המרכז לאמנויות באר שבע

המרכז לאמנויות באר שבע
מידע כללי
סוג מרכז תרבות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1970
תאריך פתיחה רשמי 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°14′16″N 34°47′18″E / 31.23766111°N 34.78828056°E / 31.23766111; 34.78828056
www.artbr7.org.il
(למפת באר שבע רגילה)
 
המרכז לאמנויות באר שבע
המרכז לאמנויות באר שבע

לחצו כדי להקטין חזרה
בית עארף אל-עארףבית המושלבית מרקחת הנגבטחנת הקמח היהודיתמצבת הזיכרון הטורקיתבית השייח' אבו מדיןמגדל המיםבית יציבבית יציבבית הנגביהמסגד הגדולתחנת הרכבת הטורקיתבאר אברהםמדרחוב קרן קיימת לישראלבית הספר לילדי הבדואיםגן אלנבי (באר שבע)בית הסראייהמרכז הצעיריםבית הקברות הצבאי הבריטינחל באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבע
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

העיר העתיקה בבאר שבע
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבנה שבו שוכן המרכז
רצפה צבעונית בדגם שטיח מזרחי שהונחה בשנות ה-20 של המאה ה-20

המרכז לאמנויות באר שבע הוא מוסד לחינוך אמנותי ברחוב אנילביץ 21 בבאר שבע אשר נוסד בשנת 1970. על המרכז אחראים מנהל החינוך והתנ"ס (תרבות נוער וספורט) של עיריית באר שבע.

המרכז נמצא במבנה ערבי טיפוסי עם חצר פנימית ציורית ופסטורלית המשרה אווירה נעימה ההולמת את העשייה האמנותית במקום. המבנה מעוטר בחלונות מסורגים שנשמרו היטב מהתקופה העות'מאנית ובעל רצפה צבעונית בדגם שטיח מזרחי שהונחה בשנות ה-20. מבנה המרכז הוא אחד היחידים מסוגו שניתן לבקר בהם; שאר המבנים נמצאים ברובם בבעלות פרטית.

היסטוריה של המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנהו המיוחד של מרכז האמנויות נבנה בשנות ה-20. המבנה הוקף בחומה, דבר האופייני לבנייה הטורקית (החומה נבנתה גם למען חיזוק השליטה על המבנה). מספר החדרים במבנה גדל עם התרחבות המשפחה, עד שבסוף נעשתה החצר כולה מוקפת חדרים. משערים שבמלחמת העולם הראשונה שימש המבנה כקסרקטין לצבא העות'מאני. לאחר המלחמה נמכר המבנה למשפחה ערבית. חלק מהמבנה פורק בשנות ה-20, וחלק אחר הוכשר לחדרי מגורים. באמצע שנות ה-20 נהרסו החדרים הקדמיים (שרדו רק החלונות בקיר החיצוני),  ומשלושת צִדי החצר נבנו חדרים, שלאחד מהם הייתה גם כניסה נפרדת (מרח' החלוץ). גם הרצפה הצבעונית הנאה, בדגם שטיח מזרחי, הונחה בתקופה ההיא.

ב-20 באוקטובר 1948, לאחר כיבוש העיר באר שבע, שימש המבנה הנטוש את חטיבת הנגב.

באביב 1949, לאחר שנמסר הבית לרשות האזרחית, נפתח בו בית תרבות של משרד החינוך והתרבות. נערכו בו תוכניות אמנותיות והוקמה בו הספרייה העירונית. תפקידו העיקרי של הבית בתקופה זו היה סיוע בקליטת עולים חדשים. במקום הוקם אולפן, שבו למדו כ-400 תלמידים בשתי קבוצות. באותה תקופה כונה הבית "מרכז רוחני בזעיר אנפין לעולי באר שבע".

המבנה שימש כאולפן עד 1953, אז נפתח בו בית הספר התיכון הראשון בעיר – תיכון א', שכעבור שנים אחדות עבר למקומו הקבוע בעיר החדשה. 

ב-1970 החל לפעול במקום מרכז אמנויות לנוער. שמו הוסב ל"מרכז לאמנויות" לאור קשת רחבה של גילאי תלמידיו: ילדים, נוער ומבוגרים.

פעילויות המרכז לאמנויות באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז פועל להתפתחותם וחינוכם האמנותי של ילדי באר שבע מזה כארבעים שנה. במקום מגוון של תחומי פעילות אשר אוכלוסיות רבות נהנות משרותיו, ילדים, נוער ומבוגרים. במרכז מתאימים את התכנים והמסגרות לרוח הזמן ולשינויים המתרחשים בתחומי האומנות השונים. כפועל יוצא מתפיסה זו נוקט המרכז לאמנויות יוזמות לפרויקטים מיוחדים.

החוגים במרכז לאמנויות מקיפים תחומי אמנות שונים: ציור בטכניקות שונות וביניהן אקוורל, שמן ואקריליק, רישום, פיסול, עיצוב, קרמיקה, קדרות באבניים, פיוזינג בזכוכית, ויטראז', תכשיטנות, אמנות בין תחומית, אמנות בתיאטרון ועוד; ומתרכזים בנושאים מגוונים כגון "בעקבות זרמים ואמנים", "מסע בתרבויות", "צעדים ראשונים באמנות", "אשנב לאמנות מודרנית", "סדנת אמן", "טכניקות באמנות" ועוד. העבודה בסדנאות ובחוגים מאפשרת לתלמיד לרכוש כלים ומיומנויות בטכניקות שונות תוך כדי שימוש באביזרי עזר כספרים, רפרודוקציות, שקופיות, חומר ממוחשב ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, מאי 1991

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]