היינץ
 | |
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
הנרי ג'ון היינץ  |
| תקופת הפעילות |
1869–הווה (כ־155 שנים) |
| חברת אם |
קראפט היינץ |
| חברות בנות |
ליה ופֵּרינְס |
| מיקום המטה |
פיטסבורג |
| ענפי תעשייה |
עיבוד מזון, תעשיית המזון |
| מוצרים עיקריים |
קטשופ, רוטב ברביקיו, רוטב בשר, מיונז, חרדל, חומץ |
|
www | |
  | |
.jpg)
היינץ (באנגלית: H. J. Heinz Company) הוא מותג מזון אמריקאי ולשעבר תאגיד באותו השם, שמניותיו נסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק והמטה שלו היה בפיטסבורג, פנסילבניה. הוא נוסד על ידי הנרי ג'יי היינץ בשנת 1869. ומייצר אלפי מוצרי מזון במפעלים בשש יבשות, והמשווקים ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. החברה טוענת שיש לה 150 מותגים שהם בעלי נתח השוק הראשון או השני בגודלו בעולם[1].
בפברואר 2013 הסכים תאגיד "היינץ" להירכש על ידי חברות ההשקעות "ברקשייר האת'וויי" ו-3G Capital, לפי שווי שוק של 28 מיליארד דולר[2].
ב-25 במרץ 2015, הודיעה חברת המזון "קראפט" על מיזוגה עם "היינץ", ביוזמת חברת "ברקשייר האת'וויי"[3] המיזוג ליצירת חברת קראפט היינץ, חברת המזון החמישית בגודלה בעולם, הושלם ב-2 ביולי 2015[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היינץ נוסדה על ידי הנרי ג'ון היינץ בשנת 1869. היינץ נולד בארצות הברית להורים שהגרו מגרמניה. הוא החל לייצר ולשווק רוטב החזרת, על פי מתכון של אמו, בכמויות קטנות לחנויות בסביבת מגוריו בעיירה שרפסבורג, פנסילבניה, יחד עם שני שותפים. החברה פשטה רגל בשנת 1875. בשנה שלאחר מכן ייסד היינץ חברה נוספת, F & J Heinz, עם אחיו ג'ון היינץ ובן דודו, פרדריק היינץ. אחד המוצרים הראשונים של חברה זו היה קטשופ היינץ והחברה החלה לצמוח. בשנת 1888, היינץ רכש את שני שותפיו וארגן מחדש את החברה כחברת H.J. Heinz.
בשנת 1896 השיקה את סיסמת הפרסום של החברה, "57 זנים", בהשראת פרסומת שראה בזמן שנסע ברכבת בעיר ניו יורק (לחנות נעליים המתהדרת ב-"21 סגנונות"), היינץ בחר את המספר פחות או יותר באקראי כי הוא אהב את הצליל שלו. הסיסמה המשיכה לשמש את החברה במשך השנים מאז[5].
במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1905 הפכה חברת "ה.ג'יי היינץ" לחברה בע"מ, והיינץ כיהן כנשיא הראשון שלה, ושימש בתפקיד זה למשך שארית חייו. תחת הנהגתו, החברה הייתה חלוצה בתהליכים לעיבוד מזון באופן סטרילי, והובילה מאמץ לובינג מוצלח לטובת חקיקת "חוק המזון והתרופות הטהור" (אנ') ב-1906, שהסדיר את ייצור המזון התרופות בארצות הברית. בשנת 1908 הקים מפעל ראשון מחוץ לארצות הברית, בלימינגטון, אונטריו, קנדה. החברה הפעילה אותו עד 2014, אז נמכר.
חברת היינץ הייתה חלוצה הן בחידושים המדעיים והן בחידושים הטכנולוגיים לפתרון בעיות כמו זיהום חיידקי בייצור מזון. ב-1914 פותח באנגליה רוטב סלט היינץ.
בשנת 1930, הווארד היינץ, בנו של הנרי היינץ, הוביל פיתוח מוצרי מזון זולים בהיקף תעשייתי, בעקבות השפל הגדול, כולל מרקים מוכנים ומזון לתינוקות. והם הפכו למוצרים מובילים של החברה[6].
במהלך מלחמת העולם השנייה, "ג'ק" היינץ (נכדו של הנרי ג'ון היינץ) הוביל את החברה כנשיא ומנכ"ל כדי לסייע לבריטניה ובעקבות מחסור במזון. המפעל שלה בפיטסבורג הוסב לזמן מה לייצור דאונים עבור בריטניה. בשנים שלאחר המלחמה, ג'ק היינץ הרחיב את החברה פתח מפעלים במספר מדינות, והרחיב מאוד את הנוכחות הבינלאומית שלה. הוא גם רכש את מותג הטונה "סטארקיסט".
בשנת 1959, העובד הוותיק של החברה, פרנק ארמור ג'וניור, נבחר לנשיא ויושב ראש. הוא הראשון שכיהן בתפקיד מאז תחילתה של החברה ב-1869 שלא היה בן המשפחה.
בשנת 1969, טוני או'ריילי הצטרף לחברת הבת של החברה בבריטניה, והפך למנכ"ל שלה עד מהרה. הוא עבר לפיטסבורג ב-1971, כשקודם לתפקיד סגן נשיא בכיר לאזור צפון אמריקה והאוקיינוס השקט. ב-1973, מונה לנשיא ההברה, למנכ"ל ב-1979 ויו"ר ב-1987. ב-1991 קיבל או'ריילי שכר שיא של 75 מיליון דולר בשנה[7].
בין 1981 ל-1991, מניית היינץ עלתה ב-28% בממוצע בשנה, כפול מהתשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 לאותן שנים. לקראת סוף העשור התפשטות של קמעונאים כמו וולמארט וצמיחת מותגים פרטיים גרמו לתחרות על שטחי המדף, והפעילו לחץ מחירים על מוצרי החברה[8]. בשנת 1998 עזב טוני או'ריילי את החברה אך במהלך השנים שעמד בראשה צבר הון שהפך אותו למיליארדר[9] , והוא הקים חברת השקעות משלו[10].
בשנת 1999, רכשה 19.5% ממניות חברת המזון הטבעי והאורגני "Hain" תמורת 100 מיליון דולר. באמצעות העסקה ביקשה להכניס לשוק המזון הטבעי והאורגני בארצות הברית, שנאמד בבאותה עת בכ-20 מיליארד דולר לשנה וצמח בקצב של 15–18 אחוזים בשנה[11]. באותה שנה הרחיבה את עסקי המזון הקפוא שלה באירופה באמצעות רכישת חטיבת המזון הקפוא של חברת "יונייטד ביסקיטס" הבריטית[12].
במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 ביקשה היינץ לרכשו את עסקי מזון התינוקות של ביצ'נאט (Beech Nut),יצרנית מזון תינוקות בבעלות חברת מילנוט, למזגם עם עסקי מזון התינוקות שלה. בכך תהפוך היינץ ליצרנית מזון התינוקות השנייה בגודלה בעולם, אחרי גרבר[13]. אך נציבות הסחר הפדרלית החליטה לא לאשר את העסקה מחשש לפגיעה בתחרות בעסקי מזון התינוקות והיא בוטלה באפריל 2001[14].
בשנת 2005 רכשה היינץ את יצרנית התבלינים והרטבים הבריטית "HP פודס" (יצרנית הרוטב הפופולרי "HP Sauce") מקבוצת דנונה, תמורת 861.3 מיליון דולר. זאת במסגרת מאמצי החברה להתמקד בעסקי הרטבים שלה[15], שהביאו גם למכירה של המותג לינדה מקרתני, יצרנית תחליפי בשר וארוחות מוכנות מהצומח, לחברת היין (Hain Celestial) האמריקאית[16]. מותג שנוסד ב-1991 על ידי לינדה מקרטני, אשתו של זמר החיפושית פול מקרטני, לאחר שהפכה לגורו של מזון מהצומח, כשכתבה ספר בישול צמחוני. החברה נרכשה על ידי תאגיד יונייטד ביסקיטס וב-1999 עברה לידי היינץ שרכשה את יונייטד ביסקיטס תמורת 317 מיליון דולר[17].
בפברואר 2013, נרכשה החברה על ידי החברות ברקשייר האת'וויי ו-3G Capital, במחיר של 28 מיליארד דולר. ומאוחר יותר נמחקה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק[18]. במרץ 2015 רוכשי חברת היינץ רכשו גם את תאגיד קראפט ומזגו את החברות לחברת "קראפט-היינץ"[3].
בשנת 2017, קראפט-היינץ ניסתה לקנות את תאגיד המזון ומוצרי הצריכה הבריטי-הולנדי יוניליוור, במטרה לחתוך בהוצאות החברה על ידי איחוד מפעלים, אולם יוניליוור דחתה את הצעת הרכש שהייתה תמורת כ-143 מיליארד דולר[19].
בפברואר 2019, ביצעה קראפט-היינץ מחיקת ערך מוניטין בסך 15.4 מיליארד דולר של חלק מהמותגים הידועים ביותר שלה, עקב שינויים בהרגלי האכילה של הצרכנים כך שחלק מהמוצרים שלה הפכו פחות פופולריים[20].
פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצרי החברה היו זמינים בישראל כבר בתקופת המנדט הבריטי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה החברה לרכוש בישראל כמויות קטנות של רסק עגבניות לשימוש מפעליה באנגליה[21].
מוצרים של החברה, כגון שעועית אפויה, שווקו בישראל החל משנות ה-70 על ידי רשת שופרסל[22], שהוקמה על ידי משקיעים מארצות הברית[23].
בשנת 1991 קיבלה חברת "רמדיה" את הזיכיון לייבא לישראל את מוצרי החברה בתחום המזון לתינוקות ("רמדיה" הייתה אז יצרנית מובילה בישראל בתחום זה)[24]. ההחלטה להתחיל ליבוא את המוצרים התקבלה לאחר שהתחרות בענף גדלה, מותגים בינלאומיים נוספים נכנסו לשוק, דוגמת "גרבר" ו"ביצ'נט" (Beech-Nut), ועלויות הייצור שלה בישראל היו גבוהות[25]. בשנת 1992 החלה רמדיה ליבוא תרכובות מזון לתינוקות מחברת "הוּמָנָה", חברת בת גרמנית של קונצרן היינץ. המוצר שווק בישראל תחת שם המותג של רמדיה[26].
בשנת 1995 התרחב הזיכיון של רמדיה גם למוצרי המכולת של היינץ, כדוגמת קטשופ, חרדל ומיונז והיא שיווקה אותם באמצעות חברת בת חדשה בשם "פודליין"[27].
הקמת היינץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 רכשה היינץ 51% ממניות "רמדיה", תחת הסכם לפיו תקבל אופציה לרכוש את יתרת המניות תוך חמש שנים באותו המחיר[28]. בנוסף באותה שנה רכשה מקבוצת גבע 51% מחברת "שקדיה" יצרנית של פיצוחים, מוצרי שוקולד וחבילות שי[29].
החברה החלה לפעול בשם "קבוצת היינץ רמדיה" והרחיבה את פעילותה בענף המזון בישראל, על ידי רכישה והפצה של מוצרים נוספים. בין השאר החלה לשמש כחברת הפצה של יקבי תשבי[30], החלה לשווק בישראל את מותג התה האנגלי טוויינינגס[31], נכנסה לשוק העוגיות עם המותג "קוקי"[32], והחלה לשווק את מותגי מזון חיות מחמד של היינץ בישראלת כולל מזון הכלבים Cycle ומזון החתולים 9 Lives[33].
בנובמבר 2000 רכשה היינץ, שהיא בעלת מותג הטונה "סטארקיסט", 51% מחברת פודור סחר, משווקת סטארקיסט בישראל[34]. זמן קצר לפני כן רכשה פודור עצמה את מפעל "טונה יונה" בטירת כרמל[35], מפעל שהיה קודם בבעלות קונצרן כור תעשיות[36]. המפעל המשיך לייצר שימורי טונה תחת המותג "סטארקיסט" עד שנסגר ב-2018[37].
בתחילת שנת 2003, תרכובות המזון לתינוקות של רמדיה היו בעלות נתח השוק הגדול בישראל, על פני שתי המתחרות שלה "מטרנה" של חברת מוצרי מעברות ו"סימילאק" של תאגיד מעבדות אבוט[38]. באותה עת החלה הקבוצה לפעול תחת השם "היינץ ישראל" ובאוגוסט 2003 התמנה גידי לנדסברגר למנכ"ל הקבוצה[39]. במסגרת השינוי הארגוני אוחדו כל החברות הבנות של היינץ ישראל, הכוללת את החברות היינץ-רמדיה, פורבייבי, היינץ-פודליין ושקדיה[40].
פרשת רמדיה והפסקת הפעילות הישירה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת רמדיה
בנובמבר 2003 נחשף כי חסר בוויטמין B1 באבקת "רמדיה סופר פורמולה צמחית", תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה, שייצרה חברת הבת הגרמנית של היינץ "הומנה" עבור רמדיה, גרם למקרי מוות ותחלואה חמורה בתינוקות. מיד עם היוודע הדבר הפסיקו הצרכנים בישראל לקנות את כל מוצרי "רמדיה", שהייתה חלק גדול מפעילות התאגיד בישראל[41]. שלוש ימים לאחר תחילת הפרשה הודיעה היינץ כי היא לא צפויה לממש האופציה לרכישת יתרת האחזקות בפעילות בישראל. אופציה שניתנה לה למימוש עד ינואר 2004[42]. בהיינץ העריכו כי סיכוייו של מותג רמדיה לשרוד את המשבר קלושים והחליטו להתרכז בפעילות האחרות, כולל "סטארקיסט"[43], ו"שקדיה" בה הגדילה את חלקה עד 95% מהחברה במרץ 2004[44].
אולם עם התמשכות והחשיפה כי חברת הבת "היינץ" הייתה האחראית העיקרית לייצור המוצרים הפגומים, התקבלה החלטה אסטרטגית של החברה לחסל את עסקיה בישראל, על ידי מכירתם[45].
היינץ ניהלה מגעים למכירת פעילות היינץ-רמדיה לחברת שמן תעשיות, שכללה גם ייצור דייסות במותג רמדיה במפעל בראשון לציון שפעל מאז 1963 ויבוא ושיווק אביזרים לתינוקות; ונעשה מאמץ להביא לכך ששמן תעסיק את מרב עובדי החברה[46]. אולם ברגע האחרון הודיעה שמן כי אינה מוכנה לעסקה ואיננה מתכוונת לרכוש את החברה, לאחר שחתמה כבר על הסכם עקרונות[47]. באפריל 2005 הודיעה קדונלדס ישראל כי היא מפסיקה להשתמש ברטבים של היינץ; ועוברת למותג פרטי[48]. במאי 2005 רכש לבסוף איש העסקים יובל לוי רכש מהיינץ את פעילות רמדיה[49]. באוגוסט 2005 מכרה היינץ את פעילות ההפצה של מוצריה בישראל לחברת דיפלומט אחזקות[50] בנובמבר 2005 היינץ מכרה את אחזקותיה בסטארקיסט ישראל[51]. בינואר 2006 רכשה חברת "דין שיווק וקליה", המתמחה ביבוא ושיווק פיצוחים ופירות יבשים, את מפעל שקדיה[52].
קטשופ היינץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
היינץ המציא את ה"קטשופ היינץ" בשנת 1869. והוא הפך לנמכר ביותר בעולם[53]. חברת היינץ היא צרכנית העגבניות הגדולה בעולם ומשתמשת בכ-2 מיליון טון עגבניות בשנה לצורך ייצור הקטשופ. עם פתיחתן של מסעדות המזון המהיר בשנות ה-60, הפך קטשופ היינץ לחלק מתרבות הצריכה האמריקנית[54].
בישראל החל תאגיד היינץ לשווק ישירות ולפרסם את מותג הקטשופ שלה בשנת 1999 ותוך שלוש שנים כשלוש שנים הגיע נתח השוק של המוצר לכ-25%[55]. ב-2001 החלה לשווק קטשופ המיועד לילדים, תחת שם המותג "הקשקשנים", הסדרה כללה קטשופ בשני צבעים - ירוק ואדום[56]. באוגוסט 2015 נקבע שהמוצר יימכר בישראל בשם "מתבל עגבניות" ולא קטשופ, עקב תקן ישראלי הדורש לפחות 10% רכז עגבניות במוצר, בעקבות לחץ שהפעילה המתחרה חברת "אסם"[57]. אולם חברת "דיפלומט", משווקת קטשופ היינץ, החלה במאבק נגדי ושבסופו הודיעו שר האוצר והכלכלה, משה כחלון, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, כי חתמו על תיקון לצו הגנת הצרכן, שמשמעותו ביטול הצורך בכמות מינימלית של עגבניות במוצר על-מנת שיהיה ניתן לקרוא לו קטשופ[58]. בפברואר 2017 שונה התקן כך שהיינץ יכולה לחזור ולשווק את המוצר בשם "קטשופ"[59].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של היינץ (באנגלית)
היינץ, ברשת החברתית פייסבוק
היינץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
היינץ, ברשת החברתית אינסטגרם- היינץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ורד שרון-ריבלין, הבייבי הישראלי של היינץ, באתר גלובס, 30 באפריל 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנדרו רוס סורקין, הניו יורק טיימס, מאבק שליטה מרתק ומלוכלך בהיינץ, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2006
- ^ רונית דומקה, באפט רוכש את היינץ לפי שווי של 28 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2013
רכישת ענק: וורן באפט רוכש את היינץ ב-28 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בפברואר 2013 - ^ 1 2 בלומברג, באפט רוכש את חברת המזון קראפט וממזג אותה עם היינץ, באתר TheMarker, 25 במרץ 2015
- ^ רויטרס, "המיליארדר באפט נעשה יותר עשיר, ו-2,600 משפחות נעשות עניות. זו בושה", באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2015
- ^ עאיליה ארנבורג, 57 מיצים של מיסטר היינץ, קול העם, 8 באפריל 1947
- ^ חידושים בשוק המזון מזון לתינוקות - תחום מיוחד של ייצור המזון, הארץ, 26 בפברואר 1960
- ^ פורבס, 75 מיליון דולר בשנה, חדשות, 12 במאי 1992
- ^ פייננשל טיימס, דם חדש ליצרנית הקטשופ, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1999
- ^ סוכנויות הידיעות, המיליארדר טוני אוריילי העלה את הצעת הרכש לאיירקום - ל-2.65 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2001
- ^ דפנה מאור, השקעתם של ג'ורג' סורוס וטוני אוריילי בחברת התקשורת האירית איירקום השתלמה: תונפק ברווח השבוע, באתר TheMarker, 15 במרץ 2004
- ^ איי אונליין, היינץ' תרכוש % 19.5 מחברת מזון טבעי ואורגני ב-100 מיליון ד', באתר TheMarker, 27 בספטמבר 1999
- ^ מאת אליהו חסין, היינץ מנהלת שיחות על רכישת חטיבת המזון של CSM בהולנד, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2000
- ^ מיכל שדה, בעקבות מיזוג, היינץ תיחשב ליצרנית מזון התינוקות השנייה בגודלה אחרי גרבר, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2000
- ^ Stephen Labaton, Merger Blocked For Makers Of Baby Food, The New York Times, 28 באפריל 2001
- ^ הדר תדמור, היינץ העולמית תרכוש את יצרנית התבלינים והרטבים הבריטית HP פודס ב-861.3 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 ביוני 2005
- ^ הארץ, היינץ מכרה את המותג לינדה מקרתני למתחרה האמריקאית של טבעול, באתר TheMarker, 8 במאי 2006
- ^ יורם גביזון, טבעול מנהלת מגעים ראשוניים לרכישת המותג לינדה מקרתני מחברת היינץ, באתר TheMarker, 17 באפריל 2006
- ^ רכישת ענק: וורן באפט רוכש את היינץ ב-28 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בפברואר 2013
- ^ בלומברג, קראפט היינץ נסוגה מההצעה לרכוש את יוניליוור ב-143 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2017
- ^ בלומברג, קראפט היינץ מחקה את ערך המותגים המובילים ב-15 מיליארד ד'; המניה קרסה ב-27%, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2019
- ^ יצוא קטן של רסק עגבניות, הארץ, 11 בנובמבר 1953
יצוא חקלאי על חשבון הצרכן, הארץ, 17 בפברואר 1954 - ^ מבצע הוזלות מיוחד, דבר, 5 ביוני 1975
- ^ חביב כנען, ממועמד לרב ־ לסופרמארקט, הארץ, 19 באוגוסט 1960
- ^ נווית זומר, רמדיה בישלה דייסה, חדשות, 29 במאי 1991
היינץ - מזון התינוקות היחידי באריזת הבטחון הכפולה, חדשות, 27 במאי 1991 - פרסומת של היינץ - ^ מיכל הולצמן, המלחמה הבאה מזון לתינוקות, מעריב, 22 במאי 1991
נווית זומר, ענק המזון האמריקני ביצ'נט יתחרה בגרבר, חדשות, 19 ביולי 1991 - ^ איל אוחנה, הפורמלה של רמדיה, חדשות, 27 במאי 1992
- ^ מיכל שדה, היינץ העולמית תשווק מעתה בישראל גם מיונז, באמצעות פודליין מקבוצת היינץ רמדיה, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2000
- ^ מיכל שדה, חברת רמדיה משנה את הלוגו - לראשונה מזה 38 שנים, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2000
- ^ הדס מנור, חב' רמדיה תרחיב השיווק תחת המותג "שקדיה" לאחר שרכשה אחזקות גבע, באתר גלובס, 30 במרץ 2004
- ^ חברת פודליין מקבוצת היינץ-רמדיה תפיץ את יינות תשבי ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2001
- ^ פודליין שיווק, מקבוצת היינץ רמדיה, תשווק ותפיץ בישראל את מותג התה האנגלי טוויינינגס, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2002
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ-פודליין נכנסת לשוק העוגיות עם המותג "קוקי", באתר TheMarker, 9 ביולי 2003
- ^ איילה צורף, צרפתי-שטרשוס-זמיר קיבל את תקציב היינץ-מזון חיות המחמד בהיקף חצי מיליון דולר, באתר TheMarker, 8 בינואר 2003
- ^ אבי גנאור, פודליין תפסה דג שמן, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2000
- ^ מאת זהבה דברת וקרן צוריאל, פודור נציגת סטרקיסט-היינץ בארץ רכשה את מפעל יונה מ-3 איי אינווסטמנט ב-7 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 בינואר 2000
- ^ משקיעים מבריטניה רוכשים מכור את מפעל השימורים יונה, באתר גלובס, 5 במאי 1999
- ^ הדר קנה, סטארקיסט תסגור את המפעל בטירת כרמל, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2018
- ^ על-פי נילסן: רמדיה מובילה על מטרנה בשוק מזון התינוקות, באתר גלובס, 10 בפברואר 2003
- ^ עינב בן יהודה, שינוי נוסף בהיינץ ישראל: גידי לנדסברגר מונה למנכ"ל החברה, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2003
- ^ הדס מנור, היינץ ישראל מאחדת את כל החברות הבנות במסגרת שינוי ארגוני, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2003
- ^ אורה קורן, הצרכנים הפסיקו לקנות - והעתיד העסקי של רמדיה תלוי על בלימה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2003
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ לא צפוי לממש האופציה לרכישת אחזקות משה מילר ברמדיה; חוקרי המשטרה פשטו על משרדי רמדיה, באתר TheMarker, 11 בנובמבר 2003
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ שוקלת לרכז את פעילותה בישראל בחברת סטארקיסט פודור, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2003
- ^ היינץ רמדיה רוכשת את מניות קבוצת גבע במפעל שקדיה; תחזיק בכ-95% מהחברה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2004
- ^ עינב בן יהודה, היינץ-רמדיה מאיימת: אם העובדים לא ישתפו פעולה נחסל את פעילות רמדיה בישראל, באתר TheMarker, 3 ביוני 2005
- ^ ורד שרון-ריבלין, המגעים לרכישת חברת ההפצה של רמדיה - גם עם שמן תעשיות, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2004
שמן תעשיות חתמה על הסכם עקרונות לרכישת עסקי קבוצת היינץ ישראל בעסקה בהיקף של 3.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2005
- ^ שמן הפסיקה את המו"מ לרכישת נכסי היינץ ישראל, באתר TheMarker, 6 באפריל 2005
- ^ סיון קלינגבייל, מקדונלדס ישראל הפסיקה להשתמש ברטבים של היינץ; עוברת למותג פרטי, באתר TheMarker, 6 באפריל 2005
- ^ איש העסקים יובל לוי רכש מהיינץ את פעילות רמדיה ישראל, באתר TheMarker, 3 במאי 2005
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ מכרה את פעילות ההפצה של מוצרי היינץ בישראל לחברת דיפלומט, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2005
- ^ סיון קלינגבייל, שנתיים לאחר משבר רמדיה: היינץ מוכרת אחזקותיה בסטארקיסט ומחסלת עסקיה בישראל, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2005
- ^ סיון קלינגבייל, דין שיווק רכשה את שקדיה ב-250 אלף דולר, באתר TheMarker, 25 בינואר 2006
- ^ שירות פייננשל טיימס, סוחטים את הבקבוק, באתר גלובס, 24 ביוני 1999
- ^ גיא רולניק, מה יש בתוך הקטשופ שאתם נותנים לילדים? | דעה, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2016
- ^ פודליין משיקה קמפיין פרסומי בעלות של כמיליון שקל באמצעות משרד הפרסום שלמור-אבנון-Y&R לקטשופ היינץ, באתר TheMarker, 1 בינואר 2002
- ^ ענת ביין, פודליין תשווק קטשופ היינץ ירוק לילדים, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2001
- ^ אילנית חיות, ניצחון מתוק לאסם: דיפלומט נאלצה להסיר את המילה "קטשופ" מהיינץ, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2015
- ^ אילנית חיות, הקרב על הקטשופ: יבוטל הצורך בכמות מינימלית של עגבניות, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', "מתבל העגבניות" של היינץ יחזור להיקרא בישראל "קטשופ", באתר גלובס, 20 בפברואר 2017