הדיוויזיה החמישית (סוריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיית המושריינת החמישית
פרטים
מדינה סוריהסוריה סוריה
שיוך הצבא הסורי
סוג אוגדה משוריינת
בסיס האם דרעא
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1968[3]–הווה (כ־56 שנים)
מלחמות ספטמבר השחור
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת האזרחים בסוריה
נתוני היחידה
כוח אדם החטיבה המשוריינת ה-12[1]
החטיבה המשוריינת ה-15
החטיבה הממוכנת ה-112
החטיבה הממוכנת ה-132
רגימנט ארטילריה ה-175
פיקוד
יחידת אם הקורפוס הראשון
מפקדים אדיב אל-אמיר (מלחמת ההתשה)[2]
עלי אסלאן (מלחמת יום הכיפורים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדיוויזיה המשוריינת החמישית היא דיוויזיה משוריינת בצבא הסורי, המשתייכת לקורפוס הראשון ושוכנת באזור דרעא.

הדיוויזיה החמישית הייתה מבין הכוחות הסורים שפלשו לירדן ונלחמו מול הצבא הירדני במהלך אירועי ספטמבר השחור. במהלך מלחמת יום הכיפורים הייתה הדיוויזיה אמונה על חלקו הדרומי של קו ההתקפה ברמת הגולן, שם היא הצליחה להבקיע אותו על מול הכוחות הישראלים המועטים (במיוחד של חטיבה 188) וכוחותיה התקדמו לעומק רמת הגולן, עד אשר לאחר מספר ימי קרבות קשים הם נסוגו חזרה לאדמת סוריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה החמישית היא אחת הדיוויזיות הוותיקות בצבא הסורי ומקום מושבה באזור דרעא השתנה מעט מאוד לאורך השנים, כבר במהלך מלחמת ששת הימים הייתה הדיוויזיה קיימת ומוצבת בגזרה הדרום-מערבית, לאורך הגבול עם ירדן ורמת הגולן[4]. בספטמבר 1970, הדיוויזיה לצד חטיבה משוריינת עצמאית וכוחות קומנדו השתתפו בתקיפה של הצבא הסורי בירדן כדי לסייע לארגוני הטרור במלחמתם בשלטונות הירדנים. הדיוויזיה הורכבה אז מהחטיבה המשוריינת ה-88, החטיבה המשוריינת ה-91 והחטיבה הממוכנת ה-67 (סך הכל כ-200 טנקי T-55). ב-22 בספטמבר, לאחר מספר ימי קרבות על אדמת ירדן, נכשלה ההתקפה הסורית והכוחות נסוגו לאחר שספגו אבדות רבות, בעיקר מצד חיל האוויר הירדני.

במבצע ארגז נשבה תת-אלוף נזיר ג'ראח, שהיה ראש מחלקת המבצעים של הצבא הסורי. ערב שובו לסוריה, גילה ג'ראח לעמוס גלבוע, שהיה אחראי על חקירתו במהלך תקופת השבי בישראל, כי סיפוחה של חטיבה 47, שישבה בשגרה באזור חמה הסונית כדי למנוע התפתחות מרד באזור כנגד השלטון הסורי העלווי, לכוחות הדיוויזיה החמישית משמעה התקפה קרבה על ישראל. ערב פרוץ מלחמת יום כיפור זוהתה תנועה של חטיבה 47 לכיוון רמת הגולן והתקבל מידע על קשר לוגיסטי בין החטיבה והדיוויזיה, וגלבוע שהשתתף כצופה-אורח בישיבת הערכת מצב באמ"ן שלושה ימים קודם לפרוץ המלחמה העלה את מידע זה בישיבה, אך זכה להתעלמות מקובעי המדיניות[5].

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק T-55 סורי אשר נבלם בכניסה למוצב 116, גזרת ההתקפה של הדיוויזיה במלחמת יום הכיפורים.
ערך מורחב – קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן

במלחמת יום הכיפורים שימשה הדיוויזיה, בפיקודו של עלי אסלאן, בתור הדיוויזיה הדרומית מבין שלוש דיוויזיות הקו (כאשר השתיים האחרות הן ה-7 בצפון וה-9 במרכז). דיוויזיות אלו היו אמורות לשבור את קו ההגנה הישראלי ברמת הגולן ובשלב הראשון להתקדם פנימה בסיוע כוחות העתודה (בעיקר הדיוויזיה ה-1 וה-3) עד לקו נהר הירדן. בתקופה זו הורכבה הדיוויזיה מארבע חטיבות לוחמות; החטיבה המשוריינת ה-46 (נקראת גם חטיבה 12[6]), החטיבה הממוכנת ה-132, החטיבה הרגלית ה-112 והחטיבה הרגלית ה-61. לפני המלחמה סופחה לדיוויזיה חטיבת השריון העצמאית 47[7].

מבין הכוחות הסורים לאורך הגבול ברמת הגולן, הדיוויזיה החמישית הייתה אולי המוצלחת ביותר ביחס ליעדי ההתקפה. כוחות הדיוויזיה הצליחו לפרוץ את קו ההגנה בין אזור רפיד לאזור אל-על, כשהם מתקדמים לעומק מרכז הגולן ונלחמים לצד כוחות הדיוויזיה הראשונה והתשיעית באזור נפח ובעומק הדרומי באזור אל על. כוחות הדיוויזיה השתתפו ברוב הקרבות בגזרה הדרומית, בהם הלחימה בתל סאקי, הלחימה סביב חושניה והלחימה לאורך ציר הנפט המחבר את הגזרה הדרומית למרכז הרמה ומחנה נפח.

הדיוויזיה במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 הדיוויזיה החמישית היא דיוויזיה משוריינת בפיקודו של לואא' סוהיל סלמאן חסן, אשר בסיס האם שלה נמצא בדרעא, כ-50 ק"מ מהגבול עם ישראל, קרוב לגבול עם ירדן וכ-100 ק"מ מדמשק[4]. הדיוויזיה מורכבת מארבע חטיבות ורגימנט אחד; החטיבה המשוריינת ה-12, החטיבה המשוריינת ה-15, החטיבה הממוכנת ה-112, החטיבה ה-132 והרגימנט ה-175[1]. היא נמצאת תחת פיקוד הקורפוס הראשון אשר תחום האחריות שלו הוא אזור דמשק והגבול עם ישראל וירדן. הדיוויזיה החמישית היא אחת מהדיוויזיות היחידות שנותרו בסביבתן המקורית ועם יחידותיה המקוריות לאורך מלחמת האזרחים, עם בסיסי החטיבות והגדודים שלה ברחבי מחוז דרעא, היא לקחה חלק ברוב הפעילויות בסביבה זו.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נכון לשנת 2011. מתוך דו"ח ארגון זכויות האדם 'Human Rights Watch'. ייתכן ויחידות מסוימות סופחו לדיוויזיה במהלך הקרבות של מלחמת האזרחים בסוריה.
  2. ^ מלובני, 2014, עמ' 294.
  3. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 280.
  4. ^ 1 2 Holliday, Joseph, "The Syrian Army: Doctrinal order of battle" (report), The Institute for the Study of War, feb. 2013.
  5. ^ בן כספית, איך קשור לימינו סיפור ממלחמת יום כיפור?, באתר nrg‏, 18 ביוני 2011
  6. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: הוצאת המכון לחקר מלחמות ישראל, וקונטנטו, 2014, עמ׳ 292
  7. ^ מתוך סא"ל (במיל') צבי, ‏מערכה התקפית סורית ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, מערכות 314, 1989.
  8. ^ גרגורי ווטרס, The Lion and The Eagle: The Syrian Arab Army’s Destruction and Rebirth, ‏18 ביולי 2019, MEI.