היועץ לביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היועץ לביטחון לאומי
National Security Advisor
היועץ לביטחון לאומי הנוכחי ג'ייק סאליבן
היועץ לביטחון לאומי הנוכחי ג'ייק סאליבן
איוש נוכחי ג'ייק סאליבן
תאריך כניסה לתפקיד 20 בינואר 2021
דרכי מינוי מינוי הנשיא ללא צורך באישור הסנאט
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כפוף נשיא ארצות הברית
מעון האגף המערבי של הבית הלבן
מושב המשרה וושינגטון די. סי.
ייסוד המשרה 23 במרץ 1953
איוש ראשון רוברט קאטלר
www.whitehouse.gov
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העוזר לנשיא לענייני ביטחון לאומי, קרוי בפי כל היועץ לביטחון לאומיאנגלית: National Security Advisor, בראשי תיבות: NSA, או כדי להבדיל מהסוכנות לביטחון לאומי עם אותם ראשי תיבות, ANSA), מכהן כיועץ הראשי לנשיא ארצות הברית בענייני ביטחון לאומי והוא עומד בראש צוות שאמון על הכנת המחקרים, התדריכים והמידע המודיעיני עבור הנשיא והמועצה לביטחון לאומי. משרדו ממוקם באגף המערבי של הבית הלבן.

מהות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו ותפקידו של היועץ לביטחון לאומי משתנים מממשל לממשל ותלויים לא רק בתכונותיו של האדם שמתמנה לתפקיד, אלא גם בסגנון ובפילוסופיית הניהול של הנשיא המכהן.[1] באופן אידיאלי, היועץ לביטחון לאומי משמש כיועץ ראשי עבור הנשיא בתחום הביטחון הלאומי, האמון לקידום האג'נדה וסדר היום המדיניות שלו או שלה.[1]

היועץ לביטחון לאומי הוא תפקיד מטה במשרד הרשות המבצעת של הנשיא ואין לו סמכות על מחלקת המדינה או מחלקת ההגנה, בניגוד למזכיר המדינה ומזכיר ההגנה, שנדרשים לאישור מינויהם על ידי הסנאט- והם פקידים בעלי סמכות סטטוטורית על המחלקות שלהם.

היועץ לביטחון לאומי ממונה על ידי הנשיא ללא צורך באישור הסנאט. כיוון שכך, הוא אינו קשור מנהלתית למחלקות ההגנה והמדינה, חופשי ממדיניותן ומהפוליטיקה הפנימית שלהם, ובהתאם מספק לנשיא ייעוץ בלתי תלוי בנושאי ביטחון לאומי. עם זאת, הגדרת תפקיד היועץ וסמכויותיו משתנה מממשל לממשל.[1]

בעתות משבר, היועץ לביטחון לאומי עשוי לפעול מחדר המצב של הבית הלבן או ממרכז המבצעים הנשיאותי לשעת חירום, ולעדכן את הנשיא באירועים האחרונים במצב משבר.

היועצים לביטחון לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם תקופת כהונה תחת הנשיא
תחילה סיום
1 רוברט קאטלר 23 במרץ 1953 2 באפריל 1955 דווייט אייזנהאואר
2 דילון אנדרסון 2 באפריל 1955 1 בספטמבר 1956
3 ויליאם ה. ג'קסון 1 בספטמבר 1956 7 בינואר 1957
4 רוברט קאטלר 7 בינואר 1957 24 ביוני 1958
5 גורדון גריי 24 ביוני 1958 13 בינואר 1961
6 מקג'ורג' באנדי 20 בינואר 1961 28 בפברואר 1966 ג'ון פ. קנדי, לינדון ג'ונסון
7 וולט רוסטו 1 באפריל 1966 20 בינואר 1969 לינדון ג'ונסון
8 הנרי קיסינג'ר 20 בינואר 1969 3 בנובמבר 1975 ריצ'רד ניקסון, ג'רלד פורד
9 ברנט סקוקרופט 3 בנובמבר 1975 20 בינואר 1977 ג'רלד פורד
10 זביגנייב בז'ז'ינסקי 20 בינואר 1977 21 בינואר 1981 ג'ימי קרטר
11 ריצ'רד ו. אלן 21 בינואר 1981 4 בינואר 1982 רונלד רייגן
12 ויליאם פ. קלארק 4 בינואר 1982 17 באוקטובר 1983
13 רוברט מקפרלן 17 באוקטובר 1983 4 בדצמבר 1985
14 ג'ון פוינדקסטר 4 בדצמבר 1985 25 בנובמבר 1986
15 פרנק צ. קרלוצ'י 2 בדצמבר 1986 23 בנובמבר 1987
16 קולין פאוול 23 בנובמבר 1987 20 בינואר 1989
17 ברנט סקוקרופט 20 בינואר 1989 20 בינואר 1993 ג'ורג' הרברט ווקר בוש
18 אנתוני לייק 20 בינואר 1993 14 במרץ 1997 ביל קלינטון
19 סנדי ברגר 14 במרץ 1997 20 בינואר 2001
20 קונדוליזה רייס 22 בינואר 2001 25 בינואר 2005 ג'ורג' ווקר בוש
21 סטיבן הדלי 26 בינואר 2005 20 בינואר 2009
22 ג'יימס ג'ונס 20 בינואר 2009 8 באוקטובר 2010 ברק אובמה
23 טום דונילון 8 באוקטובר 2010 1 יולי 2013
24 סוזן רייס 1 ביולי 2013 20 בינואר 2017
25 מייקל פלין 20 בינואר 2017 13 בפברואר 2017 דונלד טראמפ
26 הרברט ריימונד מקמאסטר 20 בפברואר 2017 9 באפריל 2018
27 ג'ון בולטון 9 באפריל 2018 10 בספטמבר 2019
28 רוברט אובריאן 18 בספטמבר 2019 20 בינואר 2021
29 ג'ייק סאליבן 20 בינואר 2021 מכהן ג'ו ביידן

סגן היועץ לביטחון לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית הוא חבר במשרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית ושל המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, המשרת תחת היועץ לביטחון לאומי של הנשיא.[2]

בין שאר תחומי האחריות, סגן היועץ לביטחון לאומי משמש לעתים קרובות כמזכיר בפועל שלפורום הבכירים של המועצה לביטחון לאומי, וכיו"ר ועדת סגני המועצה לביטחון לאומי. התפקיד משתנה בהתאם לפילוסופיה הארגונית והצוות של כל בית לבן ולעיתים קרובות ישנם מספר סגנים ליועץ לביטחון לאומי המופקדים על תחומי מיקוד שונים.[3]

# שם תקופת כהונה תחת הנשיא
תחילה סיום
1 וולט רוסטו 1961 1961 ג'ון קנדי
2 קארל קייסן 1961 1963
3 רוברט קומר 1965 1965 לינדון ג'ונסון
4 פרנסיס באטור 1965 1967
5 ריצ'רד ו. אלן 1969 1969 ריצ'רד ניקסון
6 אלכסנדר הייג 1969 1973
7 ברנט סקוקרופט 1973 1975 ג'רלד פורד
8 ויליאם היילנד 1975 1977
9 דיוויד ל. אהרון 1977 1981 ג'ימי קרטר
10 ג'יימס ננסי 1981 1982 רונלד רייגן
11 רוברט מקפרלן 1982 1983
12 ג'ון פוינדקסטר 1983 1985
13 דונלד פורטייר 1985 1986
14 פיטר רודמן 1986 1986
15 קולין פאוול 1986 1987
16 ג'ון נגרופונטה 1987 1989
17 רוברט גייטס 1989 1991 ג'ורג הרברט בוש
18 ג'ונתן האווי 1991 1993
19 סנדי ברגר 1993 1997 ביל קלינטון
20 ג'יימס סטיינברג 1997 2001
21 סטיבן הדלי 2001 2005 ג'ורג ווקר בוש
22 ג'ק דייר קרואצ' 2005 2007
23 ג'יימס ג'פרי 2007 2008
24 טום דונילון 2009 2010 ברק אובמה
25 דניס מקדאנה 2010 2013
26 אנתוני בלינקן 2013 2015
27 אווריל היינס 2015 2017
28 ק.ת מקפרלנד 2017 2017 דונלד טראמפ
29 ריקי וודל 2017 2018
30 מירה ריצ'רדל 2018 2018
31 צ'רלס קופרמן 2018 2019
32 מ'תיו פוטינגר 2019 2021
33 ג'ונתן פיינר 2021 מכהן ג'ו ביידן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 John P. Burke, University of Vermont and the White House Transition Project, The National Security Advisor and Staff, White House Transition Project, ‏Report 2017–24
  2. ^ Kori Schake, Hoover Institution, and William F. Wechsler, [https://cdn.americanprogress.org/content/uploads/2017/01/04063410/ProcessMakesPerfectFINAL.pdf Process Makes Perfect Best Practices in the Art of National Security Policymaking], Center for American Progress, January 2017
  3. ^ NSPD-1: Organization of the National Security Council System, irp.fas.org