המשמר הלאומי של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשמר הלאומי של רוסיה
Национальная Гвардия России
Natsional'naya Gvardiya Rossii

תג השרוול של המשמר הלאומי

תג איש המשמר הלאומי

סמל המשמר הלאומי


דגל המשמר הלאומי
פרטים
כינוי המשמר הלאומי הרוסי
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
שיוך לשכת נשיאות רוסיה
סוג כוחות מיוחדים, ז'נדרמריה
בסיס האם מוסקבה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 5 באפריל 2016 – הווה (8 שנים)
מקים היחידה ולדימיר פוטין
מלחמות מבצע לוט"ר בצפון הקווקז
הפלישה הרוסית לאוקראינה
נתוני היחידה
כוח אדם 370,000[1]
פיקוד
יחידת אם המועצה לביטחון לאומי
דרגת המפקד גנרל הצבא
מפקדים ויקטור זולוטוב
הכניסה למטה המשמר הלאומי ברחוב קרסנוקאזארמנאיה 6, במחוז האדמיניסטרטיבי הדרום-מזרחי של מוסקבה.

המשמר הלאומי של רוסיהרוסית: Национальная Гвардия России) הוא גוף דמוי-צבאי, המהווה מעין ז'נדרמריה ועוסק במגוון תפקידים לרבות לוחמה בטרור, בפשע מאורגן, שמירה על הסדר הציבורי, לוחמה בסחר לא חוקי בנשק, פיזור הפגנות ואבטחת מתקנים ממשלתיים רגישים. חיילי המשמר מצוידים בנשק קל עד בינוני ובמגוון אמצעים לפיזור הפגנות[2] ובעת הצורך מעניק גיבוי למשטרת רוסיה ולכוחות החילוץ והצלה של המשרד למצבי חירום.

בראש המשמר הלאומי עומד ויקטור זולוטוב, בעבר ראש מעגל האבטחה של פוטין. המשמר נוסד באפריל 2016 ביוזמת הנשיא ולדימיר פוטין, על מנת ליצור גוף פדרלי חדש למטרות אכיפת חוק ושמירה על הסדר הציבורי.

ב-16 בינואר 2017 הוכרז כי יום חגם של אנשי המשמר הלאומי הוא ה-27 במרץ המהווה לחג המשמר הלאומי ולמעשה היום שבו הוקם משמר הפנים (Внутренняя стража) על ידי קיסר רוסיה, אלכסנדר הראשון, בשנת 1811.

המשמר מהווה גוף ניהול מרכזי של כוחות המשמר הלאומי של הפדרציה הרוסית, שנוצר על בסיס כוחות הפנים של משרד הפנים של רוסיה והוא אחד מהארגונים הממשלתיים המזוינים שיש להם את הזכות לרכוש נשק צבאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – כוחות הפנים, הז'נדרמריה הרוסית

ב-5 באפריל 2016, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם ויקטור זולוטוב, מפקד כוחות הפנים של משרד הפנים הרוסי והודיע על פירוק הכוחות והפיכתן למשמר הלאומי של רוסיה, תוך הוצאת צו נשיאותי רשמי המורה על כך.

ב-6 באפריל מסר פוטין לדומה הממלכתית, הבית התחתון של האספה הפדרלית של רוסיה, טיוטה של הצעת החוק עבור הקמת הגוף בכותרת "אודות כוחות המשמר הלאומי", יחד עם תיקוני חוק מתאימים המכילים ומעניקים למשמר סמכויות שירותי שמירה ואבטחה על נשים בהריון, ילדים, אנשים בעל מוגבלויות וקהלים שונים.

בדומה לגוף שקדם לו (כוחות הפנים), המשמר מתמקד בביצוע משימות לגיבוי משטרת רוסיה, התמודדות עם הפרות סדר גדולות, הפגנות, עימותים פנימיים ואבטחת מתקנים ממשלתיים וביטחוניים אסטרטגיים. בנוסף מוזגו אל תוך המשמר כל הכוחות המיוחדים המשטרתיים לרבות אומו"ן ויחידת SOBR.

בשנת 2017 נוספו לארגון סמכויות של הענקת שרותי אבטחה למושלי המחוזות ברוסיה.[3] הוא גם אחראי לאכיפת חוקי הנשק ברוסיה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות הפדרלי של כוחות המשמר הלאומי של הפדרציה הרוסית כולל את הגופים הבאים[4][5]:

מספר מקורות מערביים טוענים כי המשמר הלאומי מפעיל גם יחידה מיוחדת ללוחמת סייבר ולאיסוף מודיעין סייבר ונועדה לנטר ולנתח רשתות חברתיות, כך על פי פרסומיו של סרגיי סוחאנין מקרן ג'יימסטאון (Jamestown Foundation).[8]

היחידות הטריטוריאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחוז אורשנסקו-חינגאנסקי (מוסקבה)[9];
  • מחוז צפון הקווקז[10];
  • מחוז מזרח[11];
  • מחוז סיביר[12];
  • מחוז אורל[13];
  • מחוז עבר הוולגה[14];
  • מחוז דרום[15];
  • מחוז צפון-מערב.[16]

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפקד העליון של כוחות המשמר הלאומי של רוסיה הוא איש בעל רקע צבאי בדרגת גנרל הצבא, הממונה על ידי נשיא רוסיה.

# דרגה שם תחילת הכהונה סיום הכהונה תיאור תפקיד
1.
גנרל הצבא
ויקטור זולוטוב 5 באפריל 2016 עדיין מכהן מנהל השירות הפדרלי של כוחות המשמר הלאומי של הפדרציה הרוסית — המפקד העליון של המשמר הלאומי[17][18]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Russian National Guard Reaches 340,000 Men
  2. ^ הרכבים שמפחידים את מתנגדי פוטין
  3. ^ Путин внес в Госдуму законопроект по безопасности глав субъектов России
  4. ^ "Структура". Федеральная служба. Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации. נבדק ב-2018-07-08.
  5. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Задачи и функции оперативно-территориальных объединений войск национальной гвардии" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  6. ^ "Положение об Управлении по организации лицензионно-разрешительной работы МВД России". Официальный сайт МВД России. נבדק ב-2017-02-08.
  7. ^ Постановление Правительства Российской Федерации от 11 февраля 2005 г. № 66 «Вопросы реформирования вневедомственной охраны при органах внутренних дел Российской Федерации».
  8. ^ Sukhankin, Sergey (21 במרץ 2017). The Jamestown Foundation (ed.). "Russian National Guard: A New Oprichnina, 'Cyber Police' or Something Else?". Eurasia Daily Monitor. 14 (38). נבדק ב-10 במאי 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Центрального округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  10. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Северо-Кавказского округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  11. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Восточного округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  12. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Сибирского округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  13. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Уральского округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  14. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Приволжского округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  15. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Южного округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  16. ^ "Федеральная служба войск национальной гвардии Российской Федерации | Командование Северо-Западного округа" (ברוסית). rosgvard.ru. נבדק ב-2018-06-17.
  17. ^ "Сергей Меликов назначен первым заместителем директора Федеральной службы войск национальной гвардии". נבדק ב-2016-08-15.
  18. ^ Указ Президента Российской Федерации от 20.05.2016 № 237 «О начальнике Главного штаба войск национальной гвардии Российской Федерации — первом заместителе директора Федеральной службы войск национальной гвардии Российской Федерации — главнокомандующего войсками национальной гвардии Российской Федерации».