הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 2015 |
| פירוק הוועדה | 30 באפריל 2019 |
| יו"ר | סתיו שפיר (המחנה הציוני) |
  | |
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור (ידועה גם בתור "ועדת השקיפות") היא ועדה מיוחדת בכנסת, שהתקיימה בכנסת ה-20. תחומי עיסוקה של הוועדה היו "יישום המידע הממשלתי ברוח חופש המידע; בחינת סוגי המידע העומדים לרשות הציבור או לעיונו; גיבוש עקרונות של שקיפות ודיווח של גופי הממשל". קביעת תחומי העיסוק של הוועדה תואמה עם יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה, שחששו תחילה כי הוועדה תנגוס בסמכויות הוועדות שבראשן הם עומדים[1]. יושבת ראש הוועדה הייתה חברת הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה אינה ועדה סטטוטורית, הקבועה בתקנון הכנסת או בהוראות חוק אחרות, אלא הוגדרה כוועדה מיוחדת המוקמת למשך תקופת כהונתה של כנסת מסוימת. זאת, בדומה לוועדה המיוחדת לפניות הציבור, הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, לוועדה לזכויות הילד ולוועדות מיוחדות נוספות.
הוועדה הוקמה בעקבות יוזמתה של חברת הכנסת סתיו שפיר, שפנתה בתחילת הכנסת ה-20 ליושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בבקשה להקצות ועדה מיוחדת לנושא השקיפות[2]. זאת בעקבות מאבקה של שפיר במהלך הכנסת ה-19 בוועדת הכספים לחשיפת מנגנון ההעברות התקציביות, שלדבריה הסתיר מהציבור את החלוקה האמיתית של תקציב המדינה[3].
תחום עיסוקה של הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן רשמי, נקבע כי סמכויות הוועדה יכללו: "יישום המידע הממשלתי ברוח חופש המידע; בחינת סוגי המידע העומדים לרשות הציבור או לעיונו; גיבוש עקרונות של שקיפות ודיווחיות של גופי הממשל"[4]. בפועל, רובה ככולה של עבודת הוועדה נוגע לפיקוח על עבודת הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות. הנושאים המרכזיים בהן עסקה הוועדה נוגעים לפרסום ההתקשרויות והחוזים שעורכת המדינה מול גורמים חיצוניים, שקיפות בתקציבי הרשויות המקומיות והתנהלותן, מעקב אחר תוכניות ממשלתיות עתירות תקציב, הגברת השקיפות של הכספים הקואליציוניים ועוד.
כשנה לאחר הקמת הוועדה עלתה ביקורת מצד יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, ולפיה שפיר מנהלת את הוועדה "כמו ועדת חקירה"[5]. זאת, בשל דיונים רבים המתקיימים בנושא תקציב המדינה ואשר דורשים את התייצבותם של פקידים רבים ממשרד האוצר וממשרדי ממשלה אחרים.
נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין היתר עסקה הוועדה בנושאים הבאים:
- התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון – התגלה העדר שקיפות בתקציבים שיעדו לתוכנית[6].
- התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ – התגלו מקרים שבהם העסיקה הממשלה חברות ייעוץ ואסטרטגיה פרטיות, והמידע אודות ההתקשרויות עמן חלקי או לא קיים כלל[7].
- מנהלת תנופה האמונה על טיפול במפוני גוש קטיף – נחשף כי לאחר שהמנהלת נסגרה הועברו אליה כספים נוספים, הטיפול שלה במפונים התעכב הרבה מעבר למצופה. העניין הועבר לטיפול מבקר המדינה.
יושבי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תמונה | מפלגה | כנסות |
|---|---|---|---|
| סתיו שפיר |  |
המחנה הציוני, העבודה | הכנסת העשרים |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אריק בנדר, סתיו שפיר תעמוד בראש הוועדה ליישום הנגשת המידע הממשלתי, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2015
- ^
צבי זרחיה, אושרה הקמת ועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר: "כשאין שקיפות, יש שחיתות", באתר TheMarker, 14 ביולי 2015
- ^ נעמי דרום, כשסתיו שפיר תגמור את עבודתה בוועדת הכספים, כולנו נדע איך משתמשים במסים שלנו, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2014
מורן אזולאי, איפה שאין שקיפות, יש שחיתות, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014 - ^ הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, באתר הכנסת
- ^ רוני זינגר, יו"ר הקואליציה: אחליף את ח"כ שפיר בראשות ועדת השקיפות, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2016
- ^ שקיפות התכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון, באתר הכנסת, 5 בדצמבר 2016;
שקיפות התכנית לפיתוח הצפון – דיון דחוף לקראת אישור תקציב המדינה, באתר הכנסת, 19 בדצמבר 2016 - ^ שחר אילן, הממשלה שילמה 169 מיליון שקל על ייעוץ אסטרטגי בשנה, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2016
