הלל זיידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל זיידל
לידה 9 באוקטובר 1920
קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בפברואר 1999 (בגיל 78)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1948
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ליברלים עצמאיים עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ליברלים עצמאיים, הליכוד
חבר הכנסת
21 בינואר 197420 ביולי 1981
(7 שנים ו־25 שבועות)
כנסות 8 - 9
תפקידים בולטים
ראש המדור לפנסיה בהסתדרות,
יושב ראש הוועדה לפניות הציבור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלל זיידל (9 באוקטובר 192014 בפברואר 1999) היה חבר הכנסת ופעיל ציוני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיידל נולד בקרקוב שבגליציה, פולין. למד בבית הספר הגבוה לכלכלה בווילנה. היה חבר בתנועת הנוער הציונית המסורתית "עקיבא" בפולין. חבר נערות שלו היה אוסוואלד רופאייזן ("האח דניאל"), ולימים הקדיש לו זיידל פרק בספר זיכרונותיו על תקופת השואה.[1]

במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק במחתרת האנטי-נאצית בגטו וילנה ועמד בראש המחתרת היהודית במחנה העבודה וההשמדה קלוגה שליד טאלין (אסטוניה). בשנים 19451947 עמד בראש תנועת "הנוער הציוני – עקיבא" והיה מראשי תנועת הבריחה.

במרץ 1948 עלה לארץ ישראל. בארץ כיהן כראש המדור לקליטת עולים של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים, המזכיר הכללי של העובד הציוני וממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית (שנוסדה על ידי העובד הציוני ומפלגת עלייה חדשה). בשנים 19521973 היה פעיל בהסתדרות מטעם העובד הציוני (שהיווה, במשך השנים, חלק ממסגרות מפלגתיות שונות: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית וליברלים עצמאיים). שם שימש כראש המחלקה לקליטת עלייה, ועם היבחר יהודה שערי לכנסת בשנת 1961 נבחר במקומו כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המדור לפנסיה של ההסתדרות.

בשנת 1974 נבחר מטעם ל"ע לכנסת השמינית. בפברואר 1977, בסוף כהונה פרש מהמפלגה הליברלית העצמאית והקים את סיעת ”אחדות” בכנסת, שהצטרפה כחטיבה לליכוד. נבחר מטעם הליכוד לכנסת ה-9 (בה שימש יושב ראש הוועדה לפניות הציבור וחבר בועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט ובועדת העלייה והקליטה). בבחירות לכנסת ה-10 לא שולב ברשימת הליכוד לכנסת ואחריהן פרש מפעילות פוליטית.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם במבחן: פרקי שואה, תל אביב: דפוס מפא"י, תשל"א 1971.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק גדול ל"אח דניאל", מעריב, טור 3, 30 במרץ 1971; יוסי ביילין, היהודי שיאחד את הנצרות: האח דניאל מסטלה מאריס, דבר, טור 2, 10 באוגוסט 1973.
  2. ^ סקירה: גורל יהודי, מעריב, 5 במרץ 1971; ביקורת: ל. דוד, ספר חדש: במבחן השואה, דבר, 14 ביולי 1971.