המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשבר האוקראיני-רוסי
הערכת קהילת המודיעין האמריקאית על תנועת החיילים הרוסים ליד גבול אוקראינה–רוסיה (3 בדצמבר 2021); ההערכה הייתה שבאותה העת שרוסיה פרסה כ-70,000 חיילים, רובם במרחק של 100 עד 200 ק"מ מגדר הגבול אוקראינה–רוסיה
הערכת קהילת המודיעין האמריקאית על תנועת החיילים הרוסים ליד גבול אוקראינה–רוסיה (3 בדצמבר 2021); ההערכה הייתה שבאותה העת שרוסיה פרסה כ-70,000 חיילים, רובם במרחק של 100 עד 200 ק"מ מגדר הגבול אוקראינה–רוסיה
הערכת קהילת המודיעין האמריקאית על תנועת החיילים הרוסים ליד גבול אוקראינה–רוסיה (3 בדצמבר 2021); ההערכה הייתה שבאותה העת שרוסיה פרסה כ-70,000 חיילים, רובם במרחק של 100 עד 200 ק"מ מגדר הגבול אוקראינה–רוסיה
מלחמה: הסכסוך האוקראיני-רוסי
תאריך הסכסוך סבב ראשוני: 3 במרץ 2021 – 30 באפריל 2021
סבב שני: 26 באוקטובר 2021 – 24 בפברואר 2022
קרב לפני 2014 Russian invasion of Ukraine עריכת הנתון בוויקינתונים
קרב אחרי מלחמת אוקראינה–רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום חצי האי קרים, דונבאס, מחוז חרסון באוקראינה, מחוז רוסטוב ברוסיה, ים אזוב
עילה הסלמה במלחמת האזרחים באוקראינה ובמלחמה בדונבאס
תוצאה

רוסיה מתחילה בפלישה לאוקראינה בפברואר 2022

רוסיה מכירה ברפובליקות הבדלניות של דונצק ולוהנסק כמדינות עצמאיות ופוקדת על הכנסת כוחות צבא רוסים אל תוך הרפובליקות
הצדדים הלוחמים

אוקראינהאוקראינה אוקראינה
סיוע צבאי:

סיוע אזרחי:


בחצי האי קרים:הרפובליקה האוטונומית של קריםהרפובליקה האוטונומית של קרים הרפובליקה האוטונומית של קרים
המג'יליס של הטטרים בקרים

רוסיהרוסיה רוסיה
בלארוסבלארוס בלארוס
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של לוהנסק

מנהיגים
אוקראינהאוקראינה וולודימיר זלנסקי  ולדימיר פוטין
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק דניס פושילין
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק לאוניד פסצ'ניק 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מדינות החברות בנאט"ו (כחול), מדינות המבקשות להצטרף לנאט"ו (סגול וכחול בהיר) וחברות ארגון האמנה לביטחון משותף בראשות רוסיה (אדום).

המשבר האוקראיני-רוסי היה עימות צבאי מתמשך בין רוסיה לאוקראינה שהחל במרץ ואפריל 2021 ומהווה המשך של המלחמה בדונבאס והסלמה בסכסוך האוקראיני-רוסי. המשבר גרם למתיחות בינלאומית, שמעורבים בה גם ארצות הברית, ברית נאט"ו והאיחוד האירופי.

במהלך 2021, במהלך חריג קירבה רוסיה כוחות צבא גדולים לגבול אוקראינה הקרוב לאזורי הסכסוך במזרח אוקראינה, הצעד גרם למתיחות בינלאומית ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית, רוסיה הכחישה כוונה זו. בפברואר 2022, הודיעה רוסיה על הכרה בעצמאותן של הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, שהתבדלו מאוקראינה בחסות רוסיה. הכרה זו הובילה לעיצומים על רוסיה מצד מדינות המערב. ב-24 בפברואר 2022 החלה פלישת רוסיה לאוקראינה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוסיה יש אינטרסים גאופוליטיים וכלכליים חשובים באזור אוקראינה. המשבר הרוסי-אוקראיני הוא המשך למאמץ של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להקים את הגוש האירו-אסיאתי.[3] העימות הצבאי החל בסוף פברואר 2014, על רקע הלחץ הרוסי על קייב שלא להיכנס להסכם סחר עם האיחוד האירופי, לאחר שהודח נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בתום סדרה של הפגנות, שנמשכו כשלושה חודשים, נגד החלטתו שלא לחתום על ההסכם.[3][4] במקומו עלו לשלטון חוגים אוקראיניים פרו-מערביים ולאומניים.

השלב הראשון בעימות היה פלישתה של רוסיה לחצי האי קרים, לאחר פלישה והשתלטות מהירה הכריזה רוסיה במרץ על סיפוח חצי האי קרים שבאוקראינה לשטחה. הסיפוח החד-צדדי של שטח ממדינה ריבונית ללא הסכמת ממשלתה הביא בתגובה להטלת סנקציות כלכליות של רוב מדינות המערב כלפי רוסיה. אוקראינה טענה שמעשי רוסיה הם הפרת מזכר בודפשט, היות שזו פגיעה בריבונות ובשליטה הטריטוריאלית של אוקראינה.

בהמשך לתסיסה שלאחר אירועי יברומאידאן ובעקבות ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, החלו תושבים רוסים במחוזות דונייצק ולוהנסק באוקראינה בהפרות סדר. רוסיה ניצלה את המצב, ועודדה אותם להתנתק מאוקראינה וחבירה לרוסיה או להקים מדינה עצמאית בשם נובורוסיה. הבדלנים זכו לתמיכה של רוסיה, לסיוע בנשק ואף בהשתתפות של "מתנדבים" רוסים בלחימה.[4]

באפריל 2014, החלה לחימה בחבל דונבאס בין הצבא האוקראיני לבין מורדים שנתמכו בסיוע רוסי. באוגוסט, הצבא האוקראיני התקרב להחזרת השליטה בגבול רוסיה–אוקראינה וכיתור המורדים. בתגובה להידרדרות מצב כוחות הבדלנים, רוסיה נטשה את גישתה ההיברידית והחלה בפלישה קונבנציונלית של כוחותיה לאזור והדפה את האוקראינים. בפברואר 2015, למרות הסכמי מינסק, המשיכו קרבות ספורדיים בין הצבא האוקראיני לבין מורדים שנתמכו בסיוע רוסי. עד לספטמבר 2015 ארגון האומות המאוחדות הודיע על מספר משוער של כ-8,000 הרוגים כתוצאה מהמלחמה, ועימותים בין המורדים לממשל האוקראיני המשיכו בעצימות נמוכה עד 2021, כשהמורדים מסתייעים בתמיכה רוסית, בעוד אוקראינה מקבלת תמיכה גוברת מהאיחוד האירופי ומארצות הברית.

עם כישלון הסכמי מינסק, שני הצדדים ניסו לקבוע עובדות בשטח. בין השנים 2019–2021, רוסיה הנפיקה למעלה מ-650,000 דרכונים רוסיים לאוכלוסיית דונבאס, ממשלת אוקראינה ראתה בכך צעד לקראת סיפוח האזור. בספטמבר 2020, אישר זלנסקי את אסטרטגיית הביטחון הלאומית החדשה, המגדירה את החברות בנאט"ו כאחד היעדים מרכזיים של מדיניות ההגנה והחוץ של אוקראינה. המדינה קידמה את יוזמת פלטפורמת (אנ') להפעלת לחץ בינלאומי על רוסיה לבטול הכיבוש ולשילוב מחדש של חצי האי קרים. מצד שני – במאי 2021, רוסיה עידכנה את אסטרטגיית הביטחון הלאומית, בה נאמר כי עשויה להשתמש ב"שיטות כוחניות" כדי לסכל או למנוע פעולות לא ידידותיות המאיימות על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של הפדרציה הרוסית. במקביל, רוסיה החלה להפיץ בקביעות טענות בדבר "אופיו הנאצי" של משטר קייב והפשעים שם כביכול מבצעים בדונבס, דיברה על שיתוף פעולה במהלך כיבוש אוקראינה הסובייטית על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, וטענה כי אוקראינה היא שטחם ההיסטורי והידוק השת"פ של המערב אתה את יציבות העולם. אנליסטים תיארו את הרטוריקה כמוגזמת מאוד.[5][6] נטען כי היא חלק ממאמץ עיצוב תודה להצדקת המלחמה והרעלת הבערות בשביל לבודד ולקעקע את אוקראינה, על מנת להקל על משימת התפקיד של רוסיה לשלוט בה. דומה למה שנעשה במהלך הכיבוש המוצלח של חצי האי קרים בשנת 2014.[7]

ההסלמה בשנת 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדלת הכוחות בסמוך לגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים מרץ ואפריל 2021 העבירה רוסיה כ-100 אלף חיילים וציוד צבאי לקרבת הגבול בינה ובין אוקראינה – גיוס הכוח הגדול ביותר מאז סיפוח חצי האי קרים לרוסיה בשנת 2014. הצעד גרם למשבר בינלאומי ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית. צילומי לוויין הראו תנועות של שריון, טילים וכלי נשק כבדים אחרים. הכוחות הוסרו חלקית עד יוני[8] אבל התשתיות הושארו במקום. ההסלמה ביחסי אוקראינה–רוסיה חודשה באוקטובר ובנובמבר 2021, הפעם בניין הכוח היה עם מספר רב יותר של חיילים ועם פריסות בחזיתות חדשות, כולל בלארוס בצפון וקרים בדרום. באוקטובר, גורמים רשמיים בארצות הברית ובאירופה החלו לשים לב לתנועות מחודשות של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית באזור הגבול בין רוסיה ואוקראינה.[9]

באפריל 2021, ביצעה אוקראינה הפעלה מבצעית ראשונה של מל"ט צבאי Bayraktar TB2. באוקטובר אישרה אוקראינה שנעשה שימוש במל"ט באזור דונבאס במהלך משימת אש נגד-סוללות באזור שבשליטת הבדלנים.[10] כמעט במקביל לתקרית, הופיע דיווחים בכלי תקשורת רוסים על כיבוש הכפר סטרומארייבקה שבו חיים 37 אזרחים רוסים שקיבלו דרכונים ביוזמה רוסית,[11][12][13] אוקראינה הכחישה את הדיווחים. בנאום בישיבת מועצת משרד ההגנה הרוסי ב-2 בנובמבר, ולדימיר פוטין אמר כי רוסיה עוקבת מקרוב אחר השימוש במל"טים "ליד גבולות רוסיה" ועליה לנתח היטב את המצב בהקשר זה.

לטענת משקיפי OSCE, מספר ההפרות של משטר הפסקת האש הוכפל ביחס לשנת 2020 (בתקופה שבין ערב 29 באוקטובר עד ערב 31 באוקטובר, משטר הפסקת האש במחוז דונצק הופר 988 פעמים ובלוהנסק – 471 פעמים). משקיפים של OSCE SMM דיווחו על תנועה מוגברת של ציוד צבאי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, כמו גם ניסיונות חוזרים ונשנים לעמעם את האות של המל"טים שלה, המשמשים לניטור השטח. במקביל, הופיעו בתקשורת המערבית פרסומים לפיהם רוסיה שוב מושכת כוחות לגבול אוקראינה. תמונות לוויין של כלי רכב משוריינים רוסיים הובאו כראיה לכך.[14]

מהלכים דיפלומטיים כתגובה להסלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2–3 בנובמבר, מנהל סוכנות הביון המרכזית האמריקאית, ויליאם ברנס, הגיע למוסקבה ונפגש שם עם בכירי המודיעין הרוסי. לפי CNN, מטרת הנסיעה הייתה להעביר לקרמלין את דאגתו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מהמצב בגבול עם אוקראינה. מקורות של ערוץ הטלוויזיה דיווחו כי לאחר הנסיעה, ברנס שוחח בטלפון עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, כדי להקל על המתיחות בין מוסקבה לקייב. לאותה מטרה, פקיד בכיר במחלקת המדינה האמריקאית נשלח לאוקראינה ב-4 בנובמבר.[15]

המתיחות הצבאית לוותה בעלייה במתיחות בשדה הפוליטי האוקראיני. ב-2 בנובמבר דמיטרו יארוש, מנהיג ארגון הסקטור הימני לשעבר, מונה ליועץ של המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה ולרי זלוז'ני. ב-4 בנובמבר אושר שר הגנה חדש – סגן ראש הממשלה לשעבר – השר לשילוב מחדש של השטחים הכבושים זמנית אולקסי רזניקוב, שהשתתף בפגישות של קבוצת הקשר המשולשת מטעם אוקראינה.[16][17]

בנובמבר 2021 תיאר משרד ההגנה הרוסי את פריסת ספינות המלחמה האמריקניות בים השחור כ"איום על הביטחון האזורי והיציבות האסטרטגית". המשרד אמר בהצהרה, "המטרה האמיתית מאחורי הפעילות האמריקאית באזור הים השחור היא לחקור את מרחב המבצעים למקרה שקייב תנסה ליישב את הסכסוך בדרום מזרח בכוח".[18]

ב-13 בנובמבר הודיע הנשיא זלנסקי כי רוסיה קירבה שוב 100,000 חיילים לאזור הגבול.[19][20] בתחילת נובמבר, דיווחים על קירוב כוחות צבאיים רוסיים הניעו גורמים רשמיים בארצות הברית להזהיר את האיחוד האירופי שרוסיה עשויה לתכנן פלישה אפשרית לאוקראינה.[21][22] דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הכחיש את ההאשמות לפיהן רוסיה נערכת לפלישה אפשרית לאוקראינה.[23] הוא האשים את אוקראינה ב"תכנון פעולות אגרסיביות נגד דונבאס".[24] פסקוב דחק בנאט"ו להפסיק "לרכז אגרוף צבאי" ליד גבולות רוסיה ולהפסיק לחמש את אוקראינה בנשק מודרני.[25]

ב-16 בנובמבר קרא מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, למדינות המערב לשלוח לרוסיה "אות ברור הקורא להפחתת המתיחות, הימנעות מכל הסלמה באוקראינה ובסביבתה". סטולטנברג הוסיף כי הברית מתעדת "ריכוז יוצא דופן" של כוחות רוסים ליד הגבול האוקראיני. ב-15 בנובמבר, ממלא מקום שר החוץ הגרמני הייקו מאס ושר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן הביעו דאגה בהודעה משותפת לגבי "תנועות הכוחות הרוסיים והציוד הצבאי ליד אוקראינה" וקראו לשני הצדדים "להפגין איפוק". במקביל, דובר הפנטגון, ג'ון קירבי, אישר כי ארצות הברית ממשיכה לצפות ב"פעילות צבאית יוצאת דופן" של הפדרציה הרוסית ליד גבולות אוקראינה, ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן דן בדיווחים על "פעילות צבאית רוסית" באזור עם ז'אן איב לה דריאן. דווח כי ארצות הברית דנה בסנקציות עם בעלות ברית אירופיות במקרה של פלישה רוסית נוספת.[26]

עוד בתחילת נובמבר הצהיר שירות ביון החוץ של אוקראינה כי מידע על העברת חיילים רוסים נוספים לגבולות אוקראינה הוא לא יותר מ"מרכיב של לחץ פסיכולוגי". עם זאת, שבוע לאחר מכן, לשכת נשיא אוקראינה הכירה בכך שהפדרציה הרוסית מתחזקת "קבוצות ספציפיות של חיילים" ליד הגבול. שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה דחק בפריז ובברלין להתכונן לתרחיש צבאי אפשרי של פעולות רוסיה בכיוון האוקראיני.[27]

על רקע זה, אוקראינה העצימה בחדות את המאמצים הדיפלומטיים. ב-15 בנובמבר דנו וולודימיר זלנסקי וראש המועצה האירופית שארל מישל "במצב הביטחוני לאורך גבולות אוקראינה". באותו יום קיים דמיטרו קולבה שיחות על אותם נושאים בבריסל. שר ההגנה החדש, אולכסיי רזיקוב, נסע לוושינגטון, שם נפגש ב-18 בנובמבר עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. ב-16 בנובמבר ביקר שר ההגנה הבריטי בן וולאס בקייב. לפי הצהובון דיילי מירור, הוקמה בבריטניה יחידת תגובה מהירה מאוחדת של כ-600 לוחמים לצורך העברה לאוקראינה.[27]

ב-21 בנובמבר טען בכיר בצבא אוקראינה כי רוסיה קיבצה כמעט מאה אלף חיילים על גבולה המזרחי של אוקראינה והיא התכוננה למבצע צבאי בשטחה של המדינה בינואר 2022. באותו השבוע, אוקראינה ערכה תרגיל שריון בגבול.[28]

באותו היום, ראש מינהל המודיעין הכללי של משרד ההגנה של אוקראינה, קירילו בודאנוב, דיווח כי רוסיה ריכזה יותר מ-92,000 חיילים ומערכות טילים בליסטיים קצרי טווח מדגם "איסקנדר" ליד גבולות אוקראינה. בודאנוב אמר כי רוסיה עומדת מאחורי ההפגנות נגד החיסון נגד קורונה בקייב ועצרות מחאה אחרות באוקראינה – כהכנה לפלישה צבאית רחבת היקף. לדברי בודאנוב, רוסיה זקוקה להפגנות כדי שהאוכלוסייה האוקראינית לא תתנגד לה במהלך המבצע הצבאי, מתוך אמונה שהשלטונות האוקראינים בגדו בה: "הם רוצים לארגן עצרות והפגנות כדי להראות שאנשים נגד הממשלה", הוא אמר בראיון ל-Military Times. "הם מנסים להוכיח שהממשלה שלנו בוגדת בעם". לדברי ראש המודיעין הצבאי האוקראיני, רוסיה מנסה לגרום לאוקראינים להחליף כוח בעצמם, ואם זה לא יצליח "הצבא יתערב".[29] לפי בודאנוב, יש לצפות לפעולות אקטיביות בסוף ינואר – תחילת פברואר 2022.[30][31]

מוסקבה האשימה את אוקראינה בפעולות אגרסיביות. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכארובה, אמרה ב-25 בנובמבר כי השלטונות האוקראיניים מסלימים את המתיחות בדונבאס ומבצעים שם פעולות התקפיות. לטענתה המשטר בקייב דוגל ב"פתרון כוחני למשבר האוקראיני הפנימי. המצב באזור הסכסוך הולך ומסלים. ממשיך להתקבל מידע על השימוש בנשק אסור... המסופק לאוקראינה על ידי מדינות נאט"ו". היא האמינה שבכך, ההנהגה האוקראינית מנסה "להסיט את תשומת הלב מההידרדרות של המצב הכלכלי-חברתי והפוליטי במדינה.... ולהעביר את תשומת הלב הזו לאיומים זמניים מבחוץ."[30] הצהרות קשות של קייב ומוסקבה נשמעו על רקע מבוי סתום בכל פלטפורמות המשא ומתן הקיימות. אין מגעים בפורמט נורמנדי ואינם צפויים בשום רמה: לא תהיה פסגה, שרי החוץ עדיין לא הצליחו לתאם פגישה ויועצים פוליטיים לא התקשרו מאז ספטמבר. בקבוצת הקשר המשולש שנועדה לקדם משא ומתן, בפועל המשא ומתן הצטמצם לדיון בשאלה האם רוסיה היא צד לסכסוך.[30] ב-15 בנובמבר, ולדימיר פוטין חתם על צו למתן תמיכה הומניטרית לאוכלוסיית אזורים מסוימים בדונייצק ולוהנסק באוקראינה.[32]

ב-27 בנובמבר הנשיא זלנסקי האשים כי גורמים מרוסיה זוממים להדיחו מהשלטון, וטען כי הגיעו לידיו הקלטות שלהם משוחחים עם גורמים מאוקראינה על הכללתו של האוליגרך העשיר במדינה, רינאט אחמטוב, בקשר – כדי לממן את ההפיכה. הקרמלין הכחיש. ברקע הייתה המתיחות עקב ריכוז הכוחות הרוסיים סמוך לגבול.[33]

ב-1 בדצמבר האשימה רוסיה את אוקראינה בהצבת מחצית מצבאה – כ-125,000 חיילים – בדונבאס כדי להתעמת עם בדלנים פרו-רוסים.[34] ב-3 בדצמבר, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מתח ביקורת על אוקראינה על השימוש ברחפן Bayraktar TB2 מתוצרת טורקיה נגד בדלנים פרו-רוסים בדונבאס, ואמר שהצעד מפר את פרוטוקול מינסק.[35] ב-3 בדצמבר אמר שר ההגנה של אוקראינה, אולכסיי רזניקוב, בפני חברי המועצה העליונה: "יש אפשרות להסלמה בקנה מידה גדול מצד רוסיה. הזמן הסביר ביותר להשגת מוכנות להסלמה יהיה סוף ינואר".[36] בדצמבר, ניתוח ג'יינס הגיע למסקנה שיחידות עיקריות של הארמייה ה-41 הרוסית (שמפקדתה בנובוסיבירסק במרכז רוסיה) ושל ארמיית משמר הטנקים הראשונה (שנפרסת בדרך כלל בפרברי מוסקבה) הוצבו מחדש מערבה, תוך חיזוק של ארמיות המשמר ה-20 וארמיית המשמר השמינית שכבר מוקמו קרוב יותר לגבול אוקראינה. דווח על כוחות רוסיים נוספים שעברו לחצי האי קרים תוך חיזוק יחידות ימיות ויבשתיות רוסיות שכבר פרוסות שם.

ב-6 בדצמבר, שני המנהיגים הבדלנים המובילים – דניס פושילין מהרפובליקה העממית של דונצק ולאוניד פסצ'ניק מהרפובליקה העממית של לוהנסק – נסעו למוסקבה לקונגרס השנתי של מפלגת רוסיה המאוחדת של פוטין והצטרפו רשמית כחברים. ראש ממשלת רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב העניק להם באופן אישי את כרטיסי החבר שלהם.[37]

ב-7 בדצמבר אוקראינה האשימה שרוסיה שלחה כוחות כבדים לאזור המלחמה במזרח אוקראינה כדי "לעורר אש חוזרת".[38]

ב-9 בדצמבר האשימה רוסיה את אוקראינה בהנעת ארטילריה כבדה לעבר קו החזית שבו נלחמים בדלנים עם כוחות אוקראינים.[39] ראש המטה הכללי הרוסי, ולרי גרסימוב, הצהיר כי [נאט"ו] "שולחת מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים ומטוסים לאוקראינה [מה ש]דוחף את הרשויות האוקראיניות לנקוט בצעדים חדים ומסוכנים. כל פרובוקציה של שלטונות אוקראינה בדרך של הסדר כפוי של בעיות דונבאס תדוכא".[40]

הנשיא ג'ו ביידן מדבר בטלפון עם הנשיא ולדימיר פוטין ב-29 בדצמבר 2021.

ב-28 בדצמבר הודיעו ארצות הברית ורוסיה על קיום שיחות דו-צדדיות שיתקיימו בז'נבה ב-10 בינואר 2022, כדי לדון בחששות לגבי הפעילות הצבאית ולהתמודד עם המתיחות הגוברת סביב אוקראינה.[41] את השיחות יובילו סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב וסגנית מזכיר המדינה האמריקאי, ונדי שרמן.[42]

ב-31 בדצמבר 2021, לאחר שיחת טלפון בין נשיא ארצות הברית ביידן לנשיא רוסיה פוטין, הכריז פוטין שאם ארצות הברית תטיל עליהם סנקציות זו תהיה "טעות גורלית".[43]

בנוסף לשיחות ז'נבה, הוכרז כי רוסיה תקיים שיחות עם נאט"ו בבריסל ב-12 בינואר 2022. ב-13 בינואר 2022 התקיימה בווינה פגישה רחבה יותר הכוללת את נציגי הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE).

המתח וההכנות למלחמה: ינואר–פברואר 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולי פלישה אפשריים שהוצגו בבילד[44] ועל ידי CSIS[45] ב-25 בינואר 2022.

בינואר 2022 הזהיר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מפני פלישה רוסית לאוקראינה, שתהיה "הרסנית" עבור רוסיה, וקרא להמשך המגעים הדיפלומטיים.[46][47]

בתחילת ינואר, בשל הפגנות בקזחסטן, ארגון האמנה לביטחון משותף, ברית צבאית אזורית בהובלת רוסיה, שלח כוחות צבא למדינה לבקשת הנשיא הקזחי הסמכותני. ההתערבות הגיעה בזמן שבמערב חששו מפני מעורבות רוסית באוקראינה, גם היא רפובליקה סובייטית לשעבר.[48][49]

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ונשיא אוקראינה זלנסקי בקייב בפברואר 2022

ב-14 בינואר, מתקפת סייבר הורידה יותר מתריסר אתרי אינטרנט ממשלתיים של אוקראינה. לפי גורמים אוקראינים, הותקפו כ-70 אתרי אינטרנט ממשלתיים, כולל משרד החוץ, קבינט השרים ומועצת הביטחון וההגנה.[50][51] רוב האתרים שוחזרו תוך שעות. אוקראינה האשימה את רוסיה, שהכחישה את ההאשמות.[52][53] דווח על מתקפה נוספת כעבור חודש. אוקראינה רמזה שרוסיה הייתה מעורבת.[54][55]

נשיא רוסיה פוטין ונשיא צרפת עמנואל מקרון במהלך פגישה במוסקבה, ב-7 בפברואר 2022

מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה ושְלוש המדינות הבלטיות העבירו נשק לאוקראינה, כדי לעזור לה להתגונן מפלישה רוסית אפשרית.[56][57] בתחילת חודש פברואר נחתו לראשונה כ-300 חיילי צבא ארצות הברית באזור פולין, רומניה וגרמניה, יחד עם ציוד צבאי רב ומתקדם.[58] כמו כן, הודיעה ארצות הברית כי תשלח 3,000 חיילים נוספים לפולין, בנוסף ל-1,700 לוחמים שכבר נשלחו לשם ימים קודם לכן. נשלחו גם מטוסי קרב שטסו בשמי פולין. המאמצים הדיפלומטיים נמשכו.[59][60] באמצע החודש הוכרז בקייב הסכם בין פולין, אוקראינה ובריטניה שמטרתו שיתוף פעולה בנושאי אבטחת מידע, אבטחת אנרגיה ומאבק בדיסאינפורמציה.[61][62] האיחוד האירופי סיפק גם סיוע כלכלי.[63]

ב-10 בפברואר, עשרות אלפי חיילים רוסים פתחו בתרגיל משותף עם צבא בלארוס. אוקראינה, שפתחה גם היא בתרגיל צבאי, טענה שרוסיה מנעה את השיט בים אזוב ובים השחור בשל תרגיל ימי נפרד שבו פתחה.[64] רוסיה הצהירה שהכוחות הרוסיים בבלארוס ישובו לבסיסי הקבע שלהם אחרי שהתמרונים המשותפים יסתיימו ב-20 בפברואר.[65] בפועל הם לא הושבו.

קלינינגרד, נחתת רוסית, הייתה בין שש הנחתות שיצאו לסבסטופול ב-8 בפברואר 2022 והשתתפו בתרגיל הצבאי הרוסי.

עד 12 בפברואר הוצבו 150,000 לוחמים רוסים במערב רוסיה, בבלארוס ובחצי האי קרים (שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014).[66] במקביל לעלייה במתיחות, מדינות צימצמו את פעילות השגרירויות, והדיפלומטים הרוסים באוקראינה התחילו לעזוב את אוקראינה.[67] מדינות שונות, ובהן ארצות הברית, פרסמו אזהרות מסע לאוקראינה – וקראו לאזרחיהן לעזוב את שטח המדינה.[68][69]

ב-14 בפברואר דובר הקרמלין אמר שהיחסים בין רוסיה לארצות הברית הגיעו לנקודת שפל. מדינות ה-G7 תמכו באוקראינה והצהירו שהן ערוכות להטיל עיצומים במקרה של פלישה.[70][71] באותו יום, רשת CBS דיווחה שתמונות לוויין הראו שכוחות רוסיים עזבו את נקודות הכינוס, והתקדמו ל"עמדות תקיפה" בגבול אוקראינה.[72]

למחרת, רוסיה טענה שחלק מהכוחות שהתאמנו ליד הגבול עם אוקראינה שבו לבסיסיהם. נאט"ו אמרו מנגד שהם לא ראו סימנים בשטח לצמצום הנוכחות הצבאית הרוסית בגבולות אוקראינה.[70] באותו יום, הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית אישרה ברוב בקשה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להכיר בישויות הבאות כמדינות עצמאיות: הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק.[73]

ב-15 בפברואר דווח כי כוחות רוסיים החלו לנוע לעבר גבול אוקראינה.[74]

יום הפלישה האפשרית, 16 בפברואר, הוכרז באוקראינה כ"יום האחדות", יום מפגן פטריוטי, ובו הונפו דגלי הלאום.[75] באותו היום, באיחוד האירופי הזהירו שרוסיה נערכה לסיפוח אזורים במזרח אוקראינה.[76]

למחרת, נציגי הרפובליקה העממית של חבל לוהנסק טענו לירי מצד אוקראינה. ברקע נאמר במערב שוב ושוב כי מוסקבה והמורדים מתכוונים לביים התקפה של צבא אוקראינה על הבדלנים בחבל המריבה דונבאס, וכך לספק לרוסיה תירוץ לפלישה לאוקראינה.[77][55][78] אוקראינה הכחישה וטענה שבוצע ירי עליה.[79][80] באותו היום, גירשה רוסיה את סגן השגריר האמריקאי. במערב טענו כי רוסיה לא נסוגה ואף הגדילה את הנוכחות הצבאית בגבול בכ-7,000 חיילים.[81]

22 בפברואר 2022. צהוב: בשליטת אוקראינה. גוני כחול: בשליטת הרופבליקות הבדלניות בגיבוי רוסיה. מקווקו: שטח שתבעו הבדלנים.

אף שהפסקות האש הופרו פעמים רבות בשנים הקודמות, מקור דיפלומטי אמר לרויטרס כי העימותים ב-16 בפברואר היה הגדולים ביותר מאז 2015 – השנה שבה נחתמו הסכמי מינסק. למחרת, ראשי הרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק הודיעו על פינוי נרחב של אזרחים לדרום רוסיה וקראו לכל הגברים לשאת נשק. במערב חשדו שרוסיה יצרה הידרדרות מכוונת – כחלק ממבצע דגל כוזב – והפיצה מידע כוזב.[82][83][84] בארצות הברית, העריכו שרוסיה ריכזה בין 169 אלף ל-190 אלף חיילים ליד אוקראינה, לעומת 100 אלף ב-30 בינואר.[85]

ב-18 בפברואר, ראשי הרפובליקות העממיות הכריזו על גיוס כללי.[86] למחרת, הבדלנים החלו להפגיז את החיילים האוקראינים, וכתוצאה מכך נהרגו שני חיילים וארבעה נפצעו. אוקראינה טענה ששכירי חרב רוסים הגיעו למזרח אוקראינה במטרה לעורר פרובוקציות, תוך שיתוף פעולה עם הכוחות המיוחדים של רוסיה.[87] בעבר, שכירי החרב של קבוצת וגנר פעלו למען רוסיה באזור.[88]

מגעים דיפלומטיים נמשכו. אוקראינה ניסתה ליזום התייעצויות במסגרת מזכר בודפשט.[89] נשיא אוקראינה זלנסקי רצה שהמערב יחיל עיצומים קשים על רוסיה עוד לפני שפוטין ייזום פלישה.[90]

נשיא צרפת הודיע כי הוא מארגן פגישה בין נשיא ארצות הברית לנשיא רוסיה, בכדי להביא לסיום המשבר בדרכי שלום. שני הנשיאים הודיעו ב-21 בפברואר שהם מסכימים עקרונית להשתתף בפגישה.[91] אוקראינה תמכה.[92] בפועל, רוסיה הודיעה על הכרה בעצמאות של שתי הרפובליקות העממיות. ארצות הברית ומדינות נוספות טענו שפוטין כבר קיבל החלטה לפלוש.[93] הצעד גרר גינויים[94] והטלת עיצומים.[95] האיחוד האירופי החליט להטיל עיצומים על בכירים מעורבים. נאסרו השקעות אמריקאיות ברפובליקות הבדלניות. באותה העת, 70% מצבא רוסיה שהה ליד הגבול עם אוקראינה. פוטין הורה להכניס חיילים לרפובליקות.[96][97]

ביידן תיאר זאת כהתחלה של פלישה רוסית לאוקראינה ואמר שיוטלו עיצומים על בכירים ומוסדות ברוסיה.[98][99] אוקראינה החליטה להכריז על מצב חירום.[100] באותו יום, רוסיה פינתה את שגרירות רוסיה בקייב ובוצעה מתקפת סייבר על אוקראינה. יום קודם, דווח באוקראינה שתועדו 72 הפרות נוספות של הפסקות האש מצד כוחות הנתמכים על-ידי רוסיה, מתוכן ב-53 השתמשו בנשק האסור לפי הסכמי מינסק.[101]

פלישת רוסיה לאוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת אוקראינה–רוסיה

ב-24 בפברואר ב-6:00 (שעון מוסקבה) פוטין הורה לפתוח ב"מבצע צבאי מיוחד" של צבאו על אוקראינה. צבא רוסיה פלש לאוקראינה מכיוונים אחדים, בהם סמוך לחראקוב ומחצי האי קרים, וגם מאזור בלארוס.[102][103][104] נורו טילים על תשתיות צבאיות ושדות תעופה, כולל באזור קייב ולבוב, והמרחב האווירי במדינה נסגר.[105] נשיא אוקראינה זלנסקי הכריז על ממשל צבאי[106] והורה לאזרחיו להישאר בבתיהם.[107][104] בנוסף, הודיע שיחולק נשק לכל אזרח שירצה בכך.[108]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד דפנה מאור, עסקה מסריחה ומפוקפקת: ההונאה ארוכת הטווח שבה נמכרה גרמניה לרוסיה, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2022
  2. ^ רויטרס, ‏ראש ממשלת דנמרק: "מוכנים לקבל פליטים מאוקראינה", באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2022.
  3. ^ 1 2 צבי מגן‏, פוטין רוצה את אוקראינה, אך לא במחיר מלחמה עולמית, באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2014
  4. ^ 1 2 מלחמת רוסיה אוקראינה: התשובות לכל השאלות, באתר idi.org.il
  5. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, מבצע, לא מלחמה: כך מנהלת רוסיה את המערכה התודעתית־תקשורתית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2022 קישור ארכיב
  6. ^ אתר למנויים בלבד עמית ורשיצקי, כדי להבין את פוטין, צריך להיכנס לראש של אלכסנדר דוגין, באתר הארץ, 16 במרץ 2022. קישור ארכיב
  7. ^ לוחמת התודעה הרוסית במלחמה באוקראינה (פברואר 2022 – פברואר 2023), באתר intelligence-research.org.il (ארכיון)
  8. ^ The Russian and Ukrainian Spring 2021 War Scare, www.csis.org (באנגלית)
  9. ^ "Russian troop movements near Ukraine border prompt concern in U.S., Europe". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-02-23.
  10. ^ "Ukraine's Use of Armed Drones Could Offset Some of Russia's Enormous Military Advantage". וול סטריט ג'ורנל (באנגלית).
  11. ^ "Донбасс становится беспилотной зоной – Газета Коммерсантъ № 197 (7159) от 28.10.2021". kommersant.ru. 27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Генштаб Украины показал первое применение дрона Bayraktar в Донбассе — РБК". rbc.ru.
  13. ^ Militarization of Ukraine: Russia Urges West not to Supply Weapons to Kyiv, stopfake, ‏2021-11-08
  14. ^ "От беспилотников к беспредельникам – Мир – Коммерсантъ". kommersant.ru. 2 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "CNN объяснил, зачем глава ЦРУ приезжал в Москву – Газета.Ru". gazeta.ru.
  16. ^ "От беспилотников к беспредельникам – Мир – Коммерсантъ". kommersant.ru. 2 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Алексей Резников назначен министром обороны Украины – Новости – Мир – Коммерсантъ". kommersant.ru. 4 בנובמבר 2021. נבדק ב-23 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Kremlin denies plans to invade Ukraine, alleges NATO threats". Associated Press. 12 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Troianovski, Anton; Sanger, David E. (2022-01-16). "Russia Issues Subtle Threats More Far-Reaching Than a Ukraine Invasion". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-07.
  20. ^ "Ukraine's president says 100,000 Russian troops amassed near border". Times of Israel. 14 בנובמבר 2021. נבדק ב-19 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "The world is worried Putin is about to invade Ukraine. Here's why". CNBC.com. 17 בנובמבר 2021. נבדק ב-19 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Russia-Ukraine border: Why Moscow is stoking tensions". BBC News. 27 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Russia slams Western 'hysteria' over Ukraine". Deutsche Welle. 21 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "U.S. 'Escalating' Russia-Ukraine Tensions by Arming Kiev – Kremlin". The Moscow Times. 23 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Kremlin accuses West of artificially whipping up Ukraine tensions". Reuters. 21 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Россия и Запад концентрируют обвинения – Газета Коммерсантъ № 208 (7170) от 17.11.2021". kommersant.ru. 16 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "Россия и Запад концентрируют обвинения – Газета Коммерсантъ № 208 (7170) от 17.11.2021". kommersant.ru. 16 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ נטע בר, בצל האיום הרוסי: אוקראינה ערכה תרגיל שריון בגבול, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
  29. ^ "Глава разведки Украины назвал протесты в Киеве подготовкой России к военному вторжению – Новости – Мир – Коммерсантъ". kommersant.ru. 21 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 3 "Ненормандское положение вещей – Газета Коммерсантъ № 215 (7177) от 26.11.2021". kommersant.ru. 25 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Украина заговорила о "вторжении" – Коммерсантъ FM – Коммерсантъ". kommersant.ru. 22 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Саммит Украине! Героям саммит! – Мир – Коммерсантъ". kommersant.ru. 7 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ אוקראינה: רוסים תכננו אצלנו הפיכה בשבוע הבא, באתר ynet, 26 בנובמבר 2021
  34. ^ "Russia says Ukraine has deployed half its army to Donbass conflict zone". Reuters. 1 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Ukraine Angers Russia by Buying Turkish Drones and Wants To Get Its Hands On More". Bloomberg. 3 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "За нашу соседскую родину – Газета Коммерсантъ № 221 (7183) от 04.12.2021". kommersant.ru. 3 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Putin’s paradox: ‘Ukrainian’ separatists are Russian citizens, POLITICO, ‏2022-02-16 (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ אוקראינה מאשימה: רוסיה שולחת כוחות כבדים לקו האש המזרחי, באתר מקור ראשון, ‏2021-12-07
  39. ^ "Russia accuses Ukraine of mobilising artillery, feigning negotiations". Euronews. 10 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "UPDATE 1-Russia accuses Ukraine of mobilising artillery, feigning negotiations". Reuters. 9 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Hunnicutt, Trevor; Osborn, Andrew (2021-12-28). "U.S., Russia set for Jan 10 security talks amid Ukraine tensions". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-01-02.
  42. ^ Reuters (2021-12-30). "Senior officials to lead Russia-U.S. security talks in Geneva on Jan. 10". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-01-02.
  43. ^ Дмитрий Лару, Вечерний звонок: о чем договорились Путин и Байден, Известия, ‏31 בדצמבר 2021 (ברוסית)
  44. ^ BILD exklusiv: Russlands Kriegspläne - So könnte Putin die Ukraine vernichten, bild.de, ‏2021-12-03 (בגרמנית)
  45. ^ Russia’s Possible Invasion of Ukraine, www.csis.org (באנגלית)
  46. ^ רוסיה: "אם דרישותינו לא ייענו - יהיו השלכות חמורות". נאט"ו: "לא נסכים", באתר ynet, 21 בינואר 2022
  47. ^ הטכנולוגיה שחשפה את ההטעיה של פוטין וההערכה הישראלית שקרסה, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2022
  48. ^ בחצר האחורית של פוטין: הטלטלה בקזחסטן, שאלות ותשובות, באתר ynet, 8 בינואר 2022
  49. ^ ההפגנות בקזחסטן: רוסיה שלחה כוחות, עשרות נהרגו בעימותים, באתר וואלה!‏, 5 בינואר 2022
  50. ^ "Ukraine cyber-attack: Russia to blame for hack, says Kyiv". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-01-14. נבדק ב-2022-02-15.
  51. ^ Polityuk, Pavel; Holland, Steve (2022-01-14). "Cyberattack hits Ukraine as U.S. warns Russia could be prepping for war". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-02-15.
  52. ^ Kramer, Andrew E. (2022-01-14). "Hackers Bring Down Government Sites in Ukraine". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-15.
  53. ^ Volz, Robert McMillan and Dustin (2022-01-20). "Ukraine Hacks Signal Broad Risks of Cyberwar Even as Limited Scope Confounds Experts". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-02-15.
  54. ^ מתקפת סייבר על שרתים באוקראינה, ארה"ב: "אין סימנים לנסיגה", באתר ynet, 15 בפברואר 2022
  55. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד דיווח רוסי: חיילים אוקראינים ירו לעבר מורדים פרו-רוסים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2022
  56. ^ מדינות שולחות נשק לאוקראינה, ארה"ב תפנה משפחות של דיפלומטים, באתר ynet, 22 בינואר 2022
  57. ^ אילו מדינות שולחות נשק לאוקראינה, ובאיזה נשק מדובר?, באתר בחדרי חרדים
  58. ^ מאות חיילי צבא ארה"ב הגיעו לאירופה למרות הזעם הרוסי, באתר כיכר השבת, ‏2022-02-05
  59. ^ אתר למנויים בלבד כוחות ראשונים של צבא ארה"ב הגיעו לגרמניה ופולין, באתר הארץ, 5 בפברואר 2022
  60. ^ ארה"ב סגרה את השגרירות בקייב; דיווח: צבא רוסיה עבר לעמדות תקיפה, באתר וואלה!‏, 14 בפברואר 2022
  61. ^ Україна, Британія та Польща створили тристоронній альянс, www.ukrinform.ua (באוקראינית)
  62. ^ Sebastian Sprenger, Ukraine, UK, Poland announce security pact amid heightened tensions, Defense News, ‏2022-02-17 (באנגלית)
  63. ^ EU reaches deal on military training mission in Ukraine, POLITICO, ‏2022-02-21 (באנגלית אמריקאית)
  64. ^ רוסיה פתחה בתרגיל צבאי בבלארוס, אוקראינה מאשימה אותה ב"מצור ימי", באתר וואלה!‏, 10 בפברואר 2022
  65. ^ רוסיה פותחת בתרגיל ענק בבלארוס. הבית הלבן: "זו הסלמה", באתר ynet, 9 בפברואר 2022
  66. ^ שגרירות ארה"ב בקייב תפונה. אוקראינה: "נילחם על ארצנו", באתר ynet, 12 בפברואר 2022
  67. ^ גיא אלסטר‏, המשבר באוקראינה: ארה"ב ורוסיה מפנות דיפלומטים מקייב, באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2022
  68. ^ דיווח: ביידן הודיע למנהיגי נאט"ו כי להערכת ארה"ב, פוטין החליט לפלוש לאוקראינה, באתר ynet, 11 בפברואר 2022
  69. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס ויניב קובוביץ, ארה"ב עדכנה את ישראל: פלישה רוסית עלולה להתרחש ביום שלישי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2022
  70. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ביידן: צריכים להעניק לדיפלומטיה סיכוי, מתקפה עדיין אפשרית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2022
  71. ^ G7 alerta Rússia para consequências econômicas "massivas" em caso de invasão, CNN Brasil (ב־Brazilian Portuguese)
  72. ^ עוד אלפי חיילים רוסים בדרך לגבול, "הצבא עובר לעמדות תקיפה", באתר ynet, 14 בפברואר 2022
  73. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Russian Duma asks Putin to recognize Ukrainian regions as independent | DW | 15.02.2022, DW.COM (באנגלית בריטית)
  74. ^ דיווח: יחידות רוסיות עוזבות את שטחי הכינוס ונעות לעבר הגבול האוקראיני, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
  75. ^ רוסיה מחזירה כוחות גם מקרים: "מלחמות לא מתחילות בימי רביעי", באתר ynet, 16 בפברואר 2022
  76. ^ אפרת לכטר ירון אברהם, ‏בדרך למלחמה? המהלך הבא של רוסיה - והאזהרה של האיחוד האירופי וארה"ב, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2022
  77. ^ זה התרגיל של פוטין? הבדלנים מאשימים: כוחות צבא אוקראינה פתחו באש, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
  78. ^ והסוכנויות, ynet (2022-02-17). "ארה"ב מזהירה ממתקפה כימית, בריטניה פרסמה את "מפת הפלישה" של פוטין". Ynet. נבדק ב-2022-02-17.
  79. ^ צבא אוקראינה מכחיש את הדיווחים הרוסים: לא הפגזנו בדלנים, באתר זמן ישראל, 17 בפברואר 2022
  80. ^ "רוסיה הפרה את הפסקת האש": חודש ירי המרגמות במזרח אוקראינה, באתר רשת 13
  81. ^ נאט"ו אחרי ההפגזות: "רוסיה מחפשת תירוץ לפלוש". ארה"ב: "זהו רגע מכריע", באתר ynet, 17 בפברואר 2022
  82. ^ גיא אלסטר‏, הבדלנים במזרח אוקראינה מפנים אזרחים לרוסיה, בקייב מכחישים: "אין כוונה לתקוף", באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2022
  83. ^ אפרת לכטר שני בירנבוים, ‏אזעקות במזרח אוקראינה, "פיצוץ גדול" ליד בניין ממשלתי בדונייצק, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2022
  84. ^ הבדלנים מארגנים פינוי המוני לשטח רוסיה; בקייב מאשימים - "פועלים להצדקת פלישה", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  85. ^ ירי כבד במזרח אוקראינה, המורדים מפנים תושבים לרוסיה: "לא היה דבר כזה מאז 2015", באתר ynet, 18 בפברואר 2022
  86. ^ הבדלנים הכריזו מצב חירום, נשיא אוקראינה: דורש מנאט"ו לוח זמנים להצטרפות, באתר וואלה!‏, 19 בפברואר 2022
  87. ^ גיוס כללי בחבל הבדלנים ו"פגזים אוקראיניים ברוסיה": התירוצים של פוטין לפלישה, באתר ynet, 19 בפברואר 2022
  88. ^ הצבא הפרטי שתוקף בלי להזדהות: מי עומד מאחורי כוח וגנר?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  89. ^ Ukrainian President Makes Historic Speech in Munich (English Translation) - KyivPost - Ukraine's Global Voice, KyivPost, ‏2022-02-19
  90. ^ התוכנית של פוטין נכשלת בינתיים, גורמים בארה"ב: מפקדים בצבא רוסיה קיבלו פקודת פלישה, באתר ynet, 20 בפברואר 2022
  91. ^ בתיווך מקרון: ביידן ופוטין הסכימו להיפגש בנושא אוקראינה, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  92. ^ גיא אלסטר‏, אוקראינה על הכרת רוסיה בעצמאות הבדלנים: "צעד נוסף לקראת הקמתה מחדש של בריה"מ", באתר וואלה!‏, 22 בפברואר 2022
  93. ^ בצעד שמגדיל את הסיכוי לפלישה: פוטין מכיר בעצמאות המורדים במזרח אוקראינה, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  94. ^ אתר למנויים בלבד פוטין הורה לשלוח "כוח שמירת שלום" למחוזות הבדלניים באוקראינה, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2022
  95. ^ גיא אלסטר‏, מדינות המערב הטילו סנקציות על רוסיה, ביידן: "התחלה של פלישה לאוקראינה", באתר וואלה!‏, 22 בפברואר 2022
  96. ^ אסף אוני, ‏ביידן: אנחנו רואים את תחילתה של פלישה רוסית לאוקראינה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
  97. ^ ערד ניר קרן בצלאל עמית ולדמן, ‏פוטין בצעד דרמטי: רוסיה הכירה רשמית בעצמאות המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה, באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2022
  98. ^ אתר למנויים בלבד ביידן: זו התחלה של פלישה רוסית לאוקראינה, אנו מטילים סנקציות, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2022
  99. ^ ביידן מכריז: "מטילים עיצומים על רוסיה בתגובה לפלישה", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  100. ^ נערכים להסלמה: אוקראינה תכריז מצב חירום, רוסיה מפנה את השגרירות מקייב, באתר ynet, 23 בפברואר 2022
  101. ^ אוקראינה הכריזה על מצב חירום; ארה"ב מזהירה מפלישה מיידית, באתר גלובס, 23 בפברואר 2022
  102. ^ פוטין הכריז על "מבצע צבאי מיוחד". אוקראינה: "הוא פתח במלחמה, אנו ננצח", באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  103. ^ Alisha Rahaman Sarkar, Ukraine-Russia news – live: Putin declares war as Kiev says Russian ground troops have crossed border, The Independent, ‏4 בינואר 2022
  104. ^ 1 2 אזרחים בורחים מקייב, בלארוס נלחמת לצד רוסיה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  105. ^ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, המרחב האווירי נסגר: בוטלו כל הטיסות לקייב וממנה, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  106. ^ Chloe Taylor וAmanda Macias וChristina Wilkie וKevin Breuninger, Kyiv imposes martial law as sirens sound in Ukrainian capital, CNBC, ‏4 בינואר 2022
  107. ^ כתבי ynet, המלחמה נפתחה: טילים על קייב ועל שדות תעופה, רוסיה תוקפת גם מבלארוס, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  108. ^ ynet והסוכנויות, הרוגים ליד קייב, הפגזות גם בלבוב, נשיא אוקראינה: "נחלק נשק לכל אזרח שיבקש", באתר ynet, 24 בפברואר 2022