הינוקא מכפר סכנין

הינוקא מכפר סכנין

מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בצפת

הינוקא מכפר סכנין, על פי ספר הזוהר, הוא ילד קדוש, בנו של רב המנונא סבא, שחי בדור הרביעי לתנאים. שמו אינו ידוע והוא מוזכר רק כ"ינוקא".

הסיפור אודותיו

מסופר שלאחר פטירתו של רב המנונא סבא, רבי יצחק ורבי יהודה עברו בדרכם בכפר סכנין, והתארחו אצל אשתו של רב המנונא סבא. הבן הקטן, ששהה באותו יום בבית (בשאר הימים היה שוהה כל היום בבית הספר), ראה את החכמים, ואמו אמרה לו לגשת אליהם על מנת שיברכו אותו. ניגש הילד אל החכמים, אך חזר לאחוריו ואמר לאמו שאינו חפץ להתקרב אליהם, משום שבאותו יום לא קראו קריאת שמע, ולימדו אותו, שכל מי שאינו קורא קריאת שמע בזמנו יהיה בנידוי כל אותו היום. שמעו החכמים ותמהו, נשאו ידיהם וברכוהו ואמרו שאכן לא קראו קריאת שמע באותו היום מכיוון שעסקו בעניינם של חתן וכלה שלא היה להם כל צרכם, והעוסק במצווה פטור מן המצווה. כששאלו אותו כיצד ידע שלא קראו קריאת שמע, אמר להם שהריח זאת מבגדיהם.

לאחר מכן הם ישבו ליטול ידיים ולאכול לחם, ורבי יהודה, שידיו היו מלוכלכות, ברך קודם שנטל את ידיו. אמר הינוקא, שאם הם היו לומדים אצל רבי שמעיה חסידא, היו שומעים ממנו את הדין שאסור לברך בידיים מזוהמות, וכל מי שמברך כשידיו מלוכלכות חייב מיתה. הינוקא המשיך ואמר, שדין זה נלמד מן הפסוק "בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו" (שמות, ל'), שמשתמע ממנו שאם לא ירחצו את ידיהם - ימותו. הינוקא המשיך לבאר ע"פ תורת הסוד, את הטעם לנטילת ידיים, והוכיחם על כך שלא שמשו את רבי שמעיה חסידא, שאמר שהסטרא אחרא ניזון מן הלכלוך והטינופת. דבריו של הינוקא התמיהו את החכמים מאוד, והם לא היו יכולים לדבר.

שאל אותו רבי יהודה מה שם אביו, והינוקא שאל את אימו האם לגלות להם. אימו שאלה אותו האם בדק אותם, והוא אמר שבדקם ו"לא מצאם כראוי". אמו לחשה לו מה להגיד להם, והוא חזר אליהם ואמר, שאביו נפטר, והוא הולך סוחר אחרי חסידים קדושים ההולכים בדרך. וכיוון שלא ראו אותו כשהלך מאחוריהם בדרך, נראה שאינם ראויים שיגיד להם מיהו אביו. בשלב זה אמר רבי יהודה לרבי יצחק, שנדמה לו שתינוק זה אינו בן אדם. לאחר מכן הם זימנו, והינוקא דרש דרשות רבות על ברכת הזימון ומעלתה. לאחר ששמע רבי יהודה את דבריו, אמר: "אשרי חלקנו, שמעולם לא שמענו את הדברים הללו, וודאי שתינוק זה אינו בן אדם.

בהמשך בירכו החכמים אותו ואת אימו, והוא אמר להם דברים נוספים על עין הרע, ועל הפסוק "המלאך הגואל אותי מכל רע", והם נשקוהו שוב. עמדו לברך, והינוקא ברך ברכת המזון. כשסיים לברך, עצם את עיניו לרגע, ולאחר מכן פתחם שוב ואמר: "חברים, שלום לכם מהריבון הטוב שעל העולם". תמהו החכמים שוב ובכו וברכוהו. החכמים ישנו באותו לילה בביתו של רב המנונא, ובבוקר הלכו וסיפרו את המעשה לרבם, רבי שמעון בר יוחאי, שאמר להם שודאי סלע תקיף וחזק זה הוא בנו של רב המנונא סבא.

מקום קבורתו

על פי המסורת, הוא קבור יחד עם אמו וצאצאיו בבית הקברות העתיק בצפת, במערה של מהר"י בירב.

לקריאה נוספת

• יונתן מ' בן הראש, סבא וינוקא: האל, הבן והמשיח בסיפורי הזוהר, ירושלים: מאגנס, תשע"ט
• יונתן מ' בן הראש, ינוקא דרב המנונא סבא: עיון ומהדורה סינופטית, סיפור הינוקא דבלק' (זוהר, ח"ג קפו ע"א – קצב ע"א), לוס אנג'לס: כרוב, תשע"ט

קישורים חיצוניים

• הרב יצחק גינזבורג, שיעור על ה"ינוקא דפרשת בלק", באתר מלכות ישראל