המזכירות הפדגוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המזכירות הפדגוגית (המזה"פ) היא הזרוע לעיצוב המדיניות הפדגוגית של משרד החינוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הקים משרד החינוך והתרבות מועצה פדגוגית בת קרוב ל-40 חברים שכללו נציגים של משרד החינוך, הסתדרות המורים, האוניברסיטה העברית, הטכניון וחברי הכנסת. בפתיחת המועצה אמר שר החינוך שתפקיד המועצה "לדון ולשקול בבעיות היסוד של החינוך בישראל"[1]. ביוני 1956 הוקמה המועצה מחדש כשתפקידה "לדון בשאלות הפדגוגיות בכל שטחי הפעולה של המשרד". למועצה הוקמה מזכירות בת שישה חברים: אברהם ארנון, יעקב ניב, י. גולדשטיין, נחום גבריאלי, יוסף שוחט וד"ר א. קצנלבוגן[2]. ביולי 1956 הוחל בהוספת חברים למזכירות הפדגוגית כדי לחזק את המזכירות הפדגוגית "על ידי עובדים בעלי ניסיון מנהלי ופדגוגי"[3]. בספטמבר 1956 מנתה המזכירות הפדגוגית 11 חברים: ד"ר משה אבידור, מנכ"ל משרד החינוך, אברהם ארנון, י. אינר, יהודה ארליך[4], יוסף גולדשמידט, ד"ר מ. כוכבא, יעקב ניב, שרגא עדיאל, יוסף שוחט, ד"ר אליהו קצנלבוגן ויעקב שריד[5].

ביוני 1957 מינה שר החינוך את פרופ' פראוור ליושב ראש המזכירות הפדגוגית במהלך שעורר מרמורים על כך שממונה איש מבחוץ שכפוף ישירות לשר החינוך[6]. על המינוי כתב אלי אייל בהארץ[7]: "עד לפני שנתיים הייתה המזכירות הפדגוגית מוסד רשום ב"רשומות" כדת וכדין, אבל היה זה גוף משותק וחדל־אונים. כוונתו של שר החינוך, מר זלמן ארן, הייתה ליצור, כפי שמוגדר בפיו, "מטכ"ל חינוכי", שיכוון את הפעולות הפדגוגיות הטהורות של המשרד, נפרדות מן הפעולות השוטפות האחרות. שר החינוך ראה במזכירות הפדגוגית מעין חדר מבצעים, אשר לפי הערכותיו ומסקנותיו מותווים דרכי פעולה, נקבעים המועדים, הכלים והיעד."

בשנת 1959, עם תום כהונתו של פרופ' פראוור כיו"ר המזכירות הפדגוגית, מינה שר החינוך את סגנו, עמי אסף, לרכז זמנית את המזכירות הפדגוגית. לצד המזכירות הפדגוגית הוקמה ועדת קבע שכללה את שבח אדן, יעקב ניב, שרגא עדיאל ויוסף גולדשמידט[8].

בתחילת 1960 פוצלה המזכירות הפדגוגית לשתי חטיבות, האחת לחינוך יסודי בראשות נחום גבריאלי והשנייה לחינוך על יסודי בראשות י. שוחט[9].

בשנת 1970, במסגרת רפורמת השר יגאל אלון, אוחדו החטיבות המזכירות הפדגוגית חזרה למזכירות אחת[10]. נקבע שהרכב המזכירות יכלול מנהלי אגפים במשרד החינוך, נציגי הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ונציגי בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות[11]. חברי המזכירות היו שרגא עדיאל כיושב ראש, מאיר אביגד, שבח אדן, חיים הדומי, ד"ר נפתלי זון, עמנואל יפה, יעקב נבי, יהודה קיל וד"ר אליהו קצנלבוגן[12]. בסוף 1971 התפטר עדיאל מתפקידו, על רקע חילוקי דעות עם מנכ"ל משרד החינוך[13]. לקראת מינוי מחליפו דרשו בהסתדרות המורים להעמיד דמות של מחנך בראש המזכירות הפדגוגית. לטענת יו"ר הסתדרות המורים, שלום לוין, "יש הרגשה שבאחרונה מרוקנים את המזכירות הפדגוגית מתוכנה וממהותה"[14].

בראשית 1972 מונה אריה שובל, שהיה קודם לכן מנהל הטלוויזיה החינוכית ליושב ראש המזכירות הפדגוגית[15].

באמצע שנות ה-80 הוביל שר החינוך, יצחק נבון, רפורמה במשרד החינוך, על פיה הוקם במשרד אגף פדגוגי, שנטל מהמזכירות הפדגוגית את האחריות על הצד הביצועי והותיר בידי המזכירות הפדגוגית קביעת אסטרטגיות ופיקוח על ביצוע מדיניות המשרד[16].

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי המזכירות נקבעו בתקנות חוק חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח) התשל"ג 1973, בהם: ההדרכה והטיפול בכל השאלות הפדגוגיות של מערכת חינוך החובה; פיקוח על ביצוע תוכנית הלימוד, תוכנית ההשלמה, תוכניות נוספות, ניסויים פדגוגיים; אישור ספרי לימוד וספרי עזר במוסדות וכן המלצה על עזרי לימוד או איסור על השימוש בהם.

פעילותה של המזכירות הפדגוגית מתפרסת על כל מגזרי האוכלוסייה ועל כל שכבות הגיל, מגני הילדים ועד למוסדות ההכשרה של כוח אדם להוראה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המזכירות הפדגוגית עומד יושב-ראש הממונה על ידי שר החינוך, ולו שני סגנים במינוי קבוע. המזכירות בנויה משישה אגפים: אגף א' לפיתוח פדגוגי, וחמישה אגפי א' לתחומי הדעת: אגף אמנויות, אגף חברה ורוח, אגף מדעים, אגף מורשת, אגף שפות, אגף ספרי לימוד ואגף מנהל ותקציבים. בראש כל אגף עומד מנהל אגף, ותחתיו נמצאים המפקחים-המרכזים (מפמ"רים) של מקצועות הלימוד השונים וממונים על תוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים. המזכירות הפדגוגית כוללת גם את הממונים על שלושת המגזרים הלא-יהודיים: המגזר הערבי, המגזר הדרוזי והצ'רקסי והמגזר הבדואי, הממונה על החינוך העצמאי וכן שני גופי מטה: המטה לחינוך אזרחי והמטה לתרבות ישראל.

כמו כן, נוסדה במזכירות הפדגוגית חממה פדגוגית לפיתוח רעיונות ויוזמות להעמקת הלמידה ולגיוון ההערכה בבחינות הבגרות ובלמידה.

ראש המזכירות הפדגוגית (נכון ל-2023) היא ד״ר טלי יניב.

ראשי המזכירות הפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה עמדו בראש המזכירות הפדגוגית האישים הבאים[17]:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפתחה המועצה הפדגוגית, על המשמר, 4 באפריל 1952
  2. ^ הוקמה מועצה פדגוגית מרכזית, דבר, 29 ביוני 1956
  3. ^ חילופי אישים בתוך משרד החינוך, הארץ, 8 באוגוסט 1956
  4. ^ חילופי גברי במשרד החינוך, קול העם, 8 ביולי 1956
    יהודה ארליך, דבר, 11 בינואר 1959
  5. ^ מינויים במשרד החינוך והתרבות, הארץ, 14 בספטמבר 1956
  6. ^ פרופ' יהושע פראוור יתמנה יו"ר המזכירות הפדגוגית, הארץ, 14 ביוני 1957
  7. ^ אלי אייל, סיכום שתי שנים של פעילות פדגוגית, הארץ, 10 באוגוסט 1959
  8. ^ יהושע ביצור, התפטרויות במזכירות הפדגוגית של משרד החנוך, מעריב, 8 באוגוסט 1959
    לא היו התפטרויות במזכירות הפדגוגית, הצופה, 10 באוגוסט 1959
  9. ^ שתי חטיבות במזכירות הפדגוגית, דבר, 9 בפברואר 1960
  10. ^ עדית זרטל, רפורמת־אלון במשרד החינוך, דבר, 24 בנובמבר 1970; המשך
  11. ^ הוקמה מזכירות פדגוגית עליונה במשרד החינוך, למרחב, 5 באוקטובר 1970
  12. ^ מונו מפקחי המחוזות במשרד החינור, דבר, 18 במרץ 1971
  13. ^ שרגא עדיאל התפטר ממשרד החינוך, דבר, 12 בדצמבר 1971
  14. ^ תובעים להעמיד מחנך בראש המז' הפדגוגית, דבר, 5 בינואר 1972
  15. ^ א. שובל פרש מניהול הטלוויזיה הלימודית, מעריב, 3 בפברואר 1972
  16. ^ נורית דברת, המנכ"ל החדש משנה תיפקודים ונוהלים, מעריב, 30 בנובמבר 1986
  17. ^ מתוך אתר המזכירות הפדגוגית
  18. ^ על יוסף שוחט, באתר המזכירות הפדגוגית
  19. ^ על שרגא עדיאל, באתר המזכירות הפדגוגית
  20. ^ שר החינוך והתרבות, מעריב, 7 באוגוסט 1973
  21. ^ מינויים חדשים במשרד החינוך, למרחב, 14 באוקטובר 1970
  22. ^ יוסף בן שלמה יהיה יו"ר המזכירות הפדגוגית, דבר, 12 בינואר 1978
  23. ^ אהרן גבע, תומכי הזרם הכללי - התאחדו, דבר, 19 בינואר 1978
  24. ^ יו"ר המזכירות הפדגוגית, מעריב, 7 בנובמבר 1989
  25. ^ אורי דרומי, אחרי מות | בשביל הילדים, באתר הארץ, 9 ביולי 2010 – על ד"ר אליעזר מרכוס
  26. ^ על פרופ' יעקב כץ, באתר המזכירות הפדגוגית
  27. ^ על דליה פניג, באתר משרד החינוך
  28. ^ על רחל מתוקי, באתר משרד החינוך
  29. ^ על ד"ר ניר מיכאלי, באתר המזכירות הפדגוגית
  30. ^ אישור מינוי יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, החלטה מספר 1395 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 8 באפריל
  31. ^ בנט מינה את מירי שליסל ליו"ר המזכירות הפדגוגית, באתר "סרוגים", 23 ביולי 2018
  32. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה, מרפורמת הבגרויות ועד אבי מעוז, האחראית על תוכניות הלימודים פורשת בחשש לעתיד החינוך, באתר הארץ, 6 בינואר 2023
  33. ^ נועם דביר, עוד עזיבה במשרד החינוך: יו"ר המזכירות הפדגוגית פורשת, באתר ישראל היום, ‏10.1.23
  34. ^ נועם דביר, היישר מהחינוך הממלכתי-דתי: זו מי שתכהן בתפקיד השלישי בחשיבותו במשרד החינוך, באתר ישראל היום, ‏15.2.23