הכח עמידר רמת גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכח עמידר רמת גן
מידע כללי
שם מלא הכח מכבי עמידר רמת גן
כינוי הכח, הכח רמת גן, הסגולים
תאריך ייסוד 1962 (הכח מכבי רמת גן)
2005 (הכח מכבי עמידר רמת גן)
אצטדיון אצטדיון וינטר, רמת גן
(תכולה: 8,000)
ליגה ליגה ב'
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של מכבי רמת גן
כדורסל נשים כדורסל גברים כדורגל
כדוריד כדורגל (חובבני) קבוצת עבר

הכח מכבי עמידר רמת גן היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר רמת גן, אשר מתמודדת כיום בליגה ב'.

שורשיו של מועדון הכח הוא בקבוצות האירופאיות ההיסטוריות הכח ברלין שהוקמה ב-1905, והכח וינה, שהוקמה ב-1909 על ידי יהודים-ציונים גרמנים ואוסטרים. יוצאי מועדונים אירופאים אלו, לאחר שעלו לישראל, הקימו את קבוצת הכח תל אביב המקורית שהתחרתה בארץ ישראל החל משנות ה-30.

גלגול הקבוצה כיום הוא למעשה איחוד של שלוש קבוצות לאורך שנות פעילותה: איחוד הכח תל אביב ומכבי רמת גן (שהקימו את המועדון הכח מכבי רמת גן בשנת 1962) ומכבי רמת עמידר (שאוחדה איתן ב-2005).

הקבוצה המאוחדת בילתה את מירב שנותיה בשתי הליגות העליונות בטבלת הליגות בכדורגל הישראלי וזכתה בשתי אליפויות, פעמיים בגביע המדינה, וכן שלוש פעמים בגביע הטוטו בליגה הלאומית. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון וינטר. בהמשך דשדשה הקבוצה וירדה לליגה השלישית והרביעית (ליגה ב').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת - מועדוני הכח (1905–1962)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכח וינה והכח ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – הכח ברלין, הכח וינה
כרזה לקראת משחקה של הכח ברלין בארץ נגד הפועל תל אביב, יולי 1933

מורשתה של הכח רמת גן מתחילה במועדוני הכח:

הכח ברלין - מועדון כדורגל מברלין שהוקם ב-1905 על ידי יהודים ציוניים ברלינאים והיה פעיל עד 1957. ב-1929 הקבוצה התמזגה עם קבוצת "בר כוכבא ברלין ויצרה את המועדון "בר כוכבא הכח ברלין". קבוצת הכח ברלין הייתה קבוצה מצליחה יחסית והתמודדה עד 1933 בליגות הנמוכות של התחרויות הגרמניות ונחשבה למועדון כדורגל מקצועני מצליח בשנים 19251927, אך לא הגיע לשחק בליגות הבכירות בכדורגל הגרמני. עקב ההגבלות, הגזירות והאנטישמיות בגרמניה הנאצית רבים משחקניה של הכח ברלין היגרו לארץ ישראל עוד בשנות ה-30 והקימו בארץ קבוצה בשם זהה בתחילת שנות ה-30 שהתמודדה בעיקר בליגות נמוכות ובמשחקי ידידות נגד הקבוצות הגדולות בישראל.

הכח וינה - מועדון כדורגל וינאי שנוסד בשנת 1909 על ידי ציונים אוסטרים בליגה רביעית בחשיבותה באוסטריה. במהלך השנים עשתה הכח וינה את דרכה ועלתה לליגות הבכירות יותר. עם תום מלחמת העולם הראשונה (ב-1918) הצליחה הקבוצה להעפיל לליגה האוסטרית הראשונה. בעונת 1924/1925 עשתה הקבוצה היסטוריה, כשזכתה באליפות אוסטריה. בעקבות כך התפרסמה הכח בקרב הקהילות היהודיות ברחבי אירופה, בעיקר בשנות ה-20, והרבתה לערוך משחקי ראווה ברחבי העולם, כולל באזור המזרח התיכון. בשנים 1924 ו-1925 ביקרה הכח וינה פעמיים בארץ ישראל שתחת המנדט הבריטי והתקבלה על ידי היישוב היהודי.

ב-1935 נרשמה לראשונה קבוצת הכח למשחקי ליגה וגביע בארץ ישראל. מאמנה היה פסח קסטנבוים, ששיחק קודם לכן ב"הכח ברלין", ומרבית חברי הקבוצה שיחקו בקבוצות השונות של "הכח" באירופה. הקבוצה שהייתה במצוקה של ציוד זכתה לסיוע של אוסטריה וינה ששלחה לה מדים בצבע סגול, וזה צבע המדים שמשמשים את שחקני הקבוצה עד היום. הקבוצה שיחקה במשך שנתיים, בהן הגיעה למשחק גמר הגביע ולמקום שלישי בצמרת הליגה. למרות ההישגים היחסיים, התפרקה הקבוצה, בעיקר בגלל גילם המבוגר של השחקנים.

הכח תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכח תל אביב

ב-1934 שוב קמה התארגנות של יוצאי הכח ברלין והכח וינה (שהקימו קבוצות משלהם בארץ ישראל), ביוזמתם של אגון יון (שהיה שופט כדורגל בכיר) וארתור באר. הם אספו חלק מהשחקנים לשעבר שנאלצו לפרוש מהקבוצות האירופאיות בעקבות האנשלוס והתגברות האנטישמיות באירופה. ב-1934, כבר בשנתה הראשונה, נרשמה הקבוצה, הכח תל אביב בהתאחדות לכדורגל ושיחקה בליגה הראשונה בעונת 1934/1935, כשנה לאחר הקמתה, תחת שרביטו של המאמן א. לוינגר, שחקן מקצועי מברטיסלאבה. בעונת 1936 סיימה הכח תל אביב כסגנית הליגה הארץ-ישראלית (הליגה הבכירה בישראל לפני קום המדינה) שנייה רק למכבי תל אביב שזכתה באליפות ההיסטורית הראשונה שלה. בשנים הבאות הצטרפו אליה כוכבים כמו וילי ברגר, פרי נויפלד, וליאו גליה. עונת 1944/1945 הייתה העונה האחרונה של הקבוצה בליגה הראשונה לפני קום המדינה.

ב-1949 התאחדה הקבוצה עם קבוצת פרבר תל אביבית משכונת שפירא שנקראה השחר הכפיר. הקבוצה המאוחדת צירפה לשורותיה כוכבים נוספים כמו שלמה לוי, אך המשיכה להישאר בליגה השנייה. ב-1954 השתנה מערך הליגות והוקמה הליגה הלאומית, והקבוצה עברה לשחק בליגה א' (ליגת המשנה).

מכבי רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מכבי רמת גן

קבוצה שהוקמה ב-1939 מתוך תנועת מכבי העולמית, ושיחקה בליגת המשנה של ארץ ישראל החל מעונת 1939 ועד להקמת מדינת ישראל. לאחר מכן שיחקה בליגת המשנה הישראלית החל מעונת הליגה המיוחדת אך לא הצליחה מעולם להעפיל לליגה הבכירה. ב-1956/1957 אף ירדה לליגה השלישית, ונקלעה לקשיים כלכליים.

הכח מכבי רמת גן (1962–2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הישן של הכח מכבי רמת גן שהיה בשימוש עד 2005

ב-1959 התאחדה הכח תל אביב שהייתה בליגה א' (הליגה השנייה) עם מכבי רמת גן שהייתה אז בליגה ב' (הליגה השלישית) וביחד יצרו השתיים קבוצה אחת מאוחדת מפאת אילוצים כלכליים.[1] אולם, האיחוד קרה רשמית רק שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1962, לאחר שסיימה הכח תל אביב במקום הראשון בליגת המשנה ועלתה לליגה הבכירה - אז שינתה את שמה בטפסי ההתאחדות ל"הכח מכבי רמת גן" - והאיחוד הפך לרשמי,[2] אז חדלה למעשה הכח תל אביב מלהתקיים. מגרשה של הקבוצה הרמת גנית, מגרש גלי גיל, היה למגרשה הביתי של הקבוצה המאוחדת החדשה, שבין היתר גם חיזקה את שורותיה בשחקני רכש חדשים ובמאמן - חנוך מרדכוביץ', שחקן הנבחרת הלאומית לשעבר.

הקבוצה למעשה החלה את דרכה כבר מהליגה הבכירה של עונת 1962/1963, אז היא סיימה במקום העשירי, ועונה לאחר מכן סיימה במקום השמיני. בעונתה השלישית, ותוך שתי עונות בלבד הייתה הכח מכבי רמת גן אלופת ישראל לעונת 1964/1965, כשבעונה עצמה במחזור האחרון נוצחה הפועל תל אביב (יריבתה העיקרית לתואר ביחד עם הפועל פתח תקווה) בחוץ על ידי מכבי נתניה 1-0, בזמן שהכח גברה באצטדיון בגלי גיל על מכבי תל אביב 1-3 וטיפסה למקום הראשון, כשהיא מקדימה את הפועל פתח תקווה בהפרש שערים בלבד וזוכה באליפות בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון. בעונה זו תחת הדרכתו של המאמן יצחק שניאור בהרכב הכח כיכבו: הקפטן אהרון קפיטולניק, יהודה שהרבני, האחים יחיאל, צ'יקו פרקש, פיטל והפטל ומנהיג הקבוצה בשנים אלו - השוער לופא קדוש.

בעונת 1968/1969 זכתה הקבוצה בגביע המדינה והוסיפה גם את תואר זה לארון שלה אחרי ניצחון 1-0 על מכבי שעריים בגמר. בעונת 1970/1971 זכתה הקבוצה בגביע פעם נוספת אחרי ניצחון 2-1 על מכבי חיפה בגמר. שתי עונות לאחר מכן הייתה הקבוצה מרחק פסע מדאבל היסטורי תחת הדרכתו של המאמן אליעזר שפיגל, כשכבר זכתה באליפות המדינה של 1972/1973 אך כשלה בגמר הגביע נגד הפועל ירושלים והפסידה לה 2-0 בגמר, כאשר ירושלים חוגגת עונת שיא עם תואר ראשון בהיסטוריה שלה על חשבונה של הכח. עונה אחת בלבד לאחר מכן תקופת הזוהר הסתיימה, וב-1973/1974 הקבוצה איבדה את רוב כוכביה וסיימה במקום שמוביל לליגת המשנה, אך ניצלה מירידה במשחקי המבחן. בשנים הבאות המשיכה הקבוצה לדשדש בתחתית הליגה ולהינצל מירידה במחזורים האחרונים. ב-1977/1978 מזלה הירע כשהפעם לא הצליחה להישאר בליגה, וחזרה לליגת המשנה. בעונה לאחר מכן עלתה חזרה לליגה הבכירה אך לא הצליחה לתקוע יתד, ובעונת 1979/1980 ירדה פעם נוספת לליגת המשנה.

בשנות ה-80 החל מצב הקבוצה להדרדר עוד, כשהתנדנדה ברוב השנים בין הליגה הראשונה לשנייה (עד עונת 1984/1985 אז הייתה בפעם האחרונה בליגה הבכירה לפני שנות ה-2000), אך בשנת 1988 ירדה הקבוצה עד לליגה השלישית, ועלתה בחזרה לליגת המשנה רק לאחר שלוש שנים. בעונת 1993/1994 נקשר שמו של המועדון לפרשיית מכירת משחקים. הקבוצה נענשה בצורה קשה של הפחתת נקודות ושחקנה הזר, ויקטור מגלינץ', שהורשע בפרשה, הורחק לצמיתות ממגרשי הכדורגל בארץ.

לאחר פרשת מכירת המשחקים, עבר המועדון לידיו של עו"ד ידין מכנס, שהבטיח לשקם את תדמיתו של המועדון, אך הוא בעצמו הורשע בגניבת מיליוני שקלים מיתומה-צעירה שמכנס שימש כנאמן על רכושה והוכנס לכלא לרצות שבע שנות מאסר. בשנים 19952000, סומנה הכח בפתיחת כל עונה כמועמדת לעלייה, אולם לא מימשה את הציפיות. באחת העונות הייתה קרובה מאוד הכח לעלייה, אולם לבסוף סיימה שלישית אחרי הפועל כפר סבא, שסיימה שנייה בזכות יחס שערים טוב יותר.

מצבה הכלכלי של הקבוצה הורע בתחילת שנות ה-2000, והקבוצה עמדה על סף פירוק בשנת 2002, עת הייתה בליגה השנייה. יו"ר הרשות לבקרה תקציבית הכריז על פשיטת רגל של הקבוצה והוריד אותה חזרה לליגה השלישית. עד לתחילת העונה שלאחר מכן היה ספק רב האם הקבוצה תמשיך להתקיים, אך לבסוף גייסו אוהדיה את הכסף הדרוש להצלתה. בסיום אותה עונה חזרה הכח רמת גן לליגה הלאומית.

בדצמבר 2002 אישר בית המשפט את מכירת הקבוצה לאיש העסקים נמרוד ורד מידי המפרק הזמני, עו"ד איתן ארז, תמורת 555,555 שקל. בחוזה הרכישה התחייב ורד בין היתר להעמיד תקציב ממוצע בליגה שבה תופיע הקבוצה והמועדון יצא לדרך חדשה כשהוא נקי מכל חוב עבר. במרץ 2003 הודיע ורד על הקמת חברה חדשה ללא כוונת רווח שתנהל את המועדון ובמקביל שכר את אורי מלמיליאן כיועץ מקצועי. כחודשיים לאחר מכן, הבטיחה הכח את שובה לליגה הלאומית מהמקום הראשון.

הכח מכבי עמידר רמת גן (2005–2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מכבי רמת עמידר
שחקני הכח עם האוהדים, 2013

בשנת 2005 אוחד המועדון שנית[3] עם קבוצה רמת-גנית אחרת, מכבי רמת עמידר, ששיחקה בצבעים צהוב וכחול. הקבוצה אוחדה תחת השם הכח מכבי עמידר רמת גן, בעקבות האיחוד שונו צבעי הכח, לראשונה מאז הקמתה, מסגול בלבד - לסגול וצהוב. הקבוצה הצליחה לעלות ב-2006 לליגת העל, לאחר היעדרות בת 21 שנה מהליגה העליונה. כעבור עונה אחת בלבד היא ירדה שוב, אך בעונת 2007/2008 היא עלתה בחזרה לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה הלאומית.

את עונת 2008/2009 סיימה הקבוצה במקום ה-11 שהוליך באותה עונה למשחקי מבחן מול המדורגת שישית ליגה הלאומית, מכבי אחי נצרת. הכח עמידר רמת גן הפסידה פעמיים באותה תוצאה (2-1) ונשרה חזרה לליגה הלאומית.

את עונת 2009/2010 סיימה הקבוצה בראש הפלייאוף התחתון בליגה הלאומית, וניצחונה האחרון סימן תקופה של 16 מחזורים ללא הפסד. בתום עונה זו חזרה הקבוצה לשחק במדים בצבע סגול ולבן. בסיום עונת 2014/2015 ירדה הקבוצה לליגה א', לאחר שבמהלך אותה עונה החליפה הקבוצה ארבעה מאמנים, אך סיימה במקום האחרון בליגה הלאומית. בעונה זו רשמה שיא מועדון שלילי של 11 הפסדים רצופים, ו-15 משחקים רצופים ללא ניצחון. הקבוצה המשיכה בנסיונותיה הכושלים לעלות חזרה לליגה הלאומית, ובמקביל בשנת 2019, לאחר שמאסו מהתנהלותה הכושלת של הנהלת המועדון לטענתם, החליטו חלק מתומכיה להקים קבוצת אוהדים בליגה ג' שנקראת הכח גלי גיל רמת גן, בדומה למודל קבוצת האוהדים הפועל קטמון.

בתחילת ינואר 2021, לאחר שהתגלו אי סדרים משמעותיים בחברה שמנהלת את מועדון הכדורגל, הוגשה לבית המשפט תביעה לפירוק החברה.[4] בסיום אותה עונה נשרה הכח עמידר רמת גן לליגה ב' לאחר שסיימה במקום האחרון, והגיעה לשפל ההיסטורי הגדול ביותר שלה עד אז.

ב-23 בדצמבר 2021 הכריז בית המשפט שלאחר בחינה מעמיקה, ולאחר שלא נמצא לקבוצה קונה הקבוצה תפורק. ב-29 בדצמבר באותה שנה, הוכרז על פירוק הקבוצה באופן רשמי כשהיא בליגה ב'.[5] כתוצאה מהפירוק הורדו לקבוצה 9 נקודות, אולם היא המשיכה לשחק בליגה ב', אך הקבוצה הייתה תחת איום של פירוק והעלמות ממפת הכדורגל הישראלי בליגה ג'. ב-13 ביולי 2022 החליט בית המשפט להעביר את המועדון לידיהם של המשקיעים נמרוד ורד (שהחזיק במועדון 15 שנים לפני כן), שלומי הראל וישראל ספיר, שינהלו ביחד את המועדון[6].

את מרבית עונת 2022/2023 בילתה הקבוצה בתחתית ליגה ב', ונאלצה להתמודד בפלייאוף התחתון על מנת להימנע מירידה לליגה ג'. הקבוצה הפסידה במשחקי המבחן בתוך ליגה ב', ולבסוף נשארה בליגה אחרי ניצחון במשחק המכריע נגד בית"ר כפר סבא מליגה ג', שהתמודדה על עלייה לליגה ב'.[7]

המעבר לניהול עמותת גני תקווה (2023 ואילך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום העונה ספגה הקבוצה מכה קשה כשבית המשפט החליט לסגור את אצטדיון וינטר, מתוך חשש שאחד מבעליה הקודמים של הקבוצה מקיים בו פעילות פלילית, מה שיהווה סכנה לשלום הציבור.[8] בעקבות ההחלטה החליטה קבוצת המשקיעים שרכשה את המועדון לסגת ממנו, ולהפסיק את פעילותה, מה שהביא לדיונים חדשים לגבי האפשרות לפירוק הקבוצה,[9] ולבסוף להחלטה על מינוי מפרק לקבוצה.[10] בתחילת חודש אוגוסט הוציא המפרק את הקבוצה למכירה,[11] ובסוף אוגוסט הודיע בית המשפט כי עמותת האוהדים "הכח גלי גיל רמת גן" הגישה את ההצעה הזוכה, ותרכוש את הקבוצה תמורת 225,000 ש"ח,[12][13] אך בערעור בבית המשפט נמכרה הקבוצה לעמותת מ.ס. א.ר.י. מגני תקווה, שהציעה 700,000 ש"ח, סכום חסר תקדים לקבוצה שמשחקת בליגה ב'.[14]

היריבות העירונית עם הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הדרבי של רמת גן

הדרבי הראשון בין הכח להפועל רמת גן נערך ב-1964. המשחקים בשנות ה-60 נחשבו למתוחים מאוד, ובאחד מהם נדקר סוס של המשטרה על ידי אוהד הכח. ב-1968 ניצחה הפועל בתוצאה 0–5, ולהכח הורחקו שלושה שחקנים. עונת 1968/1969 הייתה האחרונה שבה נערך דרבי רמת-גני בליגה הבכירה, וכל משחקי הדרבי שלאחר מכן נערכו בליגה השנייה. בעונת 2007/2008 הוגרלה הכח עם הפועל במסגרת שמינית גמר גביע המדינה, המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 והכח ניצחה 3–5 בפנדלים ועלתה לרבע גמר.

הפעם האחרונה בה נערכו משחקי הדרבי של רמת גן הייתה בעונת 2014-15 בה הכח עמידר רמת גן נוצחה בשני משחקי הדרבי במסגרת הליגה (0-1, 1-2) וכן הפסד במסגרת גביע הטוטו.

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכים בתואר מלך השערים של ליגת העל במדי הכח רמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה שם השחקן שערים
1972/1973 יהודה שהרבני 21

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל

גביע המדינה

גביע הטוטו (ליגת המשנה)

  • זכייה (3) : 1995/1996, 1996/1997, 1998/1999

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצוקה כספית איחדה את "הכח" ת"א ו"מכבי" ר"ג, מאת שמשון לונקרון, דבר-ספורט, 23 באוגוסט 1959
  2. ^ השם:הכח-מכבי רמת-גן, חדשות הספורט, 24 באוקטובר 1962
  3. ^ דודי שחם ואורן שחם, הכח ר"ג ורמת עמידר התאחדו לקבוצה אחת: הכח עמידר, באתר nrg‏, 2 ביוני 2005
  4. ^ בקשה לפירוק הכח עמידר ר"ג: ליקויים מהותיים, באתר ONE‏, 5 בינואר 2021
  5. ^ חוב של 20 מיליון: הכח רמת גן מתפרקת, באתר ONE‏, 29 בדצמבר 2021
  6. ^ דרך חדשה: נמרוד ורד חוזר לשלוט בהכח רמת גן, באתר ONE‏, 13 ביולי 2022
  7. ^ אלון יהודיוף, הכח ר"ג ניצחה את כפ"ס ושרדה בליגה ב', 14 באפריל 2023, דאבל פס
  8. ^ מיכאל וייסרמן, מכת מוות להכח עמידר רמת גן? אצטדיון וינטר ייסגר, 7 ביוני 2023, דאבל פס
  9. ^ יונתן גינזבורג, ‏ביהמ"ש יחליט תוך שבוע האם הכח ר"ג תימחק, באתר ONE‏, 12 ביולי 2023
  10. ^ יונתן גינזבורג, ‏עו"ד בן פורת מונה למפרק של הכח עמידר רמת גן, באתר ONE‏, 18 ביולי 2023
  11. ^ יונתן גינזבורג, ‏הכח רמת גן הוציאה הזמנה לרכישת הקבוצה, באתר ONE‏, 8 באוגוסט 2023
  12. ^ הודעת העמותה על רכישת הקבוצה, בעמוד הפייסבוק של הכח גלי גיל רמת גן, 30 באוגוסט 2023
  13. ^ מיכאל וייסרמן, בדרך להיסטוריה? קבוצת גלי גיל קיבלה את זכויות הניהול על הכח עמידר, 31 באוגוסט 2023, דאבל פס
  14. ^ יובל בר ויונתן גינזבורג, ‏עמותת גני תקווה תרכוש את הכח עמידר רמת גן, באתר ONE‏, 6 בספטמבר 2023