הוד (נביא האסלאם)
הוּד (בערבית: هود) בדת האסלאם הוא נביא מערב הקדומה, המוזכר בקוראן בסורה הנושאת את שמו - סורת הוד (11) - ובמספר סורות נוספות.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוד השתייך לשבט (או ממלכת) עאד, שנקרא על שם אבי השבט המתייחס לנח דרך אביו עוץ בן ארם.[1] המסורת האסלאמית בדרך כלל קושרת את הוד עם צאצאי נח דרך מייסד השבט עאד, בנו של עוץ בן ארם בן שם בן נח. מסורת אחרת קושרת אותו עם חבר או עבר.[2] הוא נחשב לאחד מחמשת הנביאים ה"ערביים" המוזכרים בקוראן (הוד, צאלח, אבראהים, שועייב ומוחמד).[2] הוד נשלח כנביא אל בני עמו כדי להורות להם לעבוד את האל האחד ולנטוש את עבודת האלים המרובים, אך הם לא שמעו לו ולכן האל המיט עליהם חורבן. שבט עאד ישב באזור הנקרא "אל-אחקאף"[3] (ערבות החול או דיונות), כנראה בדרום ערב.[4]
אזכורים בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוד מופיע מספר פעמים בקוראן:[5]
- סורה 7 [ממרום החומה], פס' 65–72
- סורה 11 [הוד], פס' 50–60
- סורה 23 [המאמינים], פס' 32–41 (לא מוזכר בשמו, אך מובן שמדובר בו)
- סורה 26 [המשוררים], פס' 123–140
מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קבר הוד" נמצא בעמק בֵּרְהוּת (או בַּלַהוּת) בחצרמוות ומשמש כאתר עלייה לרגל. מסורות שונות ממקמות את קברו של הוד במקומות אחרים: בין באר זמזם והכעבה, או בקיר המזרחי של המסגד הגדול בדמשק.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ג
- ^ 1 2 3 Wensinck, A.J. and Pellat, Ch., “Hūd”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, s.v.
- ^ קוראן 46, פס' 21–26.
- ^ Scott B. Noegel, Brannon M. Wheeler, The A to Z of Prophets in Islam and Judaism, Scarecrow Press, 2010, p. 141.
- ^ שמות הסורות לפי תרגומו של אורי רובין, הקוראן, תל אביב, 2005.
