הזורע

הזורע

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מגידו
גובה ממוצע	‎64 מטר
תאריך ייסוד	1936
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	930 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-0.2% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת)   הזורע (למפת הכרמל רגילה)   הזורע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הזורע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הזורע 32°38′38″N 35°07′10″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	6 מתוך 10
http://www.hazorea.org.il

הַזּוֹרֵעַ הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במערב עמק יזרעאל, למרגלות רמות מנשה, על כביש חיפה-מגידו, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute - אנשי המעשה/עבודה), תנועה שהייתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה לציונית עם עליית הנאצים לשלטון.

היסטוריה

הקיבוץ עלה על הקרקע למרגלות הכרמל ליד יקנעם, בשנת 1936, כאשר כח חלוץ היה במקום כבר בתחילת ינואר 1936. השטח כלל 20,000 דונם שנקנו על ידי חברת הכשרת היישוב ויועדו למושבה פרטית. 5000 דונם מתוכם נמכרו לקרן הקיימת לצורך התיישבות קיבוצית של עולי גרמניה, אולם בגלל בעיות הקשורות לפינוי האריסים מהקרקע ניתן היה להתיישב רק על מעט מהקרקע. מייסדי הקיבוץ היו מגרעין של עולים שהתגבשו בחדרה במהלך 1934. רובם הפסיקו לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע ויצאו להכשרות לקראת עליה. בחדרה נבחר השם הזורע, שביקש לסמל את הקשר לאדמה ולהתחדשות בארץ ישראל.

במשך קרוב לשלוש שנים ישבו חברי הגרעין על חלקת אדמה קטנה באורך 300 מטר ורוחב של 60 מטר באוהלים וצריפים ארעיים וסבלו מהתנכלויות בתקופת המרד הערבי הגדול. במהלך הזמן נעשו ניסיונות להגיע להסדר פינוי עם הבדואים האריסים שישבו על אדמתם, אך הדבר לא התאפשר בגלל לחץ של קיצונים ערביים. ב-6 בספטמבר 1938 פונו הבדואים מהקרקע על ידי משטרת המנדט והועברו לקרקע חלופית של חברת הכשרת היישוב. בדצמבר 1938 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע הראשון של הקיבוץ, בית הילדים.

בשנות השלושים הצטרפו לקיבוץ קבוצת חלוצים מגרמניה שעד לעלייתם ארצה הוכשרו בחווה הציונית החלוצית גוט וינקל ליד ברלין. בשנת 1942 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של יוצאי גרמניה, רובם יוצאי ה"וורקלויטה", שעזבו את קיבוץ שמיר. כן קלט הקיבוץ קבוצת נוער מבולגריה שלא מעטים מבניה התגייסו מיד לאחר מכן לפלמ"ח ולצה"ל, ונפלו במלחמת העצמאות. זמן קצר לאחר מכן נקלטה קבוצת ילדים בני מרוקו, וכן נערים שעלו מסוריה ולבנון. לאחר מלחמת העצמאות קיבל הקיבוץ תוספת אדמה שהייתה לפני כן אדמות הכפרים קירי ואבו זריק.

בהמשך נקלטו בקיבוץ עולים מארצות רבות שהגיעו תחילה לאולפן העברית שפעל בו משנת 1956 ונסגר ב-2006.

הווה

בספטמבר 2013 התקבלה בקיבוץ הזורע החלטה על שינוי אורחות החיים, מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט. הפרטה זו, יחסית להפרטות אחרות בתנועה הקיבוצית, לא הייתה אגרסיבית והצליחה לשמור על רשת ביטחון כלכלי רחבה ולשמר את חיי התרבות והקהילה של הקיבוץ.

בקיבוץ נמצא מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הכולל אוסף של אמנות המזרח הרחוק, שתוכנן על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב. בחודש אוגוסט 2020, התבצע שוד במוזיאון ובו נגנבו עשרות פריטי אמנות בשווי של כשני מיליון שקלים.

בתחום הקיבוץ נמצא בית הספר היסודי האזורי "פלגים", בו לומדים ילדי הקיבוץ עם ילדים מיישובים שכנים. בית הספר התיכון האזורי אליו שולח הקיבוץ את ילדיו הוא בית הספר מגידו בעין השופט.

בתחום הכלכלי, בצד המשק החקלאי, ניתן למצוא בקיבוץ את "פלסטופיל", מפעל לייצור יריעות פלסטיק, חברת מ.ב.א לבקרת איכות וכן ענפים חקלאיים: בריכות לגידול דגי נוי, גידולים באמצעות הידרופוניקה וגידולי שלחין. כמו כן, ישנם עסקים קטנים של חברי הקיבוץ ועסקים השוכרים שטח בקיבוץ. בשטח הקיבוץ גם נמצאים חנות 3 משאלות, וכן תחנת הדלק דור-אלון כולל חנות נוחות 'אלונית' במתחם המסחר הסמוך לקיבוץ, לצד כביש 66.

גלריית תמונות

• 
  פסל היובל לקיבוץ שיצר רודא ריילינגר, 1987
• 
  מרכז "רהיטי הזורע" ששייך ל"שמרת הזורע", בכניסה לקיבוץ
• 
  מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע
• 
  אתר הראשונים: מגדל השמירה, צריף ואוהל המציגים את ימי הקמת הקיבוץ

לקריאה נוספת

• קיבוץ הזורע 1936–1996: מעגלי יחיד ויחד. עורכת, רוני כוכבי. הוצאת קיבוץ הזורע, 1996
• הזורע : עשר השנים הראשונות ; התהוותו של קבוץ, יוסף שתיל, קיבוץ הזורע: המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, 1977

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הזורע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הזורע
• סיפור מקומי קיבוץ הזורע - סיפורו של הזורע על ציר זמן שיתופי
• הזורע באתר הרשות לפיתוח הגליל
• הזורע באתר מועצה אזורית מגידו
• ימי הזורע - אלבום תמונות עם מבחר מצילומיו של אשר בנארי, מראשוני הקיבוץ (באתר "ביתמונה")
• 70 להזורע: הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו, באתר ynet, 21 באוקטובר 2005
• אתר מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, השוכן בהזורע
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל והמוזיאון, באתר 'חלון אחורי', 23 ביולי 2016
• הזורע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית