הדיוויזיה השלישית "לאהור" (צבא הודו הבריטית)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 הצבא הבריטי |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1852–1919 (כ־67 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 מייג'ור גנרל |
| מפקדים |
יו הנרי גאוג' (אנ') וולטר קיצ'נר (אנ') ארתור רג'ינלד הוסקינס |
  | |
.jpg)
הדיוויזיה השלישית "לאהור" (Lahore) הייתה דיוויזיה של צבא הודו הבריטית שהוקמה באמצע המאה ה-19 ושולבו בה יחידות הודיות ובריטיות. ב-1857 עמדו חיילי הדיוויזיה משני עברי המתרס במהלך המרד ההודי הגדול. בתקופת מלחמת העולם הראשונה לחמו חיילי הדיוויזיה במספר חזיתות.
לפני מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי רישומים היסטוריים הדיוויזיה נוסדה באמצע במאה ב-19 כגוף אדמיניסטרטיבי טריטוריאלי שנועד, בעיקרו, לפקח על הבריגדות והרגימנטים שהיו פזורים בתחנות ומחנות באזור העיר לאהור אותה כבשו הבריטים ב-1849 במהלך המערכה בין האנגלים לסיקים (אנ').
ב-1857 פרץ המרד ההודי הגדול כשאחד ממרכזי המרד היה המחנה הצבאי (Lahore Cantonment) בלאהור. חלק מהחיילים ההודים של הדיוויזיה רקמו מזימה להשתלט על המצודה של העיר אולם המזימה נתגלתה, החיילים נאסרו ונשקם נפרק. בהמשך ניסו חיילי הרגימנט ה-26 של בנגל לפתוח במרידה, רצחו חלק מהמפקדים האנגלים וברחו מהמחנה הצבאי. לאחר סיום המרד נערכה רוויזייה במבנה הדיוויזיה.
ב-1890 ערך הלורד פרדריק רוברטס את הרפורמה הראשונה של צבא הודו הבריטית והדיוויזיה השלישית נכללה ברפורמה זו.
ב-1903 החל הרוזן הוריישו קיצ'נר ברפורמה השנייה של צבא הודו הבריטית במהלכה ארגן את הצבא באופן בדומה למבנה של הצבא הבריטי. במסגרת רפורמה זו שונה שמה לדיוויזיה השלישית "לאהור" והיא שויכה לפיקוד הצפוני[1]. כחלק מהשינוי נבנתה הדיוויזיה מבריגדת פרשים ו-3 בריגדות רגלים (הבריגדה ה-7 "פרוזפור" (Ferozepore), הבריגדה ה-8 "ג'ולונדור" (Jullundur) והבריגדה ה-9 "שירהינד" (Sirhind)).
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזית המערבית באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, צורפה הדיוויזיה לכוח A של חיל המשלוח ההודי ונשלחה לתגבר את חיל המשלוח הבריטי בחזית המערבית בצרפת. ההפלגה לחזית התעכבה בגלל ספינות גרמניות ששייטו באוקיינוס ההודי ולכן כוח החלוץ של הדיוויזיה נחת במרסיי רק בסוף ספטמבר. ההגעה לחזית התעכבה עוד לאחר שהיה צורך לצייד את חיילי הדיוויזיה בנשק אישי משופר. עם הגיעה לחזית פוצלה הדיוויזיה כשבריגדות הרגלים צורפו לקורפוס ההודי ובריגדת הפרשים צורפה לדיוויזיית הפרשים ההודית הראשונה.
עם הגיעה לחזית השתתפה הדיוויזיה בקרב לה-בסה (שהיה חלק מקרב המרוץ אל הים), קרב מסין וקרב ארמנטייר (אנ'). במהלך קרבות אלו הפסיקה הדיוויזיה לפעול כיחידה עצמאית לאחר שיחיותיה פוזרו לכל רוחב החזית ורק בדצמבר 1914 קובצו היחידות.
באביב 1915 השתתפה הדיוויזיה בקרב נאב צ'אפל (אנ'), קרב רכס אווברדג' (אנ') וקרב פסטוברט (אנ') (שהיו חלק מקרב ארטואה השני). בספטמבר 1915 השתתפה הדיוויזיה בקרב לוס (שהיה חלק מקרב ארטואה השלישי).
במהלך קרבות אלו סבלה הדיוויזיה מנפגעים רבים.
המערכה במסופוטמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1915 הורה הפיקוד הבריטי להעביר את הדיוויזיה השלישית וכן את הדיוויזיה השביעית "מירוט" למערכה במסופוטמיה. יוזמה זו מקורה הן בבקשתו של גנרל ג'ון ניקסון (מפקד המערכה במסופוטמיה) לתגבור כוחותיו והן מרצונו של הפיקוד הבריטי למנוע מהחיילים ההודים סבל של חורף נוסף בחזית האירופאית.
בדצמבר 1915 החל פינוי הדיוויזיה ממרסיי לבצרה[2] לשם הגיעו החיילים באפריל 1916 וצורפו ל"קורפוס חידקל". בגלל האיחור בהגעה לא יכלה הדיוויזיה לסייע במערכה לפריצת המצור על כות והגיעה לחזית רק לאחר כניעת כות והנפילה בשבי של צ'ארלס טאונסנד והדיוויזיה השישית "פונה".
במרץ 1917 השתתפה הדיוויזיה במערכה השנייה לכיבוש בגדאד. לאחר מערכה זו הסיט הפיקוד הבריטי של הזירה המזרח תיכונית את המאמץ המרכזי של הזירה לכוון ארץ ישראל והורה על העברת הדיוויזיות ההודיות השלישית והשביעית לארץ ישראל.
המערכה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1918 הועברה הדיוויזיה, בפיקודו של מייג'ור גנרל סר ארתור רג'ינלד הוסקינס, למצרים ומשם לארץ ישראל[3]. פה צורפה לחיל המשלוח המצרי במסגרת הקורפוס ה-21 בפיקודו של גנרל אדוארד באלפין. במהלך מעבר זה חוזקו הבריגדות הקיימות. לאחר הגעתה לארץ ישראל נערכה הדיוויזיה בקו שתי העוג'ות ובספטמבר 1918 השתתפה בקרב מגידו שם פעלה, עם הקורפוס ה-21, בגזרה המרכזית כדי להדוף את הטורקים מטולכרם ושכם.
עם התקדמות המערכה צפונה נשארה הדיוויזיה ככוח בלימה על גב ההר ולא הייתה שותפה בקרבות בצפון הארץ, סוריה ולבנון.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום המלחמה פורקה הדיוויזיה וחייליה הוחזרו לארצותיהם. עם צאת הדיוויזיה לצרפת ב-1914 הוקמה בלאהור דיוויזיה מחוזית (אנ') שנשאה את אותו השם ומילאה תפקידי ביטחון אזוריים בגזרת העיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Army Council Instructions Issued During December 1916, London: HM Stationery Office.
- Bullock, David L. (1988). Allenby’s War: the Palestine-Arabian Campaigns 1916–1918. London: Blandford. ISBN 0-7137-1869-2.
- Corrigan, Gordon (1999). Sepoys in the Trenches: the Indian Corps on the Western Front, 1914-1915. Staplehurst: Spellmount. ISBN 1-86227-054-6.
- Edmonds, Brig-Gen Sir James E. (1995) [1st. Pub. Macmillan:1925]. History of the Great War: Military Operations, France and Belgium, 1914. Vol. II: Antwerp, La Bassee, Armentieres, Messines, and Ypres, October–November 1914. London: Imperial War Museum. ISBN 1-870423-55-0.
- Edmonds, Brig-Gen Sir James E.; Wynne, Captain G.C. (1928). History of the Great War: Military Operations, France and Belgium, 1915. Vol. II: Battle of Aubers Ridge, Festubert, and Loos. London: Macmillan.
- Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
- Kempton, Chris (1997). A Register of Titles of the Units of the H.E.I.C. and Indian Armies 1666–1947. British Empire and Commonwealth Museum Research Paper No 1. ISBN 0-9530174-0-0.
- Moberly, Brig-Gen F.J. (1924). History of the Great War: Military Operations: The Campaign in Mesopotamia. Vol. II. London: HMSO.
- Moberly, Brig-Gen F.J. (1927). History of the Great War: Military Operations: The Campaign in Mesopotamia. Vol. IV. London: HMSO.
- Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדיוויזיה השלישית "לאהור", באתר longlongtrail.co.uk
- הדיוויזיה השלישית "לאהור", באתר artimememoriesproject.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
