הווה אמינא

בתלמוד הבבלי, הווה אמינא (מארמית, בעברית: הייתי אומר) הוא ביטוי שגור במשא ומתן העוסק בבירור הסברות השונות, ומתייחס לסברא שבסופו של דבר לא התקבלה כמסקנה. המילים "הווה אמינא" פותחות את דברי ההסבר המסבירים את האפשרות האחרת שהיה ניתן לומר לולי ההלכה שחידש התנא או האמורא. להווה אמינא יש משמעות הלכתית לעיתים קרובות, שכן אף על פי שהיא לא נפסקה להלכה, ניתן ללמוד ממנה באופן עקיף הלכות רבות.

רקע

אמוראי התלמוד הבבלי פירטו שלב אחרי שלב את ההוכחה להלכה שחידשו. רובו של התלמוד הבבלי בנוי משאלות ותשובות, וכאשר ההלכה נדרשת מפסוק ממנו נלמדת ההלכה, מפורט מהו הפסוק, מהם הפירושים שניתן לומר בביאור הפסוק, ומדוע יש לדחות כל אחד מהם מלבד הפירוש האמיתי.

משמעות המונח

פירושו של הביטוי "הווה אמינא" הוא "הייתי אומר" או "היינו אומרים". לעיתים, ה"הווה אמינא" היא הדעה שניתן היה לומר לולי היו נכתבות אות או מילה מסוימת בפסוק. בתלמוד הבבלי מבואר באריכות מדוע נצרכת מילה זו או אחרת, ולפעמים אפילו מדוע נצרך פסוק מסוים שנכפל מספר פעמים בתורה, ומוסבר שלולי הייתה נכתבת מילה מסוימת זו, 'הייתי אומר' שההלכה היא כך, ולכן אנו צריכים את המילה האחרת, המלמדת אותנו כך וכך.

חשיבות ההווה אמינא

להווה אמינא חשיבות רבה, הן מצד העיסוק התאורטי בסברתם של חכמי התלמוד הבבלי המלמד רבות על דרך חשיבתם והן מצד היכולת להסיק ממנה, בדרך עקיפה, מסקנות הלכתיות. מסיבות אלו, הקדישו מפרשי התלמוד הבבלי חשיבות רבה לפירוש וביאור ה"הווה אמינא", ולעיתים מוקדשים לשם כך מאמרים רבים המקשים על המבואר ב"הווה אמינא" או מתרצים אותו.

במסקנת הדברים, כאשר ה"הווה אמינא" נדחתה, הגמרא מסיימת את הדברים במילים קא משמע לן שתרגומה "משמיע לנו" בלשון רבים, ומכאן שגם את הביטוי "הווה אמינא" ניתן להבין כלשון רבים.

לקריאה נוספת

• עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, כתר ספרים, ירושלים, 1984.^{[דרושה הבהרה]}