הדיוויזיה המוטסת ה-82

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיית המוטסת ה-82
82nd Airborne Division
סמל הדיוויזיה המוטסת ה-82
סמל הדיוויזיה המוטסת ה-82

All The Way
(כל הדרך)

לאחר הפיכתם ליחידת חי"ר מוצנחת כונו "Death from above" (מוות מלמעלה)
פרטים
כינוי All American
('כלל אמריקאי')
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שיוך צבא ארצות הברית
סוג דיוויזיה
בסיס האם פורט בראג, צפון קרוליינה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אוגוסט 1917 (חי"ר)
יולי 1942 (מוטסת) – הווה
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
מלחמת וייטנאם
מבצע זעם דחוף
מבצע מטרה צודקת
מלחמת המפרץ
הפלישה האמריקאית לאפגניסטן
מלחמת עיראק
פיקוד
יחידת אם הקורפוס המוטס ה-18
דרגת המפקד מייג'ור גנרל
מפקד נוכחי כריסטופר לה'נווה
עיטורים
אביר במסדר הצבאי של וילם, דרגה 4 (8 באוקטובר 1945) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדיוויזיה המוטסת ה-82 היא דיוויזיית צנחנים תחת הפיקוד של הקורפוס המוטס ה-18, בצבא ארצות הברית. הדיוויזיה הוקמה לראשונה באוגוסט 1917 כדיוויזיית חיל רגלים, והוסבה לדיוויזיית צנחנים עם אימוץ התפיסה בדבר חשיבותו של חיל רגלים מוצנח בצבא ארצות הברית, במהלך 1942 בשיא מלחמת העולם השנייה. לדיוויזיה ניתן הכינוי All American, שראשי התיבות של כינוי זה מייצגים את סמל היחידה ('AA'). כינוי זה ניתן ליחידה עוד בהקמתה בתור דיוויזיית חיל רגלים, כאשר התברר שבין חייליה יש נציגים של כל 48 המדינות בארצות הברית דאז.

הדיוויזיה מוכרת במיוחד בתפקיד שביצעה במהלך הנחיתות וההצנחות שבוצעו בעומק קווי האויב בפלישה לנורמנדי. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתפה היחידה בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'יימס גאווין במספר מערכות וקרבות ביניהם הפלישה לסיציליה, הפלישה לנורמנדי, מבצע מרקט גארדן והקרב על הבליטה. לוחמי הדיוויזיה המתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. הדיוויזיה שירתה במערכות השונות של צבא ארצות הברית החל ממלחמת העולם הראשונה ועד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה ה-82 הוקמה בהוראת מחלקת המלחמה של ארצות הברית ב-25 באוגוסט 1917, והתבססה במחנה גורדון, אטלנטה, ג'ורג'יה. הדיוויזיה הורכבה מהבריגדה ה-163 שהורכבה מהרגימנטים ה-325 וה-326, ומהבריגדה ה-164 שהורכבה מהרגימנטים ה-327 וה-328. רוב הקצינים היו מג'ורג'יה, אלבמה ופלורידה, ורוב החיילים מג'ורג'יה, אלבמה וטנסי. ב-10 באוקטובר, רוב החיילים הועברו לדיוויזיות אחרות והדיוויזיה ה-82 התחדשה בחיילים שגויסו לאחרונה ממחנות דוונס, אפטון, דיקס, מיד ולי. כעת היו בה חיילים מכל 48 מדינות ארצות הברית דאז, אך בעיקר ממדינות המזרח, ולכן נקראה "הדיוויזיה הכל אמריקאית". עד היום עונדים החיילים את ה"AA" כתג על מדיהם. באביב 1918 נשלחה הדיוויזיה לצרפת, שם, לאחר עצירת ביניים קצרה באנגליה, הם הגיעו במהלך חודש יוני, ורק הארטילריה נחתה ישירות בצרפת. כל היחידות, מלבד הארטילריה, ההנדסה והקשר, נועדו לאזור אסקרבוטין, שם אומנו ותדרכו יחד עם יחידות בריטיות. הארטילריה התבססה בלה קורטן.

לאחר אימון לצד הדיוויזיה הבריטית ה-66 עד ה-15 ביוני, עזבה הדיוויזיה את אסקרבוטין ב-16 ביוני והחזיקה את גזרת טול, לורן, בשטח הארמייה השמינית הצרפתית, בה החזיקה עד ה-9 באוגוסט, כאשר הוחלפה על ידי הדיוויזיה ה-89. לאחר מכן, ב-19 באוגוסט היא השתלטה על גזרת מרבאך, על גבי המוזל בין ננסי לפונט - א-מוסון, עד שהוחלפה ב-20 בספטמבר על ידי הדיוויזיה הצרפתית ה-69. מרבאך היה גזרה שקטה בחזית למעט במהלך קרב סן-מייל (12-15 בספטמבר 1918), במהלכה הפעילה ה-82 לחץ גדול על האגף השמאלי הגרמני באמצעות מספר התקפות, אך לא הצליחה להשיג הישגים מתמשכים בשטח.

לאחר מכן, ב-24 בספטמבר, הועברה הדיוויזיה לאזור Thiaucourt, ממערב לוורדן, והחל מה-6 באוקטובר השתתפה הדיוויזיה במתקפת מז-ארגון כחלק מהקורפוס ה-1, שם לחמה עד שביתת הנשק ב-11 בנובמבר 1918. בסך הכל נפלו במהלך המלחמה 995 חיילי הדיוויזיה, בעוד 7,082 נפצעו. הדיוויזיה עזבה את היבשת בבורדו באפריל 1919 וחזרה לניו יורק. עם החזרה לארצות הברית, דיוויזיית הרגלים ה-82 פורקה במחנה אפטון ב-27 במאי 1919.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 1942, אורגנה הדיוויזיה מחדש במחנה קלייבורן, לואיזיאנה, בפיקודו של מייג'ור גנרל עומר נ. בראדלי, ולאחר מכן אורגנה מחדש כדיוויזיה המוטסת הראשונה של צבא ארצות הברית. ב-15 באוגוסט 1942 שונה שמה לדיוויזיה המוטסת ה-82 והיא הועברה לפורט בראג, צפון קרוליינה, שם היא נמצאת עד היום. המפקד החדש היה סגן המפקד הקודם מייג'ור גנרל מתיו ב' רידג'וויי.

חלק מהדיוויזיה ה-82 סייעו בהקמת הדיוויזיה המוטסת ה-101, שכונתה הנשרים הצורחים, במחנה קלייבורן ב-16 באוגוסט 1942 ועברה לפורט בראג באוקטובר.

מבצע האסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של נחיתות בעלות הברית בסיציליה ב-1943, הדיוויזיה ה-82 מתוארת בירוק

הפריסה הקרבית הראשונה של יחידות מהדיוויזיה ה-82 התקיימה במסגרת פלישת בעלות הברית לסיציליה (מבצע האסקי). הדיוויזיה הוכפפה לקורפוס הזמני של ארצות הברית (ג'פרי קיז), שהיה שייך לארמייה השביעית של גנרל פטון. רגימנט הצנחנים ה-505 בפיקודו של קולונל ג'יימס מ. גאווין, והגדוד ה-3, רגימנט הצנחנים ה-504, בסך של כ-3,400 איש, נפרסו בלילה שבין ה-9 ל-10 ביולי 1943 ליד נמל התעופה פונטה אוליבטו, ג'לה. עם רוחות חזקות שהשליכו כמה מטוסים מהמסלול ורבים מהטייסים חסרי הניסיון שהלכו לאיבוד עקב תוכנית הטיסה המסובכת בחושך, הכוח פוזר. רק כמחצית מהחיילים הגיעו לנקודת הכינוס שלהם - גאווין עצמו נחת 25 מייל דרומית-מזרחית לאזור הצניחה המתוכנן שלו - ולכן יכלו לבצע את המשימה המיועדת של חיץ מול ראש החוף של דיוויזיית הרגלים ה-1 רק במידה מוגבלת. צניחה זו של רגימנט הצנחנים ה-505 בסיציליה הייתה המבצע הקרבי המוטס הראשון בכוח רגימנט שבוצע אי פעם על ידי צבא ארצות הברית.

החלקים הנותרים של הרגימנט ה-504 (קולונל ראובן ה. טאקר) הוצנו מעל ג'לה ב-11 ביולי. הם ספגו אבדות כבדות הן מירי האויב והן מאש נ"מ ידידותית, שכן מטוסי הגדוד טעו כמטוסי אויב. 23 מטוסים הופלו והגדוד פוזר. למרות זאת, למחרת הכוח הועלה לקווי החזית כדי לתגבר את רגימנט הרגלים ה-39. לאחר אבטחת מעברי Fiume delle Canno ב-18 ביולי, הם התקדמו לאורך כביש החוף וב-23 ביולי כבשו את אזור מרסלה-טרפאני בחוף המערבי של סיציליה.

רגימנט הצנחנים העצמאי ה-509, שהיה כפוף אף הוא לדיוויזיה ה-82, נשאר בצפון אפריקה כעתודה דיוויזיונית ולא השתתף בלחימה.

מבצע מפולת שלגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכיבוש המוצלח במפתיע של סיציליה, הדיוויזיה ה-82 השתתפה במתקפה על איטליה במפרץ סלרנו (מבצע מפולת שלגים), שם בליל ה-13/14 בספטמבר 1,300 צנחנים צנחו מעל ראש החוף של בעלות הברית ולמחרת הלילה צנחו עוד 2,100 על רצועת החוף שמדרום לסלרנו ובכך עזר למנוע את המצב הרעוע של הגנרל קלארק והארמייה החמישית. ב-1 באוקטובר הגיעו חיילי הדיוויזיה ה-82, מתוגברים על ידי הסיירים של ויליאם דארבי, לעיר נאפולי.

מבצע נפטון/אוברלורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1943 רוב הדיוויזיה הועברה לאנגליה לקראת מבצע אוברלורד. רגימנט הצנחנים ה-504 השתתף בהתקפה על אנציו ב-22 בינואר 1944. במהלך המבצע הזה הם זכו לכינוי Devils in Baggy Pants, על שם כינוי של קצין גרמני בדו"ח שלו.

מבצע מרקט גארדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה במבצע מרקט גארדן. הדיוויזיה ה-82 נחתה ליד ניימכן בהולנד במטרה לכבוש את הגשרים מעל המז והוואל כדי להבטיח את התקדמות הקורפוס ה-30 ללא התנגדות לעבר ארנהם. הדיוויזיה לא הצליחה להשתלט על גשר ואל בניימכן, מה שתרם לכישלון מבצע מרקט גארדן. במהלך מבצע זה חצתה יחידה מהדיוויזיה 82 את הגבול לגרמניה. ככל הידוע, היה זה החצייה הראשונה של הגבול הגרמני על ידי חיילי בעלות הברית מאז 1940.

חיל כיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעת הכוחות הגרמניים המזוינים ללא תנאי במאי 1945, הוזמנה הדיוויזיה לברלין ושירתה שם כחיל כיבוש. גנרל פטון כל כך התרשם מהישגיהם כמשמר כבוד שהוא אמר, "בכל שנותיי בצבא ובכל משמרות הכבוד שראיתי אי פעם, משמר הכבוד של ה-82 הוא ללא ספק הטוב ביותר." מאז, הדיוויזיה ה-82 מחזיקה בתואר הכבוד של "משמר הכבוד של אמריקה" בנוסף לכינוי הכל אמריקה שלה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנחנים של הדיוויזיה המוטסת ה-82 צונחים ממטוס C-141B מעל הונדורס, 1988
צנחנים של הדיוויזיה המוטסת ה-82
חיילים מרגימנט הצנחנים ה-325, הדיוויזיה המוטסת ה-82 בבגדאד

הדיוויזיה ה-82 חזרה לארצות הברית ב-3 בינואר 1946 והובילה מצעד ניצחון גדול בעיר ניו יורק ב-12 בינואר. היא לא פורקה, אלא הפכה לדיוויזיה רגילה של צבא ארצות הברית ב-15 בנובמבר 1948.

הדיוויזיה לא השתתפה במלחמת קוריאה מכיוון שגם הנשיא טרומן וגם הנשיא אייזנהאואר הרגישו שעדיף שיהיו להם עתודה אסטרטגית במקרה של פלישה סובייטית לכל מקום בעולם.

לכן, לאורך שנות ה-50 וה-60, היא ערכה תוכניות הכשרה אינטנסיביות בסביבות ובמקומות מגוונים, כולל אלסקה, פנמה, המזרח הרחוק וארצות הברית.

משימות נוספות של הדיוויזיה המוטסת:

בעקבות התקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הייתה הדיוויזיה מעורבת במגוון היערכות במבצע חופש מתמשך באפגניסטן ובמבצע חופש עיראק בעיראק במסגרת המלחמה בטרור[1]. במהלך המשימה בעיראק, כמה מחיילי הדיוויזיה הואשמו בירי לעבר אזרחים לא חמושים ובפגיעה במוניטין של ארצות הברית על ידי הפרת אמנות ז'נבה. בשנת 2007, על הדיוויזיה הוטל תפקיד התמיכה האמריקאי במהלך "מבצע אכילס", במהלכו טיהרו הכוחות את המחוזות הדרומיים של אפגניסטן מכוחות הטליבאן. בשנת 2010, חיילים מהמוטסת ה-82 נפרסו ברעידת האדמה בהאיטי ב-2010. כוחות מהדיוויזיה השתתפו במבצע נחישות טבועה בסוריה ובעיראק.

מיוני 2017 עד מרץ 2020, חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 נפרסו באפגניסטן במהלך מבצע שמירת החירות עם הפסקה של כ-15 חודשים.

באמצע אוגוסט 2021, חיילים מהמוטסת ה-82 נפרסו כדי לאבטח את נמל התעופה של קאבול.

היחידה תהיה היחידה הראשונה שתצויד בM10 בוקר בשנים בקרובות (2024/25).

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסוף כוח מיוחד של הדיוויזיה, אפגניסטן, 2011.
  • חטיבת חי"ר משולבת ראשונה
    • טייסת 3, גדוד פרשים 73
    • גדוד 1, רגימנט חי"ר 504
    • גדוד 2, רגימנט חי"ר 504
    • גדוד 2, רגימנט חי"ר 501
    • גדוד 3, רגימנט ארטילריה 319
    • גדוד הנדסה 127
    • גדוד סיוע 307
  • חטיבת חי"ר משולבת שנייה
    • טייסת 1, גדוד פרשים 73
    • גדוד 1, רגימנט חי"ר 325
    • גדוד 2, רגימנט חי"ר 325
    • גדוד 2, רגימנט חי"ר 508
    • גדוד 2, רגימנט ארטילריה 319
    • גדוד הנדסה 37
    • גדוד סיוע 407
  • חטיבת חי"ר משולבת שלישית
    • טייסת 5, גדוד פרשים 73
    • גדוד 1, רגימנט חי"ר 505
    • גדוד 2, רגימנט חי"ר 505
    • גדוד 1, רגימנט חי"ר 508
    • גדוד 1, רגימנט ארטילריה 319
    • גדוד הנדסה 307
    • גדוד סיוע 82
  • חטיבת תעופה צבאית
    • טייסת 1, גדוד פרשים 17
    • גדוד 1, רגימנט התעופה 82
    • גדוד 2, רגימנט התעופה 82
    • גדוד 3, רגימנט התעופה 82
    • גדוד סיוע תעופה 122
  • חטיבת סיוע
    • גדוד כוחות מיוחדים
    • גדוד סיוע לחימה 189

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]