הלל כהן
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1961 (בן 62) ירושלים  |
|---|---|
| ענף מדעי |
מזרחנות, Islamology, היסטוריה, עיתונאות, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בנובמבר 2003) |
| פרסים והוקרה |
פרס יצחק בן-צבי |
  | |
הלל כהן (נולד ב-5 באוקטובר 1961) הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. שימש כראש החוג החל משנת 2018 ועד ינואר 2021. הוא מתמחה ביחסים ההדדיים בין החברה הפלסטינית לציונות ולמדינת ישראל וביחסים בין יהודים למוסלמים לאורך ההיסטוריה. קודם לכן עמד בראש מרכז צ'ריק לחקר הציונות באוניברסיטה העברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלל כהן נולד בירושלים למשפחה מעורבת ממוצא מזרחי ואשכנזי. למד זמן קצר בישיבה מקצועית ובישיבה תיכונית; אחרי שעזב את הלימודים בגיל 15, החל לשוטט בכפרים באזור ירושלים ויהודה, בהם לן כאורח, תוך שהוא לומד את השפה הערבית. היה מראשוני ישיבת בית אל ב' אך העדיף לשהות בכפרים הפלסטינים שבסביבה ובמחנה הפליטים ג'לזון הסמוך. לאחר שירותו הצבאי השתתף בקורס ריצוף מטעם משרד העבודה ועבד כשלוש שנים בשיפוצים ובבניין בירושלים (לרוב לצד פועלים מהר חברון), ובינתיים השלים תעודת בגרות. בעת לימודיו לתואר ראשון שימש מדריך לנוער במצוקה. בהמשך, בזכות קשריו הטובים וידיעת השפה הערבית, עבד ככתב השטחים בשבועון "כל העיר".
את התזה כתב על העקורים הפלסטינים החיים בתוך ישראל והתפרסם כספר: "הנפקדים הנוכחים: הפליטים הפלסטינים בישראל" (2000). עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה בהנחיית משה מעוז, דנה בנושא משתפי הפעולה בחברה הפלסטינית עם היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי ויצאה לאור כספר בשם "צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשירות הציונות 1948-1917"[1].
ספרו "ערבים טובים" (ירושלים, 2006) עוסק בחדירה העמוקה של גורמי המודיעין הישראלים לקהילות הערביות בישראל, ובהשפעה של החדירה הזו על חיי היומיום ועל המערך הפוליטי של הערבים בישראל[2].
ספרו "כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית" שיצא לאור ב-2007 סוקר ומנתח את התהליכים שעברו על החברה הפלסטינית בירושלים מאז 1967, ובעיקר מאז שנת 2000, בין היתר את היווצרותה של זהות פלסטינית-ירושלמית ייחודית, את הפאסיביות הפוליטית המאפיינת את החברה הפלסטינית בעיר, ואת דרכי התמודדותה עם הניגוד בין שאיפותיה הלאומיות לבין מציאות החיים תחת שלטון ישראל.
הספר "תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי" עורר פולמוס מסוים בשל הצגתו את מהלך האירועים בשנת תרפ"ט (שנת 1929) מזוויות מבט שונות - כולל מתן מקום נרחב לנקודת המבט הערבית על המאורעות והתהליכים שקדמו להם, ובשל התייחסותו הנרחבת למעשי לינץ' שבוצעו על ידי יהודים במהלך המאורעות באופן שאינו מקובל בהיסטוריוגרפיה הישראלית. ספר זה תורגם לאנגלית ויצא לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ברנדייס.
ספריו תורגמו לאנגלית ולערבית.
ספרו "צבא הצללים" (אנ') זכה בפרס יצחק רבין לחקר ישראל.
ספרו "תרפ"ט" זכה בפרס יצחק בן-צבי לחקר ארץ ישראל לשנת תשע"ה.
ספרו האחרון לעת עתה הוא "שונאים סיפור אהבה" על יחסי מזרחים וערבים מן המאה הקודמת ועד היום
בתקופת האינתיפאדה הראשונה התנדב במוקד להגנת הפרט במזרח ירושלים. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה היה פעיל בתנועת תעאיוש ובקבוצת "בני אברהם", חבורת פעילים פוליטיים בחברון, של דתיים ודתיים-לשעבר.
כהן מתגורר בירושלים. הוא נשוי ואב לשלושה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנפקדים הנוכחים: הפליטים הפלסטינים בישראל מאז 1948, הוצאת מכון ון ליר בירושלים המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, 2000. (תורגם לערבית וראה אור בביירות).
- צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשירות הציונות, הוצאת עברית 2004. (ראה אור גם באנגלית).
- ערבים טובים: המודיעין הישראלי והערבים בישראל, הוצאות עברית וכתר 2006. (ראה אור גם בערבית ובאנגלית).
- כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967-2007, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2007.
- תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הוצאת כתר, 2013.[3]
- שונאים סיפור אהבה, הוצאת עברית, 2022.
מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Internal Refugees in the State of Israel: Israeli Citizens, Palestinian Refugees, Palestine-Israel Journal, Vol.9 No.2, 2002
- "הפליטים הפנימיים במדינת ישראל: המאבק על הזהות", המזרח החדש מ"ג, תשס"ב
- "חייו ומותו של היהודי-הערבי בארץ ישראל ומחוצה לה". עיונים בתקומת ישראל 9 (2015).
- הספד שכתב על רבו, הרב שלמה מן ההר, התפרסם בשנתון הרבנות הראשית בשנת תשס"א.
- שתי המלחמות של 48׳, מגזין הזמן הזה, אוגוסט 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלל כהן באתר החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית
הלל כהן, ברשת החברתית LinkedIn- הלל כהן, באתר Academia.edu
- אוריאל אבולוף, "בן אברהם", ריאיון עם הלל כהן, ממקימי חוג "בני אברהם", מגזין ארץ אחרת
- הלל כהן // מגזין ״הזמן הזה״, שתי המלחמות של 48׳, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2018
- רשימת הפרסומים של הלל כהן, בקטלוג הספרייה הלאומית
הלל כהן (1961-), דף שער בספרייה הלאומית
הרצאות מצולמות של פרופסור הלל כהן לאתר "תמיד אזרחות" של מטח:
- הערבים אזרחי ישראל - זהות מורכבת
- יהודים וערבים: שתי נקודות מבט על ההיסטוריה
- ילידים או מהגרים - טענות ראי אודות השאלה "של מי הארץ הזאת?"
- זהותם של הערבים אזרחי ישראל בין זהות לאומית ערבית פלסטינית לזהות אזרחית ישראלית
על ספריו:
- ביקורת ב"טקסט"
- אליוט ג'אגר, היכן הם המתונים, (ג'רוזלם פוסט, באנגלית), 20 במאי 2008
- דניאל פייפס, פלסטינים שסייעו ליצור את ישראל, (ג'רוזלם פוסט, באנגלית),26 במרץ 2009,
- ניב גורדון, משחקי צל, (The Nation, באנגלית), 6 במרץ 2008
- מירון בנבנשתי, המאבק על חיזוק הזהות הערבית, באתר הארץ, 18 ביוני 2007
- על הספר "ככר השוק ריקה" באתר ב"טקסט"
- שרה אוסצקי-לזר, הצד העוד יותר אפל של ההיסטוריה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2006
- תום שגב, הערבים הראשונים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
- סייד קשוע, מה שלא תעשו, נדפקתם, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
דליה קרפל, מה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013- יצחק לאור, הקולקטיב הלאומי החדש שנולד בתרפ"ט, באתר הארץ, 14 בינואר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני רובינשטיין, משת"פ, שטינקר, בוגד, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
- ^ יצחק לאור, עד שהכל יהיה שלנו, הגבול וטשטושו, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
- ^ לביקורת על הספר, ראו: בני מוריס, מדיר יאסין עד קמפ דייוויד, 14. תרפ"ט – שנת האפס? (22 בנובמבר 2013), עמ' 195–204. מוריס מבקר את ניסיונותיו של כהן ליצור הקבלה ו"איזון מלאכותי" בין שני הצדדים, היהודי והערבי, במאורעות הדמים.