ההפיכה הצבאית במיאנמר (2021)
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |||
| מימין לשמאל: מין אונג הלינג ואונג סן סו צ'י | |||
| תאריכי המאבק | 1 בפברואר 2021 – הווה (3 שנים ו־10 שבועות) | ||
|---|---|---|---|
| מקום | הרפובליקה של איחוד מיאנמר | ||
| עילה | ניצחון הליגה הלאומית לדמוקרטיה בבחירות | ||
| תוצאה | הפיכה צבאית | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
ההפיכה הצבאית במיאנמר[1][2] החלה ב-1 בפברואר 2021 בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר יועצת המדינה של מיאנמר (אנ') (ראש הרשות המבצעת) אונג סן סו צ'י, נשיא מיאנמר וין מיין, ומנהיגים אחרים של מפלגת השלטון, הליגה הלאומית לדמוקרטיה, נעצרו ונכלאו על ידי טטמדאו, הכוחות המזוינים של מיאנמר. שעות לאחר מכן, הכריז צבא מיאנמר על מצב חירום למשך שנה, והודיע כי השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים, מין אונג הלינג.[3][4][5]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלטון הצבאי במיאנמר (ששמה הרשמי עד 1989 היה "בורמה"), החל לאחר ההפיכה ב-1962 (אנ'). שנים לאחר מכן הפכה אונג סן סו צ'י, בתו של המייסד המודרני במדינה, אונג סן, לפעילה פרו-דמוקרטית בולטת. בשנת 1990 נערכו בחירות (אנ') חופשיות באישור הצבא, שהביאו לניצחון מוחץ של מפלגתה של סו צ'י, הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD). עם זאת, סירב הצבא למסור לה את השלטון, ושם אותה במעצר בית. בשנת 1991 זכתה סו צ'י בפרס נובל לשלום על פעילותה לקידום הדמוקרטיה במדינה.
בין 2011 ל-2015 החלו רפורמות דמוקרטיות (אנ') בתהליך איטי, והבחירות שהתקיימו בשנת 2015 הביאו לניצחון של מפלגתו של סו צ'י, הליגה הלאומית לדמוקרטיה. עם זאת, שמר הצבא על כוח משמעותי, כולל הזכות למנות רבע מחברי הפרלמנט.[1][6]
ההפיכה בשנת 2021 הגיעה לאחר הבחירות הכלליות במיאנמר 2020 (אנ') שנערכו ב-8 בנובמבר 2020, בהן זכתה הליגה הלאומית לדמוקרטיה ב-396 מתוך 476 המושבים בפרלמנט, והניצחון היה בפער גדול יותר בהשוואה לפער בבחירות 2015. המפלגה הממונה על הצבא, מפלגת האיחוד לפיתוח סולידריות (אנ'), נחלה מפלה בבחירות, כאשר זכתה ב-33 מושבים בלבד.[1]
הצבא חלק על תוצאות הבחירות, וטען כי הייתה הונאת בחירות. שמועות על ניסיון ההפיכה היו במשך כמה ימים, מה שגרם להצהרות דאגה מצד מעצמות המערב בהן, צרפת וארצות הברית.[1]
אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דובר הליגה הלאומית לדמוקרטיה, מיו ניונט, אמר כי סו צ'י, ווין מינט, האן ת'ה מינט ומנהיגי מפלגה אחרים "נעצרו" בפשיטה בשעות הבוקר המוקדמות. ניונט הוסיף כי גם הוא צפוי להיעצר בקרוב. ערוצי תקשורת רבים הפסיקו לעבוד, קווי הטלפון לבירה נייפידאו שובשו, ה-MRTV (אנ') הממשלתי הודיע כי אינו מסוגל לשדר בגלל "בעיות טכניות",[7] והפרעות נרחבות באינטרנט דווחו משעה 3 לפנות בוקר[8] חיילים נראו בנייפידאו ובעיר הגדולה ביותר, יאנגון.[9]
לאחר מכן הודיע הצבא באמצעות רשת הטלוויזיה Myawaddy שבשליטת הצבא כי הוא השתלט על המדינה למשך שנה אחת.[10] הצהרה עליה חתם ממלא מקום הנשיא מינט סווי (אנ') הכריזה כי האחריות ל"חקיקה, למינהל ולמשפט" הועברה למין אונג הלינג.[11] המועצה הלאומית לביטחון וביטחון, בראשות הנשיא בפועל מיינט סווי ובהשתתפות קציני צבא בכירים, פרסמו הצהרה לפיה ייערכו בחירות חדשות, והשלטון יימסר רק לאחר מכן.
המחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחאות במיאנמר (2021)
לאחר מכן, יצאו עשרות אלפים לרחובות במחאה נגד ההפיכה ובדרישה לשחרור ההנהגה האזרחית. שגרירות ארצות הברית במדינה אמרה כי היא קיבלה דיווחים על עוצר ביאנגון ומנדליי החל מ-20:00 ועד 4:00.[12] הצבא פרס כלי רכב משוריינים בערים הגדולות בניסיון לדכא את המחאה. בקאצ'ין שבצפון המדינה נפרסו חיילים בתחנות חשמל, ובאחד מהם הם פתחו באש לעבר מפגינים.[13]
ב-8 במרץ 2021 דיווח הערוץ הממשלתי MRTV שמשרד המידע שלל את הרישיון של חמישה ערוצים. ב-9 במרץ 2021 נדרש השגריר המיאנמרי בבריטניה לשוב לארצו לאחר שגינה את הצבא.
ב-16 במרץ 2021 נהרגו יותר מ-90 מפגינים במהלך הפגנה נגד הההפיכה הצבאית.[14]
תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה מדינות הביעו דאגה בתגובה להפיכה, שרבות מהן עודדו דיאלוג בין הממשלה והצבא על מנת לפתור את הנושא. אוסטרליה,[15] ישראל,[16] ניו זילנד[17] וארצות הברית[18] מצדן גינו את ההפיכה וקראו לשחרור פקידים עצורים.[19] קמבודיה, הרפובליקה העממית של סין, תאילנד והפיליפינים סירבו במפורש לתמוך בצד שמאפיין את ההפיכה כעניין פנימי.[20][21][22]
האו"ם, באמצעות מזכירו הכללי, אנטוניו גוטרש, גם גינה בחריפות את מעצרם של מנהיגים אזרחיים, ותיאר את ההתפתחויות כ"מכה קשה לרפורמות הדמוקרטיות במיאנמר", והוסיף כי תוצאות הבחירות הכלליות בנובמבר מספקות "מנדט חזק" עבור ה-NLD.[23]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ynet והסוכנויות, הפיכה במיאנמר: הצבא עצר את כלת הנובל לשלום, באתר ynet, 1 בפברואר 2021
- נטע בר, "הצבא יורה בנו ללא הבחנה - העולם לא יכול לזנוח אותנו", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2021
- 134 שנות אלימות: הכלא האכזרי במיאנמר קם לתחיה אחרי ההפיכה, באתר ואלה, 31 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Beech, Hannah (31 בינואר 2021). "Myanmar's Leader, Daw Aung San Suu Kyi, Is Detained Amid Coup". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-31 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mahtani, Shibani; Lynn, Kyaw Ye. "Myanmar military seizes power in coup after detaining Aung San Suu Kyi". The Washington Post. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Foundation, Thomson Reuters. "Myanmar military seizes power, detains elected leader Aung San Suu Kyi". news.trust.org.
- ^ "Myanmar gov't declares 1-year state of emergency: President's Office". www.xinhuanet.com.
- ^ עמית ולדמן, הפיכה צבאית במיאנמר: מנהיגי המדינה נעצרו והצבא הכריז על שליט חדש, באתר מאקו, 1 בפברואר 2021
- ^ "As Myanmar opens to the world, the mess inside becomes more apparent". Bloomberg.com. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2020. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Foundation, Thomson Reuters. "Aung San Suu Kyi and other leaders arrested, party spokesman says". news.trust.org. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Internet disrupted in Myanmar amid apparent military uprising". NetBlocks (באנגלית אמריקאית). 31 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Myanmar's Aung San Suu Kyi 'detained by military', NLD party says". BBC News. 1 בפברואר 2021. אורכב מ-המקור ב-31 בינואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Myanmar military says it is taking control of the country". AP NEWS. 1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Myanmar military stages coup, declares state of emergency for a year". Deccan Herald (באנגלית). 2021-02-01. נבדק ב-2021-02-01.
- ^ החונטה במיאנמר הטילה עוצר בערים הגדולות, ומאיימת לפעול נגד המפגינים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2021-02-08
- ^ צבא מיאנמר שלח טנקים לרחובות, ארה"ב קוראת לאזרחיה להסתתר - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2021-02-14
- ^
אי-פי ורויטרס, יותר מ-90 מפגינים נהרגו ביום המחאה הקטלני ביותר במיאנמר עד כה, באתר הארץ, 27 במרץ 2021
- ^ "Statement on Myanmar". Minister for Foreign Affairs - Minister for Women - Senator the Hon Marise Payne.
- ^ עדכון מצ'אט הכתבים של N12, באתר N12
- ^ Mahuta, Nanaia (1 בפברואר 2021). "New Zealand statement on Myanmar". via beehive.gov.nz. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Statement by White House Spokesperson Jen Psaki on Burma". The White House. 1 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Serious blow to democracy': World condemns Myanmar military coup". Al Jazeera (באנגלית). 1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "West condemns Myanmar coup but Thailand, Cambodia shrug". Bangkok Post. Bangkok Post Public Company Ltd. 1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Charm, Neil (1 בפברואר 2021). "Philippines says Myanmar events 'internal matter that we will not meddle with'". BusinessWorld. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Myanmar's army seizes power, detains Aung San Suu Kyi". National Post (בCanadian English). Reuters. 1 בפברואר 2021. נבדק ב-1 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Statement attributable to the Spokesperson for the Secretary General - on Myanmar
