הורמוזגאן

**הורמוזגאן** (פרובינציה)
**استان هرمزگان**
מדינה	איראן
נפות בפרובינציה	11
בירת הפרובינציה	בנדר עבאס
שפה רשמית	פרסית, ערבית, בלוצ'ית (אנ')
שטח	70,697 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בפרובינציה	1,776,415 (2016)
‑ צפיפות	20 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	27°11′18″N 56°16′36″E / 27.1884°N 56.2768°E
אזור זמן	UTC +3:30
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה

פרובינציית הורמוזגאן (בפרסית: استان هرمزگان) היא אחת מ-31 פרובינציות איראן. הפרובינציה משתרעת בדרום-מזרח המדינה מול עומאן והאמירויות הערביות המאוחדות ובירתה היא העיר בנדר עבאס. הפרובינציה כוללת ארבעה-עשר איים במפרץ הפרסי ויש לה כ-1,000 ק"מ של חוף במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן. בפרובינציה יש 13 ערים מרכזיות: בנדר עבאס, בנדר לנגה, חאג'יאבּאד, מינאבּ, קשם, סרדשת (בּשאגרד), בּסְתכּ, סיריכּ, ג'אסכּ, בנדר ח'מיר, פּארסיאן, רודאן ואבו מוסא.

שטחה 70,669 קמ"ר, כ-4.3 אחוז משטח איראן. במפקד האוכלוסין של שנת 2011 מנתה הפרובינציה כ-1.5 מיליון בני אדם. הפרובינציה כוללת 13 מחוזות, 69 ערים ו-2,046 כפרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו פולו ביקר פעמיים בנמל בנדר עבאס, עוד כשנקראה "גמרון", בשנת 1272 ובשנת 1293. הוא דיווח על מסחר בתכשיטים פרסיים, שנהב, משי מחצי האי הודו-סין. וכשביקר בנמל הורמוז הוא דיווח על פנינים שיובאו מבחריין .

ב-1497 נחתו אירופאים באזור בפעם הראשונה, בראשותו של ואסקו דה גאמה.

בשנת 1508 פלשו הפורטוגזים לאזור, בראשות אפונסו דה אלבוקרקי, עם שבע ספינות מלחמה, באמתלה של הגנה על קשרי המסחר שלהם ממצרים ומוונציה. הכיבוש הקנה שליטה במצר הורמוז ובכך שליטה על המעבר במפרץ הפרסי.

השאה אסמאעיל הראשון ניסה להתמודד עם האימפריה העות'מאנית ממערב, אך לא עלה בידו לחלץ את הנמל מידי הפורטוגזים, עד שלבסוף הצליח השאה עבאס הראשון להוציא אותם מן המפרץ הפרסי בעזרת הבריטים. השם בנדר עבאס נגזר משמו של השאה.

בינתיים התחרו הבריטים על ההשפעה באזור עם ההולנדים, שפלשו לאי קשם ושלחו ספינות מלחמה לבנדר עבאס בשנים האחרונות לשלטונו של שאה עבאס. הממשלה הפרסית לא הצליחה להגן על עצמה מפני התקפה זו. עם זאת, בשל ערעור יחסי בריטניה והולנד, המתחים הצבאיים גדלו באזור. ההולנדים שניסו להעביר את הבסיס שלהם עד לאי ח'ארג. האמיר של ח'ארג, מיר מאנה, הביס בסופו של דבר את הכוחות ההולנדים בח'ארג, והבריטים יצאו וידם על העליונה באזור כולו. עד מהרה השתלטה בריטניה על כל המפרץ הפרסי באמצעות חברת הודו המזרחית. הבריטים אימצו מדיניות שעודדה אוטונומיה מקומית בכל רחבי המפרץ הפרסי כדי למנוע גיבוש כוח מאוחד שיאיים על המפעלים שלהם במפרץ.

החשיבות האסטרטגית של המפרץ הפרסי עלתה עוד יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם גילוי הנפט באזור.

דמוגרפיה. קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-90% מהאוכלוסייה בפרובינציית הורמוזגן, המונה כ-1.5 מיליון נפש, הם פרסים. האוכלוסייה הערבית של הורמוזגן מדברת במגוון ניבים ערביים, ולפי מפקד 2006 היוותה כ-10% מכלל התושבים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרובינציה היא בעיקר הררית. היא משתרעת בחלק מהרי הזגרוס. האקלים חם ולח מאוד, בקיץ הטמפרטורה יכולה לעלות עד 49 מעלות צלזיוס. בכל השנה כמות המשקעים נמוכה מאוד.

הורמוזגאן כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

להורמוזגן כיום יש 11 נמלים, חמישה שדות תעופה לאומיים, ושלושה שדות תעופה בינלאומיים. בפרובינציה ענף החקלאות פעיל ותופס מקום ראשון במדינה ביבול לימוני ליים ואת המקום השני בייצור התמרים. 30% מתוצרת הדיג האיראנית מגיעה מפרובינציה זאת. שלושה סכרים גדולים משרתים את צורכי המים של המחוז – סכר אסטקלאל (הקרוי גם סכר מינאבּ, המספק חלק ניכר מהמים הנצרכים בבנדר עבאס), סכר ג'גין וסכר שמיל.

גרמניה הציעה לאחרונה לבנות גשר שיחבר את האי קשם ליבשת.

הורמוזגן כוללת שני אזורי סחר חופשי, הראשון באי כיש והשני באי קשם. באי כיש שוכנת בורסת הנפט האיראנית, אחת מחמש בורסות יחידות מסוגן בעולם והיחידה מביניהן שבה לא נסחר נפט בדולרים אמריקאיים.

מכללות ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדר עבאס האוניברסיטה למדעי הרפואה
אוניברסיטת הורמוזגאן
מכון קשם להשכלה גבוהה
אוניברסיטת אזאד האסלאמית של בנדר עבאס
אוניברסיטת פאיאם נור של הורמוזגאן
אוניברסיטת אזאד האסלאמית של Roudan
אוניברסיטת קיש

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצר הפורטוגזי בהורמוז (אנ') – נבנה ב-1507 במצוות אפונסו דה אלבוקרקי
המקדש ההינדי – נבנה ב-1892 בהוראת מוחמד חסן ח'אן סעד אל-מולכ
שתי הכיפות של כוח'רד – מבני קבר מהתקופה הקאג'ארית
האי כיש
האי קשם
תרנה – מערכת קדומה להובלת מים מתוקים
המוזיאון האנתרופולוגי בג'נאח
גשר לאתידאן – נבנה בתקופה הצפווית מעל נהר כּׂל
העיר הקדומה חרירה – הייתה מיושבת בין השנים 1000–1600; שרידיה כוללים בתים פרטיים ומבני מסחר ותעשייה
שמורת המנגרובים בקשם (אנ')