הד החינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הד החינוך
גיליון אוקטובר 2009
גיליון אוקטובר 2009
תדירות כתב עת דו-חודשי
סוגה כתב עת מקצועי שמתאים לציבור המשכיל הרחב
פורמט A8
בעלים הסתדרות המורים
עורך ראשי ישראל שורק
תאריכי הופעה 19272017 (כ־90 שנה)
שפה עברית
מערכת הסתדרות מורים, בן סרוק 8 תל אביב.
תפוצה מנויים ואתר אינטרנט
הד החינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הד החינוך היה כתב עת ישראלי לענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה שיצא לאור במשך 90 שנה (19272017), על ידי הסתדרות המורים בישראל, שהיא התארגנות העובדים הוותיקה ביותר בישראל (משנת 1903).

הסתדרות המורים בישראל עסקה לא רק בנושאי איגוד מקצועי אלא ראתה עצמה כנושאת חזון חינוכי לאומה כולה. לכן, הד החינוך, כתב העת המרכזי שלה, היה מאז היווסדו זירה לליבון והעמקה של שאלות חינוכיות ותרבותיות עקרוניות. הד החינוך בנה עצמו ככתב עת שמשלב אידאולוגיה ופילוסופיה, סוגיות מקצועיות וסוגיות תרבותיות כלליות, נושאים מעשיים לצד נושאים תאורטיים ועקרוניים.

ברובד האידאולוגי, "הד החינוך" קידם שלושה ערכים מרכזיים:

  1. תפיסה רפובליקנית (ממלכתית) של החינוך. כלומר, חינוך אינו רק ביטוי לזכות האדם ללמוד אלא תפקידו לבנות בסיס משותף לדיאלוג בין כל חלקי העם. בסיס משותף זה כולל גם טיפוח השפה העברית, עידוד תרבות ויצירה וחינוך לערכים של סולידריות, חירות וכבוד אדם.
  2.  חתירה לשוויון ולצמצום פערים בחברה.
  3.  שאיפה לקידום מעמדם של המורים. ראיית ההוראה והחינוך כשליחות ובניית מסד תרבותי עשיר למורים, כמיצגי תרבות וכמקדמי תרבות.

בישראל היו מאז ומתמיד מפלגות רבות וזרמים תרבותיים ואידאולוגיים שונים. לכן, הד החינוך אשר שאף להיות מקום מפגש לבעלי השקפות שונות, טיפח עם השנים אופי פלורליסטי, אך מבלי להתפשר על הדגלים האידאולוגיים שלו. כתב העת אפשר ואפילו עודד ביטוי לתפיסות שונות וסותרות בנוגע לחינוך טכנולוגי, חדשנות בחינוך, גישות דמוקרטיות בחינוך ועוד שורה של סוגיות שבהן לא רק שקיימת מחלוקת אלא רצוי, לדעת העיתון, שתהיה מחלוקת. כך, למשל, עודד הד החינוך חשיבה מחודשת בנוגע לחדשנות חינוכית: לצד מאמרים שיעודדו תפיסות חדשניות (למשל העדפת מיומנות של חשיבה יצירתית ופתרון בעיות) הופיעו מאמרים שביקרו את התפיסות הללו ועודדו תפיסות מסורתיות יותר (למשל, שיקום יכולות אנושיות כמו זכירה והימנעות מתלות מוגזמת בטכנולוגיה של מידע).

אחת ממשימותיו המוצהרות של כתב העת הייתה החייאת האתוס של ההוראה כשליחות אנושית, תרבותית וחברתית. הנחת יסוד היא, שהחינוך במיטבו אינו רק אמצעי למוביליות כלכלית ולכן אינו צריך להתמקד בהקניית "כלים" ומיומנויות. אדרבה. חינוך במיטבו מאפשר כניסה לעולם תרבות רחב אופקים, ולפיכך יש ערך לידע כשהוא לעצמו ולתשוקת דעת גם באשר היא אינה אינסטרומנטלית. במובנים אלה ניתן לומר שהאוריינטציה שאימץ הד החינוך היא אוריינטציה הומניסטית מובהקת.

מבחינה אחרת העיתון עודד קו ליברלי ודמוקרטי ביחס לילדים: "הד החינוך" קידם ערכים כמו זכויות ילדים, עידוד שותפות ודיאלוג עם ילדים בתהליכים חינוכיים והעדפה של עידוד מוטיבציה פנימית על פני ענישה. 

גישתו הפלורליסטית של הד החינוך אינה גישה ניטרלית מבחינה ערכית. מיקומו בלב השיח החינוכי הישראלי מאפשרים לו לתת במה לזרמי מחשבה ופעולה שונים, ככל שאלה עולים בקנה אחד עם האידיאל של חינוך ממלכתי שוויוני. אידיאל זה עצמו מחייב את הד החינוך לנקוט לא אחת גישה ביקורתית ביחס למגמות של הדרה ושל הפרטה בחינוך ובחברה בישראל.

העובדה שעד קיץ 2016 לא היה העיתון נגיש ברשת האינטרנט תרמה לאנונימיות היחסית שלו מחוץ לשדה החינוכי חרף העובדה שכתב העת נתפס בעיני הציבור המשכיל כמקדם שיח תרבותי כללי וכמגזין ברמה גבוהה. מספטמבר 2016 הד החינוך נגיש לגמרי ברשת האינטרנט.

במהלך השנים ליווה את "הד החינוך" הרבעון "החינוך", שכלל מאמרים מקצועיים ומחקריים ומסות בענייני חינוך. כן הופיעו כתבי עת משלימים כמו "הד הגן". כתב עת זה, ככתבי העת האחרים שהוציאה הסתדרות המורים לאור, (למשל פנים בעריכת רוביק רוזנטל), התמזגו עם השנים ב"הד החינוך".

עורכו הראשון של הד החינוך היה דב קמחי שערך את כתב העת מהקמתו בשנת 1927 ועד לשנת 1935. בשנות החמישים והשישים ערך את העיתון (וכן את "החינוך") המתרגם והסופר צבי ארד. העיתון וכתבי העת האחרים נדפסו עשרות שנים בדפוס "אבוקה" של צבי לוין.

בין השנים 2007 ו-2015 ערך את כתב העת ד"ר יורם הרפז ועורכת המשנה הייתה ציפה קמפינסקי. לאחר עזיבת הרפז מונתה ד"ר טלי גולדשמיד לעורכת. בקיץ 2016 מונה לתפקיד ישראל שורק, מרצה לפילוסופיה במרכז מנדל למנהיגות בנגב ומי שעומד בראש מכון במחשבה תחילה לפילוסופיה מעשית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]