ישראלי-פלסטיני במעבר שער אפרים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2015
  38. ^ קול קורא לתמיכה ברשויות מקומיות לצורך קיום פעילויות תרבות וספורט המקדמות שיתוף פעולה אזורי – לשנת 2022; לאחר מענה לשאלות הבהרה, באתר GOV.IL


משרדי ממשלת ישראל
משרדים נוכחיים משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד האנרגיה והתשתיות • משרד הביטחון • המשרד לביטחון לאומי • משרד הבינוי והשיכון • משרד הבריאות • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • משרד החינוך • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד ירושלים ומסורת ישראל • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המורשת • משרד המשפטים • משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי • המשרד לעניינים אסטרטגיים • משרד העבודה • משרד העלייה והקליטה • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט סמל מדינת ישראל
משרדים בעבר המשרד להגנת העורף • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • המשרד לקידום מעמד האישה • משרד האספקה והקיצוב • משרד הדיגיטל הלאומי • משרד ההסברה • משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה • משרד החינוך, התרבות והספורט • משרד הכלכלה והתכנון • משרד המדע, התרבות והספורט • משרד המודיעין • משרד המיעוטים • משרד הפיתוח • משרד משאבי המים • משרד ראש הממשלה החלופי
השרים לשיתוף פעולה אזורי בממשלות ישראל
שרים לשיתוף פעולה אזורי (1999–2007) שמעון פרס • ציפי לבני • רוני מילוא סמל מדינת ישראל
שר בלי תיק אחראי על שיתוף פעולה אזורי (2007) ראלב מג'אדלה
שרים לפיתוח אזורי (2007 ואילך) אהוד אולמרט • סילבן שלום • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • גלעד ארדן • אופיר אקוניס • עיסאווי פריג' • יואב קיש • דודי אמסלם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשרד_לשיתוף_פעולה_אזורי&oldid=38005079"