הדרך המתומנת הנאצלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלגל הדהרמה המסמל את הדרך המתומנת

הדרך המתומנת הנאצלת (סנסקריט: אָרְיָאשְׁתָּאנְגה-מָארְגַה आर्याष्टाङ्गमार्ग, פאלי: אַרִיוֹ אַתַנְגִיקוֹ מַגוֹ) היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של גאוטמה הבודהה, אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל (דוקהה) ולהארה. הדרך המתומנת מאפשרת להולך בה להפוך לאדם נאצל, ולפתח מוסר, ריכוז, וחכמה. היא הרביעית מבין ארבע האמיתות הנאצלות של הבודהה, וידועה גם בשם "דרך האמצע".

כל שמונת האלמנטים של הדרך כוללים בשמם את התואר "נכון", שהוא תרגום למילה samyañc (בסנסקריט) או sammā (בפאלי). ה"נכונות" מצוינת על מנת לבודד מבין שלל המשמעויות שכל אחד מהאלמנטים נושא בתוכו, את המשמעויות התורמות לשחרור מסבל, הוא מטרת העל של הדרך. מבחינה מילולית, ניתן להבין את שם התואר גם בהקשר של "השלמה", "התאחדות", "אחידות", "שלמות" או "אידיאל"[1].

בסימבוליזם הבודהיסטי הדרך המתומנת הנאצלת מיוצגת לרוב על ידי גלגל הדהרמה, אשר שמונת חישוריו מסמלים את שמונת האלמנטים של הדרך.

מקור הדרך המתומנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסתמך על דיונים שהשתמרו בקאנון הפאלי של זרם הטהרוואדה ובאגאמות[2], הדרך המתומנת הנאצלת חזרה ונתגלתה על ידי גאוטמה בודהה במהלך חיפושו האישי אחרי הארה. הכתובים מתארים נתיב קדום שבודהות קודמים יישמו והלכו לאורו. הבודהה לימד את הדרך לתלמידיו כך שגם הם יוכלו ללכת בנתיבה:

מהו אותו נתיב קדום, אותה דרך עתיקה, בה מסיירים הקדמונים המוארים כיאות? רק הדרך המתומנת הנאצלת הזו: הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון... הלכתי בנתיב הזה. ובהולכי, הגעתי לידיעה ישירה של הזדקנות ומוות... ובאשר ידעתי זאת ישירות, גיליתי זאת לנזירים, לנזירות, למאמינים ולמאמינות...

— נאגארה סוטה[3]

יש הבדלים זעירים ביישום הדרך המתומנת הנאצלת בין זרם בודהיסטי אחד למשנהו. כל זרם בודהיסטי טוען ליישום הדרך בצורה המתאימה ביותר להתפתחות תלמידיו.

החלוקה המשולשת של הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את הדרך המתומנת הנאצלת לשלושה חלקים עיקריים - חכמה, מוסר וריכוז:

חלק גורמים של הדרך המתומנת גורמים נרכשים
חכמה (סנסקריט: prajñā, פאלי: paññā) 1. השקפה נכונה ידע נכון
2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) שחרור נכון
מוסר (סנסקריט: śīla, פאלי: sīla) 3. דיבור נכון
4. פעולה נכונה
5. אורח חיים נכון (וגם פרנסה נכונה)
ריכוז (סנסקריט ופאלי: samādhi) 6. מאמץ נכון
7. מודעות נכונה
8. ריכוז נכון
  • "חכמה" (Prajñā • Paññā) מקנה כיוון באמצעות הבנה מושגית של המציאות. לעיתים היא מתורגמת תבונה או "הבחנה" כאשר היא משמשת בתפקיד הכשרתי. היא נועדה לעורר את היכולת להבנה חודרת כך שדברים יראו כפי שהם באמת. בשלב מאוחר יותר, כאשר תיעשה הדעת מאומנת במשמעת מוסרית ובריכוז, ועם ההצטברות ההדרגתית של ידע נכון, היא תגיע להבנה נכונה עילאית ולכוונה נכונה.
  • שמירת המוסר (Śīla • Sīla) נתפשת כתנאי היסוד לטיהור הנפש[4]. על מנת שהמיינד (נפש) יוכל להפוך למאוחד בזכות ריכוז מדיטטיבי גבוה, יש להימנע בחיי היומיום ממעשים בלתי הולמים וממילים פוגעניות.
  • סָמָאדְהי מתורגם מילולית כ"ריכוז", אך ניתן להבינו גם כמשמעת נפשית או כהתבוננות פנימית. ניתן להשיגו בזכות תרגול מדיטטיבי ואימון מודעות מוגבהת, אשר מחוללים מיקוד, רגיעה ואיזון נפשי, המאפשרים לפתח תובנות-עומק וחוכמה אמיתית מתוך התנסות ישירה[4].

בזרם המהאיאנה צורת הצגה זו נקראת "שלוש ההכשרות הטובות יותר": התנהלות מוסרית טובה יותר, ריכוז טוב יותר וחוכמה טובה יותר, בדרך לשחרור ולהארה מתוך שאיפה לויתור ולבודהיצ'יטה (מתן שירות לשחרור מסבל עבור כלל הברואים).

השקפה נכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפה נכונה (samyag-dṛṣṭi • sammā-diṭṭhi) ניתן גם לתרגם כ"פרספקטיבה נכונה", "הבנה נכונה" או "נקודת מבט נכונה". זוהי הדרך הנכונה להסתכל על החיים, על הטבע ועל העולם כפי שהם באמת - להבין כיצד הם פועלים במציאות, ולא כפי שהאדם היה רוצה שיהיו. היא מסבירה את הסיבות לקיום, לסבל, לחולי, להזדקנות ולמוות האנושיים, וכן את הסיבות לקיומן של תאוות בצע, שנאה, ושגיה באשליות. היא נותנת כיוון ומספקת את הניצוץ להנעתם של שבעת מרכיבי ההארה (קשיבות, אנרגיה, שלווה, איזון-נפשי, שמחה, ריכוז וחקירה). ראשיתה של ההשקפה הנכונה טמונה בהבנה אינטלקטואלית, אך בזכות יישום של ריכוז נכון ותרגול מדיטטיבי מעשי, עוברים הרעיונות המרה לחוכמת-אמת המתפתחת בזכות החוויה הישירה. פיתוח הבנה נכונה מהווה השראה לניהול חיים מוסריים אשר יעלו עימה בקנה אחד. בקאנונים הפאלי והסיני, היא מוסברת כך:

ומהי ההבנה הנכונה? ידע המתייחס לסבל, ידע המתייחס למקור הסבל, ידע המתייחס להפסקת הסבל, ידע המתייחס לדרך היישום המובילה להפסקת הסבל: לזאת יקרא הבנה נכונה.

ישנם שני סוגים של השקפה נכונה:

  1. הבנה עם פגמים: זוהי הבנה שגרתית. הבנה שכזו תרבה זכויות ותתמוך בקיום מבטיח של הישות הגשמית בעולם הסמסרה.
  2. הבנה ללא פגמים: זוהי הבנה בלתי שגרתית. היא מהווה מרכיב של הדרך ותוביל את בעליה להארה ולשחרור מעולם הסמסרה.

להשקפה נכונה יש פנים רבות. צורתה הבסיסית מתאימה למאמינים מקרב עם הארץ, בעוד שהצורה האחרת, הדורשת התעמקות רבה יותר, מתאימה למעמד הנזירים (או למתרגלים מסורים שאינם נזירים). יסודה בהבנת האמיתות הבאות:

  1. החוק המוסרי של הקארמה: לכל פעולה (של הגוף, של דיבור או של הדעת) יש תוצאות קארמיות (קרי: תגובה). פעולות בריאות או שאינן-בריאות ייצרו תוצאות והשפעות התואמות לטבעה של אותה פעולה. זוהי ההבנה הנכונה של התהליך המוסרי בעולם.
  2. שלושת סימני הקיום: כל התופעות זמניות (אניצ'ה), ולכן כל מה שנוצר גם יחדל ("חוק הארעיות"). כל התופעות, וביניהן גם האדם, חסרות מהות פנימית קבועה, ונעדרות "עצמי" (אנאטה). כל התופעות הנגועות בבורות הן מקור לסבל (דוקהה).
  3. סבל: לידה, הזדקנות, חולי, מוות, עצב, אבל, כאב, יגון, מצוקה ויאוש הם סבל. חוסר היכולת להשיג את מה שרוצים גם הוא סבל. היווצרות ההשתוקקות היא, בקירוב, הסיבה להיווצרות הסבל, והפסקת ההשתוקקות היא, לפיכך, הדרך להפסקת הסבל. תכונת הבורות היא שורש היווצרות הסבל, והכחדת תכונה זו היא השורש להפסקת הסבל. הדרך המובילה להפסקת הסבל היא הדרך המתומנת הנאצלת[11]. סוג זה של הבנה נכונה מוסבר במושגים של ארבע האמיתות הנאצלות.

הבנה נכונה לנזירים מוסברת בפירוט בסָמָּדִיטְהִי סוּטָּה (Sammādiṭṭhi Sutta, "הדיון בהבנה הנכונה"), שבו סאריפוטה מורה כי הבנה נכונה ניתנת להשגה גם דרך הבנה של השלם והבלתי-שלם, של ארבעת המזונות ושל תריסר החוליות או שלושת המזהמים[12]. "הבנה שגויה" הנובעת מבורות (avijja), היא התנאי המקדים לכוונה שגויה, לדיבור שגוי, לפעולה שגויה, לאורח חיים שגוי, למאמץ שגוי, למודעות שגויה ולריכוז שגוי[13][14]. על המיישם להשתמש במאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה. תודעה נכונה משמשת להישאר בהבנה הנכונה על בסיס קבוע.

המטרה של ההבנה הנכונה היא לטהר את נתיבו של האדם מרוב רובם של ביטויי הבלבול, אי-ההבנות והחשיבה השוגה באשליות. זהו כלי להבין נכונה את המציאות. יש להשתמש בהבנה נכונה על ידי שמירה על חשיבה גמישה ופתוחה, מבלי להיצמד להבנה מסוימת כאל תורה מסיני[15][16]. כך תהפוך ההבנה הנכונה לנתיב אל השחרור במקום להוות מכשול.

כוונה נכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוונה נכונה (samyak-saṃkalpa • sammā sankappa) ידועה גם בתור "מחשבה נכונה", "החלטיות נכונה", "שאיפה נכונה" או "הפעלת רצון במטרה לחולל שינוי מיטיב". במסגרת מרכיב זה, על המיישם לשאוף בקביעות להיפטר מתכונות מזיקות ובלתי-מוסריות. פיתוח ראוי של הבנה נכונה יסייע למיישם להבחין בהבדלים שבין כוונה נכונה לכוונה שגויה. בקאנונים הסיני והפאלי, הדבר מוסבר כך:

ומהי החלטיות נכונה? להיות החלטי לגבי ויתור, לגבי השתחררות ממחשבות זדון, ולגבי אי גרימת נזק: לזו ייקרא החלטיות נכונה.

המושג "ויתור" מתייחס לנטישת הרדיפה אחר הגשמי לטובת מחויבות גדולה אל הדרך הרוחנית; טיפוח רצון טוב; ומחויבות לנהוג בחוסר-אלימות ולהימנע מלפגוע בכל יצור חי.

דיבור נכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבור נכון (samyag-vāc • sammā-vācā) עוסק בדרך הטובה ביותר בה ישתמש מיישם בודהיסטי במילותיו. בקאנון הפאלי הדבר מוסבר כך:[17][18][8][5][7]

מהו הדיבור הנכון? הימנעות משקר, מדבר מחלוקת, מדיבור משפיל ומפטפוטי סרק: לזאת ייקרא דיבור נכון.

הסָמָנּיָפְּהָלה סוּטָּה (Samaññaphala Sutta), הקָוֵוטָה סוּטָּה (Kevatta Sutta) והקוּנְדָה קָמָּרָפוּטּה סוּטָּה (Cunda Kammaraputta Sutta) מפרטות:[19][20][21][22]

נטישת דיבור שגוי... הוא אומר את האמת, נצמד לאמת, עקבי, אמין, אינו מרמה לעולם...

נטישת דברי המחלוקת... את אשר שמע כאן לא יספר שם לפעור סדק בין האנשים ההם לאנשים האלו כאן... ובכך ישלים בין אלו אשר נפער ביניהם סדק ויחבר את אלו המאוחדים, הוא אוהב הסכמה, מתענג על הסכמה, נהנה מהסכמה, אומר דברים היוצרים הסכמה...

נטישת דיבור משפיל... הוא אומר דברים המרגיעים את האוזן, דברים מלאי חיבה אשר הולכים ישר אל הלב, ואשר הם מנומסים, מלבבים ונעימים לכלל האנשים...

נטישת פטפוטי הסרק... הוא מדבר בהגיון, אומר את אשר הוא עובדה, את אשר מתאים למטרה, את הדהאמה, את הוינאיה. הוא אומר מילים אשר ראוי לנצור, תואמות את זמנן, הגיוניות, מקיפות, מחוברות אל המטרה...

האָבְּהָיָה סוּטָה (Abhaya Sutta) מפרטת:[23][24]

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי אינן עובדתיות, אינן אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אינן חביבות והן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי הן עובדתיות, אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אינן חביבות והן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי הן עובדתיות, אמיתיות, מועילות (או: מחוברות למטרה), אך אינן חביבות והן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי אינן עובדתיות, אינן אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אך הן חביבות ואינן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי הן עובדתיות, אמיתיות, אינן מועילות (או: אינן מחוברות למטרה), אך הן חביבות ואינן פוגעניות כלפי אחרים, הוא אינו אומר אותן.

באשר למילים אשר הטְָטְהְָגְָטְָה יודע כי הן עובדתיות, אמיתיות, מועילות, וגם חביבות ואינן פוגעניות כלפי אחרים, הוא חש מתי הזמן הנכון להגיד אותן. משום מה? משום שלטְָטְהְָגְָטְָה יש סימפתיה לאשר בין החיים.

פעולה נכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לתרגם פעולה נכונה (samyak-karmānta • sammā-kammanta) גם כ"התנהלות נכונה". ככזו, חייב המיישם לאמן את עצמו להיות נכון מוסרית בפעולותיו, ולא לפעול בדרכים שישחיתו או יפגעו בו או באחרים. בקאנונים הפאלי והסיני, הדבר מוסבר כך:[7][8][17][18][5]

ומהי פעולה נכונה? הימנעות מנטילת חיים, מגניבה, ומיחסי מין אסורים [או התנהגות מינית בלתי הולמת]. לזאת ייקרא פעולה נכונה.

— סְָצָּ'אוִיבְּהְָנְגְָה סוּטָּה (Saccavibhanga Sutta)

ומהי, נזיריי, פעולה נכונה? הימנעות מנטילת חיים, הימנעות מגניבה, הימנעות מאי-טהרה: לזאת, נזיריי, ייקרא פעולה נכונה.

— מִָגִָה-וִיבְּהִָנְגִָה סוּטָה (Magga-vibhanga Sutta)

למיישם מקרב פשוטי העם, מפרטת הקוּנְדָה קָמָּרָפוּטּה סוּטָה (Cunda Kammaraputta Sutta): [25]

וכיצד נעשה האדם טהור בשלוש דרכים על ידי פעולת גוף?
ישנו המקרה בו אדם מסוים, אשר נטש את נטילת החיים, נמנע מנטילת חיים. הוא חי ו... סכינו מונח ארצה, מוסרי, חנון ורחום לרווחתם של כל אשר בין החיים.

בנטשו את לקיחת אשר לא ניתן, הוא נמנע מלקיחת מה שלא ניתן. הוא לא לוקח, כדרכו של הגנב, דברים בכפר או בשדה אשר שייכים לאחר ולא ניתנו לו.

בנטשו את החושניות הבלתי הולמת, הוא נמנע מחושניות בלתי הולמת. הוא אינו נכנס למעורבות מינית עם אלו המוגנים על ידי אמותיהם, אבותיהם, אחיהם, אחיותיהם, קרוביהם או הדהאמה שלהם, אלו אשר להן בעל, אלו אשר חייבים בעונש, או אפילו אלו אשר עוטרו בפרח על ידי אדם אחר.

כך נעשה אדם טהור בשלוש דרכים על ידי פעולת גוף.

למתנזרים, מוסיפה הסָמָנּיָפְּהָלה סוּטָּה (Samaññaphala Sutta):[26][27]

בנטשו את אי-הפרישות, הוא חי חיי פרישות, ריחוק, נמנע מהפעילות המינית אשר היא דרכו של הכפרי.

אורח חיים נכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח חיים נכון (samyag-ājīva • sammā-ājīva) משמעו שאסור על המיישם להשתתף בעסקים או עיסוקים אשר בצורה ישירה או עקיפה מביאים נזק ליצורים חיים אחרים. בקאנונים הפאלי והסיני הדבר מוסבר כך:[7][17][18][8][5]

ומהו אורח חיים נכון? ישנו המקרה בו תלמיד של הנעלִים, בנטשו את אורח חיי הרמאות, דואג כי חייו יתקיימו עם אורח חיים נכון: לזאת ייקרא אורח חיים נכון.

חמשת העסקים אשר העיסוק בהם פוגע:[28][29][30]

  1. עסקי כלי הנשק: מסחר בכל סוגי כלי הנשק ואמצעי ההרג.
  2. עסקי בני אדם: מסחר בעבדים, זנות, או קניה ומכירה של ילדים או מבוגרים.
  3. עסקי הבשר: "בשר" מתייחס לגופם של יצורים לאחר שהומתו. כלולה בכך גם הרבעת בעלי חיים לצורכי שחיטה.
  4. עסקי המשכרים: ייצור או מכירת משקאות משכרים או סמים ממכרים.
  5. עסקי הרעל: ייצור או מסחר בכל סוג של חומר רעיל אשר מטרתו להרוג.

מאמץ נכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמץ נכון (samyag-vyāyāma • sammā-vāyāma), המיישם צריך לקיים מאמץ מתמיד לנטוש את כל המחשבות, המילים והמעשים השגויים והפוגעניים. במקום זאת, על המיישם להתמיד ולטפח את שיועיל לעצמו ולאחרים במחשבותיו, במילותיו ובמעשיו, וזאת מבלי להרהר בקושי או ביגיעה הנדרשים לשם כך. בקאנונים הפאלי והסיני הדבר מוסבר כך:[17][18][7][8][5]

ומהו, נזיריי, מאמץ נכון?

  1. ישנו המקרה בו נזיר מפיק רצון, מתאמץ, מפעיל התמדה, מתחזק ומפעיל את כוונתו למען מניעת צמיחתן של תכונות רעות וחסרות במיומנות אשר טרם צמחו.
  2. הוא מפיק רצון, מתאמץ, מפעיל התמדה, מתחזק ומפעיל את כוונתו למען נטישת תכונות רעות וחסרות במיומנות אשר צמחו.
  3. הוא מפיק רצון, מתאמץ, מפעיל התמדה, מתחזק ומפעיל את כוונתו למען צמיחתן של תכונות מיומנות אשר טרם צמחו.
  4. הוא מפיק רצון, מתאמץ, מפעיל התמדה, מתחזק ומפעיל את כוונתו למען תחזוקה, מניעת בלבול, הגברה, העשרה, פיתוח והבאה אל השיא של תכונות מיומנות אשר צמחו:

לזאת, נזיריי, ייקרא מאמץ נכון.

אף על פי שהמבנה הנ"ל מנוסח למסדר הנזירים, הוא מכוון גם לנזירות ולפשוטי-עם משני המינים המבקשים ליישם אותו.

תמצית ארבע דוגמאות המאמץ הנכון שהוזכרו לעיל:

  1. למנוע את השלילי שטרם הופיע.
  2. להרחיק את השלילי שהופיע זה מכבר.
  3. להצמיח את החיובי שטרם הופיע.
  4. לקיים את החיובי שהופיע זה מכבר.

מודעות נכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעות נכונה (samyak-smṛti • sammā-sati) ניתן לתרגם גם כ"זיכרון נכון", "ערנות נכונה" או "תשומת-לב נכונה". על המיישמים אותה לשמור את דעתם עירנית דרך קבע לתופעות שמשפיעות על הגוף ועל הדעת. עליהם להיות מודעים ושקולים, ולוודא שאינם פועלים או מדברים מתוך חוסר תשומת לב או מתוך שכחה. בקאנון הפאלי, הדבר מוסבר כך:[7][17][18][8][5]

ומהי, נזיריי, מודעות נכונה?

  1. ישנו המקרה בו נזיר נשאר ממוקד בגופו בפני עצמו - נלהב, מודע ועירני - ומניח לתאוות הבצע ולמצוקה הקשורים לעולם.
  2. הוא נשאר ממוקד ברגשות שלו בפני עצמם - נלהב, מודע ועירני - ומניח לתאוות הבצע ולמצוקה הקשורים לעולם.
  3. הוא נשאר ממוקד בנפש שלו בפני עצמה - נלהב, מודע ועירני - ומניח לתאוות הבצע ולמצוקה הקשורים לעולם.
  4. הוא נשאר ממוקד בתכונות הנפשיות שלו בפני עצמן - נלהב, מודע ועירני - ומניח לתאוות הבצע ולמצוקה הקשורים לעולם.

לזאת, נזיריי, ייקרא מודעות נכונה.

למרות שההוראות הנ"ל מיועדות לנזירים הן מכוונות גם לנזירות, ופשוטי עם מקרב שני המינים יכולים גם הם ליישם אותן.

ביקּהוּ בוֹדְהי, נזיר של מסורת התהרוואדה, מרחיב את הדיבור על מודעות בדברים שלהלן:[31]

הדעת נשמרת במכוון במצב של שימת לב חשופה, צפיה מנותקת באשר מתרחש בתוכנו ומסביבנו ברגע הנוכחי. ביישום המודעות הנכונה, הדעת נעשית מיומנת להישאר בהווה, בפתיחות, בשקט, ובעירנות, מהרהרת באירועי ההווה. על כל שיפוט ופרשנות להישאר מושעים, או אם הם בכל זאת מתרחשים, עליהם לבצע ואז להימחק.

המְָהְָא סְָטיפְָטּהְָנְָה סוּטָּה מלמדת גם היא שבצפיה מודעת בתופעות הללו במסגרת התנסות ישירה, ניתן להבחין בהיווצרותן ובשקיעתן, ובשלושת סימני הקיום של הדהארמה. הדבר מוביל לטיפוח תובנה, ולתכונות הניתוק, העצמאות והשחרור.

ריכוז נכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז נכון (samyak-samādhi • sammā-samādhi), כפי ששמותיו בפאלי ובסנסקריט מצביעים, הוא יישום של ריכוז מדיטטיבי גבוה (סמאדהי). המתרגל מרכז את תשומת לבו באובייקט כלשהו, עד הגיעו לריכוז עמוק ולספיגה מדיטטיבית (גְ'האנה). מסורתית, הריכוז ממוקד לרוב בתחושות הגוף או בנשימה (אְָנְָפְָּנְָסְָטי, אנאפנה), במושאי מבט (קָסינה), או דרך חזרה על ביטויים ומנטרות. כחלק מפיתוח הסמאדהי יש להתגבר על חמשת המעצורים (השתוקקות חושית, דחייה, עצלנות לאה, דאגנות חסרת מנוחה, וספק), המהווים מכשול בדרך לכניסה לג'האנה. משהושג המצב התודעתי של ג'האנה, ניתן להשתמש בו ככלי לפיתוח חוכמה ותובנות, בזכות יכולתו לבחון בבהירות את טבען האמיתי של תופעות גוף ונפש בחוויה ישירה. תהליך זה מטהר את הנפש מ"מזהמים" (סנקהארות, תגובות רגשיות שאינן מיטיבות), מעמיק את הבנת הדהאמה, ובסופו של דבר מוביל להארה שלמה. בקאנון הפאלי הדבר מוסבר כך:[6][7][8][5]

ומהו ריכוז נכון?

  1. באשר נזיר מרוחק מתאוות החושים, מרוחק ממחשבות מזיקות, משיג ומשתקע בספיגה המדיטטיבית הראשונה [ג'האנה], אשר מקורה בניתוק והיא מלווה במחשבה משקפת (Vitakka), מחשבה מושהית (Vicara), שמחה, ואושר.
  2. בהשקטת מחשבה משקפת ומושהית הוא משיג ומשתקע בג'האנה השנייה, ברוגע פנימי, היא אחדות הדעת (Ekkegata), שאין בה מחשבה מושהית ומשקפת, ויש בה שמחה ואושר.
  3. בהתנתקות משמחה הוא מצוי בשלוה, מודע ובעל תפיסה צלולה ונהנה מאושר פנימי, ובכך נכנס ומשתקע בג'האנה השלישית, שהנאצלים [Ariyas] מכנים "הימצאות בקור רוח, במודעות ובאושר".
  4. בויתור על אושר ועל סבל, בעצם ההיעלמות של שמחה וצער, הוא משיג ומשתקע בג'האנה הרביעית, שאינה אושר או סבל, והיא השלוה הטהורה - מודעות.

לזאת ייקרא ריכוז נכון.

למרות שההוראות הנ"ל מיועדות לנזירים הן מכוונות גם לנזירות, ופשוטי עם מקרב שני המינים יכולים גם הם ליישם אותן.

על פי הקאנונים הפאלי והסיני, ריכוז נכון תלוי בהתפתחותן של מרכיבי דרך מקדימים:[17][18][32]

המבורך אמר: "ומהם, נזיריי, ריכוז נכון אציל עם תמוכותיו והתנאים המקדימים לו? כל אחדות דעת המצוידת בשבעת המרכיבים הללו - הבנה נכונה, חשיבה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון ומודעות נכונה - נקראת ריכוז נכון אציל עם תמוכותיו והתנאים המקדימים לו.

— מָָהָָא-צָָ'טָָּרִיסָָקָָה סוּטָּה

יישום הדרך המתומנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הנזיר בודהי והמלומד ואלפולה ראהולה, על החלקים של הדרך המתומנת הנאצלת "להתפתח פחות או יותר בו זמנית, וככל המתאפשר על פי יכולת ההכלה של היחיד. הם כולם קשורים זה בזה וכל אחד מהם מסייע לטיפוח האחרים". בודהי מסביר כי "עם מידה מסוימת של התקדמות, כל שמונת החלקים יכולים להיות נוכחים במקביל, כאשר כל אחד מהם תומך באחר. אולם עד לנקודה זו לא ניתן להימנע מחשיפה של הדרך בשלבים"[4]

על פי הקאנונים הפאלי והסיני, הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון ומודעות נכונה משמשים כתומכים וכתנאים נדרשים ליישום ריכוז נכון. הגעה להבנה נכונה היא השלב הראשון, והיא גם הפתח לכלל הדרך המתומנת הנאצלת[32][33]. ראשית על המיישם להבין את העקרונות של הבנה נכונה. מרגע שהושגה הבנה נכונה, היא תהווה מקור השראה ועידוד להתהוות כוונה נכונה במיישם. כוונה נכונה תוביל לדיבור נכון. דיבור נכון יוביל לפעולה נכונה. פעולה נכונה תוביל לאורח חיים נכון. אורח חיים נכון יוביל למאמץ נכון. מאמץ נכון יוביל למודעות נכונה[34][35]. על המיישם להפעיל מאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה[32]. מודעות נכונה תאפשר לבסס ולייצב את ההבנה הנכונה, אשר תסייע למיישם לרסן ולהתגבר על גורמי הסבל, שביניהם תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. בזכות ההבנה נכונה, הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון. זוהי התוצאה הסופית של יישום נכון של הדרך המתומנת הנאצלת, בה מתרחשת ההארה, והתרגול מגיע לשיאו.

הדרך המתומנת הנאצלת ופסיכולוגיה קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת קרבה בין עקרונות הבודהיזם לבין גישות פסיכולוגיות מסוימות. אחת מהן היא הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שמטרתה להבין את מכלול התהליכים המנטליים. במאמרו "בודהיזם פוגש מדע מערבי" מסביר גיי ווטסון:

הבודהיזם תמיד עסק בהרגשות, רגשות, תחושות והכרה. הבודהה מצביע על גורמים הכרתיים כמו גם רגשיים כגורמים לסבל. הסיבה הרגשית היא תשוקה והיפוכה, הסלידה. הגורם ההכרתי הוא הבורות ביחס לדרך בה דברים קורים במציאות, או לשלושת סימני הקיום: כל הדברים הם לא-מספקים, לא-קבועים, וחסרי עצמיות ממשית.

מנקודת מבט פסיכולוגית, הדרך המתומנת הנאצלת היא ניסיון תבניות של מחשבה ושל התנהגות. זו הסיבה שהמרכיב הראשון של הדרך הוא הבנה נכונה (sammā-diṭṭhi), שהיא הדרך בה רואים את העולם. תחת קטגוריית התבונה, מקושרת תפיסת עולם זו למרכיב השני, חשיבה נכונה (sammā-saṅkappa), שנוגעת לתבניות חשיבה ולכוונה אשר שולטת בפעולותיו של האדם. ניתן לראות את המרכיבים הללו בפעולה בפיוטים הפותחים של הדְִהָאמָּפָּדָה[36]:

בכל התנסות הדעת קודמת,
הדעת מובילה,
הדעת יוצרת.
והיה כי פעלת או דברת ודעתך משוחתת,
ובא הסבל
כאשר תיסוב העגלה בעקבות פרסת השור.

בכל התנסות הדעת קודמת,
הדעת מובילה,
הדעת יוצרת.
והיה כי פעלת או דברת ודעתך שלווה,
ובאה השמחה
כצל בל ינתק.

כך, על ידי שינוי תפיסת העולם המעוותת של האדם, והגשמת "תפישה רגועה" במקום "תפישה מזוהמת" יכול האדם להקל על סבלו. ווטסון מציין זאת מנקודת מבט פסיכולוגית:”מחקרים מראים כי פעולות חוזרות ונשנות, למידה וזיכרון יכולים לשנות פיזית את מערכת העצבים, ולשנות את חוזקם של קשרים סינפטיים כמו גם את הקשרים עצמם. ניתן לחולל שינוי שכזה על ידי טיפוח המשנה את הרגש ואת הפעולות. ואלו בתורם ישנו את החוויה הנובעת מהם.”

סבל והיצמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דברי גאוטמה בודהה, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות לדברים גשמיים, ששתי פניה הן השתוקקות (טנהא) ודחייה. מאחר שכל התופעות הן ארעיות, בנות-חלוף ונתונות לשינוי בלתי-פוסק (תופעה המכונה "אניצ'ה") האדם הנצמד אליהן נדון לסבל.

"התופעות" יכולות להיות גשמיות יותר (כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי, אנשים אחרים, וכדומה) או גשמיות פחות (כגון מעמד חברתי, דימוי עצמי, ואפילו התקוה הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים). גם הדרך עצמה נחשבת לדבר שהצמדות אליו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך. בשיחה על משל הנחש מתוך הקאנון הפאלי משווה הבודהה את הדרך לרפסודה אשר משמשת לחציית הנהר, אך אין צורך לשאתה על השכם לאחר שהנהר נחצה. כך גם מה שהוא מלמד נועד כדי להגיע למטרה, ומשהמטרה הושגה, אין ערך לאחיזה בדרך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדרך המתומנת הנאצלת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו לדוגמה: Allan (2008).
  2. ^ אגאמות הן אסופות כתבי סוטרות שהשתמרו במסורת המהאיאנה הסינית ומשויכות לזרמי הבודהיזם הראשונים, פירוש המילה אגאמה הוא "טקסט קדוש/נמסר"
  3. ^ תרגום מתוך Thanissaro Bhikkhu, Nagara Sutta, Access to Insight
  4. ^ 1 2 3 Bhikkhu Bodhi. "The Noble Eightfold Path: The Way to the End of Suffering". Buddhist Publication Society. נבדק ב-2008-05-06.
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Thanissaro Bhikkhu. "Saccavibhanga Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  6. ^ 1 2 Piyadassi Thera. "Saccavibhanga Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Thanissaro Bhikkhu. "Magga-vibhanga Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Thanissaro Bhikkhu. "Maha-satipatthana Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  9. ^ "Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一)". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-11-22. נבדק ב-2008-10-27.
  10. ^ "Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-11-22. נבדק ב-2008-10-27.
  11. ^ Thanissaro Bhikkhu. "The four noble truths". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  12. ^ Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu. "The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary". Buddhist Publiccation Society. נבדק ב-2008-05-06.
  13. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Avijja Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  14. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Micchatta Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  15. ^ "Dutthatthaka Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-11-16.
  16. ^ Bodhi. "From Views to Vision". Access to Insight. נבדק ב-2008-11-16.
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一)". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-11-22. נבדק ב-2008-10-28.
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-11-22. נבדק ב-2008-10-28.
  19. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Samaññaphala Sutta - The Fruits of the Contemplative Life". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  20. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Kevatta (Kevaddha)Sutta - To Kevatta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  21. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Cunda Kammaraputta Sutta - To Cunda the Silversmith". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  22. ^ "Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 1 , Page 101, Sutra 24 -- the Kevaddha Sutra (第三分堅固經第五)". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-10-06. נבדק ב-2008-10-28.
  23. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Abhaya Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  24. ^ "Taisho Tripitaka Vol. 2, No. 99, Sutra 711". Cbeta. אורכב מ-המקור ב-2008-09-23. נבדק ב-2008-10-28.
  25. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Cunda Kammaraputta Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  26. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Samaññaphala Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  27. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Kevatta (Kevaddha) Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  28. ^ Thanissaro Bhikkhu. "Vanijja Sutta". Access to Insight. נבדק ב-2008-05-06.
  29. ^ Robert Bogoda. "A Simple Guide to Life". Buddhist Publication Society. נבדק ב-2008-05-06.
  30. ^ Robert Bogoda. "Two Dialogues on Dhamma". Buddhist Publication Society. נבדק ב-2008-05-06.
  31. ^ Bodhi 1998
  32. ^ 1 2 3 Thanissaro Bhikkhu, Maha-cattarisaka, Access to Insight
  33. ^ Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 189 (中阿含雙品 聖道經第三), Cbeta (ארכיון)
  34. ^ Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu, The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary, Buddhist Publication Society
  35. ^ Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, Sutra 9 (中阿含七法品七車經第九), Cbeta (ארכיון)
  36. ^ The Dhammapada: A New Translation of the Buddhist Classic with Annotations‏(2009)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הדרך_המתומנת_הנאצלת&oldid=37614160"