המזכיר הכללי של האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזכ"ל האו"ם
United Nations Secretary-General
איוש נוכחי אנטוניו גוטרש פורטוגלפורטוגל
תאריך כניסה לתפקיד 1 בינואר 2017
דרכי מינוי נבחר על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות
מעון מטה האומות המאוחדות
מושב המשרה ניו יורק (מדינה)ניו יורק (מדינה) ניו יורק סיטי, מדינת ניו יורק
משך כהונה קצוב 5 שנים
ייסוד המשרה 26 ביוני 1945
איוש ראשון טריגווה לי
https://www.un.org/sg/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המזכיר הכללי (מזכ"ל) של האו"ם הוא ראש מזכירות ארגון האומות המאוחדות. המזכירות היא אחד המוסדות העיקריים של הארגון. על פי מגילת האומות המאוחדות, ממונה המזכיר הכללי על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות לאחר המלצת מועצת הביטחון. תפקיד זה נחשב לתפקיד המשפיע ביותר במסגרת הארגון.

מ-1 בינואר 2017 מכהן אנטוניו גוטרש, שנבחר לתפקיד ב-13 באוקטובר 2016.

תפקיד המזכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של המזכיר הכללי מתואר באמנת האו"ם כ"מינהלן ראשי" של הארגון. בתחילה אכן נתפס התפקיד כתפקיד ניהולי בלבד. היה זה טריגווה לי, אשר חש כי תפקידו הוא להיות דובר בשם הארגון, ולפעול כמנהיג וכמתווך בסכסוכים בינלאומיים. כל מזכיר כללי לאחריו התבטא בנושאים שעל סדר היום העולמי, והשתמש במשרתו על מנת לסייע בתיווך בסכסוכים. תפיסה זו של תפקיד המזכ"ל תואמת את ראייתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט אשר שימש בתפקיד עד להקמתו הרשמית של הארגון, והייתה לו יד בעיצובו. רוזוולט התבטא כי הארגון צריך להיות מונהג על ידי "מתווך עולמי".

תקופת כהונה ומינוי לתפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המזכירות של האו"ם

המזכיר הכללי מתמנה לתקופה בת חמש שנים. לרוב נוהגים המזכירים לשמש בשתי תקופות כהונה. לעיתים ישמשו אך באחת. על פי הנוהג, מתמנה המחזיק בתפקיד על פי מפתח גאוגרפי. מאחר שבוטרוס בוטרוס ראלי כיהן כמזכ"ל רק תקופת כהונה אחת, נבחר לאחריו קופי אנאן מגאנה. כאשר סיים אנאן את תקופת כהונתו, הוחלט למנותו לכהונה נוספת, על אף העובדה כי עתה הגיע תורו של נציג אסיה להחזיק בתפקיד. עדיין לא כיהן בתפקיד נציג מאוקיאניה או מצפון אמריקה.

רוב המזכירים הכלליים הם למעשה מועמדי פשרה ממדינות שאינן מעצמות עולמיות, ולרוב אינם ידועים בציבור העולמי בטרם מונו. כאשר מועמדים בעלי פרופיל גבוה מציעים את מועמדותם, הם צפויים להידחות. כך, למשל, לתפקיד המזכיר הכללי הראשון הועלתה מועמדותם של שארל דה גול, דווייט אייזנהאואר ואנתוני אידן, אך אלו נדחו לטובת הנורווגי האלמוני יחסית טריגווה לי.

הצעה לביטול התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השישים הציע מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב כי התפקיד יבוטל. יתרונן המספרי של מעצמות המערב גרם לכך שהמזכיר מונה מקרב שורותיהן, ולרוב היה בעל סימפתיה למטרותיהם. חרושצ'וב הציע להחליף את המשרה בטרויקה, בה יהיה חבר אחד מקרב מעצמות המערב, חבר מן הגוש המזרחי, וחבר מקרב גוש "המדינות הבלתי-מזדהות". רעיון זה לא זכה להצלחה, בשל כישלונו של חרושצ'וב לגייס לו את קולות המדינות הבלתי-מזדהות.

מזכ"לי האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' דיוקן שם

(נולד - נפטר)

תקופת הכהונה מדינת מוצא הקבוצה האזורית סיבת סיום הכהונה
- גלאדווין ג'ב

(1900–1996)

24 באוקטובר 1945 –

1 בפברואר 1946

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת מערב אירופה ואחרים כיהן כמזכ"ל זמני עד לבחירתו של טריגווה לי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא כיהן כמזכיר ההנהלה של ועדת ההכנה של האומות המאוחדות באוגוסט 1945, ומונה למזכ"ל זמני באוקטובר 1945, תפקיד בו כיהן עד לפברואר 1946 עם מינויו של המזכיר הראשון, טריגווה לי.
1 טריגווה לי

(1896–1968)

2 בפברואר 1945 –

10 בנובמבר 1952

נורווגיהנורווגיה נורווגיה מערב אירופה ואחרים התפטר.
לי, שר החוץ ומנהיג מפלגת הלייבור הנורווגית לשעבר, הומלץ על ידי ברית המועצות לתפקיד. לאחר מעורבות האו"ם במלחמת קוריאה, הטילה ברית המועצות וטו על מינויו מחדש ב-1951. ארצות הברית עקפה את הווטו של ברית המועצות והמליצה לעצרת הכללית על מינויו מחדש. לי נבחר מחדש ברוב של 46 מול 5, ו-8 נמנעים. ברית המועצות נותרה עוינת ללי, והוא התפטר ב-1952.
2 דאג המרשלד

(1905–1961)

10 באפריל 1953 –

18 בספטמבר 1961

שוודיהשוודיה שוודיה מערב אירופה ואחרים נהרג בהתרסקות מטוס ברודזיה הצפונית (כיום זמביה) במהלך משימת שמירת שלום בקונגו.
לאחר שכנגד סדרה של מועמדים הוטל וטו, סומן המרשלד כאופציה המקובלת על מועצת הביטחון. הוא נבחר מחדש פה אחד לכהונה שנייה ב-1957. ברית המועצות ננזפה על ידי המרשלד במהלך משבר קונגו, והציעה להחליף את תפקיד המזכיר הכללי בשלישיית מנהלים (מהגוש המערבי, הגוש המזרחי ומהמדינות הבלתי-מזדהות). לנוכח התנגדות גדולה מצד מדינות המערב, ברית המועצות ויתרה על הצעתה. המרשלד נהרג בהתרסקות מטוס ברודזיה הצפונית (כיום זמביה) בשנת 1961. נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, כינה את המרשלד "המדינאי הגדול ביותר של המאה שלנו".
3 או תאנט

(1909–1974)

30 בנובמבר 1961 –

31 בדצמבר 1971

בורמהבורמה בורמה אסיה והאוקיינוס השקט סירב לכהן בשלישית.
לבחירת מחליף להמרשלד, התעקשו המדינות המתפתחות מזכ"ל לא אירופאי ולא אמריקאי, או תאנט היה מועמד מתאים. עם זאת, בשל התנגדות הצרפתים (תאנט עמד בראש ועדה לעצמאות אלג'יריה) והערבים (בורמה תמכה בישראל), תאנט מונה רק עד לסוף כהונתו של המרשלד. הוא היה המזכיר הכללי הראשון מאסיה. בשנה שלאחר מכן, ב-30 בנובמבר, נבחר תאנט מחדש פה אחד לכהונה חדשה שהסתיימה ב-3 בנובמבר 1966. הוא נבחר מחדש ב-2 בדצמבר 1966, לכהונה מלאה של 5 שנים, שהסתיימה ב-31 בדצמבר 1971. תאנט סירב לכהן בשלישית.
4 קורט ולדהיים

(1918–2007)

1 בינואר 1972 –

31 בדצמבר 1981

אוסטריהאוסטריה אוסטריה מערב אירופה ואחרים סין הטילה וטו על כהונתו השלישית.
למרות הווטו הראשוני שהטילו סין ובריטניה, בסיבוב השלישי, נבחר ולדהיים לכהונת המזכיר הכללי. ב-1976 הטילה סין וטו על בחירתו מחדש של ולדהיים, אך היא ויתרה על כך בהצבעה השנייה. ב-1981 נבלמה בחירתו מחדש של ולדהיים לכהונה שלישית על ידי סין, שהטילה וטו על בחירתו במהלך 15 הצבעות. בין 1986 ל-1992 כיהן ולדהיים כנשיא אוסטריה, ובכך נהיה לראש המדינה הראשון שכיהן בתפקיד מזכ"ל האו"ם. ב-1985 התברר כי ועדת האו"ם לפשעי מלחמה לאחר מלחמת העולם השנייה האשימה את ולדהיים כפושע מלחמה חשוד - על סמך מעורבותו בצבא גרמניה הנאצית.
5 חוויאר פרז דה קוויאר

(1920–2020)

1 בינואר 1982 –

31 בדצמבר 1991

פרופרו פרו אמריקה הלטינית והקריבים לא עמד לכהונה שלישית.
פרז דה קוויאר נבחר לאחר חמישה שבועות של מחלוקת בין בחירתו מחדש של ולדהיים לבין בחירת המועמד הסיני, סלים אחמד סלים מטנזניה. פרז דה קוויאר, דיפלומט פרואני, שכיהן כעשור קודם לכן כנשיא מועצת הביטחון של האו"ם בתקופתו כשגריר פרו באו"ם, היה מועמד של פשרה, והיה למזכיר הכללי הראשון ועד כה היחיד מאמריקה. הוא נבחר מחדש פה אחד בשנת 1986.
6 בוטרוס בוטרוס ראלי

(1922–2016)

1 בינואר 1992 –

31 בדצמבר 1996

מצריםמצרים מצרים אפריקה ארצות הברית הטילה וטו על כהונתו השנייה.
102 המדינות הבלתי-מזדהות עמדו על כך שהמזכיר הכללי הבא יבוא מאפריקה. עם רוב בעצרת הכללית ועם תמיכתה של סין, למדינות הבלתי מזדהות היה את הרוב הדרוש כדי לחסום כל מועמד אחר. ב-1996 הטילה ארצות הברית וטו על מינויו מחדש של בוטרוס-ראלי, בטענה כי נכשל בביצוע רפורמות הכרחיות באו"ם.
7 קופי אנאן

(1938–2018)

1 בינואר 1997 –

31 בדצמבר 2006

גאנהגאנה גאנה אפריקה פרש לאחר שתי תקופות כהונה מלאות.
ב-13 בדצמבר 1996 המליצה מועצת הביטחון על אנאן. הוא נבחר ארבעה ימים מאוחר יותר בהצבעה של העצרת הכללית. הוא החל את כהונתו השנייה כמזכיר הכללי ב-1 בינואר 2002.
8 באן קי-מון

(1944–)

1 בינואר 2007 –

31 בדצמבר 2016

קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית אסיה והאוקיינוס השקט פרש לאחר שתי תקופות כהונה מלאות.
באן הפך למזרח אסייתי הראשון שנבחר למזכיר הכללי והאסייתי השני אחרי או תאנט. הוא נבחר פה אחד לכהונה שנייה על ידי העצרת הכללית ב-21 ביוני 2011. כהונתו השנייה החלה ב -1 בינואר 2012. לפני בחירתו הוא היה שר החוץ של קוריאה הדרומית.
9 אנטוניו גוטרש

(1949–)

1 בינואר 2017 – פורטוגלפורטוגל פורטוגל מערב אירופה ואחרים מכהן.
גוטרש הוא השני שעמד בראש רשות מבצעת שנבחר למזכיר הכללי, והמזכיר הראשון שנולד לאחר הקמת האומות המאוחדות. הוא כיהן כראש ממשלת פורטוגל בין השנים 1995 ל-2002. הוא היה גם נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי (1999–2005) ונציב האו"ם לפליטים (2005–2015).
מפה המציגה לאילו מדינות היה אזרח שכיהן כמזכיר הכללי של האו"ם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]