החינוך באסלאם
החינוך מילא תפקיד מרכזי באסלאם מאז ראשית ימיו, בין היתר הודות למרכזיותו של הקוראן וללימודו במסורת האסלאמית. לפני התקופה המודרנית, החינוך היה מתחיל בגיל צעיר עם לימוד הערבית והקוראן. חלק מהתלמידים היו ממשיכים אז בלימודי תפסיר (פרשנות הקוראן) ובפיקה (תורת המשפט המוסלמית), שנחשבה לחשובה במיוחד. במאות הראשונות של האסלאם, המסגרות החינוכיות היו בלתי פורמליות, אך החל במאות ה -11 וה -12, החלו האליטות השלטוניות להקים מוסדות של לימוד דתי גבוה הידועים כ"מדרסות", במאמץ להבטיח תמיכה ושיתוף פעולה של האליטה הדתית.[1]
מדרסות התרבו במהרה ברחבי העולם האסלאמי, דבר אשר סייע בהפצת הלמידה האסלאמית מעבר למרכזים עירוניים ולאיחוד קהילות אסלאמיות מגוונות בפרויקט תרבותי משותף.[2]
מדרסות הוקדשו בעיקר ללימוד המשפט האסלאמי, אך הן הציעו גם נושאים אחרים כגון תאולוגיה, רפואה ומתמטיקה.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערבית ישנם שלושה מונחים מרכזיים אשר משמשים לחינוך. הנפוץ ביותר הוא "תעלים", מן השורש "ע.ל.ם", כלומר ידע, מודעות, תפיסה ולמידה. מונח אחר הוא "תרביה", מן השורש "ר.ב.א", כלומר צמיחה רוחנית ומוסרית על פי רצונו של אלוהים. המונח השלישי הוא "תאדיב", מן השורש "א.ד.ב",כלומר להיות תרבותי או מעודן בהתנהגות החברתית.[3]
מטרות החינוך האסלאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסלאם הניח ערך גבוה על החינוך, וככל שהאמונה התפשטה בקרב עמים שונים, החינוך הפך לערוץ חשוב שבאמצעותו ניתן ליצור סדר חברתי אוניברסלי ומלוכד. באמצע המאה ה -9, הידע חולק לשלוש קטגוריות: מדעי האסלאם, מדעי הפילוסופיה והטבע (הידע היווני) ואמנות הספרות. המדעים האסלאמיים, שהדגישו את לימוד הקוראן ואת החדית' (אמרותיו ומסורותיו של הנביא מוחמד) ופרשנותם על ידי חוקרים ותאולוגים מובילים, הוערכו במלואם, אך המדעים היווניים נחשבו גם הם לחשובים מאוד.[4]
החינוך האסלאמי המוקדם הדגיש מחקרים מעשיים, כגון יישום המומחיות הטכנולוגית לפיתוח מערכות השקיה, חידושים אדריכליים, טקסטיל, מוצרי ברזל ופלדה, כלי חרס ומוצרי עור, ייצור נייר ואבק שרפה, קידום המסחר, ותחזוקתו של המסחר הימי. אולם, לאחר המאה ה -11, השתלטו על האינטרסים הלאומיים על הלמידה הגבוהה, והמדעים האסלאמיים השיגו עליונות. המדעים היווניים נלמדו בפרטיות, אם בכלל, והאמנות הספרותית פחתה בחשיבותה משום שמדיניות חינוכית המעודדת חופש אקדמי ולמידה חדשה הוחלפה במערכת סגורה המאופיינת בחוסר סובלנות כלפי חידושים מדעיים, מקצועות חילוניים ומלגות יצירתיות.[5]
חשיבות החינוך באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנקודת מבט אסלאמית, חינוך הוא העברת מידע ורעיונות ליחידים בצורה מאורגנת, ברורה וממוקדת. החינוך הוא תהליך שמטרתו לסייע ללומד לרכוש את דפוסי ההתנהגות שעליהם לנהוג במצבי חיים שונים, לתרום להתפתחות הפרט ולפתח את כישוריו המדעיים והמעשיים. זה יכול להיות מאומץ על ידי החברה לטפח דורות חדשים. החינוך הוא הבסיס של בניין האומה, התפתחות הציוויליזציות, וקידום הפרט.
סייד מוחמד נקיב אל-עטאס אמר כי בעוד שהחינוך מכין את האנושות לאושר בחיים אלה, "מטרתו הסופית היא משכן הקבע, וכל החינוך מצביע על עולם הנצח הנצחי".[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Islam and world history : the ventures of Marshall Hodgson
- ^ The Oxford history of Islam, New York, N.Y.: Oxford University Press, 1999
- ^ Husain, Ed,, The house of Islam : a global history
- ^ Ayoub, Mahmoud., Islam : faith and history, Oxford: Oneworld, 2004
- ^ Bevilacqua, Alexander, 1984-, The republic of Arabic letters : Islam and the European Enlightenment
- ^ GhaneaBassiri, Kambiz., A history of Islam in America : from the new world to the new world order, New York: Cambridge University Press, 2010
