החוויה האולימפית

מרכז מבקרים החוויה האולימפית
מרכז מבקרים החוויה האולימפית
מרכז מבקרים החוויה האולימפית
מידע כללי
סוג מוזיאון ספורט
כתובת רחוב שטרית 6, גני יהושע, תל אביב-יפו
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים הוועד האולימפי בישראל
מנהל חיים רוגטקה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2009
תאריך פתיחה רשמי 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ענת הרמן-וינציגסטר
קואורדינטות 32°06′22″N 34°49′02″E / 32.106083333333°N 34.817333333333°E / 32.106083333333; 34.817333333333
אתר מוזיאון החוויה האולימפית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החוויה האולימפית הוא מרכז מבקרים אקטיבי שהוקם בשנת 2009 על ידי הוועד האולימפי בישראל ונמצא בבניין האולימפי במרכז הספורט הלאומי תל אביב (נקרא גם: "מרכז הספורט - הדר יוסף") במתחם שכונת הדר יוסף בתל אביב-יפו.

המרכז הוקם כחלק משליחותו של הוועד להנחיל את הערכים האולימפיים בקרב אוכלוסיית המדינה. מטרת הקמתו היא לייצר בקרב המבקרים דמויות לחיקוי אשר פרט לכישרונם המולד, גם עבדו במשך שנים רבות על התמקצעות בתחומם והגיעו להישגים.

בשנת 2012 קיבל המוזיאון הכרה עולמית כשהתקבל כחבר בארגון המוזיאונים האולימפיים של הוועד האולימפי הבינלאומי[1].

היסטוריה ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רעיון הקמת המרכז גיבשו ראשי הוועד האולימפי הישראלי לאחר זכייתו של גל פרידמן במדליית הזהב הראשונה לישראל באולימפיאדת אתונה, מתוך רצון להעביר את המסרים של החוויה האולימפית גם לקהל הרחב, באמצעות סיור וירטואלי אטרקטיבי במיוחד.

בהקמתו הושקעו כ-15 מיליון ש"ח והוא מתשתרע על פני 850 מטר מרובע המחולקים לחמישה אולמות גדולים, המייצגים את חמש הטבעות האולימפיות. באולמות מפוזרים אמצעי המחשה טכנולוגיים כגון מסך 360 מעלות, הולוגרמות, מסך כדורי, מיצגים אור קוליים ועמדות אינטראקטיביות, הנעים מתקופת יוון העתיקה ועד ימינו. טבעת אחת מוקדשת כולה למדליסטים הישראלים ולאסון אולימפיאדת מינכן 1972.

האולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מחולק לחמישה אולמות המייצגים את חמש הטבעות האולימפיות. לאורך כל המסע מלווים את המבקרים צמד השחקנים אמנון וולף ואביגיל הררי המגלמים מאמן וספורטאית ישראליים שיוצאים למסע היסטורי לאורך האולימפיאדה מנקודת המבט הישראלית. מלבד האולמות ניתן לראות במקום לפידים אולימפיים מקוריים, כולל הלפיד של המשחקים האולימפיים במינכן 1972 וכן מדליות מקוריות.

טבעת התהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולם הראשון מועברים סיפור המסגרת של הסיור והצגה של רגעי השיא הגדולים בתולדות המשחקים האולימפיים במיצג היקפי של 360 מעלות המלווה בתאורה, סרטון ומוזיקה.

טבעת ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולם השני מסע אל תחילת המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה במפגש עם פסל יווני שקם לתחיה ואחריו קפיצה אל פריז של סוף המאה ה-19 עם חידוש המשחקים בעידן המודרני דרך דמות שיוצאת מתוך עיתון צרפתי ישן.

הלפידים האולימפיים

הטבעת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולם השלישי מפגש אישי של המבקרים עם הולוגרמות נעות ומדברות של ששת המדליסטים האולימפיים של ישראל - גל פרידמן, יעל ארד, שחר צוברי, אריק זאבי, מיכאל קולגנוב ואורן סמדג'ה והיא כוללת גם הנצחה של י"א חללי מינכן באמצעות סיפורה האישי של כלת פרס ישראל האתלטית אסתר רוט-שחמורוב. בחדר זה משולבים קטעים דוקומנטריים מהארכיון של סטיבן ספילברג.

טבעת העתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסך ענק בצורת כדור עליו מוקרן מיצג הולוגרמה שמבטא את רוח החוויה האולימפית העולמית.

טבעת ההתנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדות התנסות מעשית - יכולת ריכוז בטכניקת ביופידבק, סיבולת על גבי מכשיר ריצה המדמה ריצת מרתון, זינוק לבדיקת מהירות התגובה הכוח והניתור, ועמדות מידע וטריוויה אינטראקטיביות וכן תצוגה של הלפידים האולימפיים תרומתו של אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ynet ספורט, החוויה האולימפית מקבלת הכרה רשמית, באתר ynet, 8 באוקטובר 2012