הדלתא של הנילוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונת לוויין של הדלתא של הנילוס (לא בצבעים טבעיים)
הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל

הדלתא של הנילוסערבית: دلتا النيل; בתעתיק דלתא אלניל) היא האזור בצפון מצרים שבו נמצא שפך הנהר נילוס לים התיכון, הדומה לאות היוונית דלתא (Δ). זוהי אחת מדלתאות הנהר הגדולות בעולם, המשתרעת לאורך 240 ק"מ של חוף הים התיכון, מאלכסנדריה במערב עד פורט סעיד במזרח. בקצה הדרומי מתחילה הדלתא מצפון לקהיר, ואורכה מצפון לדרום הוא כ-160 ק"מ. שטחה של הדלתא כ-22,000 קמ"ר (בדומה לשטחה של כל ישראל שבגבולות הקו הירוק).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע הזרועות העתיקות של הנילוס

על פי תיעוד היסטורי מן המאה הראשונה, שבעה ענפים של נהר הנילוס חצו את הדלתא. במאה ה-12 נמנו רק שש התפצלויות של הנהר בדלתא. מאז, הודות לשינויים טבעיים של זרימת הנהר בגלל סתימת סחף ועבודות הטיה, נותרו רק שתי התפצלויות של הנהר הזורמות לים: דמיאט הוא הפיצול המזרחי ואורכו כ-240 ק"מ, ורוזטה אורכו כ-235 ק"מ. שני ערוצים אלה קרויים על שם ערי נמל (דמיאט ורוזטה) הנמצאות בשפכיהם לים. לאורכה ולרוחבה של הדלתא פרושה רשת של תעלות ניקוז והשקיה. בקצה הצפוני של הדלתא נמצאים בה ביצות מלוחות ואגמים.

עם מי הנילוס זרם גם סחף אדמה שמצטבר בדלתא בגלל היחלשות עוצמת זרם הנהר. הסחף יוצר בדלתה שטח של אדמה יציבה, פורייה וטובה מבחינה חקלאית בניגוד לחולות המדבר הנודדים שסביבה, מי הנילוס מתחפרים באדמה זו בניסיון לחפש דרכים נוספות להגיע לשפכו בגלל כוח המשיכה ונוצרים עשרות זרמי מים קטנים, כל אלו יוצרים אדמה פורייה ואידיאלית לגידולים חקלאים. הקמת סכר אסואן הביאה לחסימה של רוב זרימת הסחף בנילוס, והוא שוקע באגם נאצר. הירידה החדה במשקעי הסחף גרמה לעליה בטבלת מי התהום בדלתא והגבירה את מליחות האדמה ואת שחיקת מניפת הסחף לחופי הים התיכון.

תעלת סואץ עוברת ממזרח לדלתא, ופוגשת את הקצה המזרחי של הדלתא באגם מנזלה שלחוף הים התיכון. בקצה המערבי של הדלתא נמצא אגם מריוט.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחצי מאוכלוסיית מצרים מתגורר באזור הדלתא. הגדולה בערי הדלתא היא אלכסנדריה, שבה כארבעה מיליון תושבים. ערים גדולות נוספות הן שוברא אלח'ימה, אל-מנצורה, טנטא, זקאזיק, בילביס, דמנהור ודמיאט.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדלתא, בדומה ליתר שטחי מצרים, שורר אקלים מדברי חם, אך בחלקה הצפוני של הדלתא, בדומה לכל חלקה הצפוני של מצרים, שוררות טמפרטורות נוחות יותר, שבדרך כלל אינן עולות על 31 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הגבוהה ביותר נמדדת בחודשים יולי ואוגוסט, ומגיעה לשיא ממוצע של 34 מעלות צלזיוס. בחורף הטמפרטורה נעה בין 9 מעלות בלילה ל-19 מעלות ביום. רק 200-100 מ"מ גשם יורדים בדלתא בשנה ממוצעת, בעיקר בחודשי החורף.

ההתחממות העולמית, הגורמת לעלייה בגובה פני הים התיכון, והמחסור בסחף עקב הקמת סכר אסואן גורמים להשתלטות הדרגתית של הים על קו החוף של הדלתא, במקומות מסוימים בקצב של קרוב למאה מטר בשנה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדלתא של הנילוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]