הלל נח מגיד שטיינשניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל נח מגיד שטיינשניידר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בספטמבר 1829
שניפישוק, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1903 (בגיל 74)
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלל נח מגיד שטיינשניידרכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוקח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל נח מגיד בן שלום ישראל נולד בקיץ 1829 בשְׁנִיפִּישׁוֹק, פרוור של העיר וילנה, מצאצאי שאול וואהל, ונכדו של תלמיד הגר"א ר' פנחס ב"ר יהודה, מגיד מישרים בפולוצק (ומכאן שם משפחתו "מגיד"), בעל הפירוש על הסידור "שער הרחמים" (או "מגיד צדק"). הלל נח היה תלמידו של ר' אליעזר פייוִויש. בגיל 18 התייתם מאביו.

למד את מלאכת הגילוף באבן (גְליפְּטיקה), ובמקצועו היה חורט מצבותיידיש: שטֶיינשנַיידר, ומכאן החלק השני של שם משפחתו). במסגרת תפקיד זה חיבר לרוב גם את האפיטף (הכיתוב שעל גבי המצבה). עבודתו הקנתה לו ידע בתולדות חייהם של יהודי וילנה, בנוסף לעבודתו השוטפת חקר ותיעד כיתובי מצבות מדורות קודמים, אסף כתבי יד וחיבורים שונים וחקר את פנקסי הקהל במטרה להפיק מחקר כולל על בני העיר. "ותהי איפה מלאכתו מתאמתת לידיעותיו האמתיות, בתור חוקר הסתריות וביבליוגרף מצוין מיוחד במינו ומעורב בין חכמי הדור שהתוודע אליהם על ידי הקינות והמליצות שכתבו אז לזיכרון לפתח על האבנים".[1]

בשנת 1860 הוציא יחד עם שמואל יוסף פין את הספר "קריה נאמנה", שכלל ביוגרפיות של חכמי וילנה ומשכיליה. ב-1900 הוציא את החלק הראשון של חיבורו "עיר וילנא", בו קיבץ את תולדות חכמיה של וילנה, משכיליה, סוחריה וראשי הקהילה בצירוף הכיתוב על מצבותיהם, שושלות יוחסין והערות גאוגרפיות בקשר למקומות מוצאם. הוא לא הספיק להוציא בימי חייו את החלק השני של החיבור שראה אור רק ב-2002 בעריכת מרדכי זלקין.

מגיד היה חבר בקבוצת משכילי וילנה וכתב בביטאוניה "הכרמל", "המליץ", "הצפירה", "המגיד", "השחר" ו"גן פרחים". מאמריו עסקו בעיקר במחקר גנאלוגי, בביוגרפיות של אנשי שם ובביקורת ספרים בנושאים קרובים. חלק ניכר ממאמריו נדפסו תחת שמות עט שונים.

בשנת 1892 פתח את ספריית שטראשון מעזבונות ספריהם של מתתיהו שטראשון ושמואל יוסף פין.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר ווילנא: זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה חלק א', וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס.
    • ספר עיר ווילנא: יכלכל בתוכו זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה, נאספו ונכתבו על ידי הלל נח מגיד המכונה שטיינשניידער; עורך ומהדיר מרדכי זלקין, ירושלים: מאגנס, 2002.
  • קריה נאמנה: קורות עדת ישראל בעיר ווילנא וציונים לנפשות גאוניה, חכמיה, סופריה ונדיביה, יחד עם שמואל יוסף פין מהדורה ראשונה תר"ך, מהדורה שנייה ומורחבת, תרע"ה בדפוס של י' נאטעס וא' שוויליך (עם מתתיהו שטראשון) (הספר לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט)
  • תולדות משפחות גינצבורג: דברי הימים לכל בני גינצבורג המצוינים עד ימי הדור האחרון, סנקט פטרבורג, דפוס ל' רבינוביץ וש' סוקולובסקי, תרנ"ט (יצא לאור על ידי בנו, דוד מגיד, המכונה "צפוני-מערבי")
  • לוח לאלף שנה, וילנה תרי"ד (עם חותנו יעקב גורדון)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. י. פרידמן, 'ציון לנפש: ה"ה הר' החכם, חוקר עתיקות ר' הלל נח ב"ר שלום ישראל שטיינשניידר (מגיד) המכונה "הגש"ר"', בתוך: שמואל יוסף פין, קריה נאמנה: קורות עדת ישראל בעיר ווילנא, וציונים לנפשות גאוניה, חכמיה, סופריה ונדיביה... בהוצאה הזאת נכנסו מכתבים ומבואים חשובים מאת רבי מתתיהו שטראשון ז"ל. כמו כן ... הוספות חשובות פרקים חדשים, הערות רבות ותולדות אנשי השם, וגם תולדות המחבר על ידי הרב רבי הלל נח שטיינשניידער ז"ל, וילנה: פונק, תרע"ה, עמ' 137. (הספר לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט)