המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

שער מנשה
מדינה	ישראל
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	מנשה
גובה ממוצע	‎38 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב מוסדי
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	533 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.3% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הכרמל רגילה) שער מנשה32°26′51″N 35°00′53″E / 32.4473997315172°N 35.0147210468867°E מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה; באדום - שער מנשה; בירוק - מיקום בניין המועצה

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לפגועי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלת בית החולים היא ד"ר שירלי פורטוגז.

פעילות בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים שער מנשה מתפרס על שטח של 740 דונם. הוא מספק שירות לאזור עמק חפר וואדי עארה. גבולות האזור לו ניתן השירות הם מצומת הרוא"ה בדרום ועד טירת כרמל בצפון, מחוף הים במערב ועד גבולות טבריה במזרח. בית החולים מספק שירותי אשפוז לכל סוגיו כולל 12 מחלקות אשפוז, חדר מיון, מתקן ביטחון מרבי (מתקן ארצי), פסיכוגריאטריה וכן שירותי מרפאה הניתנים במרפאת עירון הצמודה לבית החולים, במרפאת אום אל-פחם הממוקמת במבנה מרפאת שירותי בריאות כללית ובמרפאת שירותי בריאות כללית בחדרה בהן הטיפול ניתן באמצעות ועידת וידאו.

בית החולים מספק שרותי דיור למטופלים משוקמים ולניצולי שואה בהוסטל כוללני "בית לחיים" והוסטל ניצולי השואה, הנמצאים בשטח בית החולים. לבית החולים פונים ומופנים כ-2,500 חולים לשנה, מהם מתאשפזים כ-65%. מספר מיטות האשפוז הוא 420, מספר מיטות הדיור - 200. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון שבחיפה, ובו לומדים סטודנטים לרפואה בשנים הקליניות של הכשרתם. בנוסף, בית החולים משתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן בהדרכת סטודנטים לקרימינולוגיה בשנים הקליניות. סטודנטים לסיעוד ועבודה סוציאלית מקבלים הכשרתם בבית החולים.

מחלקות ומרפאת בית החולים מוכרות להתמחות לשם קבלת מומחיות בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, רופאי בית החולים ופסיכולוגים משתתפים כבוחנים לשם קבלת מומחיות בפסיכיאטריה או פסיכולוגיה קלינית, בהתאם. במסגרת בית החולים ניתנים טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, בהם: טיפולים תרופתיים, טיפול בנזעי חשמל, טיפולים משפחתיים וקבוצתיים. כן מתקיימים ריפוי בעיסוק בתחומים כמו נגרות וגינון, וטיפולים שיקומיים, לרבות כאלה המוכוונים לתסמונות בזיקנה.

בבית החולים קיים אגף לביטחון מרבי, המשמש כמתקן ארצי, הכולל גם שיקום. המרכז מטפל בחולים מכל רחבי הארץ עם צווי אשפוז מטעם בתי המשפט ובחולים אלימים במיוחד. החטיבה כוללת 5 מחלקות. 4 מחלקות אשפוז סגורות ומחלקה שיקומית פתוחה. רמת הביטחון הסביבתי בחטיבה הסגורה היא מהגבוהות ביותר. יחודו של המרכז בפיתוח שיטות לטיפול בחולה האלים, ובמתן חוות דעת רב מקצועיות הכוללות היבטים פסיכיאטרים, פסיכולוגים וקרימינולוגים. במתקן זה מאושפזים 128 חולים, ולאחר איזון במצבם, הם עוברים למחלקות השיקום (72 מיטות) לשם הכנתם ליציאה לקהילה.

תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המקום כ"מנחת עין שמר" - שדה תעופה בימי המנדט הבריטי. עם קום המדינה הוא נכבש על ידי צה"ל ושימש עמדה קדמית באזור. לאחר שוך הקרבות באזור, הוסב למחנה עולים גדול בשם "עין שמר", שכלל שלושה מחנות משנה. המחנה קלט חלק מהעולים מתימן במבצע על כנפי נשרים^[2]. בתחילת 1950 הוסב שם המחנה ל"שער מנשה"^[3]. בפברואר 1950 התמוטט חדר האוכל במחנה מפאת הגשמים וארבעה עולים מתימן נהרגו^[4].

בתחילה שהו במחנה עולי תימן. לאחר מכן שוכנו בו עולים ממזרח אירופה ומסין^[5]. במרץ 1951 החל המחנה לקלוט עולים מעיראק^[6]. במקביל, הוקם במקום כפר לקשישים, אשר עם פינוי אוכלוסיית מחנה העולים התרחב לכ-1000 נפש ונפתח רשמית ב-1953. במקום התקיים גן ירק^[7] ופרדס בו עבדו הקשישים^[8]. בנוסף לכך אימצו תושבי הכפר יחידה צבאית^[9]. בסוף 1960 היו במקום כ-1500 קשישים^[10] ליד הכפר התקיים בית חולים לקשישים סיעודיים, אשר התמחה בטיפול בבעיות פסיכיאטריות של קשישים. ליד בית החולים התקיים מאז 1952 בית ספר לאחיות שבוגרותיו עבדו במוסדות מלב"ן^[11].

בתחילת 1961 הוחלט על סגירת כפר הזקנים באופן מדורג והסבת המקום לבית חולים פסיכיאטרי, עד שנת 1965^[12]. במקביל לסגירת כפר הזקנים והקמת בית החולים הפסיכיאטרי, בית הספר לאחיות הרחיב את פעילותו, תוך התמחות בפסיכיאטריה^[13].

ביקורת על ההתנהלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נשמעה ביקורת מצד משפחות של מטופלים, על פרקטיקה של קשירות ובידודים בבית החולים הפסיכיאטרי.^[14] ביזמת משרד הבריאות הוקמה ועדה שתפקידה לתת המלצות בנוגע לנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא המרכז לבריאות הנפש שער מנשה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לבריאות הנפש שער מנשה
המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, בפורטל "פסיכיאטר"
ר. פלס, מחנה "שער מנשה" יהפוך לכפר עבודה לחולי נפש, מעריב, 6 בנובמבר 1962
עידו אפרתי, סערת נפש: ביקור באגף הכי מאובטח בממסד הפסיכיאטרי, באתר הארץ, 3 ביולי 2016
יגאל מוסקו, ‏מיוחד: מה קורה בתוך שער מנשה?, באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2019
דקלה אהרון שפרן, בית החולים הפסיכיאטרי הגדול בארץ מחפש מנהל חדש, באתר כאן, 16 דצמבר 2019
דפנה איזברוך, ‏"כל החברה פצועה, ועדיין לא דואגים לבריאות הנפש בישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בפברואר 2024

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ עולי תימן יקבלו כסות חורף תוך שבועיים, דבר, 11 בדצמבר 1949
^ מועצה אזורית לחבל מנשה, דבר, 10 בפברואר 1950
^ חבלי קליטה, מעריב, 7 בפברואר 1950
^ שלמה מרקוס, שער מנשה - השער לרבבות, על המשמר, 15 במרץ 1951
^ מחנה עולים שער מנשה, על המשמר, 12 בפברואר 1951
^ עדר צאן גרם נזק לשדה כרוב, מעריב, 21 במרץ 1963
^ א. טל, שער מנשה כפר לבני שיבה, מעריב, 5 במאי 1953
^ זקני שער מנשה אמצו יחידה צבאית, דבר, 15 באוקטובר 1957
^ יודעים לחיות, מעריב, 1 בינואר 1961
^ תעודות גמר לבוגרי ביה"ס לאחיות מלבן, דבר, 17 בפברואר 1960
יום האחות ייערך היום בבית החולים בשער מנשה, מעריב, 11 בינואר 1960
^ עובדי מלב"ן מודאגים ממגמת צמצום הפעולות, דבר, 7 ביוני 1961
לא יחולו שינויים במלב"ן שער מנשה, דבר, 13 בפברואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מאיימים בשביתת אזהרה, מעריב, 24 בינואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מודאגים מהצמצומים הצפויים, דבר, 16 באוגוסט 1962
^ בית הספר לאחיות בשער מנשה מרחיב שעריו, דבר, 8 בנובמבר 1963
^ רן רזניק, ללא פיקוח ובניגוד לחוק: עלייה מדאיגה בקשירת מטופלים פסיכיאטריים, באתר www.israelhayom.co.il, ‏5 ביוני 2023

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[2] עולי תימן יקבלו כסות חורף תוך שבועיים, דבר, 11 בדצמבר 1949

[ראם-3] מועצה אזורית לחבל מנשה, דבר, 10 בפברואר 1950

[4] חבלי קליטה, מעריב, 7 בפברואר 1950

[5] שלמה מרקוס, שער מנשה - השער לרבבות, על המשמר, 15 במרץ 1951

[6] מחנה עולים שער מנשה, על המשמר, 12 בפברואר 1951

[7] עדר צאן גרם נזק לשדה כרוב, מעריב, 21 במרץ 1963

[8] א. טל, שער מנשה כפר לבני שיבה, מעריב, 5 במאי 1953

[9] זקני שער מנשה אמצו יחידה צבאית, דבר, 15 באוקטובר 1957

[10] יודעים לחיות, מעריב, 1 בינואר 1961

[11] תעודות גמר לבוגרי ביה"ס לאחיות מלבן, דבר, 17 בפברואר 1960
יום האחות ייערך היום בבית החולים בשער מנשה, מעריב, 11 בינואר 1960

[12] עובדי מלב"ן מודאגים ממגמת צמצום הפעולות, דבר, 7 ביוני 1961
לא יחולו שינויים במלב"ן שער מנשה, דבר, 13 בפברואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מאיימים בשביתת אזהרה, מעריב, 24 בינואר 1962
עובדי מלב"ן בשער מנשה מודאגים מהצמצומים הצפויים, דבר, 16 באוגוסט 1962

[13] בית הספר לאחיות בשער מנשה מרחיב שעריו, דבר, 8 בנובמבר 1963

[14] רן רזניק, ללא פיקוח ובניגוד לחוק: עלייה מדאיגה בקשירת מטופלים פסיכיאטריים, באתר www.israelhayom.co.il, ‏5 ביוני 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]


מדינה	ישראל ישראל
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	מנשה
גובה ממוצע^[1]	‎38 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	533 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת) שער מנשה (למפת הכרמל רגילה) שער מנשה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שער מנשה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שער מנשה 32°26′51″N 35°00′53″E / 32.4473997315172°N 35.0147210468867°E מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה באדום - שער מנשה בירוק - מיקום בניין המועצה

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)