המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1925–הווה (כ־99 שנים) |
| תלמידים | |
| כ-900 סטודנטים, מתוכם כ-600 תלמידי תואר ראשון וכ-300 תלמידים לתארים מתקדמים (מוסמך, דוקטורט) ועמיתי בתר-דוקטורט. | |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′21″N 35°11′48″E / 31.772523116347°N 35.196787564312°E |
|
www | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן | |
  | |
המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן הוא מכון המחקר הוותיק ביותר בארץ בתחום מדעי החיים. המכון הוא חלק מן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ושוכן בקמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם).
נכון לשנת 2023, כולל המכון 73 קבוצות מחקר, המבצעות מחקרים במדע בסיסי וכן מחקרים בעלי אספקטים יישומיים בתחומי הביו רפואה, הביוטכנולוגיה והחקלאות. חוקרי המכון עוסקים במגוון רחב של תהליכים ומנגנונים ביולוגיים ברמות ארגון שונות, החל ממנגנונים מולקולריים בתאים, דרך מנגנונים ברמת הפרט, וכלה במנגנונים ברמת האוכלוסייה.
במכון לומדים מדי שנה כ-900 סטודנטים, מתוכם כ־600 תלמידים לתואר ראשון והיתר תלמידים לתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטורט) ועמיתי בתר-דוקטורט. פרופ' גיא בלוך מכהן כיום כראש המכון ה-19.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של המכון בשנת 1925, שנת ייסודה של האוניברסיטה העברית, עת הוקמה המחלקה הבוטנית שהיוותה חלק מגוף שנקרא "המכון לחקר טבע ארץ ישראל". החוקרים המייסדים כללו את פרופ' אוטו ורבורג, פרופ' אלכסנדר איג, פרופ' מיכאל זהרי, ופרופ' נעמי פיינברון-דותן. בשנות הפעילות הראשונות הונחו יסודות לכמה מפעלים הנמשכים עד היום, בכללם הקמת אוסף העשביה[1], שמהווה היום חלק מאוספי הטבע הלאומיים[2]; והקמת הגן הבוטני בהר הצופים, שהיה הראשון בארץ ישראל ובמזרח התיכון.
תחומי המחקר הורחבו בשנת 1928, עם הצטרפותו של פרופ' שמעון בודנהיימר אשר ייסד את המחלקה לזואולוגיה.
המחקר בשתי המחלקות (ובכלל האוניברסיטה) הצטמצם במהלך מלחמת העצמאות, עד שפסק לחלוטין לאחר ההתקפה על שיירת הדסה. לשיירה זו היו אמורים להצטרף חלק מחברי המחלקה לבוטניקה, אך בשל חתונתו של עמיתם אברהם פאהן שנערכה באותו יום, הם דחו את עלייתם להר הצופים, וכך ניצלו. פעילות המחלקות לבוטניקה ולזואולוגיה חודשה בתום המלחמה באפריל 1949[3].
החל משנות החמישים של המאה העשרים נוסדו מספר מחלקות נוספות, ביניהן המחלקה לגנטיקה, המחלקה לנוירוביולוגיה והמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה (כיום המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות).
אחר גלגולים רבים בבניינים שונים ברחבי ירושלים, הוחלט בשנות השישים על ארגון מחדש של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובמסגרת מהלך זה אוחדו המחלקות השונות תחת המכון למדעי החיים. בשנת 1968 החלה הקמתו של בניין ייעודי למכון בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. בשנת 1976 נקרא המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, מייסד חברת Penn Corporation שבפילדפיה[3], והבניין הנוכחי אוכלס שנתיים אחר כך, בשנת 1978.
ראש המכון הראשון לאחר הקמתו הרשמית היה פרופ' אלכסנדר קינן, שהחל את תפקידו בשנת 1967. אחריו כיהנו בתפקיד פרופ' אברהם מאייר, פרופ' גדעון אורשן, פרופ' דן כהן, פרופ' דניאל זהרי, פרופ' חפציבה אייל-גלעדי, פרופ' אברהם לויטר, פרופ' אלכסנדר לויצקי, פרופ' איתנה פדן, פרופ' חרמונה שורק, פרופ' שמעון שולדינר, פרופ' יוסף ירום, פרופ' יוסף הירשברג, פרופ' יואב קבנצ'יק, פרופ' שי ארקין, פרופ' רן נתן, פרופ' יוסף גרינבאום, פרופ' עודד ליבנה, וכיום ראש המכון ה-19 הוא פרופ' גיא בלוך.
המחקר במכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון מורכב משש מחלקות, העוסקות במגוון רחב של תחומים במדעי החיים:
- המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות[4]
המחקר במחלקה עוסק בחקירת תהליכים אבולוציוניים ומערכות אקולוגיות, החל מהרמה המולקולרית וכלה ברמת אוכלוסיות ואקוסיסטמות.
- המחלקה לביו-הנדסה[5]
המחקר במחלקה הוא רב-תחומי ומשלב ידע בביולוגיה, פיזיקה, כימיה והנדסה ליצירת כלים חדישים בתחומי הביוטק והרפואה.
- המחלקה לגנטיקה[6]
המחקר במחלקה עוסק בדנ"א ובדרך בה הוא עובר שינויים, משפיע על הסביבה התאית ועל פונקציות ביולוגיות וקובע תכונות.
- המחלקה לכימיה ביולוגית[7]
המחקר במחלקה מתמקד בהבנת המנגנונים המעורבים בזיהוי ועיבוד מידע על ידי תאים בתנאים רגילים ובמצבי עקה או מחלה, תוך לימוד מבנה ותפקוד חלבונים.
- המחלקה למדעי הצמח והסביבה[8]
המחקר במחלקה בוחן את יחסי הגומלין בין צמחים ומיקרובים לבין סביבתם, החל מרמה מולקולרית ועד רמת האורגניזם.
- המחלקה לנוירוביולוגיה[9]
המחקר במחלקה מאפיין את תפקודי מערכת העצבים מרמת התא הבודד ועד לרמה המערכתית של המוח השלם, ובוחן את פעילות המוח במצבים שונים.
הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים זכו חוקרי המכון בשלל פרסים והוקרות, בכללם שני זוכי פרס נובל, תשעה זוכי פרס ישראל, ושבעה זוכי פרס א.מ.ת..
פרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' רוג'ר קורנברג זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2006, וכיום פרופ' במחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ובאוניברסיטת סטנפורד.
- פרופ' מיכאל לויט זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2013, וכיום פרופ' אורח במכון למדעי החיים.
פרס ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' מיכאל זהרי זכה בפרס ישראל לשנת 1954 במדעי החיים.
- פרופ' שמעון פריץ בודנהיימר זכה בפרס ישראל לשנת 1954 בחקלאות. פרופ' בודנהיימר היה מייסד המחלקה לזואולוגיה, ואחר כך עבר לפקולטה לחקלאות.
- פרופ' גד אביגד ופרופ' שלמה הסטרין זכו בפרס ישראל לשנת 1957 במדעים מדויקים.
- פרופ' אברהם פאהן זכה בפרס ישראל לשנת 1963 במדעי החיים.
- פרופ' מיכאל אבן-ארי זכה בפרס ישראל לשנת 1986 על מפעל חיים בחקר המדבר.
- פרופ' אלכסנדר לויצקי זכה בפרס ישראל לשנת 1990 במדעי החיים.
- פרופ' נעמי פיינברון-דותן זכתה בפרס ישראל לשנת 1991 בידע ארץ ישראל.
- פרופ' צבי זלינגר זכה בפרס ישראל לשנת 2007 בחקר הביולוגיה.
פרס א.מ.ת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' צבי זלינגר – 2005
- פרופ' בת שבע כרם – 2008
- פרופ' מרשל דבור – 2012
- פרופ' גיורא שמחן – 2013
- פרופ' משה סולר – 2015
- פרופ' אלכסנדר לויצקי – 2017
- פרופ' חרמונה שורק – 2022
חוקרים במכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכון פועלות כיום 73 קבוצות מחקר[10]. רשימה חלקית כוללת את פרופ' דפנה אטלס, פרופ' ישעיהו ארקין, פרופ' גיא בלוך, פרופ' שמשון בלקין, פרופ' נסים בנבניסטי, פרופ' בת שבע כרם, פרופ' לירן כרמל, פרופ' מיכאל לויט, פרופ' אלכסנדר לויצקי, פרופ' ערן משורר, פרופ' איתנה פדן, פרופ' רוג'ר קורנברג, פרופ' עידן שגב, פרופ' חרמונה שורק ופרופ' שגיב שיפמן.
דורות קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים בולטים פעלו במכון מאז היווסדו. רשימה חלקית כוללת את פרופ' מיכאל אבן-ארי, פרופ' אלכסנדר איג, פרופ' אלישבע גולדשמידט, פרופ' אבינעם דנין, פרופ' אריאל דרבסי, פרופ' גאורג האז, פרופ' פיטר הילמן, פרופ' שלמה הסטרין, פרופ' יעקב ורמן, פרופ' יהודה ורנר, פרופ' מיכאל זהרי, פרופ' צבי זלינגר, פרופ' קלרה חן, פרופ' יעקב לורך, פרופ' משה סולר, פרופ' אוריאל ספריאל, פרופ' אברהם פאהן, פרופ' דב (פרנסיס) פור, פרופ' נעמי פיינברון-דותן, פרופ' יצחק פרנס, פרופ' איתן צ'רנוב, פרופ' דב קולר, פרופ' אהרון שולוב, ופרופ' אבי שמידע.
מסלולי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לימודי בוגר[11]
לימודי בוגר במכון למדעי החיים מקנים את הידע והכלים הדרושים לעיסוק בבעיות ביולוגיות החל מהרמה המולקולרית ועד רמת הסביבה. הלימודים מקיפים תחומים רבים וכוללים ביוכימיה מבנית ומולקולרית, גנטיקה וגנומיקה, ביולוגיה תאית והתפתחותית, מיקרוביולוגיה, מדעי הצמח, אבולוציה, אקולוגיה, התנהגות בעלי חיים, מדעי המוח ועוד. הלימודים כוללים מספר מסלולים[12], בכללם מסלול חד-חוגי, מסלולים משולבים ודו-חוגיים, הוספת חטיבה ללימודי מדעי החיים, וכן מספר מסלולי הצטיינות.
- תארים מתקדמים
לימודים לתארים מתקדמים מתקיימים במסלול מחקרי בלבד, הכולל לימוד קורסים מתקדמים, ביצוע עבודת מחקר, הגשת תיזה ומציאת מנחה מקרב חוקרי המכון[13]. לימודים אלה כוללים גם מסלולי הצטיינות. כיום לומדים במכון מאות תלמידים לתארים מתקדמים, המבצעים מחקר במגוון רחב של תחומים במדעי החיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן
האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוסף הצמחים
- ^ אוספי הטבע הלאומיים
- ^ 1 2 היסטוריית המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית
- ^ המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ המחלקה לביו-הנדסה, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ המחלקה למדעי הצמח והסביבה, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ המחלקה לנוירוביולוגיה, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ רשימת חוקרי המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן.
- ^ לימודי בוגר במכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ תכניות הלימודים במכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
- ^ נושאי מחקר לתלמידי מוסמך ודוקטורט, המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית.
בקרת זהויות  |
|
|---|