הכוחות הסוריים הדמוקרטיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוחות הסוריים הדמוקרטיים
قوات سوريا الديمقراطية, Hêzên Sûriya Demokratîk
דגל הכוחות הסוריים הדמוקרטיים
תקופת הפעילות 10 באוקטובר 2015 – הווה (8 שנים ו־22 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיה פדרליזם, חילוניות, קונפדרליזם דמוקרטי, זכויות מיעוטים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפקד נוכחי Mazlum Abdi עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה אל-חסכה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 40,000 (נכון ל־ספטמבר 2019) (אוקטובר 2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
קרבות
sdf-press.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכוחות הסוריים הדמוקרטייםערבית: قوات سوريا الديمقراطية; בכורדית: Hêzên Sûriya Demokratîk; בסורית: ܚܝ̈ܠܘܬܐ ܕܣܘܪܝܐ ܕܝܡܩܪܛܝܬܐ; באנגלית: Syrian Democratic Forces, מוכרים גם בראשי התיבות SDF) הם ברית צבאית המורכבת מלוחמים כורדים, ערבים, אשורים, ארמנים, טורקמנים וצ'רקסים, הפועלים במסגרת מאבק משותף נגד ארגוני הטרור המדינה האסלאמית ותחריר א-שאם, וזאת כחלק ממלחמת האזרחים בסוריה.

מטרת הברית, לפי פרסומיה, היא "יצירת סוריה דמוקרטית ורב-לאומית, בה צדק אמיתי יונחל לאורך זמן".

לפי הערכות, מבין כלל חברי הברית, כ-80% הם ממוצא כורדי, בעוד שאר חברי הברית נמנים עם כלל קבוצות האוכלוסין האחרות המוזכרות לעיל[1].

הקמת הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית הוקמה רשמית בתאריך 11 באוקטובר 2015, במהלך מסיבת עיתונאים בעיר אל-חסכה, המשמשת כבסיס הפעילות של הברית. הקמת הברית התאפשרה בעקבות הסכם שיתוף פעולה שנחתם בין המחתרת הכורדית (היחידות להגנת העם) הפועלת בצפון סוריה ובין קבוצות אופוזיציה ערביות, הפועלות אף הן באותו האזור[2].

מטרתה של הברית, אשר הוקמה מלכתחילה בשיתוף פעולה מצד מספר קבוצות אתניות שונות, בעלות זהות אסלאמית סונית משותפת, הייתה לפעול נגד האיום המשותף מצד ארגוני הטרור האסלאמיים הסוניים דאעש וג'בהת א-נוסרה.

בתאריך 10 בדצמבר 2015, לאחר כינוס שנמשך יומיים, נוסד גם אגף פוליטי לברית, תחת השם "המועצה הדמוקרטית הסורית".

פעילות בשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמתה הברית התמקדת בעיקר במאבק ישיר מול כוחות דאעש בעיראק ובסוריה, ולוחמיה השיגו מספר ניצחונות אסטרטגיים במאבק כנגד הארגון. בסוף 2015 הם הצליחו לכבוש את העיר אל-האול וסביבתה. בהמשך, באזור א-שדאדי לוחמי הברית הביאו לנסיגת כוחות דאעש במהלך חודש פברואר 2016[3].

במהלך חודש מאי 2016, לוחמי הברית פתחו במתקפה רחבה כנגד כוחות דאעש באזור צפון ומרכז סוריה, בעזרת סיוע לוגיסטי ומטרייה אווירית מצד כוחות אמריקאים, במטרה להגיע בסופו של דבר לעיר א-רקה, ששמשה כ"בירת" דאעש, ולכבשה[4].

נכון לחודש יוני 2016, הארגון שולט בשטחים נרחבים בצפון ובמזרח סוריה, אשר שוחררו מכוחות דאעש[5].

סיוע חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד מימיה הראשונים של הברית, ארצות הברית לקחה חלק משמעותי במתן סיוע לוגיסטי לברית, ואף לקחה חלק משמעותי באימון הלוחמים. יועצים מטעם צבא ארצות הברית לוקחים חלק בפעילויותיה הצבאיות של הברית, ומספקים ייעוץ שוטף ללוחמים הפועלים בשטח.

במהלך מתקפת כוחות האופוזיציה כנגד דאעש באזור א-שדאדי, בה לקחו הכוחות הסוריים הדמוקרטיים חלק משמעותי, נמסר כי ארצות הברית ביצעה מספר תקיפות אוויריות כנגד דאעש, בתיאום מול כוחות הברית.

בתאריך 21 במאי 2016, הגנרל האמריקאי ג'וזף ווטל ביצע סיור חשאי במשך מספר שעות בצפון סוריה. במהלך הסיור, ביקר ווטל במספר מוקדי כינוס של כוחות מיוחדים אמריקאים המוצבים באזור, וכן נפגש עם כוחות מקומיים המסייעים במאבק בכוחות דאעש, ולרבות עם נציגי הברית[6]. מספר ימים לאחר מכן, החלה מתקפה רחבת היקף כנגד כוחות דאעש, בה לקחו לוחמי הברית חלק משמעותי[7].

בנוסף לארצות הברית, נטען כי גם משטר אסד, וכן כוחות הצבא הרוסי הפרוסים באזור, תומכים אף הם בפעילותה של הברית, אף כי תמיכה זו אינה באה לידי ביטוי בפועל בתמיכה לוגיסטית או בשיגור לוחמים לסיוע במהלכיה הצבאיים.

התנגדות לסיוע חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוריינטציה הכורדית של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, הנובעת בין היתר מהאחוז הניכר של כורדים מקרב לוחמיה, הובילה מספר קבוצות ערביות שונות בעלות זהות אסלאמיסטית סונית, אשר חברות בקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים, להתנגד לפעילותם של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, וכן לסיוע החיצוני הניתן להם מצד בעלת הברית. במסגרת זאת, קבוצות אלו העלו מספר טענות בדבר "מעשי טבח" לכאורה, אשר בוצעו מטעם פעילי הברית בשטח.

ממשלת טורקיה, אשר חוששת מהתעוררות התודעה הלאומית הכורדית בשטח סוריה ועיראק, מחשש שזו תגלוש בהדרגה גם לשטחה, מתנגדת אף היא לסיוע החיצוני הניתן ללוחמי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, ובין היתר הפגינה את חוסר שביעות רצונה מהתמיכה הניכרת לה זוכה הברית מטעם ממשלת ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]