המרכז למורשת הצ'רקסית
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה ותרבות |
| כתובת | חנלאשה, כפר כמא |
| מיקום | כפר כמא, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| בעלים | המועצה המקומית כפר כמא |
| מייסדים | זכריה תחאוחא, זוהיר תחאוחא |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2007 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2007 |
| קואורדינטות | 32°43′16″N 35°26′36″E / 32.7212°N 35.4434°E |
|
chckk | |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   המרכז למורשת הצ'רקסית | |
  | |
המרכז למורשת הצ'רקסית (באדיגית: Адыгэ КъыкIэныгъэ Гупчэ) הוא מרכז מבקרים בכפר כמא שבגליל התחתון, הסוקר את ההיסטוריה של העם הצ'רקסי. במרכז קיים מוזיאון אשר מציג פריטים אותנטיים מהמורשת הצ'רקסית וכן פועל בו מכון מחקר אקדמי לחקר הצ'רקסים.
המרכז הוקם בשנת 2007 על ידי זכריה תחאוחא וזוהיר תחאוחא וכיום מנוהל על ידי המועצה המקומית כפר כמא.
המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].
המוזיאון הצ'רקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצ'רקסים שלטו במשך אלפי שנים בהרים של צפון-מערב הקווקז, אך בעת החדשה מצאו את עצמם חיים בפזורה ברחבי העולם, כולל בישראל.
המוזיאון הצ'רקסי שוכן בבית ישן שנבנה בשלהי המאה ה-19 וממוקם בלב השכונה העתיקה של כפר כמא. המבנה, שהיה ביתה של משפחת שחלאכו, אחת המשפחות הוותיקות בכפר ומוכר לציבור בתור בית שאמי, עבר שימור כללי והותאם לצורכי המוזיאון. כל מרכיביו כבית צ'רקסי נשתמרו להפליא, ומשמשים היום להמחשה, כגון: המבואה, המטבח, חדר האורחים המיוחד, בור המים, חדרים פנימיים והאגף שמשמש היום כמרחב לתצוגות המוזיאון שהייתה החצר האחורית שהתקיימה כחלק בלתי נפרד מכל בית צ'רקסי, וכן החומה הגבוהה שסביב המבנה, הבנויה כולה באבני בזלת שחורה.
אגף התצוגות עשיר ומכיל פריטים נדירים ביותר שמקורם בהרי הקווקז, כמו כלי הנשק המיוחדים של האביר הצ'רקסי, בגדיו ושלל הציוד ששימש אותו במוכנותו לקרב. כן מוצגים בגדיה הססגוניים של האישה הצ'רקסית ביחד עם פריטי לבוש נוספים, בדים עם רקמה מיוחדת וקישוטים מחרוזים, כמו גם כלי הנגינה הצ'רקסיים ועוד. חלק מהמוצגים המעניינים ביותר הם העריסה וההליכון, ששימשו בעבר לגידול תינוקות ולהכנתם לעצמאות מגיל צעיר. המוצג המרשים ביותר במוזיאון הוא "גבינה צ'רקסית קשה" שיוצרה בשנת 1980 בצורת פגיון צ'רקסי והיא הגבינה העתיקה ביותר בישראל. על פי המסורת הצ'רקסית היה נהוג לעשן את הגבינות בתוך האח במשך שלושה שבועות כדי להביא אותה למצב בו הגבינה תישמר ותהיה אכילה במשך שנים רבות. הגבינה הוכנה על ידי משפחת בז'אדוג' בירדן והיא הובאה לארץ בשנת 2010 על ידי אייבק נבסו.
הביקור במוזיאון כולל הרצאה על השפה הצ'רקסית, צפייה בסרט "מורשת צ'רקסית" וסיור מודרך בחדרי המוזיאון עם לווי של מדריך מקומי המסביר על המוצגים השונים בשפות העברית, אנגלית, רוסית, ערבית וצ'רקסית. זהו אחד המוזיאונים הבודדים בעולם בו כל מבקר מקבל מדריך צמוד המלווה אותו לאורך הסיור גם אם מדובר בזוג מבקרים. מדיניות זו של המרכז למורשת הצ'רקסית להצמיד מדריך לכל מבקר היא חלק מחשיבותו של הפצת התרבות הצ'רקסית בארץ ובעולם.
מקימי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזונם של זכריה תחאוחא וזוהיר תחאוחא, שגדלו בכפר כמא על פי המסורת הצ'רקסית, התבסס על שני עקרונות: האחד הוא להחזיר את המודעות לשורשים הצ'רקסיים ולאפשר לדור הצעיר הצצה אל העבר הרחוק של העם הצ'רקסי, והשני הוא פתיחת מרכז הסברה לתושבי חוץ ולהציג בפניהם את העולם הצ'רקסי.
זכריה תחאוחא הוא אוצר ותיק שלאורך שנים דאג לאסוף פריטים עתיקים מחצרות הכפר. מטרתו הייתה להציל פריטים יקרי ערך ולהביאם למוזיאון. זכריה הוא הוגה רעיון הקמת מוזיאון צ'רקסי בישראל, שבו יוצגו הפריטים שמאפיינים את הצ'רקסים.
זוהיר תחאוחא הוא מעצב גרפי במקצועו שחבר אל זכריה ועיצב את המוזיאון תוך כדי שילוב בין תרבות צ'רקסית לבין תרבות מקומית. מעבר לתפקידו כמנהל המוזיאון, זוהיר היה המדריך הראשי במוזיאון אשר שילב סיורים מודרכים בלב הכפר.
הקמת המרכז למורשת הצ'רקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 החליטה המועצה המקומית כפר כמא לפתוח מכרז להקמת "מרכז מורשת צ'רקסית" אשר ישמש כמרכז מבקרים המכיל בתוכו מוזיאון צ'רקסי. לשם כך המועצה העמידה לראשות הזוכה במכרז את בית שאמי לצורך הקמת המרכז מורשת בתוכו. במאי 2010 נחתם חוזה בין מקימי המוזיאון הצ'רקסי שזכו במכרז לבין המועצה המקומית כפר כמא ובו הזוכה תפעיל את המרכז למורשת הצ'רקסית למשך 5 שנים עד לשנת 2015. עם תום החוזה ניתנה ארכה לשוכרים להמשיך להפעיל את המרכז מורשת עד אשר בשנת 2019 המועצה המקומית כפר כמא החליטה לא לחדש את החוזה עם השוכרים ובכך לסיים את ההתקשרות עמם ולהחזיר את המרכז מורשת אל רשות הציבור.
המרכז למורשת הצ'רקסית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום המרכז למורשת הצ'רקסית מנוהל ומתוחזק על ידי המועצה המקומית כפר כמא ומשמש כמרכז מורשת צ'רקסית בינלאומי וכמרכז מבקרים ציבורי ונמצאת בבעלות המועצה המקומית. למרכז מגיעים מדי חודש אלפי מבקרים הנחשפים להיסטוריה ולתרבות של העם הצ'רקסי. בימי חג ואירועי שיא של הרשות המקומית, לובש המרכז למורשת חג ומשלב מופעי מחול ססגוניים, שהחשוב בהם הוא הפסטיבל הצ'רקסי השנתי שמתקיים מדי שנה בחודש יולי. כמו כן אירועי תרבות שונים כגון שבוע מורשת צ'רקסית, טקסי זיכרון לרצח העם הצ'רקסי וציוני דרך מקומיים וביניהם סובב כפר כמא נערכים במרכז למורשת הצ'רקסית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז למורשת הצ'רקסית
המרכז למורשת הצ'רקסית, ברשת החברתית פייסבוק- יבלאר, אתר התיירות של כפר כמא
- אסף יערי, הקווקז, סניף הגליל, באתר ynet, 17 ביוני 2007
- שרית ישי לוי, ככה עושים את זה המוזיאון הצ'רקסי בכפר כמא, אתר חיים טוב
- אג'נדה, קהילות אג'נדה נתב שטח
- כפר באים, ישי גולן בתוכנית כפר באים, הרשות לפיתוח הגליל והנגב
- קבוצות אתניות
- יניב שרון, "לברך לשלום כל אדם": בכפר כמא זוכרים את רצח העם הצ'רקסי וחיים תרבות עתיקה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 במאי 2021
- זיו ריינשטיין, 3,500 סיבות לבקר, באתר וואלה!, 5 במרץ 2021
- פאולה וליאון, איך רוקדים בצ'רקסית, מנהל המרכז למורשת הצ'רקסית וחברי להקת תיפסה באולפן של פאולה וליאון
- הצ'רקסים בישראל, ערוץ החדשות I24 NEWS, על הצ'רקסים בישראל דרך I24 NEWS
- מפגש עם מיעאד קיוף מיעאד קיום בראיון עם מנהל המרכז למורשת הצ'רקסית , שיחה על הצ'רקסים בישראל בערוץ HALA TV
- קבוצות אתניות צ'רקסים באתר משרד התיירות (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 46