הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "ועדת גולדברג" מפנה לכאן. לערך העוסק בועדה שעסקה בהודאות שווא שנודעה גם היא בשם זה, ראו הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר.

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה היא ועדה שהוקמה מכוח החלטת ממשלת ישראל משנת 1999, המשמשת לבחינת כשרותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. בראשות הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, ועל שמו מכונה הוועדה בתקשורת ובפרסומים שונים ("ועדת בך", "ועדת טירקל", "ועדת גולדברג").

מלבד ראש הוועדה, מכהנים בה שלושה חברים נוספים: נציב שירות המדינה, ושני נציגי ציבור המגיעים מעשייה בתחומים שונים, ובהם צבא, אקדמיה ומשפט.

שבעת התפקידים שהמועמדים להם נבדקים על ידי הוועדה הם:

סמכויות ותפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה של הוועדה הוא "להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים, ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים".[1]

בג"ץ הרחיב בעניין מטרת הוועדה:

עיקר תפקידה של הועדה המייעצת הוא, איפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי. פרשנות רחבה זו של סמכות הועדה המייעצת נובעת מנוסחה של החלטת הממשלה ומהתכלית והמטרות שלשמן הוקמה הועדה. פרשנות זו מתיישבת עם התפיסה המדגישה את חשיבותה של הביקורת המינהלית כאמצעי רב חשיבות לבחינה מעמיקה ויסודית של הסוגיה העומדת לדיון. ... ביקורת מנהלית כאמור עשויה להיות אף רחבה יותר מן הביקורת השיפוטית, המתמקדת, על-פי טיבה, בבחינה – האם נפל בהחלטה פגם משפטי.

ראשי הוועדה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם תקופת כהונה
1 גבריאל בך 19992010
2 יעקב טירקל 20102018
3 אליעזר גולדברג 20182022
4
אליקים רובינשטיין 2022–הווה

חברי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מכהנים בוועדה:

במאי 2018 מינתה הממשלה את יעקב נגל ואיריס שטרק לנציגי ציבור בוועדה. התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ נגד המהלך, וב-6 בספטמבר הקפיא בג"ץ את המינויים. בעקבות זאת פרשו שני הנציגים מהוועדה.[2] בעקבות פרישתם באוקטובר 2018 מינתה הממשלה את משה טרי וטליה איינהורן לשמש כנציגי הציבור בוועדה[3].

בספטמבר 2022, לאחר פטירת יושב ראש הוועדה אליעזר גולדברג, מינתה הממשלה את מני מזוז ליושב הראש הוועדה על מנת לאפשר את מינוי הרמטכ"ל ה-23. מזוז היה אמור לקבל מינוי קבוע לראשות הוועדה, למשך שמונה שנים, אך בבג"ץ נקבע כי אין למנותו בתקופת בחירות לכהונה מלאה אלא לבצע מינוי זמני[4]. מזוז מסר כי בנסיבות אלה הוא לא יוכל לקבל על עצמו את תפקיד יו"ר הוועדה במתכונת שנקבעה[5]. בעקבות זאת, הממשלה מינתה את אליקים רובינשטיין כמינוי זמני ליושב ראש הוועדה.

במרוצת השנים, כיהנו בוועדה נציבי שירות המדינה שמואל הולנדר ומשה דיין, ונציגי הציבור דורון רובין, שמואל ארד, חיים ארז, תמר בן-דוד, משה נסים וגילה פינקלשטיין.

השפעת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל מאשרת הוועדה את המינוי המוצג בפניה. היו מקרים שהוועדה פסלה מועמד אך הדבר לא פורסם, משום שהשר משך את המועמדות בלי לנמקה בסיבה זו.[6] בנובמבר 2018 החליטה הוועדה להמליץ שלא למנות את משה אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה[7], והוא הסיר את מועמדותו. לעומת זאת, היו מקרים בהם המינוי אושר, אך המינוי לא נשא פרי לבסוף מסיבות ציבוריות שונות (כך היה לגבי מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]