החלטה 237 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 237 של מועצת הביטחון של האו"ם
תאריך 14 ביוני 1967
ישיבה מספר 1361
קוד S/RES/237(1967) (מסמך)
סיכום הצבעה

15 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
0 נמנעו

תוצאה ההחלטה התקבלה
חברות קבועות טיוואןטיוואן הרפובליקה הסינית
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות
חברות לא קבועות ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) ברזיל
הרפובליקה העממית של בולגריההרפובליקה העממית של בולגריה הרפובליקה העממית של בולגריה
קנדהקנדה קנדה
דנמרקדנמרק דנמרק
אתיופיה (1897–1975)אתיופיה (1897–1975) אתיופיה
הודוהודו הודו
יפןיפן יפן
מאלימאלי מאלי
ניגריהניגריה ניגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעקבות מלחמת ששת הימים, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם ב-14 ביוני 1967 החלטה מספר 237, שבו היא קוראת לממשלת ישראל להבטיח את בטיחותם ואת רווחתם של התושבים באזורים שאותם כבש הצבא בפעולותיו ולהקל על החזרה של אותם תושבים שנמלטו מהם. ההחלטה ממליצה גם לממשלה לדאוג לכבד עקרונות הומניטריים המסדירים את הטיפול של שבויי מלחמה והגנה על אזרחים בעתות מלחמה הכלולים באמנות ז'נבה. המועצה גם ביקשה מהמזכיר הכללי או תאנט לעקוב אחר יישום יעיל של החלטה זו ולדווח להם בחזרה.

המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]