הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים. כרונולוגיה זו נהוגה ברוב ספרי תולדות עם ישראל שהתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, ומשם ואילך מתואמת עם הכרונולוגיה המקובלת במחקר.

מניין השנים בלוח העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מניין השנים בלוח העברי

ציון רוב השנים בערך זה הם על פי מניין השנים של בעל סדר עולם רבה, כלומר, שנים שלמות לאדם הראשון, אבל לפי מניין השנים הנהוג כיום - מניין השנים לבריאת העולם - יש להוסיף שנתיים על מניינו של בעל הסדר עולם ושנה אחת למניין הגמרא[1]. כמו כן, אין להשוות בין מניין השנים המובא כאן למניין השנים בספירה הנוצרית.

תולדות האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוקי המקרא בספר בראשית מתארים באיזה גיל הוליד כל אחד מאנשי הדורות שבין אדם הראשון ליעקב את בנו[2], וכך מאפשרים למנות על פי שנות חייהם את שנות קיומה של האנושות. יעקב נולד על פי זה בשנה ה-2108. יעקב ירד למצרים בהיותו בן 130[3], ואם כן עולה שירידת יעקב ובניו למצרים הייתה אחרי שמלאו 2238 שנים לבריאת אדם הראשון. בני ישראל היו במצרים 210 שנים[4], נמצא שיציאת מצרים הייתה בשנת 2448 לבריאת אדם הראשון. על הפסוק "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית, ט"ו, י"ג), מוסבר שהספירה של 400 השנים מתחילה מלידת יצחק (2048)[5]. בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים[6]. בית ראשון עמד 410 שנה[7]. לאחר מכן יצאו ישראל לגלות בבל שנמשכה 70 שנה[8]. לאחר מכן נבנה בית המקדש השני שעמד 420 שנה[9].

נבוכדנצר החריב את בית המקדש הראשון בשנת 19 למלכותו[10], מלכותו התקיימה 45 שנה, אחריו מלך בנו אויל מרודך 22 שנה[11], אחריו מלך בלשאצר 3 שנים, אחריו מלך דריווש המדי שנה אחת, אחריו מלך כורש הפרסי 3 שנים (שאז התחילה מלכות פרס בכל העולם[12]), אחריו מלך אחשוורוש 14 שנה, אחריו מלך בנו (מאסתר המלכה[13]) דריווש הפרסי[14]. על פי נתונים אלו, נס פורים, שהתרחש בשנת 13 למלכות אחשוורוש, (ככתוב במגילת אסתר) היה לאחר שמלאו 3405 שנים לבריאת אדם.

הדורות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכימה של עשרים ושנים הדורות הראשונים במקרא, כאשר נקודה צהובה מסמלת לידה, ונקודה כחולה מסמלת מוות

בפשר אריכות הימים המופלגת של ראשי הדורות הראשונים, כתב רבי סעדיה גאון: "כדי שירבו זרעם... כדי שיראה כל אחד מהם בנים ובני בנים בחייו"[15]. לעומת זאת, הרמב"ם כתב; "אני אומר שלא היה אותם החיים אלא אותו האיש האמור לבדו, אבל שאר האדם חיו החיים הטבעיים הרגילים, ותהיה הנדירות הזו באותו האדם, אם על ידי גורמים רבים במזונו והנהגתו, או על דרך הנס ונוהג לפי דרכו, ולא ייתכן לומר בו זולת זה"[16]. בדומה לכך כתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו; "מזונותיהם היו מוכשרים יותר לגרום לאריכות ימים... חוץ מזה זיכה אותם אלוהים בחיים ארוכים יותר על צדקתם ועל התועלת שבהמצאותיהם..."[17].

לוח כרונולוגי מאדם עד יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור האישיות נולד נפטר משך חייו הוליד בגיל
1 אדם 0 930 930 0[18]
2 שת 130 1042 912 105
3 אנוש 235 1140 905 90
4 קינן 325 1235 910 70
5 מהללאל 395 1290 895 65
6 ירד 460 1422 962 162
7 חנוך 622 987 365 65
8 מתושלח 687 1656 969 187
9 למך 874 1651 777 182
10 נח 1056 2006 950 500[19]
11 שם 1558 2158 600 100
12 ארפכשד 1658 2096 438 35
13 שלח 1693 2126 433 30
14 עבר 1723 2187 464 34
15 פלג 1757 1996 239 30
16 רעו 1787 2026 239 32
17 שרוג 1819 2049 230 30
18 נחור 1849 1997 148 29
19 תרח 1878 2083 205 70
20 אברהם 1948 2123 175 86[20]
21 יצחק 2048 2228 180 60
22 יעקב 2108 2255 147 84

מלכי יהודה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית התחילה תקופת המלכים בשנת ב'תתפ"א (879 לפנה"ס), ונמשכה 457 שנה עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס).

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם.

השנים החסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השנים החסרות

ההשוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מעלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם רבה, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה. חורבן בית שני אירע בשנת 70 לספירת הנוצרים, ומכאן שהמקדש השני הוקם בסביבות 350 לפנה"ס. כיוון שגלות בבל נמשכה על פי הכרונולוגיה המסורתית 70 שנה בלבד, עולה כי חורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפנה"ס. ואולם, מלכות בבל, שהחריבה את בית המקדש הראשון על פי התיאור המקראי, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי אירע בשנת 539 לפנה"ס). התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס. קיים אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות[21]. הבעיה תלויה במשך זמנה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתיים שנה (539 -331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד. המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד. כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד הבבלי[22], מניח המדרש שכורש, דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.

ד"ר חיים חפץ חקר את אמינותם של המקורות ההיסטוריים הקלאסיים (היסטוריונים הלניסטיים ורומיים), שעליהם ביססו ההיסטוריונים המודרניים את הכרונולוגיה המדעית המקובלת. בשנת 1991 הוא פרסם את ממצאיו בכתב העת מגדים[23]. בניגוד לתפיסה המקובלת, טען חפץ כי הכרונולוגיה המסורתית היא הנכונה. חפץ לא התייחס במחקרו לשיטות תיארוך מדעיות נוספות כגון תיארוך פחמן 14 או תיארוכים אסטרונומיים כמו ליקוי החמה האשורי.

תקופות בתולדות עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי הזמנים מיציאת מצרים ועד חורבן הבית השני - לפי מדרש סדר עולם לעומת המחקר המקובל
תיקוף חז"ל אורכה הסתיימה לבריאת העולם לספירה הנוצרית מקום
מאדם עד נח 1056 שנה לידת נח 1056-0 3759 לפנה"ס - 2703 לפנה"ס מסופוטמיה
מנח עד אברהם 892 שנה לידת אברהם 1948-1056 2703 לפנה"ס - 1811 לפנה"ס מסופוטמיה
שלושת האבות 307 שנה פטירת יעקב 2255-1948 1811 לפנה"ס - 1504 לפנה"ס ארץ ישראל
ישראל במצרים 210 שנה יציאת מצרים 2448-2238 1521 לפנה"ס - 1311 לפנה"ס מצרים העתיקה
ישראל במדבר 40 שנה הכניסה לארץ 2488-2448 1311 לפנה"ס - 1271 לפנה"ס מדבר סיני
שופטים[24] 393 שנה המלכת שאול 2881-2488 1271 לפנה"ס - 878 לפנה"ס ארץ ישראל
מלכים 457 שנה חורבן בית ראשון 3338-2881 878 לפנה"ס - 421 לפנה"ס ארץ ישראל
סופרים
ואנשי כנסת הגדולה
110 שנה סוף הנבואה 3448-3338 421 לפנה"ס - 311 לפנה"ס ארץ ישראל

נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוע תאריך עברי תאריך לועזי תאריך מדויק מקורות
תחילת בריאת העולם 0 או 1‏- 3759 לפנה"ס לרבי יהושע בכ"ה באדר, לרבי אליעזר בכ"ה באלול ויקרא רבה, פרשה כ"ט, פסקה א'
בריאת אדם הראשון 0 3759 לפנה"ס לרבי יהושע בא' בניסן, לרבי אליעזר בא' בתשרי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
הולדת נח 1056 2703 לפנה"ס
המבול 1656 2103 לפנה"ס לרבי יהושע י"ז באייר, לרבי אליעזר י"ז בחשון סדר עולם פרק ד'
הולדת אברהם 1948 1811 לפנה"ס לר' יהושע בחודש ניסן, לר' אליעזר בחודש תשרי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
עקדת יצחק 2085[25] 1674 לפנה"ס יש אומרים בא' בתשרי, ויש אומרים בי' בתשרי ראה זוהר פרשת ויצא
הגירת השבטים למצרים 2238 1521 לפנה"ס
יציאת מצרים 2448 1311 לפנה"ס ט"ו בניסן, לחכמים ביום שישי לרבי יוסי ביום חמישי תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
מעמד הר סיני 2448 1311 לפנה"ס בשבת, לחכמים בו' בסיוון ולרבי יוסי בז' בסיוון תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
הקמת המשכן
חטא המרגלים
2449 1310 לפנה"ס המשכן הוקם בראש חודש ניסן
חטא המרגלים התרחש בתשעה באב
ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז
הכניסה לארץ ישראל 2488 1271 לפנה"ס כ"ח בניסן, בשבת, סדר עולם פרק י"א (היום השביעי של הקפת יריחו)
פטירת יהושע בן נון 2516 1243 לפנה"ס כ"ו בניסן שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
כינון מלכות דוד 2884 875 לפנה"ס
בנין בית המקדש הראשון, שלמה 2928 831 לפנה"ס בחודש אייר ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז
גלות עשרת השבטים 3205 554 לפנה"ס
תחילת מלכות נבוכדנצר 3319 440 לפנה"ס
חורבן בית המקדש הראשון 3338 421 לפנה"ס ט' באב, במוצאי שבת תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'
הכרזת כורש 3390[26] 369 לפנה"ס
פורים 3405 354 לפנה"ס י"ג באדר מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א'
בנין בית המקדש השני 3408 351 לפנה"ס כ"ד בכסלו ספר חגי, פרק ב', פסוק י"ח
עליית עזרא 3415 344 לפנה"ס
תום הנבואה[27]
תחילת מניין השטרות
3448 311 לפנה"ס
חנוכה[28] 3622 137-8 לפנה"ס כ"ה בכסלו ספר חשמונאים א' פרק ד' פס' נ"א
חורבן בית המקדש השני 3828[29] 70 לספירה ט' באב, במוצאי שבת תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מניין הסדר עולם והאמוראים, א' בתשרי שבו נברא האדם (לדעת ר' אליעזר שהעולם נברא בתשרי) הוא ראש השנה של שנה א' לבריאה, ואילו לפי המניין הנהוג כיום מונים את חמשת הימים שקדמו לבריאת אדם הראשון כשנה א' לבריאה (שנת תהו) וא' בתשרי הוא ראש השנה של שנה ב' לבריאה.
  2. ^ אדם עד נח: ספר בראשית, פרק ה'. נח עד אברהם: ספר בראשית, פרק י"א. יצחק: ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ה', ויעקב: ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ו
  3. ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ט'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א' במדבר רבה, פרשה י"ג ועוד
  5. ^ סדר עולם, פרק ג'.
  6. ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', וכן מחשבון המלכים משלמה ועד צדקיהו
  8. ^ ספר ירמיה, פרק כ"ט, פסוק י'. ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוק כ"א
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'. וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - ספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"הכ"ו
  10. ^ ספר ירמיה, פרק נ"ב, פסוק י"ב וספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק ח'
  11. ^ שהם 23 מקוטעות, וכדברי הגמרא במגילה י"א ע"ב
  12. ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
  13. ^ ויקרא רבה יג ה
  14. ^ ספר דניאל, פרק ט' על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד ב'
  15. ^ רס"ג מהדורת צוקר עמוד 327
  16. ^ מורה נבוכים חלק אות מז, מהדורת קאפח, עמוד רסט. הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם האלו, והריטב"א הגן על דברי הרמב"ם
  17. ^ קדמוניות א ג ט, מהדורת שליט סעיפים 104-108
  18. ^ גילו בעת לידת קין (בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ב'); שת נולד מאוחר יותר, כשאדם היה בגיל 130.
  19. ^ גילו בעת לידת יפת (בראשית, ה', ל"ב); שם נולד שנתיים מאוחר יותר, כשנח היה בגיל 502.
  20. ^ גילו בעת לידת ישמעאל (בראשית, ט"ז, ט"ז); יצחק נולד 14 שנה מאוחר יותר, כשאברהם היה בגיל 100.
  21. ^ כלומר שנת ה'תשפ"ד (5784) אמורה להיות שנת ה'תתק"ן (5950) לבריאת העולם.
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב'
  23. ^ חיים חפץ, "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש", נתפרסם במגדים י"ד
  24. ^ ויהושע בן נון הוא השופט הראשון (ר' דוד גנז בספרו צמח דוד, וכן העתיק בעל סדר הדורות). רבי אברהם זכות כתבו בספרו "ספר יוחסין" (מאמר ראשון, האלף השלישי, המאה השישית): "שפט יהושע כ"ח שנה"
  25. ^ שמות רבה, פרשה א', פסקה א'. וכן ברש"י ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
  26. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק א'
  27. ^ הכוזרי מאמר ג' לט, סה
  28. ^ תלמוד בבלי ע"ז ט ע"א. שם כתוב שבבית שני בארץ ישראל שלטה פרס 34 שנה ואחריה יון 180 שנה ואחר כך התחילה מלכות חשמונאי.
  29. ^ דבר זה שנוי במחלוקת ראשונים. המופיע בטבלה הוא לשיטת הרמב"ם, רבנו חננאל ורבנו תם, ואילו לשיטת ר"י והרשב"ם הבית חרב בשנת 3829.


היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל