הידרוגרוסולר

הידרוגרוסולר
	קבושון מהידרוגרוסולר ורוד
	קבושון מהידרוגרוסולר ורוד
תכונות המינרל
הרכב כימי	Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x
מערך קריסטלוגרפי	קובייתי
צורת הגביש	מופיע הן כגבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) שצורתם אוקטהדרון עד לגודל של 0.3 מ"מ; כקליפות בעובי 60 מיקרונים המחליפים מינרלים אחרים כדוגמת אנדרדיט; ובמקבצים קומפקטיים.
צבע	צהוב או חסר צבע, ירוק עד ירוק כחלחל, ורוד, לבן, אפור
ברק	זגוגי
שקיפות	הגבישים שקופים למחצה עד אטומים
פצילות	אין
שבירה	דמוית קונכייה
קשיות	6.5-5 בסולם מוס (הקשיות הולכת ויורדת ככל שאחוז ההידרוקסיל עולה)
משקל סגולי	3.1
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	קוורץ, קלציט, גבס, ארגוניט, וטריט, טרמוליט, וזוביאניט, וולאסטוניט ופורטלנדיט

הידרוֹגרוֹסוּלר (בכתיב לועזי: Hydrogrossular) הוא מינרל נזוסיליקטי השייך לקבוצת הגארנט. השם בא לציין החלפה של יונים של סיליקט (SiO₄) ביונים של הידרוקסיל במבנה המינרל גרוסולר.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של ההידרגרוסולר היא Ca₃Al₂(Si O₄)_3-x(OH)_4x. משנת 1983 השם הידרוגרוסולר אינו מקובל על האגודה הבינלאומית למינרלוגיה, והיא מכירה בשני סוגי מינרלים נפרדים על פי ערך ה-x בנוסחה. כשערכו של x הוא בין 0.2 ל-1.5 קרוי המינרל היבשיט, וכשערכו של x הוא בין 1.5 ל-3 קרוי המינרל קאטואיט.^[1] הגדרה נוספת להידרוגרוסולר כוללת רק את המינרל שבין גרוסולר להיבשיט.^[2] ההיבשיט נתגלה לראשונה ב-1905 על ידי פרופ' יוזף עמנואל היבְּש (Josef Emanuel Hibsch;‏ 1940-1852), מהאקדמיה הגרמנית לחקלאות בטשן (Tetschen כיום Český Těšín) בבוהמיה וקרוי על שמו. ההיבשיט נתגלה בגבעה המכונה מארינסקה הורה (Mariánská hora), ליד העיירה אוסטי נד לבם (Ústí nad Labem) בבוהמיה שבצ'כיה. הקאטואיט נתגלה לראשונה ב-1984 במחצבת קמפומורטו (Campomorto), סמוך לקומונה מונטלטו די קסטרו (Montalto di Castro) שבמחוז לאציו שבאיטליה. הקאטואיט קרוי על שם אקירה קאטו, מינרלוג מהמוזיאון הלאומי למדע בטוקיו שביפן.

ההידרוגרוסולר משתתף בשורה איזומורפית (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכול להיות מוחלף על ידי אטום אחר מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל) עם הגרוסולר. כאשר להיבשיט ולקאטואיט יש שורה איזומורפית עם הגרוסולר מצד אחד והאחד עם השני מצד שני.

הידרוגרוסולר מצוי במקבצים קומפקטיים כשלפעמים הוא גדל יחד עם וזוביאניט. אופטית המינרל הוא איזוטרופי, ומקדם השבירה הממוצע שלו הוא 1.67. המינרל שקוף למחצה עד אטום ומצוי בגוונים של ירוק עד ירוק כחלחל, ורוד, לבן, ואפור. מקור הצבע הירוק הוא כרום וייתכן שגם ברזל. הידרוגרוסולר ורוד מעיד על הימצאות מנגן. בהידרוגרוסלר עשויים להיות תכלילים קטנים בצבע אפור כהה עד שחור. הוא דומה לירקן ולעיתים הוא מכונה בשמות מטעים כמו "ירקן טראנסוואל" ו"ירקן אפריקני".

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהידרוגרוסולר נעשה לעיתים שימוש כאבן חן, כשנוהגים לחתוך אותו בצורת קבושון, או שיוצרים ממנו חרוזים. בנוסף, כל סוגי הגרוסולר הם מינרלים מבוקשים על ידי אספנים.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבשיט מצוי בחוואר סידני, למשל במאריאנסקה הורה (Mariánská hora) בצ'כיה, בסלעי זאוליט-קלציט ובסלעי חוואר שעברו התמרה בחום נמוך (תצורת חתרורים בישראל). קאטואיט מצוי בחללים בלבה פונוליטית שהתפרצה דרך חוואר חרסיתי.

מקורות להידרוגרוסולר ירוק וורוד מצויים בדרום אפריקה, קנדה, וארצות הברית. הידרוגרוסולר לבן מצוי בבורמה ובסין.

מקומות לדוגמה בהם מוצאים היבשיט כוללים את הר סנט-אילר בפרובינציית ׂקוויבק שבקנדה; בגבעת מארינסקה הורה (Mariánská hora), ליד העיר אוסטי נד לבם בבוהמיה שבצ'כיה (שם נתגלה לראשונה); בסמוך לאובנה (Aubenas) במחוז ארדש שבצרפת; בקרסטמור (Crestmore), במחוז ריברסייד (Riverside) בקליפורניה שבארצות הברית ובמחוז טוקה-טוקה, כ-150 קילומטרים צפונית לאוקלנד שבניו זילנד. בישראל ניתן למצוא היבשיט בתצורת חתרורים (למשל בבקעת חתרורים מזרחית לערד).^[3]

קאטואיט הוא מינרל נדיר למדי וניתן למצוא אותו במחצבת קמפומורטו (Campomorto), סמוך לקומונה מונטלטו די קסטרו (Montalto di Castro) שבמחוז לאציו שבאיטליה; ובפלרקן (Flekkeren) שליד סקיין (Skien) במחוז טלמרק שבנורווגיה. כמו היבשיט, ניתן למצוא קאטואיט בישראל בתצורת חתרורים.