החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס שהתקיימה ב-1984 הוטל בעקבות החרם על אולימפיאדת מוסקבה שהוטל ב-1980. בחרם היו מעורבות 14 מדינות הגוש המזרחי ובעלות בריתן בהנהגת ברית המועצות, שיזמה את הטלת החרם ב-8 במאי 1984. החרם השפיע על מספר רב של אירועי האולימפיאדה שבאופן רגיל בלטו בהן נציגי המדינות הנעדרות. המדינות המחרימות ארגנו אירוע נפרד, שכונה "משחקי הידידות" ונערך ביולי ואוגוסט אותה שנה.
ההכרזה על החרם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות הודיעה על כוונותיה להחרים את אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-8 במאי 1984, בציינה את דאגותיה בסוגיות ביטחוניות ואת "הרגשות הלאומניים והיסטריה אנטי-סובייטית שהתעוררו בארצות הברית".[1] פקיד בממשל האמריקאי אמר שארצו התעלמה מהרמזים של הסובייטים בשבועות שלפני ההכרזה ושלמרות כל הסימנים, ארצות הברית הייתה "המומה לחלוטין" כאשר פורסמה ההכרזה.[2]
לאחר פרסום הודעתה של ברית המועצות הצטרפו לחרם שש מדינות נוספות, כולל בולגריה, גרמניה המזרחית, שהודיעו על כך ב-10 במאי; מונגוליה ווייטנאם, שהצטרפו ב-11 במאי;[3] ולאוס וצ'כוסלובקיה ב-13 במאי. באותו יום הודיעה סין על כוונתה להשתתף במשחקים.[4]
מאוחר יותר החליטה אפגניסטן להחרים גם היא את המשחקים והייתה למדינה השמינית שהודיעה על כך. ב-16 במאי הודיעה הונגריה על הצטרפותה לחרם ופולין הצטרפה אליה למחרת והן היו המדינות התשיעית והעשירית מהגוש המזרחי שהצטרפו לחרם. הונגריה טענה שחיי הספורטאים שלה עלולים להיות בסכנה בזמן שבו הם ישהו בלוס אנג'לס. פולין מאידך, טענה שארצות הברית מעורבת ב"מערכה שמטרתה לשבש את המשחקים".[5][6]
ב-24 במאי הייתה קובה למדינה ה-11 שהודיעה על הצטרפותה לחרם וגרמה לכותרות ראשיות בתקשורת האמריקאית בשל ההשפעה של פרישתה מהמשחקים על ענפי הבייסבול והכדורסל.[7] ב-27 במאי הייתה דרום תימן למדינה ה-12 שהצטרפה לחרם.[8] אחריה הייתה קוריאה הצפונית למדינה ה-13 שהצטרפה לחרם.[9] שתי המדינות האפריקאיות הראשונות שהצטרפו לחרם היו אתיופיה ואנגולה.[10]
איראן קיבלה שנה קודם לכן החלטה להחרים אולימפיאדת לוס אנג'לס בשל "התערבותה של ארצות הברית במזרח התיכון, תמיכתה במשטר הכיבוש בירושלים והפשעים שבוצעו על ידי ארצות הברית באמריקה הלטינית, במיוחד באל סלוודור".[11] איראן ואלבניה היו שתי המדינות היחידות שהחרימו הן את אולימפיאדת מוסקבה והן את האולימפיאדה בלוס אנג'לס. תחת ממשלתו המהפכנית של תומא סנקרה החליטה הוט וולטה (ששמה בורקינה פאסו ב-2 באוגוסט 1984) להחרים את המשחקים כתגובה לתמיכה של ארה"ב בדרום אפריקה, אשר החלה ליישם. מדיניות אפרטהייד באותה תקופה, ותכנון לערב את דרום אפריקה באולימפיאדת הקיץ 1984, ונבחרת הרוגבי של אנגליה המבקרת בדרום אפריקה למשחק ידידות. לוב הודיעה על החרמת המשחקים לאחר שארצות הברית סירבה לאשר את כניסתם לשטחה של עיתונאים לובים ביולי, בנוסף לאיסור היצוא של סחורות מארצות הברית ללוב שהוטל ב-1983 וחידוש איסור הנסיעה ללוב על נושאי דרכונים אמריקאים. לוב ואתיופיה היו שתי המדינות היחידות שהחרימו הן את אולימפיאדת מונטריאול ב-1976 והן את המשחקים בלוס אנג'לס.
ההשערות בנוגע לסיבות לחרם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1980 הודיע נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר על החרמת המשחקים שנערכו אז במוסקבה ו-59 מדינות הצטרפו לחרם. היה זה החרם רחב הממדים ביותר בהיסטוריה האולימפית המודרנית. ב-1984, שלושה חודשים לפני פתיחת המשחקים בלוס אנג'לס, הכריזה ברית המועצות על "אי השתתפותה במשחקים", עקב ההתמסחרות של המשחקים והעדר אמצעי ביטחון מספקים עבור הספורטאים. בעקבות הכרזתה של ברית המועצות הצטרפו אליה 13 מדינות. הווארד א. טינר מהשיקגו טריביון אמר ש"ביסודו של דבר היה זה ללא ספק הכאב והמבוכה של 1980 שעמדו מאחורי ההחלטה של ברית המועצות שלא להשתתף במשחקים".[12]
רוב אמצעי התקשורת בעולם פירשו את החרם הסובייטי כנקמה על החרם האמריקאי על משחקי מוסקבה ב-1980, שהוטל כתגובה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979, למרות שאמצעי התקשורת במדינות שבשליטת ברית המועצות חזרו על הקו הממשלתי שהחרם היה אמצעי זהירות להגנת הספורטאים. אף על פי כן, לא התגלה שום איום ממשי לביטחונם של הספורטאים מהגוש המזרחי והספורטאים מהמדינה המזרח אירופאית היחידה שהשתתפה, רומניה, לא נתקלו בבעיות כל שהן. למעשה זכו הרומנים לתשואות רמות בהשוואה לשאר המשלחות שנכנסו לממוריאל קוליסיאום בטקס הפתיחה. רומניה סיימה שלישית בדירוג המדליות באולימפיאדת לוס אנג'לס.
בין אלה שתמכו ב"השערת הנקמה" היה פיטר אוברות', ראש הוועדה המארגנת של משחקי לוס אנג'לס, שהביע את דעתו במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר הכרזת החרם, באותו יום בו החל מסע הלפיד האולימפי בניו יורק. נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן ציין מאוחר יותר שהוא מאמין שהסובייטים חששו מעריקות של הספורטאים שלהם למערב. כמו כן הנשיא וממשלו עמדו בכל הדרישות שברית המועצות העמידה כתנאי להשתתפות של מדינות הגוש המזרחי להשתתפות באולימפיאדה, וזאת בניגוד מוחלט לגישתו הניצית של הנשיא רייגן במדיניות החוץ שלו במסגרת המלחמה הקרה.[13] ככל שיותר ויותר מדינות הודיעו על החרמת האולימפיאדה, הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי על דחיית המועד האחרון להודעה על השתתפות במשחקים.[14] שלוש המדינות שהיו בראש רשימת הזוכים במדליות באולימפיאדת מוסקבה (שכאמור התקיימה תחת חרם של יותר משישים מדינות), היו בין אלו שהודיעו על החרמת אולימפיאדת לוס אנג'לס ועל פי ניתוחי התקשורת מצב כזה אמור היה להוריד את רמת המתחרים בכמה ענפי ספורט.[15]
המדינות המחרימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת המדינות שהצטרפו לחרם (על פי סדר הצטרפותן להודעת החרם):
ברית המועצות
בולגריה
גרמניה המזרחית
מונגוליה
וייטנאם
לאוס
צ'כוסלובקיה
אפגניסטן
הונגריה
פולין
קובה
דרום תימן
קוריאה הצפונית
אתיופיה
אנגולה
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
שלוש מדינות נוספות החרימו את המשחקים, בציינן סיבות פוליטיות שונות, אך הן לא היו חלק מהחרם הסובייטי:
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
מדינה אחת לא זכתה אז להכרה דיפלומטית ולפיכך לא הייתה יכולה להשתתף במשחקים, גם אם הייתה רוצה בכך:
מדינות בעלות משטר סוציאליסטי שלא החרימו את המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשר מדינות שבאותה עת היו בעלות משטר סוציאליסטי, מתוכן שש מאפריקה, לא הצטרפו לחרם בהנהגת ברית המועצות והשתתפו באולימפיאדת לוס אנג'לס:
בנין
סין הייתה באותה עת עוינת במידה זו או אחרת את ברית המועצות ובמקביל החלה לקיים יחסים לבביים עם ארצות הברית. ב-1980 שלחה סין משלחת לאולימפיאדת החורף שהתקיימה בלייק פלאסיד שבארצות הברית, ובה בעת החרימה את אולימפיאדת הקיץ במוסקבה. אולימפיאדת לוס אנג'לס הייתה הראשונה בה השתתפה סין מאז אולימפיאדת 1932, שבאופן מקרי התקיימה גם היא בלוס אנג'לס.
הרפובליקה של קונגו
מדגסקר
מוזמביק
ניקרגואה
רומניה הייתה החברה היחידה בברית ורשה שלא לקחה חלק בחרם. מנהיגה, ניקולאה צ'אושסקו, התפרסם בהתנגדות שהביע באופן פומבי לצעדי מדיניות שונים של ברית המועצות.
סיישל
סומליה ניתקה את יחסיה עם ברית המועצות לאחר שזו האחרונה העניקה את תמיכתה לאתיופיה במסגרת מלחמת אוגדן.
יוגוסלביה הייתה מדינה בלתי מזדהה שפעלה באופן עצמי מברית המועצות. ליוגוסלביה היו יחסים ידידותיים הן עם ברית המועצות והן עם ארצות הברית ולפיכך היא לא לקחה חלק לא בחרם על אולימפיאדת מוסקבה ולא בחרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס. באותה שנה היא גם אירחה את אולימפיאדת החורף בסרייבו.
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Burns, John F. (May 9, 1980). "Moscow Will Keep Its Team From Los Angeles Olympics; Tass Cites Peril, U.S. Denies It; Protests Are Issue". New York Times.
- ^ East Germany withdraws from Summer Games. The Evening Independent – May 10, 1984.
- ^ VIETNAM AND MONGOLIA ALSO WITHDRAW FROM OLYMPICS. Philadelphia Inquirer. May 12, 1984 – A07 NATIONAL.
- ^ Reich, Kenneth. Czechs and Laotians Join Boycott: China Confirms It Will Take Part in Summer Olympics. The LA Times. May 13, 1984. SD1.
- ^ Hungary 9th to Join Boycott of Olympics. The LA Times. May 16, 1984. A1.
- ^ Barnard, William R. ‘Poland 10th to join Olympic boycott: Romania only Soviet ally still in Games’. The Deseret News.
- ^ Maxwell, Evan. Cuba Joins Olympic Boycott: Serious Blow to Boxing and Baseball. The LA Times. May 24, 1984. 1.
- ^ Marxist South Yemen Becomes 12th Country to Drop Out of L.A. Games. The LA Times. May 27, 1984. A27.
- ^ N. KOREA JOINS OLYMPIC BOYCOTT. Miami Herald. June 3, 1984.
- ^ Reich, Kenneth. Angola Becomes 15th Nation to Join Olympic Boycott. The LA Times. Jun 27, 1984. B3.
- ^ Iran Announces Boycott Of the 1984 Olympics. The New York Times. Published: August 2, 1983.
- ^ Tyner, Howard A. U.S. Olympic boycott of 1980 led to Soviet decision of 1984. Chicago Tribune. May 9, 1984. D13.
- ^ Congelio, Brad, ‘Before The World Was Quiet: Ronald Reagan, Cold War Foreign Policy, And The 1984 Los Angeles Olympic Summer Games’ (2014, PhD Dissertation)
- ^ Reich, Kenneth. Olympic Entry Deadline Might Be Extended. The LA Times. May 30, 1984. OC3.
- ^ ‘East Germany Joins L.A. Olympics Boycott’. Sarasota Herald-Tribune – May 11, 1984.
