המלכים הנורמנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסלו של ויליאם הכובש

שושלת הנורמנים היא שושלת מלכים אשר שלטו בממלכת אנגליה משנת 1066 ועד 1154, ואשר מלכי הממלכה המאוחדת עד ימינו הם צאצאים שלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – רולו מנורמנדי, הכיבוש הנורמני של אנגליה

מוצא שושלת זו הוא משבטים סקנדינבים אשר התיישבו בצפון מערב צרפת במאה ה-9 לספירה. מנהיג פולשים אלו נקרא רולו מנורמנדי, ובן נינו נקרא ויליאם הכובש. בשנת 1066 לספירה פלש ויליאם לאנגליה וניצח את מלך אנגליה דאז, הרולד גודווינסון, בקרב הייסטינגס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פלישתו וניצחונו של הצבא הנורמני, נכנס ויליאם ללונדון והוכתר שם למלך בכנסיית וסטימנסטר על ידי אולדרד הארכיבישוף של יורק. בשנים שלאחר מכן ביסס את שלטונו ונלחם כנגד ערי הצפון, שעדיין לא היו תחת שלטונו: בשנת 1069 הוא כבש את יורק, וב-1070 כבש את העיר האחרונה שהתנגדה לו - צ'סטר. אחר הכיבוש הוחלפה מרבית האצולה בממלכה, שהייתה ממוצא סקסוני, באצילים נורמנים ובבעלי בריתו של ויליאם.

בשנים הבאות רקם בית המלוכה הצרפתי מזימות שונות כנגד ויליאם, כדי לקחת מידיו את קרקעותיו בצרפת. ב-1087 נפצע ויליאם פצעים אנושים באחת ממלחמותיו בצרפת, ולאחר הקרב מת במנזר בעיר רואן. השליטה בנחלותיו התחלקה בין בניו: הבכור רובר קיבל את השטחים בצרפת, ואילו הצעיר יותר, שנקרא אף הוא ויליאם (נקרא גם ויליאם 'רופוס') ירש את הכס באנגליה, כמלך ויליאם השני.

בשנת 1088 פתחו האבירים הנורמנדים במרד כנגד ויליאם השני, כדי להכתיר את אחיו הבכור רובר למלך בשני צדי התעלה, אך רוב תושבי אנגליה עמדו לצידו של ויליאם והמורדים הובסו. ב-1096 יצא רוברט למסע הצלב הראשון, והותיר את ויליאם כעוצר בנורמנדיה, ב-1100 מת ויליאם במהלך ציד, כאשר חץ מסתורי פילח את ראשו, ואחיו הצעיר הנרי עלה לכס המלכות.

ב-1105 יצא הנרי למלחמה באחיו רובר בנורמנדיה, וב-1106 הביסו ולקחו בשבי, ואיחד שוב את נורמנדיה ואנגליה תחת שלטון אחד.

ב-1120 טבע בנו היחיד של הנרי מול חופי נורמנדיה, כשחזר מצרפת בספינה הלבנה. בעקבות זאת השביע הנרי את ברוניו שיקבלו את בתו מתילדה כיורשתו.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היותו של ויליאם הכובש וסאל של מלך צרפת, הולידה מצב מורכב: בעוד שבאנגליה עצמה שלטו מלכי אנגליה שלטון מלא, בשטחיהם בצרפת הם היו כפופים למלך צרפת. כתוצאה מכך התנהלו סכסוכים רבים בין צרפת לאנגליה סביב שאלת השליטה במחוזות המערביים של צרפת. סכסוכים אלו ששיאם התרחש במלחמת מאה השנים לא הסתיימו אלא בשנת 1453.

כיבוש הנורמנים הביא לאנגליה את הפיאודליזם, שעד אז לא היה קיים שם כלל[1].

השפה האנגלית של טרום ימי הנורמנים, הייתה למעשה ניב של השפות הגרמאניות, אך הכיבוש הנורמני הביא לאנגליה גם את השפה הצרפתית. לפיכך האנגלית של ימינו מורכבת מהשפעות של גרמנית וצרפתית.

עץ המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
רולו מנורמנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויליאם הראשון, דוכס נורמנדיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רישאר הראשון, דוכס נורמנדיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רישאר השני, דוכס נורמנדיה
 
אתלרד השני, מלך אנגליה
 
 
 
אמה מנורמנדיה
 
 
 
קנוט הגדול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רישאר השלישי, דוכס נורמנדיה
 
 
רובר הראשון, דוכס נורמנדיה
 
 
אדוארד המודה
 
 
 
הארדיקאנוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויליאם הראשון, מלך אנגליה
 
 
 
מתילדה מפלנדריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רובר השני, דוכס נורמנדיה
 
ויליאם השני, מלך אנגליההנרי הראשון, מלך אנגליה
 
מתילדהאדלה
 
אטיין השני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויליאם אדליןמתילדה, מלכת אנגליה
 
ז'ופרואה החמישיסטיבן, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
הנרי השני, מלך אנגליה


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המלכים הנורמנים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וינסטון צ'רצ'יל, היסטוריה של העמים דוברי אנגלית ח"א עמוד 165.