החברים של נטאשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברים של נטאשה
החברים של נטאשה
החברים של נטאשה
החברים של נטאשה
תקופת הפעילות 19871996, 2013
סוגה רוק
חברת תקליטים הד ארצי
גורביץ מוזיקה והפקות
חברים
ארקדי דוכין
מיכה שטרית
ז'אן פול זימבריס
מיקי הררי
גולן זוסקוביץ'
חברים לשעבר
קוזו (שלמה אלמקייס)
ליליה פייגין

החברים של נטאשה היא להקת רוק ישראלית בהובלת ארקדי דוכין ומיכה שטרית, שפעלה מסוף שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים. הלהקה חזרה לפעילות במהלך העשור השני של המאה ה-21. הלהקה נכנסה במהרה למיינסטרים הישראלי ואלבומיה מהווים חלק בלתי נפרד מהפסקול של הרוק הישראלי[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה של הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, עוד בהיותם בצבא, הקימו ארקדי דוכין ומיכה שטרית להקה בשם "ספטימה 5". שטרית היה הזמר בלהקה, דוכין ניגן בקלידים, ובין שאר החברים שניגנו מדי פעם בהרכב היו גם הגיטריסט מיקי הררי והבסיסט שלמה (קוזו) אלמקיס. הם הופיעו בעיקר באזור מגוריהם בצפון הארץ ומדי פעם בתל אביב. בשנת 1986, לאחר שעברו לגור בתל אביב, הקליטו יחד עם גיא לנדאו באולפן "אמדן" של דני גרנות, בשם "לא כולל מע"מ" ארבעה שירים, שיצאו בתקליט שדרים בשם "תקריות לילה באמדן".

בשנת 1987 הפכו שטרית ודוכין עם הררי וקוזו ללהקת החברים של נטאשה. שם הלהקה הוצע על ידי מיכה שטרית, שקיבל השראה מתמונות ישנות מרוסיה שדוכין הביא מהוריו והראה לשיטרית. ארבעת חברי הלהקה גרו ביחד במלון דירות זול ("המלון של יעקב") ברחוב שלמה המלך 31 בתל אביב, חלמו על פריצה ובינתיים חיו בקושי מעבודות שונות, כשמצבם הכלכלי רעוע באופן מתמיד. בנוסף החלו לעבוד עם זמר בשם אורי לס, כתבו לו שירים והקליטו כמה מהם[1].

באוגוסט של אותה שנה השתתפו חברי הלהקה בתחרות להקות צעירות בגני התערוכה בתל אביב, והופיעו בשני הרכבים שונים. באחד הסולן היה לס, ובשני דוכין ושטרית. הלהקה כללה את חיים גלעד בתופים, קוזו בבס, הררי בגיטרות וגיא לנדאו, ניר בן-ציון ודוכין בקלידים. הלהקה לא זכתה אך דני בסן, משופטי התחרות, אהב את הלהקה והמליץ עליהם לחברו ללהקת תיסלם יאיר ניצני, שהיה אז מנכ"ל חברת התקליטים הד ארצי[1].

בינתיים המשיכה הלהקה לחפש דרך לפרוץ להכרה, הקליטה שירים חדשים בהפקה עצמית (שחלקם הוקלטו שוב והופיעו באלבום הראשון של הלהקה) והופיעה במועדוני תל אביב ללא הצלחה משמעותית. מתוך מחשבה למשוך תשומת לב הם החליטו לצרף להרכב זמרת, ליליה פייגין. ליליה הופיעה עם הלהקה במשך מספר חודשים, אך עזבה אותה בטרם הוקלט אלבומה הראשון.

בראשית 1988 חזרה הלהקה להופיע בלי ליליה, יחד עם ניר בן־עציון בקלידים והמתופף חיים גלעד (ולעיתים גם בלי מתופף, אלא עם מכונת תופים, מאחר שגלעד היה אז חייל בשרות סדיר ולא היה יכול להגיע לכל ההופעות). בין השאר הופיעו בקביעות גם בתיאטרון פרגוד בירושלים[2].

הפריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 חתמה חברת הד ארצי חוזה עם הלהקה, ולואי להב הגיע כמפיק מוזיקלי. להב עזב אחרי זמן קצר, ובמקומו הגיע יזהר אשדות, שבשיתוף איתו הוציאה הלהקה בפברואר 1989 את אלבומה הראשון, "החברים של נטאשה". על עטיפת האלבום מונצח יעקב חביב, מנהל מלון הדירות בו גרו חברי הלהקה, עם בני משפחתו. אלבום זה הצליח מאוד, וזכה למעמד של אלבום פלטינה (40,000 עותקים נמכרו). בין השירים המצליחים של האלבום היו "מלנכולי", "את לא", "שיר אחר", "נאמר כבר הכל", "יש זמן" ו"יש בך". אך למרות הצלחת האלבום מצבה הכלכלי של הלהקה נשאר קשה.

בשנת 1989 תועדה הלהקה בסרט "חברים ללא חברים או ייסורי ילדות", שזהו הפרק הראשון של הטרילוגיה "כל האנשים הבודדים" מאת הבמאי אשר טללים. הסרט זכה בפרס וולג'ין לסרט התעודה הטוב ביותר. הסרט עסק בחוויית ההגירה, בקשיי הקליטה של השנים הראשונות, ובשחרור דרך המוזיקה[3].

בשנת 1990 הצטרף ללהקה המתופף ז'אן פול זימבריס.

בשנת 1991 החלו הלהקה לעבוד על אלבומה השני, "שינויים בהרגלי הצריחה", בשיתוף עם יוסי אלפנט, ששימש כמפיק מוזיקלי. אלפנט נפטר מדום לב קצת אחרי סוף העבודה על האלבום, עוד לפני שיצא ורצועה 12 באלבום, שנקראת "כמעט אופטימי" מוקדשת לזכרו. האלבום כלל להיטים רבים, ובהם "על קו הזינוק", "עוד נגיעה", "אל תתפשטי לי", "שני סיפורי אהבה קטנים", "בדקה אחת שפויה", "סדר עולמי חדש", "אם כבר לבד", "איש בלי נצח", "אני אוהב אותך" ועוד. חברי הלהקה החליטו לאחר יציאת האלבום "שינויים בהרגלי הצריחה" בנובמבר 1991, להפיק אלבומים עתידיים באופן עצמאי ולהסתפק בחוזה הפצה בלבד ב"הד ארצי".

בספטמבר 1994 יצא אלבום האולפן האחרון של הלהקה, שהוא גם האלבום הנמכר ביותר שלה, "רדיו בלה בלה", עליו עבדו כשנתיים. האלבום היה אלבום קונספט כפול, שזכה לביקורות חיוביות רבות. בין שיריו המוכרים היו "פרדי על הבוקר", "חדשות?", "אני לא רוקד כשעצוב" (שבוצע עם אלון אולארצ'יק), "שברי את הטלוויזיה", "עכשיו אני", "קוק בצהריים" ועוד.

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה המשיכה להופיע אחרי אלבומם האחרון עוד כשנתיים, במהלכן גם הוקלט אלבום ההופעה החיה ב-1996. הופעתה האחרונה של הלהקה הייתה בקריית אתא. הלהקה התפרקה בשנת 1996 כתוצאה מנתק בין חברי הלהקה. לאחר הפירוק המשיכו חברי הלהקה כל אחד לדרכו, ופנו לקריירות סולו שונות.

בשנת 2001 הוציאה חברת הד ארצי, ללא ידיעתם והסכמתם של חברי הלהקה, אלבום אוסף כפול, צעד שספג ביקורת מפי חברי הלהקה[4] ואף קראו לא לקנות את האלבום[5]. שנה לאחר מכן חזרו חברי הלהקה לסיבוב הופעות משותף.

המאבק המשפטי עם הד ארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפקת אלבום האוסף על ידי הד ארצי ב-2001, הגישו חברי הלהקה בשנת 2004 תביעה בסכום של 2.5 מיליון שקל נגד הד ארצי ובעלי תפקידים בה. בתביעה צוין כי הלהקה מעריכה את ההיקף הריאלי של התביעה בלמעלה מ-8 מיליון שקלים, אבל מפאת גובה האגרה צומצם סכום התביעה. חברי הלהקה טענו שהאלבום הופק בניגוד להסכמים שבינם לבין החברה וכן שבחירת השירים נעשתה בלא התייעצות עמם ועל כן "האוסף לא משקף את הטעם האמנותי של חברי הלהקה". לאחר 9 שנות מאבק, באפריל 2013 חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את הד ארצי לפצות את הלהקה ב-1.7 מיליון שקלים.

איחוד ופירוק שני 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברים של נטאשה בהופעה ביום הסטודנט בירושלים בשנת 2008

בינואר 2008 בישרו חברי הלהקה על התאחדות הלהקה לסבב הופעות ולהפקת דיסק משותף חדש.

בחודש דצמבר פורסם שהאלבום החדש בוטל בשל בעיות בין חברי הלהקה ארקדי דוכין ומיכה שטרית, אשר נוצרו כנראה בגלל הבדלים בסגנון המוזיקלי שלהם שהשתנה במשך השנים. כמו כן, דוכין התקדם בכתיבת והקלטת שירים לאלבום מהר יותר משטרית. דוכין כתב והקליט 12–14 שירים בעוד שטרית הקליט רק 2, אף על פי שהוסכמה תרומה משותפת שלהם. מצב זה תרם להפסקת העבודה על האלבום המשותף.

הוחלט שהשירים שכתב דוכין יופיעו באלבום סולו שלו, כולל שני השירים של שטרית בהסכמתו.

סיבוב הופעות 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במאי 2013 הודיע ארקדי דוכין כי הלהקה חוזרת לפעילות מוזיקלית ותצא לסיבוב הופעות חדש. את קוזו (שלמה אלמקיס), חבר הלהקה אשר מנגן בגיטרה בס, החליף גולן זוסקוביץ'. סיבוב ההופעות נקבע לקיץ 2013 בלבד, אך בשל מכירת הכרטיסים המוצלחת, הלהקה המשיכה להופיע גם בשנים 2014–2015 בתדירות נמוכה יותר.

סיבוב ההופעות 2017 - 25 שנים לאלבום "שינויים בהרגלי הצריחה"

בשנת 2017 הלהקה ציינה 25 שנים לאלבום "שינויים בהרגלי הצריחה" בסיבוב הופעות גדול שהחל ב-25.1.17 ונגמר ב-5.10.17.

סיבוב ההופעות 2019 - 25 שנים לאלבום "רדיו בלה בלה"

בשנת 2019 הלהקה ציינה 25 שנה לאלבום הקונספט "רדיו בלה בלה" ב-4 הופעות מיוחדות.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החברים של נטאשה בהופעה חיה (1996)

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניסים קלדרון, נטאשה, אישה במרחקים: על "החברים של נטאשה" ועל מיכה שטרית, אלפיים 33, עם עובד, תשס"ט, עמ' 220-249

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החברים של נטאשה בוויקישיתוף

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]