המאבק נגד גדר ההפרדה בבלעין
.jpg)
.jpg)
בלעין הוא כפר פלסטיני הנמצא מערבית לרמאללה ומזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. בכפר כ-1,800 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות. בחודש ינואר 2005 החל בכפר מאבק נגד גדר ההפרדה, בעקבות כוונת ממשלת ישראל להקים את גדר ההפרדה בסמוך לכפר. במאבק לוקחים חלק תושבי הכפר והכפרים הסמוכים, פלסטינים מיהודה והשומרון, פעילי שמאל ואנשי קבוצת אנרכיסטים נגד הגדר מישראל וכן פעילים מחו"ל, בעיקר מארגון הסולידריות הבינלאומי. המאבק מזוהה בעיקר עם ההפגנות הנערכות מדי יום שישי ומידרדרות פעמים רבות לאלימות.
גדר הביטחון בשטחי הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדר ההפרדה תוכננה תחילה להותיר מחוץ לכפר 1,647 דונם מתוך 4,085 דונם הנכללים באדמות הכפר לפי החלוקה המנדטורית של אדמות הכפרים, מתוכם 678 דונם בבעלות פרטית והשאר אדמות מדינה. על אדמות המדינה נבנתה שכונת מתתיהו מזרח של מודיעין עילית. תוואי הגדר שורטט כך שיכלול שטחים המיועדים להקמת שכונה חדשה (שלב ב' של שכונת מתתיהו מזרח) עוד לפני שהחלה בנייתה, ובניגוד לשיקולים ביטחוניים. בעתירה נגד הקמת הגדר, שהגיש ראש המועצה של הכפר, קבע בית המשפט העליון כי:
התוואי הקיים של הגדר מעורר תהיות גם מבחינת היתרון הביטחוני שהוא מעניק. אין חולק כי התוואי עובר ברובו בשטח נחות מבחינה טופוגרפית הן ביחס למודיעין עלית, הן ביחס לבילעין. הוא מותיר מספר גבעות בצד הפלסטיני ושתי גבעות בצד הישראלי. הוא מסכן את הכוחות המסיירים לאורך התוואי. על רקע תפיסת הביטחון שהוצגה לנו במקרים רבים אחרים, לפיה קיימת חשיבות ביטחונית להקמת הגדר בשטחים טופוגרפיים שולטים, מעורר התוואי הקיים תמיהות. ככלל, מציג המפקד הצבאי במקרים רבים של תכנון תוואי הגדר את החזקתן של גבעות שולטות כיתרון ביטחוני משמעותי, ואילו במקרה שלפנינו נקבע תוואי אשר לפחות בחלקו מצוי בשטח נחות ביחס לגבעות. אין להסביר תוואי זה אלא ברצון לכלול את החלק המזרחי של "מתתיהו מזרח" ממערב לגדר, שאלמלא כן ספק אם קיים טעם ביטחוני צבאי לקבוע את תוואי הגדר במקום בו הוא עובר עתה.[1]
המאבק נגד גדר ההפרדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד השלמת הגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד סוף 2005 המפגינים היו מגיעים לכיוון תוואי גדר ההפרדה, תוך ניסיון למנוע את המשך בנייתה. המאבק התבטא לצד יידוי אבנים (ראו "אלימות בהפגנות" בהמשך), גם בפעולות ישירות והפגנות בלתי אלימות. למשל, ביולי 2005, נכנסו מפגינים למתקן ברזל שרותך לצורך פעולה זו והתבצרו בתוכו. המתקן הוצב על תוואי העבודות על הגדר ומנע את המשכן. המתקן רותך כך שכל גופם של המתבצרים נמצא בתוכו, על מנת להקשות את פינויו. כמו כן הוקם "מאחז" פלסטיני על שטח האדמות הסמוכות לכפר.[2] על אדמות אלו התבצעה בנייה של שכונות של מודיעין עילית. על אף התחייבות הצבא והמנהל האזרחי, לא נעשה דבר על מנת להפסיק את העבודות.[דרוש מקור] במחאה על כך, הציבו פעילים פלסטינים, ישראלים ופעילים מחו"ל, קרוואן באזור העבודות.
לאחר השלמת הגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משהושלמה בניית הגדר, המפגינים מגיעים לאזור הגדר, לעיתים מפרקים קטעים קטנים שכבר נבנו[3] ולעיתים מיידים אבנים בכוחות הביטחון.[4] ההפגנות מפוזרות על ידי צה"ל, המכריז לרוב על האזור כעל שטח צבאי סגור, תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות הכוללים בעיקר גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי גומי. לטענת הוועדה העממית של הכפר, היא מחויבת לעקרונות האי-אלימות ובשל כך המשתתפים בהפגנות אינם חמושים וההפגנות נעשות בשיתוף פעולה עם ישראלים.[5] הפלסטינים מודים בכך שזריקות אבנים קורות תדיר אולם לטענתם יידוי האבנים מתרחש על ידי ילדי הכפר. במקרה אחד טענו כי מדובר כפרובוקציה של מסתערבים הנטמעים בקרב המפגינים במטרה לבצע מעצרים. כוחות הביטחון הישראליים טענו בתגובה למקרה כי המסתערבים רק הצטרפו ליידוי אבנים שכבר החל, על מנת לא להחשף.[6]
הליכים משפטיים לעצירת ההפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מיוני 2009 החריף צה"ל את פעילותו למעצר מארגני ההפגנות. חיילים עצרו חשודים בבתיהם בלילות.[7]
באוקטובר 2010 גזר בית הדין הצבאי 18 חודשי מאסר על אדיב אבו רחמה, ממארגני ההפגנות, שהורשע בין היתר בעבירות של הסתה, הפרעה לסדר הציבורי וכניסה לשטח צבאי סגור.[8] לעומתו זיכה ביה"ד הצבאי את עמיתו לארגון ההפגנות מוחמד חטיב מהאישומים שבהם הואשם ואף ביקר את התנהלות גורמי החקירה כלפיו.[9]
אלימות בהפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהפגנות בבילעין, נפצעו מפגינים פלסטינים,[10] מפגינים ישראלים ובינלאומיים וחיילי צה"ל ומג"ב.[11][12][13] ב-3 ביוני 2005 נפגע חייל צה"ל מאבן שיידו המפגינים לעברו ואיבד את ראייתו באחת מעיניו.[14]
ב-17 באפריל 2009, במהלך הפגנה שבה לדברי צה"ל תקפו כ-100 פלסטינים את כוחות הביטחון, נהרג באסם איבראהים אבו רחמה, תושב הכפר בן 30, מפגיעה ישירה של רימון גז מדמיע בחזהו.[15] גורמים בצה"ל אמרו כי ככל הנראה הירי לעברו בוצע בניגוד לנהלים.[16] מאז מותו תמונותיו מתנוססות ברחוב הראשי של הכפר ועל חולצותיהם של מפגינים.[17] יום לאחר מותו הפגינו במחאה מאות פעילי שמאל בתל אביב.[18]
בין ה-21 ל-23 באפריל 2010 התקיימה "ועידת בלעין החמישית למאבק העממי הלא-אלים נגד הגדר וההתנחלויות", בהשתתפות עשרות פעילי שמאל פלסטינים, ישראלים וזרים, בהם חברת הפרלמנט האירופי לואיזה מורגנטיני. במהלך ההפגנה שנעלה את הכנס, היו יידויי אבנים, ומפגין נפצע בינוני בראשו מקליע רימון גז ששוגר על ידי חייל צה"ל.[19]
ב-1 בינואר 2011 מתה ג'והאר איברהים אבו רחמה, תושבת הכפר בת 36, אחותם של המפגין שנהרג במהלך הפגנה בכפר שנתיים קודם לכן, ושל אשרף אבו רחמה שנורה בכדור גומי ב-2008 בכפר נעלין בעודו כפות. לפי עדויות אנשי הכפר ומפגינים שנכחו במקום, היא עמדה במרחק מה ממוקד ההפגנה ושאפה גז מדמיע שירו כוחות צה"ל. בעקבות כך התמוטטה ופונתה מהמקום באמבולנס.[20] תחקיר צה"ל שכלל עיון במסמכים רפואיים קבע כי אבו רחמה שלא השתתפה בהפגנה שאפה כמות מזערית של גז מדמיע, והיא מתה כתוצאה מאבחון שגוי של הצוות הרפואי שנתן לה מנת יתר של אטרופין. לדברי צה"ל התחקיר אישש את הטענה לפיה גז מדמיע לא יכול לגרום למוות.[21]
הפגנות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק מההפגנות המשתתפים עושים שימוש באמנות על מנת להביע את המסר, כך לדוגמה באחת ההפגנות, מספר אנשים הגיעו להפגנה מחופשים לדמויות הילידים מהסרט אוואטר.[22] בהפגנה אחרת, שציינה שלוש שנים למאבק בבלעין, תושבי בלעין יצרו פסל של סמל השלום העשוי מעשרות רימוני גז ריקים שנאספו לאחר ההפגנות. בעקבות זאת, נעצר אחד אחד היוצרים של הפסל בעוון אחזקת אמצעי לחימה.[23] בהפגנה אחרת, שנערכה ביום חג עיד אל-אדחא, בעוד שבכפרים אחרים הנאבקים נגד גדר ההפרדה בוטלו ההפגנות, בבלעין יצאו התושבים להפגנה לבושים במיטב חליפות החג וכאשר ילדי הכפר נושאים עשרות בלונים בצבעי דגל פלסטין.[24]
ביוני 2008 נפגעו בהפגנות בבלעין סגנית יו"ר הפרלמנט האירופי, לואיזה מורגנטיני (אנ'), כלת פרס נובל לשלום, מייריד מגווייר והשופט האיטלקי ג'וליו טוסקנו מרימוני גז[25].
בהפגנת יום שישי 8 באוגוסט 2008 בבלעין, נעשה השימוש הראשון בהיסטוריה בבואש.
ב-19 בפברואר 2010 התקיימה הפגנה לציון 5 שנים לתחילת המאבק, בהשתתפות כ-1,500 איש, פלסטינים, ישראלים וזרים. בין היתר נכחו בהפגנה ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סלאם פיאד, בכיר פת"ח נביל שעת', ראש מפלגת היוזמה הלאומית הפלסטינית מוסטפא ברגותי, ח"כ דב חנין מחד"ש, ראש עיריית ז'נבה, ועוד. המפגינים צעדו אל עבר גדר ההפרדה וכמה מאות מהם טילטלוה יחדיו עד שנפלה. לאחר שהפילו את הגדר חצו מפגינים רבים לאדמות הכפר שבעברה השני והשתלטו למשך מספר דקות על מחנה אוהלים צה"לי במקום, תוך הנפת דגל פלסטין מעליו. הצבא הגיב בשימוש בבואש וירי עשרות רימוני הלם וגז מדמיע.[26][27]
המאבק המשפטי בבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בספטמבר 2007 קבע בג"ץ[1] כי יש לשנות את תוואי גדר ההפרדה סמוך לבילעין כך שייבחן תוואי חלופי המוציא מתחום הגדר את האדמות המעובדות באזור נחל דולב, וכן את שלב ב' של תוכנית מתתיהו מזרח. משרד הביטחון וצה"ל דחו את יישום ההחלטה מספר פעמים ונמתחה עליהם ביקורת חריפה על ידי השופטים.[28][29] רק לאחר שנתיים וחצי ממועד הפסיקה, בפברואר 2010, החלו עבודות לשינוי תוואי הגדר באזור. התוואי החדש יחזיר לכפר בילעין כ-700 דונם מאדמותיו, כ-40% מסך השטח שנותר ממערב לתוואי המקורי.[30]
לאחר שינוי התוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב העובדה שעדיין למעלה ל-1,000 דונם מאדמות הכפר יוותרו מצדה המערבי של הגדר, תושבי הכפר לא מסכימים גם לתוואי החדש, ומהצהרותיהם מסתמן המשך המאבק באמצעות הפגנות מחד והמשפט הבינלאומי מאידך.[31]
במרץ 2010 הכריז צה"ל על האדמות שבין הכפר לגדר ההפרדה כשטח צבאי סגור מדי יום שישי, עד 17 באוגוסט באותה שנה.[32]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בילעין חביבתי - סרט תיעודי בהשראת מאבקם של תושבי הכפר, שיצא לאקרנים בשנת 2006.
- חמש מצלמות שבורות - סרט תיעודי שיצר תושב הכפר עימאד בורנאט יחד עם גיא דוידי, המתאר את המאבק, והיה מועמד לפרס האוסקר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמית כהן ונאוה צוריאל, סופשבוע בכפר, באתר nrg, 23 בספטמבר 2005
- סרטי וידאו מבילעין של הצלם תושב הכפר עימאד בורנאט
- כתבה על המאחז הפלסטיני בבילעין, אתר וואלה
- האם כך נראית הפגנה בלתי אלימה?, אתר צה"ל, 1 בינואר 2011
- רחביה ברמן, האם "נחישות ורגישות" זה ארוע חד פעמי?, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2005
- כך נראית הפגנה שגרתית בבילעין, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־4 בספטמבר 2007, פסק הדין
- ^ עלי ואקד, בילעין: הפלסטינים הקימו מאחז מעבר לגדר, באתר ynet, 29 במרץ 2007
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, מפגינים בבילעין: 15 נפצעו במהלך פירוק קטע מהגדר, באתר ynet, 20 בינואר 2006
- ^ עלי ואקד, חנן גרינברג ויאיר אלטמן, פצוע מכדור גומי בחזה בהפגנה ליד רמאללה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2010
- ^ ג'ושוע מיטניק המחאה הלא-אלימה צוברת תאוצה בגדה המערבית
אורי אבנרי בבית-הדין הצבאי: "בילעין הפכה למותג עולמי" 30 ביולי 2010 - ^ ארנון רגולר, יותר מעשרה פצועים, בהם ח"כ, בהפגנה בכפר בלעין, באתר הארץ, 29 באפריל 2005
- ^ יותם פלדמן, צה"ל החמיר לרעה במדיניותו לגבי ההפגנות בבילעין ונעלין, באתר הארץ, 8 בינואר 2010
- ^ יהושע בריינר, עונשו של מארגן הפגנות בבילעין ל-18 חודשי מאסר, וואלה
- ^ יהושע בריינר, ביהמ"ש הצבאי זיכה את מנהיג ההפגנות בבילעין, באתר וואלה!, 3 בינואר 2011
- ^ ניר יהב ויהושע בריינר, חנין: "להביא לדין את האחראים להרג בבילעין", באתר וואלה!, 17 באפריל 2009
- ^ עלי ואקד, יונתן פולק נפצע בהפגנה נגד הגדר בבילעין, באתר ynet, 3 באפריל 2005
- ^ עתי"ם, חמישה מפגינים, שוטר וחייל נפצעו בעימות בבילעין, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2006
- ^ דורון נחום, מפגיני שמאל פצעו חייל ושוטר, באתר nrg, 17 בנובמבר 2006
- ^ עמוס הראל, החייל שאיבד עין: המפגינים שכחו שהם בטוחים בגלל אנשים כמוני, באתר הארץ, 10 ביוני 2005
- ^ אנשיל פפר ויואב שטרן, פלסטיני נהרג מפגיעת רימון גז בהפגנה בבילעין, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
- ^ אנשיל פפר, קצינים בצה"ל: הירי שהרג את המפגין הפלסטיני בבילעין בוצע בניגוד לנהלים, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
- ^ עלי ואקד, קרוביו של ההרוג מבילעין: אדם ישר ונחוש במאבקו, באתר ynet, 19 באפריל 2009
- ^ בני ציפר, פרשת חייו הקצרה של באסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בבילעין, באתר הארץ, 26 באפריל 2009
- ^ עלי ואקד, ערבי ישראלי נפצע בינוני בראשו מרימון בבלעין, באתר ynet, 23 באפריל 2010
- ^ יאיר אלטמן ורועי נחמיאס, אחותו של ההרוג מבילעין נהרגה בהפגנה בכפר, באתר ynet, 1 בינואר 2011
אבי יששכרוף, עדויות נוספות: ההרוגה מבלעין נפגעה מגז מדמיע, באתר הארץ, 5 בינואר 2011 - ^ חנן גרינברג, תחקיר צה"ל: המפגינה הפלסטינית מתה מאטרופין, באתר ynet, 19 בינואר 2011
- ^ Bilin Reenacts Avatar Film 12-02-2010 By Haitham Al Katib
- ^ עמירה הס, כתב אישום נגד תושב בלעין: אסף תרמילים של רימוני גז והלם שנורו בהפגנות נגד הגדר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2009
- ^ Eid Al Adha Al Mobarak in Bilin Nov.27 '09 By: Haitham al Katib
- ^ עלי ואקד וענת שלו, בילעין: סגנית יו"ר פרלמנט האיחוד נפגעה מגז, באתר ynet, 6 ביוני 2008
- ^ Bil'in 19.2.10.mov
- ^ אנשיל פפר, אלף בני אדם ציינו בבילעין חמש שנים לתחילת ההפגנות ופירקו קטע מגדר ההפרדה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
- ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ: שר הביטחון הפר פסק דין בפרשת בלעין, באתר nrg, 4 באוגוסט 2008
- ^ תומר זרחין, ביניש מותחת ביקורת: המדינה לא קיימה פסק דין, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2008
- ^ החלו עבודות לשינוי תוואי הגדר בבילעין, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
- ^ ניר יהב, סלאם פיאד: "המאבק העממי ינצח את הכיבוש", באתר וואלה!, 19 בפברואר 2010
- ^ עמירה הס, צה"ל הכריז על בלעין ונעלין כשטח צבאי סגור עד ה-17 באוגוסט, באתר הארץ, 15 במרץ 2010
