הלכות פסוקות

הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות"^[1]. כבר בתקופה קדומה הוא יוחס לרב יהודאי גאון, ראש ישיבת סורא (757–761), אך יש המסתייגים מייחוס זה ומאחרים אותו לתלמידו רב נטרונאי בר חביבאי נשיא^[2].

כתלמוד הבבלי הספר נכתב במקורו חציו בעברית וחציו בארמית בבלית, והוא מסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר חורבן בית המקדש בחוץ לארץ. דרכו היא קיצור הסוגיות התלמודיות ולעיתים עריכתן מחדש, בתוספת מסורות פרשניות ופסיקתיות קדומות.

הספר היה נפוץ מאוד בתקופת הגאונים, ואף חוברו לו קיצורים ותרגומים לעברית ולערבית. במהלך ימי הביניים הלכה והידלדלה תפוצתו, ככל הנראה בעקבות הפופולריות הרבה של הספר הלכות גדולות שחובר בעקבותיו. הספר נודע לראשונה בעת החדשה מתוך כתב יד של תרגום לעברית שנמצא בספריית הבודליאנה שבאוקספורד והודפס בשנות ה-80 של המאה ה-19, ונודע בשם "הלכות ראו" (על שם הפסוק הפותח את החיבור, "ראו כי ה' נתן לכם (את) השבת"). רק לאחר זמן פורסם כתב יד של החיבור המקורי (כתב יד ששון 263), שנשמר בתימן ויצא לאור בשנת תשי"א, אולם גם הוא אינו שלם.

הוצאה של השלמות לחלקים החסרים בכ"י ששון בשם הלכות פסוקות מן הגניזה פורסמה בשנת תשע"ד על ידי ד"ר יהונתן עץ חיים בהוצאת מוסד הרב קוק. בנוסף לכרך זה, מהדורה חדשה ושלימה של הספר הלכות פסוקות כולו בארבעה כרכים פורסמה על ידי מוסד הרב קוק בההדרת ד"ר יהונתן עץ חיים והושלמה בשנת תשע"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמן דנציג, מבוא לספר הלכות פסוקות, ניו יורק וירושלים תשנ"ג (מהדורה שנייה עם תיקונים והוספות, תשנ"ט)
ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, תל אביב 1998
ירון לישע, העברית שבהלכות פסוקות לפי כתב יד ששון 263, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע"ז
שלמה מורג, לתורת ההגה של הארמית הבבלית: לפי הניקוד שבכתב היד של ספר הלכות פסוקות, לשוננו ל"ב (תשכ"ח), עמ' 67–88
Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven & London, 1998